על-פי נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב, משרד ההגנה הרוסי אמור לקבל בשנה הבאה כ-300 יחידות רק"מ, 30 טילים בליסטיים אסטרטגיים, חמישה מערכות טילים "איסקאנדר", 30 מסוקים, 28 מטוסי קרב, שלושה צוללות גרעיניות, ספינה אחת מסוג קורבטה ו-11 לווינים.

מקור

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

יש פירוט של סוגי יחידות הרק"מ ובאילו מטוסים ומסוקים מדובר?

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

- הטילים הבליסטיים צריכים להיות: מסוג RS-24 בעלי רש"ק מתפצל (MIRV), הפריסה של הטילים האלה היא בתגובה להכרזת ארה"ב על פריסת מערכת הגנה באירופה.
- הספינה: היא כניראה מסידרת project 20380 Stereguschyy, פרטים כאן
- הצוללות הגרעיניות אמורות להיות : אחת: לא יודע, אחת: צוללת טילים בליסטיים מסוג Borei (יורי דולגורוקי), אחת: צוללת תקיפה מסוג project 885 Yasen שניקראת Severodvinsk, פרטים כאן וכאן
- המטוסים אמורים להיות מהדגמים: SU-30M2, SU-27SM, SU-35S כחלק מעיסקת רכישת 64 מטוסים ע"י חיל האוויר הרוסי באוגוסט 2009 בתערוכת MAKS 2009, פרטים כאן
- המסוקים אמורים להיות: 5 מסק"רים אחרונים מסוג KA-50 (הבאים יהיו KA-52), מסק"רים MI-28 (הצטיידות עד 2015 ב 300 מסוקים מהסוג הזה).
- הרק"מ: הצבא הרוסי מתוכנן לרכוש עוד 62 טנקי T-90 עד שנת 2011, אולי זה חלק ממה שמדובר. כמו כן מתוכננת הצטיידות בעוד נגמ"שי BMP-T

טעיתי במשהו?

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

זה רכש מאוד מגוון, הם מתפשטים לכל הכיוונים במקביל.
מעניין היה לראות האם זה רק חידוש מלאי על כלים שיצאו מהשרות בחמש השנים האחרונות/השלמת "שאריות" של עסקאות קודמות או שמא מדובר פה באמת בהתעצמות ריאלית.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

הטילים RS-24 מיועדים להחליף בהדרגה את טילי ה SS-18/19.
המוזר הוא שלפחות מבחינת כ"א, הצבא הרוסי נימצא בתהליך התכווצות וסביר להניח שגם מבחינת הציוד.

יש להם בעיות תחזוקה רבות לכלים הישנים ולכן דחוף להם להכניס כלים חדשים, פוטין יזם תוכניות חומש רבות בנוגע לצבא שכוללות תקציבים חדשים (שבינתיים קטנו בגלל המשבר הכלכלי) לצורך התייעלות ורכישת אמל"ח חדש.
בזמן האחרון אנחנו עדים לאמל"ח חדש, מודרני ומתוקשר שהרוסים מתכננים להצטייד בו.

במלחמה בגיאורגיה די הופתענו מהציוד המיושן שהיה בשימוש הרוסים...

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang - הטילים הבליסטיים צריכים להיות: מסוג RS-24 בעלי רש"ק מתפצל (MIRV), הפריסה של הטילים האלה היא בתגובה להכרזת ארה"ב על פריסת מערכת הגנה באירופה.

לדעתי מדובר בטילי Sineva, Topol'-M ו-Bulava. אבל ייתכן גם שיהיו בכלל זה גם טילי RS-24.

ציטוט:

- הספינה: היא כניראה מסידרת project 20380 Stereguschyy, פרטים כאן

אכן.

ציטוט:

- הצוללות הגרעיניות אמורות להיות : אחת: לא יודע, אחת: צוללת טילים בליסטיים מסוג Borei (יורי דולגורוקי), אחת: צוללת תקיפה מסוג project 885 Yasen שניקראת Severodvinsk, פרטים כאן וכאן

צוללת אחת Nerpa (פרוייקט 971 משופר), וכנראה שני צוללות Borei (פרוייקט 955).

ציטוט:

- המטוסים אמורים להיות מהדגמים: SU-30M2, SU-27SM, SU-35S כחלק מעיסקת רכישת 64 מטוסים ע"י חיל האוויר הרוסי באוגוסט 2009 בתערוכת MAKS 2009, פרטים כאן

אם זכרוני אינו מטעה בי, Su-35S ו-Su-30M2 אמורים להתחיל להגיעה לחיל האוויר הרוסי רק בשנת 2011. אז מדובר כנראה ב-Yak-130 ,Su-27SM, Su-34, MiG-29SMT/UB, אולי Su-25.

ציטוט:

- המסוקים אמורים להיות: 5 מסק"רים אחרונים מסוג KA-50 (הבאים יהיו KA-52), מסק"רים MI-28 (הצטיידות עד 2015 ב 300 מסוקים מהסוג הזה).

זכור לי ש-Ka-50 כבר לא מיוצרים. מדובר כנראה ב- Ka-52, Mi-28N, Mi-8.

ציטוט:

- הרק"מ: הצבא הרוסי מתוכנן לרכוש עוד 62 טנקי T-90 עד שנת 2011, אולי זה חלק ממה שמדובר.

רק 62 עד 2011? לדעתי יותר. השאר זה כנראה BMP-3M, Sprut-SD, אולי BMD-4M.

ציטוט:

כמו כן מתוכננת הצטיידות בעוד נגמ"שי BMP-T

אתה בטוח?

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

הדגמים הקיימים כיום די רחוקים מהדגמים המקוריים, וכוללים שדרוגים משמעותיים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

דגם SM של הסוחוי 25 מקביל מבחינות רבות ל-A-10C, וכמוהו מדובר בפלטפורמה מצויינת לבט"ש ולעימותים מוגבלים.

לדעתי מדובר בטילי Sineva, Topol'-M ו-Bulava. אבל ייתכן גם שיהיו בכלל זה גם טילי RS-24.

Bulava עדיין בניסויים שחלקם ניכשל.

צוללת אחת Nerpa (פרוייקט 971 משופר), וכנראה שני צוללות Borei (פרוייקט 955).
אתה בטוח ששתי Borei? את הבניה של ה Alexander Nevsky הם סיימו רק השנה וצפויים לה לא מעט ניסויים ימיים, אם הכל ילך כשורה תהיה אח"כ השקה ורק אח"כ מסירה לצי (לא מאמין שיסיימו את כל זה עד סוף 2010)
תיבדוק שוב, הצוללת השלישית אמורה להיות מ project 885 Yasen

BMP-T, אתה בטוח?
לא בטוח בכלום, הם החלו לקבל את הנגמ"שים האלה בשנת 2008 בקצב קטן מאד ומתכננים השלמת ההצטיידות בו עד 2010 לקראת כשרות מבצעית.
אגב, כלי מאד מעניין..

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

לגבי Bulava.

אל תשכח שאתה צריך לבנות טיל(ים) גם עבור ניסויים וזה, לדעתי, גם נכלל בתכנית הרכש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang לדעתי מדובר בטילי Sineva, Topol'-M ו-Bulava. אבל ייתכן גם שיהיו בכלל זה גם טילי RS-24. Bulava עדיין בניסויים שחלקם ניכשל.

תלוי איך סופרים. אם סופרים את הטילים הניסיוניים, אז "בולאווה" נכנסת למספר זה. אם לא - אז לא.

ציטוט:

צוללת אחת Nerpa (פרוייקט 971 משופר), וכנראה שני צוללות Borei (פרוייקט 955). אתה בטוח ששתי Borei? את הבניה של ה Alexander Nevsky הם סיימו רק השנה וצפויים לה לא מעט ניסויים ימיים, אם הכל ילך כשורה תהיה אח"כ השקה ורק אח"כ מסירה לצי (לא מאמין שיסיימו את כל זה עד סוף 2010) תיבדוק שוב, הצוללת השלישית אמורה להיות מ project 885 Yasen

לא בטוח. זה יכול להיות או 885 או 955. נכון לעכשיו נראה יותר סביר שזה יהיה 955.

ציטוט:

BMP-T , אתה בטוח? לא בטוח בכלום, הם החלו לקבל את הנגמ"שים האלה בשנת 2008 בקצב קטן מאד ומתכננים השלמת ההצטיידות בו עד 2010 לקראת כשרות מבצעית. אגב, כלי מאד מעניין..

זה נראה יותר כמו רכישה בודדת לצורך בדיקות - לא כהצטיידות.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

נצל"ש-

ציטוט:

רק 62 עד 2011? לדעתי יותר. השאר זה כנראה BMP-3M, Sprut-SD, אולי BMD-4M.

פעם ראשונה שאני שומע על ה- Sprut-SD, טנק קל/ תותח נ"ט מתנייע/ משמיד טנקים





מכאן

נראה לי כלי מוזר מאוד- תותח חלק-קדח שמיועד נגד טנקים, אך שריון דק שלא מאפשר באמת לחימה נגדם. למה לא להסתמך על טילים כמו כל כוח קל אחר?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור נראה לי כלי מוזר מאוד- תותח חלק-קדח שמיועד נגד טנקים, אך שריון דק שלא מאפשר באמת לחימה נגדם. למה לא להסתמך על טילים כמו כל כוח קל אחר?

תותח הוא למעשה תותח\משגר כמו בטנקים, לכן יש אפשרות לירות\לשגר טילים מונחים וגם פגזי נ"ט ונ"א תקניים. מה שמקנה גמישות טקטית גדולה יותר משל סתם משגר טילי נ"ט. בנוסף, שאר הרקמ"ים המוצנחים מצויידים ממילא בטילי נ"ט:


Malyutka/AT-3 Sagger - BMD-1

Fagot/AT-4 Spigot - BMD-2
Konkurs/AT-5 Spandrel - BMD-3
Arkan/AT-10 Stabber - BMD-4/4M

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

62 טנקים עד 2011 זה בדיחה.
זה בקושי מספיק בשביל לשמר את פס הייצור פועל וכשיר.
יש לרוסים הזמנות חיצוניות לשנים הקרובות? אחרת לא ברור לי איך הם מתכוונים להזריק מיץ-חיים לתעשיית הרק"מ שלהם.

לגבי BMP-T - מדובר בכלי מרתק שאני מרבה לדבר בשבחיו. אני מחכה בקוצר רוח לכניסתו לשירות בהיקפים גדולים, וגם.... מחכה לראות אותו (/לקרוא עליו) בפעולה.

62 טנקים עד 2011 זה בדיחה
זה שני בטליונים (31 טנקים בכל בטליון) שמתווספים ל 4 שכבר קיימים

יש לרוסים הזמנות חיצוניות לשנים הקרובות?
הודו, ונצואלה ואולי גם ניקרגואה וערב הסעודית

גבי BMP-T - מדובר בכלי מרתק שאני מרבה לדבר בשבחיו
זו הכלה

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Morozov 62 טנקים עד 2011 זה בדיחה. זה בקושי מספיק בשביל לשמר את פס הייצור פועל וכשיר.

בינתיים הרוסים מייצרים יותר טנקים מאשר כל שאר מדינות העולם, להוציא את סין וצפון קוריאה. סה"כ בשנת 2008 יוצרו 175 טנקים מדגם T-90 (מתוכם 62 בשביל רוסיה, 60 בשביל הודו, ו-53 בשביל אלג'יריה). [מקור]

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

זה לא חדש שרוסיה היא יצרנית הטנקים הגדולה בעולם (אם כי צריך תמיד לבדוק מה קורה בגזרה הסינית). כסוג של כלל אצבע כלפי רוסיה בעשורים הקרובים הייתי אומר כי כל עוד קצב צמיחת האוכלוסייה יישאר שלילי ותוחלת החיים תמשיך להיות כ"כ נמוכה, הצבא הרוסי ילך וידעך מבחינה נומינלית. אמנם אין כבר צורך להחזיק עשרות אלפי טנקי מערכה כבדים לטובת גזרת מערב אירופה אבל ייצור של גדוד בשנה זה בהחלט במטרה לשמר ידע בלבד.
תחת הנחה שטנק קו ראשון פעיל למשך 50 שנים (תוך הידרדרות צפוייה ברלוונטיות שלו ודחיקתו לקו שני ושלישי בהתאמה) וקצב ייצור של 30 טנקים, סד"כ הטנקים הצפוי יעמוד על 1500 (בחלוקה גסה לשלוש רמות איכות). לצה"ל זה אולי מספיק כיום לרכב על השקעות עבר אבל למדינה בגודל של רוסיה זה מספר נמוך מאוד שאינו מאפשר לה להתמודד עם צרכי הבטחון שלה.
אלו מספרים התואמים מעצמה מקומית בלבד.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ציטוט:

תחת הנחה שטנק קו ראשון פעיל למשך 50 שנים (תוך הידרדרות צפוייה ברלוונטיות שלו ודחיקתו לקו שני ושלישי בהתאמה) וקצב ייצור של 30 טנקים, סד"כ הטנקים הצפוי יעמוד על 1500 (בחלוקה גסה לשלוש רמות איכות).

בגיאורגיה ראינו T62 שהם מין "קו חמישי". למה הם בכלל מפעילים אותם, כשיש להם הרבה T64, T72, T80 באחסנה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור בגיאורגיה ראינו T62 שהם מין "קו חמישי". למה הם בכלל מפעילים אותם, כשיש להם הרבה T64, T72, T80 באחסנה?

לא T-62 אלא T-55M. הפעילו אותם היחידות שהיו פרוסות בצ'צ'ניה, ועקב זה לא היו מיועדות ללחימה שריון בשריון אלא כאמצעי סיוע אש קרוב (מעין עמדת ירי ניידת). למה דווקא T-55M - בגלל שהטנק הזה הוא זול לתחזוקה, מאוד אמין ובעל עבירות מצויינת. לא בגלל שהיה חסר טנקים יותר מודרניים. מכל מקום, היחידות בקווקז קיבלו T-90A כתוצאה של המלחמה בגרוזיה (כנראה לא כולן, אבל כבר אין שם T-55, עד כמה שאני מבין).

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

נראה לי שהגזמת טיפה. לא ראיתי ולו T-55 אחד. T-62 ו- 62M אכן כיכבו ורבות דובר בעיתונות ופורומים רוסיים על כך שהצבא עדיין משתמש בכלים הללו.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Golden Paths זה לא חדש שרוסיה היא יצרנית הטנקים הגדולה בעולם (אם כי צריך תמיד לבדוק מה קורה בגזרה הסינית). כסוג של כלל אצבע כלפי רוסיה בעשורים הקרובים הייתי אומר כי כל עוד קצב צמיחת האוכלוסייה יישאר שלילי ותוחלת החיים תמשיך להיות כ"כ נמוכה, הצבא הרוסי ילך וידעך מבחינה נומינלית.

מה הקשר בין תוחלת החיים לצבא?

בעניין קצב גידול האכלוסיה - המצב לא כזה גרועה והוא גם משתפר. לדוגמא בגרמניה קצב גידול האוכלוסיה כמעט זהה. ויש הבדל של כ-2 אחוזים בלבד ממה שקורא בארץ (כולל גם ערבים וחרידים שלא משרתים בד"כ, כידוע). [מקור]

ציטוט:

אמנם אין כבר צורך להחזיק עשרות אלפי טנקי מערכה כבדים לטובת גזרת מערב אירופה אבל ייצור של גדוד בשנה זה בהחלט במטרה לשמר ידע בלבד.

אני לא יודע מאיפה בא המספר הזה של גדוד בשנה. בשנים האחרונות (2007-2008) צבא רוסיה רכש כ-2 קומפלקטים גדודיים בשנה של T-90A, ועם השיפור במצב הכלכלי והרפורמות בצבא המספר הזה אמור רק לגדול. ודרך אגב, המספר הזה לא כולל שדרוגים של הטנקים הקיימים, וגם לא לוקח בחשבון את העובדה שיש לרוסיה יותר טנקים ממה שהיא צריכה בפועל ושיש כבר טנק חדש שצפוי להיכנס לשירות בעתיד הניראה לעין.

ציטוט:

תחת הנחה שטנק קו ראשון פעיל למשך 50 שנים (תוך הידרדרות צפוייה ברלוונטיות שלו ודחיקתו לקו שני ושלישי בהתאמה) וקצב ייצור של 30 טנקים, סד"כ הטנקים הצפוי יעמוד על 1500 (בחלוקה גסה לשלוש רמות איכות). לצה"ל זה אולי מספיק כיום לרכב על השקעות עבר אבל למדינה בגודל של רוסיה זה מספר נמוך מאוד שאינו מאפשר לה להתמודד עם צרכי הבטחון שלה. אלו מספרים התואמים מעצמה מקומית בלבד.

הבעיה היא שהחשבון הזה לא קשור למציאות הקיימת בפועל. נכון לעכשיו יש לרוסים הרבה יותר טנקים יחסית מודרניים (T-72 ו-T-80) ממה שהם צריכים בפועל. וכיוון שלא צפויה מלחמה קונבנציאונלית מול נאט"ו, אז גם לא דחוף להחליף את כל הטנקים של שנות ה-80 ב-T-90 (מה שגם אין הרבה הבדל בין T-90 לגירסאות מאוחרות ושידרוגים של T-72 ו-T-80). התסריט היותר מציאותי הוא לחימה בטרור (בווקאז או באחת המדינות החברות ב-ODKB) או מלחמה\מבצע במדינה השכנה כדוגמת מלחמת 888. בשני המקרים אין צורך ממשי בטנקים חדישים אלא יותר במערכות קשר ושו"ב מודרניים, אמצעים מודיעיניים וכד'. זה שונה מאוד מהמציאות בארץ (אפשרות של לחימה מול מדינה ערבית שכנה, צורך להחליף את המגח"ים המזדקנים וכו').

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

1. תוחלת החיים משפיעה (לוגית בעקיפין אבל בצורה מאוד בוטה במציאות) על פיריון התא המשפחתי. כפועל יוצא, אתה יוכל לראות את ההשפעה החלקית על הפער בין התמותה ליילודה ל-10,000 איש שעומד על כ-5 (בניגוד לגרמניה שעומד על כ-2.8). במצטבר ל-50 שנים (וזאת תחת הנחה שרירותית מאוד שהמצב לא ישתנה) אוכלוסיית רוסיה תקטן בסדר גודל של כ-20%. הסיבה העיקרית לפער, לדעתי, היא מערכת בריאות מאוד לקוייה. כמובן שצימצום האוכלוסייה משפיע ישירות על הבטחון הלאומי. בדר"כ מדינות שחוות קצבי צמיחה כאלו אמורות לחוות צמצום של הפער בין תמותה ויילודה תו"כ שנתונים כמו מספר תינוקות לאישה מזנקים והתמותה יורדת פלאים. זה אינו המקרה ברוסיה כיוון שמבחינה תרבותית היא בעולם הראשון אך מבחינה בריאותית היא בעולם השלישי (מה שאמור להיות הפוך במדינה מתפתחת).
2. לנושא הרפורמות הכלכליות, המשק הרוסי מאוד לא מאוזן. אמנם ישנם דיווחים חיוביים על שיפור בקצבי צמיחת התוצר בניכוי ייצוא ח"ג ואנרגיה אבל רחוק היום בו השוק הרוסי יצליח לייצב מערכת גמישה מספיק. הרציונל שעומד מאחורי הקרנות הריבוניות הוכיח את עצמו טרם המשבר ובמהלכו אבל עדיין הרוסים מתקשים לדכא את קצבי האינפלציה המקומית ובכך נפגע קצב הצמיחה ארוך הטווח.
3. רוסיה מתבססת כיום על השקעות עבר במלאי הטנקים הסובייטי. ברוסיה של שנת 2020, עברו 30 שנים מקריסת ברה"מ והתכנון הבסיסי של הT-72 והT-80 יחגגו יותר מ-50 ו-40 שנים של שירות בהתאמה. ברוסיה של 2030, אפשר כבר לטעון שטנקים המבוססים על תכנון בן 60 ו-50 שנים הפכו להיות הT-55 ו-T62 החדשים. טובים כפלטפורמות ירי ניידות אבל אינם מהווים כח מתמרן משמעותי.

את טיעון דעיכת המלאי אפשר גם לסובב כלפי צה"ל.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Golden Paths תוחלת החיים משפיעה (לוגית בעקיפין אבל בצורה מאוד בוטה במציאות) על פיריון התא המשפחתי. כפועל יוצא, אתה יוכל לראות את ההשפעה החלקית על הפער בין התמותה ליילודה ל-10,000 איש שעומד על כ-5 (בניגוד לגרמניה שעומד על כ-2.8). במצטבר ל-50 שנים (וזאת תחת הנחה שרירותית מאוד שהמצב לא ישתנה) אוכלוסיית רוסיה תקטן בסדר גודל של כ-20%. הסיבה העיקרית לפער, לדעתי, היא מערכת בריאות מאוד לקוייה. כמובן שצימצום האוכלוסייה משפיע ישירות על הבטחון הלאומי. בדר"כ מדינות שחוות קצבי צמיחה כאלו אמורות לחוות צמצום של הפער בין תמותה ויילודה תו"כ שנתונים כמו מספר תינוקות לאישה מזנקים והתמותה יורדת פלאים. זה אינו המקרה ברוסיה כיוון שמבחינה תרבותית היא בעולם הראשון אך מבחינה בריאותית היא בעולם השלישי (מה שאמור להיות הפוך במדינה מתפתחת).

תוחלת החיים לא קשורה לפיריון וגם לא קשורה באופן ישר ליחס בין יילודה לתמותה. למשל ראה מדינות העולם השלישי (במיוחד מדינות מרכז אפריקה) ששיעור הפיריון וגידול האוכלוסיה בהן מהגבוהות בעולם אבל תוחלת החיים מהנמוכות בעולם.

ציטוט:

לנושא הרפורמות הכלכליות, המשק הרוסי מאוד לא מאוזן. אמנם ישנם דיווחים חיוביים על שיפור בקצבי צמיחת התוצר בניכוי ייצוא ח"ג ואנרגיה אבל רחוק היום בו השוק הרוסי יצליח לייצב מערכת גמישה מספיק. הרציונל שעומד מאחורי הקרנות הריבוניות הוכיח את עצמו טרם המשבר ובמהלכו אבל עדיין הרוסים מתקשים לדכא את קצבי האינפלציה המקומית ובכך נפגע קצב הצמיחה ארוך הטווח.

עם כל הבעיות הרוסיות היא עדיין נמצאת במצב טוב יותר מבחינת הצמיחה הכלכלית ביחס לשאר המדינות המפותחות בעולם. מה יקרה בעתיד הרחוק אני לא חושב שאפשר להגיד, אבל בינתיים התקציב הביטחוני הרוסי רק הולך וגודל משנה לשנה, ויחד איתו גודלת גם כמות האמל"ח החדש שנרכש ע"י הצבא.

ציטוט:

רוסיה מתבססת כיום על השקעות עבר במלאי הטנקים הסובייטי. ברוסיה של שנת 2020, עברו 30 שנים מקריסת ברה"מ והתכנון הבסיסי של הT-72 והT-80 יחגגו יותר מ-50 ו-40 שנים של שירות בהתאמה. ברוסיה של 2030, אפשר כבר לטעון שטנקים המבוססים על תכנון בן 60 ו-50 שנים הפכו להיות הT-55 ו-T62 החדשים. טובים כפלטפורמות ירי ניידות אבל אינם מהווים כח מתמרן משמעותי.

כבר אמרתי שרוסיה מייצרת יותר טנים חדשים מכל מדינות העולם ביחד (להוציא את הסין וצפון קוריאה). אז אם כך אתה רואה את העתיד השיריון הרוסי, מה תוכל להגיד על ארה"ב, למשל, שבכלל לא רוכשת טנקים חדשים?

ציטוט:

את טיעון דעיכת המלאי אפשר גם לסובב כלפי צה"ל.

ישראל מייצרת טנקים בכמויות מכובדות, לפי הבנתי.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

1. פונקציית התוחלת ממצה מספר תהליכים חברתיים שמתגבשים לתוך מספר יחיד ומכאן הקשר. אי אפשר להמעיט בבעיה הלאומית הזאת. במובנים מסויימים, יתכן שרוסיה תדגים למערב אירופה ויפן מה יקרה אם הן לא ישנו את דפוסי היילודה שלהם.
2. רוסיה במצב שונה ממדינות מתפתחות. מבחינה תרבותית היא במעמד של מדינת עולם ראשון. מבחינה כלכלית היא במעמד מתפתח (עפ"י פרמטרים של השקעה, תוצר לנפש קצב צמיחת תמ"ג וכדומה) ומבחינה רפואית היא בעולם השלישי. לכן תופעות שקורות במדינות בלתי מפותחות כשהן מתקדמות כלפי מעלה לא קורות ברוסיה (קיטון בתמותה עקב שיפור מערכת הבריאות לפני שינוי בתרבות היילודה של האישה שיוצר בייבי בום למדינות מתפתחות. נחשב כחסם לא קטן בפני רווחה כלכלית למדינות מתפתחות)
3. קשה לי לראות את רוסיה מבחינה כלכלית כמדינה מפותחת. יש לה את הטכנולוגיה, המשאבים והידע אבל היא מגבילה את עצמה מאוד עקב חוסר במוסדות חברתיים כלכליים מרכזיים.
4. הטיעון תקף לאירופה, ארה"ב, רוסיה, ישראל ועוד ועוד. המדינות אוכלות את מלאי הטנקים שלהן. תוכל לטעון שזאת דעיכת עידן הטנק, היציבות הבין-לאומית שמצמצמת את הצורך או מה שבא לך לטעון. עובדתית, קצב הייצור אינו מספיק ע"מ לשמר את יכולות העבר. האם זהו תהליך נכון או לא, זאת כבר דילמה אחרת.

כלפי ישראל, אני בדעה שלא תם עידן מספר החזיתות. אכילת מלאי הטנקים הישראלי יכול לפגוע ביכולת התמרון בצורה קשה עד כדי מצב בו ישראל תידרש להקפיא לחימה בחזית אחת ע"מ להקצות משאבים לחזית אחרת.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

טוב, אני לא ממש רוצה להתווכח על הכלכלה, סוציאולוגיה, מערכת רפואית וכד'.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Golden Paths הטיעון תקף לאירופה, ארה"ב, רוסיה, ישראל ועוד ועוד. המדינות אוכלות את מלאי הטנקים שלהן. תוכל לטעון שזאת דעיכת עידן הטנק, היציבות הבין-לאומית שמצמצמת את הצורך או מה שבא לך לטעון. עובדתית, קצב הייצור אינו מספיק ע"מ לשמר את יכולות העבר. האם זהו תהליך נכון או לא, זאת כבר דילמה אחרת.

לא נכון להסתכל על המספרים כפי שאתה עושה את זה. הצטיידות בטנקים היא תוצאה של הצורך המבצעי. אם קיים צורך מבצעי אז יש רכישות, אם אין - אז אין. זה שאמריקאים, למשל, לא רוכשים טנקים לא אומר בשום פנים ואופן שבעוד כך וכך שנים לא ישארו להם טנקים. זה שהרוסים רוכשים כ-2 קומפלקטים גדודיים בשנה לא אומר שבעוד כך-וכך שנים ישאר להם מספר קטן של טנקים. בזמן מלחמה או מתיחות ייצור הטנקים, כמו גם של כל סוגי האמל"ח צפוי לגדול בעשרות אם לא מאות מונים.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

סתם כאנקדוטה- ממליץ לעיין בספריי ההיסטוריה ולבדוק כמה טנקים בחודש ייצרו בזמן מלחמת העולם השנייה...

נתון מעניין נוסף - בזמן המלחמה הקרה.

הגודל לא קובע , אך מה עם המשקל
איך 46.5+5% טון שריון רוסי יתמוד מול אותם איומים שבמערב נדרשים 60-65 טון כדי להתמגן נגדם?

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

הטנקים הסובייטיים/רוסיים תמיד היו קלים וקטנים ממקביליהם המערביים.

משקל נמוך יותר אין פירושו בהכרח איכות מיגון נמוך יותר.
החסכון המשמעותי במשקל מושג ע"י כמה פרמטרים: תעדוף המיגון בגזרות ההגנה העיקריות והזנחת-מה של גזרות משניות, תצורת פנים יעילה וממצה יותר (אשר באה במחיר הנדסת אנוש "מאתגרת" יותר), השימוש במטען האוטומטי שמפנה נפח שבו אמור להימצא טען + מצבורי תחמושת זמינה. בנוסף, היות והטנק קטן יותר, גם המנוע קטן יותר וגם כאן מושגת ירידה במשקל.

המערב הולך בזמן האחרון לכיוון מיגונים מרוכבים (צ'ובהם ותואמיו) ואילו הרוסים מסתפקים הולכים לכיוון הגנה ראקטיבית בגזרות ההגנה העיקריות (KONTAKT וממשיכי דרכו הרוסיים והאוקראינים).

בהקשר זה גם מעניין לראות את טנק ה-YATAGAN, הניסיון (המוצלח לדעתי) של האוקראינים להתאים את ה-T-80 לתצורה מערבית (עם תותח 120 המוזן ע"י מטען אוטומטי ותחמושת מתא נפרד הנמצא בצריח). אפשר לראות שהמשקל מגיע כבר ל-48 טון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Morozov המערב הולך בזמן האחרון לכיוון מיגונים מרוכבים (צ'ובהם ותואמיו) ואילו הרוסים מסתפקים הולכים לכיוון הגנה ראקטיבית בגזרות ההגנה העיקריות (KONTAKT וממשיכי דרכו הרוסיים והאוקראינים).

זה לא מדוייק. החל מ-T-64 המיגון בטנקים רוסיים הוא מורכב ובטנקים המודרניים הוא גם מחוזק במיגון ריאקטיבי מובנה (Kontakt-V או Relikt).

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

מגיעים לשם רק שריונרים שהם נמוכים (1.70 ומטה). אמת או הנפצה?

הנושא של הBMP-T הינו מעניין מאד מפני שלמעט "טנק המקלעים" אין לאף מדינה רכב מסוג זה. הכנסה לשימוש של רכב זה תביא בהכרח לשינוי במבנה יחידות הטנקים, ויהיה מעניין לראות איך זה יעשה. שאלה לי בנושא זה, האם הפיתוח של רכב זה הוא יוזמה של הצבא הרוסי או שזה פיתוח עצמאי של אחת החברות?

הכלי פותח במשרד הפיתוח של UVZ (ר"ת UralVagonZavod), מפעל הטנקים המרכזי ברוסיה (ובבריה"מ לשעבר) שממקום באזור הרי אוראל.
למרות שבאינטרנט מופיע סיפור נחמד על כך שהכלי מיישם את לקחי מלחמת צ'צ'ניה ואופיין לכאורה ע"י הצבא הרוסי, אני יכול לנחש שגם הפעם מדובר בניסיון פנימי נוסף להחיות את תעשיית הרק"מ הרוסית המדשדשת מחוסר הזמנות (בהשוואה לעידן הסובייטי ולנפילה שבאה בעקבותיו). כך או כך, טענתי כבר פעמים רבות שאני מאמין מאוד בכלי ובתוחלת המבצעית שלו.

חמש מערכות.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

+שלוש צוללות.

ברעיון לקראת יום חיל התותחנים סיפר ראשו של החיל, לוייטננט-ג'נרל סרגיי בוגאטינוב אודות האמל"ח והציוד החדש שנכנס לשירות או יכנס בזמן קרוב. בין המערכות שהוא הזכיר:
- Iskander-M
- שידרוג של: 2S19 Msta-S, 2S3 Akatsija, 2S1 Gvozdika שכולל התקנת מערכות שו"ב וכינון אוטומטי
- מערכות נ"ט ניידות Kornet ו-Khrizantema-S

אלו המערכות שכבר נרכשות בשביל הצבא. להלן מערכות שעתידות להיכנס לשירות בעתיד:
- שידרוג של BM-21 Grad, BM-27 Uragan, BM-30 Smerch שישפר את הדיוק והטווח של המערכות הללו

כמו כן, יחד עם האמל"ח נרכשים גם מערכות תומכות לחימה:
- מערכות מודיעין מכמ"יות: Kredo-1S, Aistenok, Zoopark-1M
- מערכת מודיעין אקוסטית: AZK-7M
- מערכת מודיעין אופטו-אלקטרונית: PRP-4A
- כטב"מ Tipchak.

[מקור]

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

http://komandos.start.bg/article.php?aid=14618

Kredo-1S - מערכת גילוי מטרות קרקעיות ניידות

אינדקס 1L269 - GRAU


יעוד

גילוי מטרות קרקעיות ניידות, מטרות אוויריות מרחפות (מסוקים) ומטרות ימיות, וכמו כן בקרת ירי של ארטילריה ידידותית.


הרכב

מתקן נייד על פלטפורמה של BAZ-5921 עם ערכת מיגון מקומית;

• מכשיר הרמה טלסקופי;
• מכ"ם גילוי מטרות קרקעיות ניידות (Kredo-1 (1L244-1;
• מערכות מודיעין אופטרונית הכוללת: מיכשור תרמי, מיכשור טלוויזיוני, מד-טווח לייזר בעל אורך-גל בטיחותי, מד-טווח לייזר בעל אורך-גל מסוכן;
• מיכשור אסיפת ועיבוד נתונים;
• אמצעי קשר והעברת נתונים;
• ערכת חלקי חילוף וגנרטור.

פיתוח, ייצור

מפתח ראשי - OAO NPF Strela, עיר טולה.

מפתח המערכת הניידת - FGUP TsKB Titan, עיר וולגוגראד.

המערכת התקבלה לשירות בשנת 2007.

המערכת קיבלה אישור יצוא, מידע אודות המערכת הוצג בתערוכת MVSV-2008.


נתונים עיקריים

גובה הרמת מכשיר טלסקופי מירבי - 15 מטר.

ייציבות ברוח - לא פחות מ-30 מטר לשניה.

רצועת הגילוי של המכ"ם:

• במרחק - 0.2-40 ק"מ;
• באזימוט - 180°.

טווח גילוי מטרות מירבי:

• ע"י מכ"ם: מטרה מסוג "טנק" - עד 35 ק"מ, מטרה מסוג "בן-אדם" - עד 15-20 ק"מ;
• ע"י ערוץ תרמי בכל שעות היממה: מטרה מטרה מסוג "טנק" - עד 10 ק"ם, מסוג "בן-אדם" - עד 2 ק"מ;
• ע"י ערוץ טלוויזיוני ביום: מטרה מסוג "טנק" - עד 12 ק"ם, מטרה מסוג "בן-אדם" - עד 5 ק"ם.

טווח הפעולה של מדי-טווח לייזר:

• לאורך-גל בטיחותי: מטרה מסוג "טנק" - עד 6 ק"ם, מטרה גדולה - עד 10 ק"ם;
• לאורך-גל מסוכן: מטרה מסוג "טנק" - עד 8 ק"ם, מטרה גדולה - עד 15 ק"ם.

טווח תיקון אש ארטילרית - לא פחות מ-10 ק"ם.

צוות - 3.


הארות

המערכת נועדה ליחידות מודיעין ברמת האוגדה והמחנה. קיימת אפשרות לשלב את המערכת לתוך מערכת שו"ב של חיל התותחנים.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

מערכת מודיעין אקוסטי AZK-7


המערכת, שפותחה ע"י KP SKB Molnia, נועדה לגלות עמדות אש של כלים ארטילריים ומרגמות האוייב, וכמו כן להגדרת נתוני ירי לסוללה או לגדוד אטרילרי ידידותי.


מערכת AZK-7 מאפשרת:

• חישוב נ"צ של מטרות רועשות בגיזרת גילוי מוגדרת;
• טיווח מטרות אשר התגלו באמצעות המערכת או אמצעי מודיעין אחרים;
• בקרת ירי מכוון;
• רישום נקודות ייחסו אקוסטיים לשם העברת אש אל המטרה;
• ביצוע בו-שמני של מודיעין אקוסטי ותמיחה בירי של ארטילריה ידידותית.

המערכת מספקת נתוני ירי גם לסוללה בודדת וגם לגדוד. המערכת נפרסת למערך קרבי בעומק של 2-3 ק"מ מהקו הראשון של הכוחות הידידותיים. המערכת פועלת גם בתנאי זיהום של נשק כימי או גרעיני.

הרכב המערכת

המערכת מורכבת משלוש נקודות ביסוס (מערכת S1) ונקודה מרכזית (מעאכת S2), המקושרים למערכת תקשורת קווית או אל-חוטית אחת. כל מערכת מותקנת על משאית בעלת עבירות גבוהה ZIL-131 עם תא מדגם K4.131. מערכות S1 קולטות אותות אקוסטיים, מבצעות את העיבוד הראשוני שלהם ומעבירות את הנתונים למערכת S2, שבה מתבצע עיבוד נוסף שלהם ומתקבת תוצאה סופית (כלומר נקודות ציון של המטרות). בעזרת אמצעי תקשורת ניתן לשלוח, על-פי הצורך, את הנתונים שהתקבלו.

(...)

נתונים עיקריים

עומק רצועת אסיפת המודיעין - 12-15 ק"מ.

שטח רצועת אסיפה המודיעין - 300 קמ"ר.

טווח אסיפת המודיעין:

• כליפ ארטילריים - 16-20 ק"מ;
• מרגמות - 8 ק"מ.

טווח שגיעה בחישוב עמדות אש - 0.8% ממרחק המדידה ו-5 אלפיות באזימוט.

דיוק המערכת בחישוב נקודות ציון של המטרה (CEP) - לא יותר מ-15 מטר בטווח של 8 ק"מ.

קיבולת החישוב של המערכת - 8 מטרות בדקה.

זמן עיבוד ותיעוד הנתונים - 10 שניות.

המערכת מצויידת במכשיר ניווט ומתקן מטאורולוגי. קיימת אפשרות להכנסה אוטומטית של נתונים מטאורולוגיים.

זמן פריסת המערכת ממוצע מרגע ההגעה עד לכוננות:

• עם תקשורת אלחוטית בין המערכות - 25 דקות;
• עם תקשורת קווית בין המערכות - שעתיים.

זמן עזיבת העמדה הממוצע - 10 דקות.

זמן פעולה בלתי-פוסקת של המערכת - 24 שעות.

תקשורת טכנית ומבצעית בין נקודות ביסוס ונקודה מרכזית (תקשורת פנים מערכתית) מתבצעת בקוו דו-חוטי באורך של עד 9 ק"מ. תקשורת טכנית אלחוטית פנים מערכתית - במרחק של עד 6 ק"מ, תקשורת מבצעית אלחוטית - עד 12 ק"מ במצב נייח ועד ק"מ אחד בתנועה. תקשורת אלחוטית חוץ מערכתית - עד 20 ק"מ.

(...)

AZK-7:

נקודת ביסוס (מערכת S1):

נקודה מרכזית (מערכת S2):



ציור של פריסת המערכת (מערכות) בשטח (מצאתי בפורום רוסי):




מקור: http://home.farlep.net/~kpmo/azk_r.htm

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.