האם יש פרסום כלשהו המפרט את פריסת מוצבי צה"ל לאורך הקו הירוק מול ירדן בתקופה שבין 1949-1967 (בעיקר שמות המוצבים, מיקום כולל נ"צ, והשתייכות הכוחות שישבו בהם)?

אם יש פרסום שכולל גם את פריסת הירדנים לאורך הצד השני של הגבול, זה יהיה מצויין.

עדיפות למרחב שבין קלקיליה בצפון למודיעין בדרום.

(אין הכוונה דווקא לאותם מקומות שהתפרסמו בגלל קרבות במלחמת ששת הימים או בפעולות התגמול, עליהם קל למצוא מידע - הכוונה היא לזהות את קווי הביצורים ובמיוחד מקומות בהם גם נשארו שרידים עד היום למוצבים לשעבר).

"האדם הוא הפלדה "
"האדם שבטנק ינצח"
"השריון עשה הסטוריה"
"במקום שבו יעצרו הזחלים שם יקבע הגבול"
"השריונאי רואה מבין ראשון פועל ראשון ומנצח"
" נוע נוע סוף"

אין פרסום כזה פשוט בגלל ש(כמעט) לא היו מוצבים כאלה. בזמן בין שביתת הנשק לאחר מלחמת השחרור ועד אחרי מלחמת ששת הימים לא נקטו בשיטת ההגנה הכל כך מוכרת היום של מוצבים, גדרות, סיורים, תצפיות ומארבים המהווים את תכנית ההגנה / בט"ש של ימינו. הגבולות לאורך הקו הירוק היו פרוצים לחלוטין ובהרבה מקרים לא היו יותר מקו ערטילאי המסומן במפות.

לאורך הקו באיו"ש גם בימנו אלו אפשר לזהות את דרך הפטרולים (בקטעים מסוימים היתה גדר).
כנראה שנערכו סיורים רכובים ע"י משמר הגבול, ובהתאם תצפיות ארעיות.

בקיבוץ אייל יש "גבעת המוצב" (ובצד השני של הקיבוץ יש עד היום בסיס מג"ב במחלף אייל).

בסקר שבוצע באזור יער שוהם מוזכרות תעלות קשר בחלק המזרחי של היער, ואם אינני טועה גם בח' דרדר בצור נתן יש שרידי ביצורים.

בצד השני של הקו הירוק - תחנות משטרה ירדניות באלקנה (כיום בניין המועצה המקומית), תחנת הדלק ליד רנתיס, מצודת דיר קדיס (שהוקמה ע"י הבריטים במתכונת טיגרט). בגבעה 389 ממערב למצודת דיר קדיס, מצאתי שרידי תעלות קשר. וכמובן המשטרה שפוצצה בח'רבת צופין במזרח קלקיליה.

בח'רבת כוריכור (כיום בפסגת היישוב כפר האורנים - צפונית למודיעין) גם יש אזכורים למוצב ירדני, וכידוע היה שם קרב קשה במלחמת העצמאות.

אז אולי לא היה קו ביצורים ומוצבים כמו אלו שהוקמו לאורך הגבולות בשנים מאוחרות יותר, אבל בטוח שהיה משהו.

השאלה באה כי תמונת המידע שבידיי חלקית, אני מניח שפיספסתי חלק מהמקומות ובפרט אין לי מידע לגבי אופי הכוחות שאיישו את המוצבים/תחנות משטרה בגזרה בתקופה זו.

כמובן שיחידות הצבא משני צידי הגבול ישבו במחנות. בחלק מן המקומות הרגישים ברור שהוקמו משלטים / מוצבים להגנה ושליטה. גם בצפון היה "קו" ותחנות משטרה (טיגרט) - אבל כמו שכתבת, לא הייתה תפיסה כוללת של "אחזקת קו" ופעילות בטחון שוטף במשמעה כך שיווצר מערך שלם של קוי הגנה והערכות לאורך הגבולות.
הנה מה שאמר משה דיין, הרמטכ"ל, בשנת 1955: "לא היה בידינו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה, למנוע רצח עובדים בפרדסים ומשפחות בשנתן. אולם היה בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמינו, מחיר שלא יהיה כדאי ליישוב הערבי, לצבא הערבי ולממשלות הערביות לשלמו. יכולים היינו להבטיח שהכפרים הערביים ייתנגדו לכנופיות העוברות דרכם, במקום להושיט להן עזרה. שמפקדי הצבא הערבי יבכרו הגשמה קפדנית של התחייבויותיהם בשמירת הגבול, על פני כשלון בהתנגשות עם יחידותינו. שהממשלות הערביות תוותרנה על "מדיניות של כוח" כלפי ישראל, על-ידי הפיכתה להפגנה של חולשה."
בדיוק בגלל שהגבולות היו פרוצים לחלוטין, ללא אפשרות אמיתית למניעת חדירות מהמדינות השכנות, התפתחה דרך התגובה של פעולות התגמול.

עמדות מבוצרות מבטון היו בעיקר לאורך ה"קו העירוני" בירושלים,שאותם אתה מכיר.אפילו בתל דן,בימים החמים של המלחמה על המים מול הסורים,המוצב היה מבוסס על תעלות קשר עם דיפון של פח גלי,וכמה עמדות לירי עם כיסוי-ראש של פח גלי ואדמה,או שקי חול.