היום , סוף כל סוף הייתה הפעם הראשונה שלי..
בהתחלה לא ידעתי מה עושים ובמשך שעה ארוכה אני מנסה ומנסה.. וכלום לא הולך..
למזלי אחרי שעה הגיע בנאדם מקצוען שלימד אותי כל פרט חשוב..

לאחר כ-4 שעות של נסיונות הצלחתי סוף סוף לעשות את זה כמו שצריך..
אך לא הצלחתי לעלות כלום בחכתי..
אין כמו הכינרת לדוג בה תאמינו לי.. נראה לי שהתמכרתי לתחום הדיג..

"per ardua ad astra"- בדרך הייסורים אל השחקים

"אנחנו תמיד נהיה בתוככם , אבל אף פעם לא נהיה חלק מכם..!"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מתןן היום , סוף כל סוף הייתה הפעם הראשונה שלי.. בהתחלה לא ידעתי מה עושים ובמשך שעה ארוכה אני מנסה ומנסה.. וכלום לא הולך.. למזלי אחרי שעה הגיע בנאדם מקצוען שלימד אותי כל פרט חשוב.. לאחר כ-4 שעות של נסיונות הצלחתי סוף סוף לעשות את זה כמו שצריך..

נו, כל מה שצריך זה אדם מנוסה שיסביר בדיוק מה עושים

אוי.

אני מתגעגעת לדייג בכנרת. באיזה חוף היית? עם איזו חכה דגת?

|מתגעגעת|

בחוף הזה ליד חמי טבריה (ברח לי השם)
דגתי עם חכה טלסקופית באורך של כ- 2.5 מ' + רולר. שניהם מדגם "שימונו".
איזה תענוג היה יאללה...
חח ועוד הייתי אופטימי ובאתי עם ציידינת מלאהבקרח למקרה שאני יתפוס כמה מושטים ..

"per ardua ad astra"- בדרך הייסורים אל השחקים

"אנחנו תמיד נהיה בתוככם , אבל אף פעם לא נהיה חלק מכם..!"

תאכלס!
שינמיך ציפיות- יהיה לו יותר סיכוי...

לי יש תיאוריה אחרת- ככל שיש פחות מים, כך ריכוז הדגים ביחס למים עולה

keep trying...

אבל זה כל כך משעמם :/

כמו לראות סנוקר. או טניס.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

טניס זה נחמד. אפשר לזפזפ בקטעים המשעממים.

אתה חי בסרט.

אין כמו הריגוש בזה שפתאום יש נשיכות ובתנועה הנכונה אתה מעלה דג, ואין כמו ההתלהבות כשהדג הוא משהו יותר גדול מהאצבע שלך.

באחת הפעמים שהיינו בכנרת (בקיץ שעבר שרצנו שם) ודגנו, הוצאתי מושט יפה יפה וגדול, הוא היה הדג הכי גדול שהוצאתי ולא כ"כ ידעתי איך להתמודד עם המשקל שלו על החכה... בסוף הוצאתי אותו וכמובן שהוא סיים בתור אחלה ארוחת ערב על האש.

זה לא כמו שחושבים, ששמים חכה במים ומחכים שעות. בד"כ הנשיכות מתחילות שניה אחרי שזרקת את החכה, ודי מהר ניתן להוציא דג.

מתן- עם מה דגת? איזה פתיון?

ובכלל איך מבדילים בין סוגי הדגים השונים?

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

פותחים לדג את הבטן לאורכו ומוציאים את כל השיט בפנים, אח"כ מפזרים מעט מלח, עוטפים בנייר כסף והופ- לאש, לכמה דקות, לא יותר.

טעים טעים.

בכנרת הדגים הנפוצים הם מושט וקרפיון, למרות שיש גם שפמנונים.

לא קשה להבדיל בין מושט:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.dagim.org.il/_Uploads/77moshat.jpg]


לבין קרפיון:



לבין שפמנון:



מה גם ששני האחרים אכילים, אבל מושט הכי הכי טעים.

יש עוד דגים בכנרת, אבל אלה הדגים שנמצאים באיזורים בהם ניתן לדוג עם חכה.
יש גם מס' סוגים של מושטים בכנרת, אבל זה כבר לא כ"כ משנה

עוד הבדל- מושט זה לסבתא המרוקאית שמטביעה אותו ברוטב חריף, קרפיון זה לאשכנזים שחושבים שגפילטע זה טעים, שפמנון זה לאוכלי הטריפות.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

לא מדויק מושט יכול להיות מצויין גם על האש, ואני, בתור אשכנזיה טהורה, שונאת קרפיון ומעולם לא אכלתי שפמנון (הדג עצמו נראה זוועה)

רק תיקון קל - קרפיונים יעלו על חכות שנזרקות רחוק יחסית (60-70 מטר) כי הם חיים בעומק גדול יותר.
ליד החוף ניתן לדוג בעיקר מושטים (אמנונים) שפמנונים וביניות (זו התמונה שהבאת - קרפיון נראה שונה ועם פחות קשקשים, אם כי הם מאותה משפחה אאל"ט).

קל לזהות מושט - זה הדג עם סנפירים גדולים יחסית. כשמוציאים אותו צריך להזהר מהקוצים בסנפיר הגב
שמכילים חיידקי בוטוליזם ודקירה מהם יכולה להיות מאורע לא נעים המערב בי"ח.

לפני ששמים דג על האש - מרוקנים את האיברים הפנימיים ועוד דבר חשוב - להוריד את הקשקשים!
תמונה של קרפיון:

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

סליחה, אבל אני דגתי כבר קרפיונים סמוך לסלעים...

כאלה כמו בתמונה שהבאתי או כמו בתמונה שלך?

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

כן וכן.

הם היו חולים
סתם - בד"כ הם נמצאים עמוק יותר....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

או שאלו היו נקבות שטעו בניווט

למה טעו? הן הגיעו בדיוק למקום הנכון!

LOL צודקת, לא חשבתי על זה ככה
למה את לא דגה יותר?

סתם חוסר זמן... אני רוצה, עדיף בשילוב טיול ג'יפים (רמז רמז...)

יש משהו בקנה, אבל זה תלוי בלחץ בלימודים ובעבודה

יאללה, בוא ניקח איזה יומיים חופש ונעוף לטיול שווה. הדגים- באחריותי.

אני אבדוק מתי אני יכול, אבל עדיף שזה יהיה באמצע השבוע בכל מקרה

אני איתך, רק תגיד מתי.

החומרים לבצק :

קמח , סוכר , וניל , ביצה , תירס..

בעיקרון שיהיה מתוק כי הבנתי שמושטים אוהבים מתוק חח..

"per ardua ad astra"- בדרך הייסורים אל השחקים

"אנחנו תמיד נהיה בתוככם , אבל אף פעם לא נהיה חלק מכם..!"

אז אתה יכול לוותר על כל הפצ'קרעי, ולשים גרגר תירס בכל פעם.

לכנרת אני נוסעת עם קופסת שימורים של תירס, ובכל פעם שמה גרגר. זה גם לא נופל מהקרס וגם לא התעסקות מעצבנת.

בים זה כבר סיפור אחר, שם עם תולעים או עם שאריות משניצל

מה ההבדל בין ים לאגם? למה בים תולעים או שניצל?

בים יש דגים אחרים לחלוטין- סרגוסים, מרמירים, טלוויזיות, אינטיאסים...

אני לא אשכח את הפעם שנסעתי למזח בעתלית, ולא היה שם אף אחד מלבדי עד שהגיע בחור רוסי, עם תרמיל כזה שהכתפיות שלו הן בעצם חוטים. השליך דמוי דג (בובה) למים, והעלה ברקודה.
אף פעם לא יצא לי לראות ברקודה פנים אל פנים. דג מלחיץ.

אוכלים את הברקודות?

בתור סטייקים, כמובן. או במרק.

ואז אתה בעצם לא רואה את המשחק כלל.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."