28-10-2009, 07:22
|
|
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
|
|
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
|
|
נתחיל מזה שההתמכרות לניקוטין היא התמכרות ככל ההתמכרות, ולמרות שאתה מבטל בהינף יד את הקושי בגמילה פיזית, הרי שבפועל אחוזי הגמילה הם מאוד נמוכים (כהגדרה של של האגודה האמריקאית ללב - כן, תרגום גרוע).
למעשה התהליך שעובר מתמכר לניקוטין דומה לזה שעובר מתמכר לקוקאין או להרואין, ולמרות שהכמיהה היא פחות מסוכנת, היא עדיין מאוד קשה פיזיולוגית.
היתרון היחיד הוא בצורך לעבור את משוכת העישון עד ליצירת ההתמכרות (למרות שינתן לעקוב בטבק ללעיסה), אבל מרגע שנוצרה ההתמכרות הבעיה כבר קשה מאוד.
התמכרויות נוספות כמו התמכרות לקפאין, לסוכר היא בעייתית באותה מידה, ובמקרה של סוכר אף מסוכנת יותר מאשר טבק.
קפאין, כמו טבק, הוא סם ממריץ - ההתמכרות אליו היא קלה יותר (פיזיולוגית), אבל בעייתית באותה מידה.
להפוך את נושא הגמילה (גמילה מעישון, גמילה מקפה, גמילה מדברי מתיקה, גמילה מכסיסת ציפרניים, גמילה מהתנהגות כפייתית) לתרגיל בכוח רצון חוטא לאמת. יתר על כן - הפרעות התנהגותיות שאינן פיזיולגיות (שהוא נושא בעייתי בפני עצמו) הן "קלות" יותר לטיפול מאשר התמודדות מול הכימיה של הגוף.
תחילת ההתמכרות הוא תוצר של לחץ חברתי והצורך להשתייך לקבוצה (שהוא גורם עצמתי בפני עצמו), רצון לתדמית בוגרת (שזה משהו שכל ילד מגיל שנתיים רוצה), רצון לעצמאות/דווקאות (שזה עוד משהו שכל ילד מגיל שנתיים עושה), או שלל גורמי לחץ מגוונים שילד, ובמיוחד נער עם הורמונים משתוללים עומד בפניו. אז גם כאן, לבטל זאת בהינף יד זו טעות חמורה - בני אדם יבצעו מעשים הרסניים למרות שהנזק יהיה ברור - הלכת לגיבושים ליחידות שאחוזי פציעות האימונים בהן גבוהות? הסתובבת בחורף על א' בלי מעיל? הלכת לקרבי? אין בכך שום רציונאליות, אם אתה לא בוחן את הקונטקסט החברתי של פעולות אלה.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics
"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.
Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht
I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -
נערך לאחרונה ע"י ביטיס בתאריך 28-10-2009 בשעה 07:27.
|