02-12-2009, 11:47
|
|
|
חבר מתאריך: 08.10.09
הודעות: 184
|
|
דברייך לא הוצאו מהקשרם.
אולי תפשט את זה עבור טיפש כמוני? אולי תציג לי את הטענה שלך לוגית כמשפט כדי שאוכל סוף סוף להבין?
"ופעם נוספת הצמד לעובדות מוצקות אל תוציא דברים מהקשרם ואל תפתח נושאים נוספים כדי לחפות על החידלון שבעמדה אותה אתה מייצג."
אתה זה שלא עובד לפי עובדות. אתה טוען שארוע התקיים וזו "עובדה" וההוכחות שלך הן סיפור שאתה טוען שעבר מאב לבן וכתוב במקור אחד בלבד. זו דרך להוכיח?
חוץ מזה, הסיפור לא עבר מאב לבן החל ממעמד הר סיני, אתה מסלף אפילו את הדת שלך.
התורה נכתבה הרבה אחרי שהמעמד הזה התקיים כביכול. אחרת איך ייתכן כי הוכתב למשה על דברים עתידיים? בפירוט יום יומי ולא כ"נבואה מסתורית". הוא קיבל את התורה על ההר והיה כתוב בה שהוא יירד מההר ויראה עגל זהב, אבל הוא בכל זאת היה מופתע ושבר את הלוחות?
חח
אני לא צריך להוכיח דבר, חובת ההוכחה עלייך ואתה נכשל שוב ושוב. פשוטו כי אין שום הוכחה או ראיה.
מה שאתה נכשל להבין שוב ושוב הוא שלפני שתתייחס אל כמות האנשים שכתובה בסיפור A כראיה למשהו, אתה צריך להוכיח שסיפור A התקיים.
התוכן שכתוב בסיפור A לא יכול להוות הוכחה לקיומו, זהו כשל לוגי שכנראה לא מלמדים בספר שממנו למדת לוגיקה.
משעשע מאוד.
אתה אומר A התקיים כי כתוב ב A שהיו שם המון אנשים
כלומר, כמות האנשים היא "ראיה" ויתרון ראייתי על דתות אחרות.
אבל המקור היחיד לכמות האנשים שבסיפור A, הוא סיפור A!
אתה מוסיף, שראיה נוספת היא הטענה שהסיפור עבר מאב לבן. זו השערה. רודם תוכיח שהוא עבר מאב לבן אח"כ תשתמש בזה בדיון.
מלכים ב' פרק כ"ב
וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר, לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, סֵפֶר נָתַן לִי, חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן; וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. יא וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ, אֶת-דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה; וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו. יב וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן וְאֶת-עַכְבּוֹר בֶּן-מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר, וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד-הַמֶּלֶךְ--לֵאמֹר. יג לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת-יְהוָה בַּעֲדִי וּבְעַד-הָעָם, וּבְעַד כָּל-יְהוּדָה, עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא, הַזֶּה: כִּי-גְדוֹלָה חֲמַת יְהוָה, אֲשֶׁר-הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה, לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַכָּתוּב עָלֵינוּ.
אז חביבי, אל תחרטט.
לא עבר מדור לדור ולא נעליים.
רק בפרק זה מסופר על מציאת הטקסט ורק בפרק הבא מצווה המלך להתחיל לחגוג "פסח", החג בו מספרים את האגדה (לא הגדה).
קצת אחרי שכתוב איך הם שרפו את כל אנשי הדת של האלים האחרים (מאוד הומניים היהודים האלה) כתוב:
כא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ, אֶת-כָּל-הָעָם לֵאמֹר, עֲשׂוּ פֶסַח, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם--כַּכָּתוּב, עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה. כב כִּי לֹא נַעֲשָׂה, כַּפֶּסַח הַזֶּה, מִימֵי הַשֹּׁפְטִים, אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל; וְכֹל, יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל--וּמַלְכֵי יְהוּדָה.
כלומר, האנשים בדור של המלך והדורות הקודמים, בהסטוריה הנראית לעינם, לא ידעו על "פסח". הראיה היחידה שיש להם לכך שפסח נחגג בעבר זה מה שכתוב בספר, שאין אף ראיה לאותנטיות של הדברים הכתובים בו.
לפיכך, אם תאורטית מישהו היה כותב את התורה יום לפני שהציג אותה למלך, דבר לא היה משתנה. תחשוב על זה
|