|
16-07-2010, 01:46
|
|
|
חבר מתאריך: 15.07.10
הודעות: 2
|
|
בתגובה להודעה מספר 82 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "חזון קשנ"ר הנכנס לפלוגות הסיור והחרמ"ש בחש"ן - מתוך ירחון "שריון" החדש"
סלחו לי שזו הודעתי הראשונה, אני אשתדל לא לברבר יותר מדי, ולחזור על דברים שהועלו קודם או נידונו בעבר בפורום. נרשמתי בשביל להגיב בנושא שקרוב לליבי ומקצועי הצבאי- פלס"ר בהגדרתו המקורית, דבר שלדעתי בייעוד כולל האימון הרלוונטי עומדים בו היום רק פלס"רי שריון (משם אני בא), ולכן אתייחס אליהם בפוסט.
אני אגע בכמה נקודות מנסיוני בסדיר ומילואים, ומסקנות שהגעתי אליהן אם במחשבה או בלמידה ממקורות שונים.
רק"מ בפלס"ר: בזמן הסדיר בפלס"ר שריון, ישב לי בראש שטנק או טנקים יכול להיות רעיון טוב כחלק מצוות פלס"ר במתארים מסויימים, אבל מצד שני מאוד יגביל אותו ברוב המשימות האחרות במלחמה ובכלל. הבעיה היא בעיקר רמת החשיפה, אבל גם בגלל הצורך לעמוד בקצב של הג'יפים, או שההפך, ורגלית לא נעמוד בקצב שלהם. בשיחה עם אחד מהמ"פ שלי בסדיר איכשהו הגענו לנושא, והוא כל הזמן חשב על נגמ"שי לחימה כגון בראדלי, ולא הבין את כוונתי- שריוניות אופניות. גם נגמ"ש לחימה לא ייתן מענה דומה.
מבחינת ניידות, השריונית קרובה לג'יפ- כשזה כולל גודל יחסית לטנק (חשוב מאוד!), עבירות, זריזות ורעש; מבחינת מיגון, השריונית כמובן יותר ממוגנת; ואחרון חביב- חימוש, שלשריוניות אפשר להתאים מגוון רחב של מערכות, ממקלעים, עבור בתותחים בקוטר קטן וכלה בתותחים בקוטר גדול, 75- 90 מ"מ. (בכוונה אני לא מכניס טילי נ"ט- לאלה אחראים ביחידות היעודיות, ולטעמי אין צורך לשלב אותם אינטגרלית בפלס"ר).
הפלס"ר ירוויח רכב ממוגן יותר, נייד באותה מידה ובעל עוצמת אש גבוהה בהרבה. הוא יפסיד בכך שיצטרך להחזיק עוד סוג של רכב לטיפול, עוד סוגים מגוונים של תחמושת ועוד סוג של הכשרה. אמנם אפשר לקיים פלס"ר שריון על טהרת השריוניות, אבל זה יפגע ביעילות של הלוחמים במידה ודרושה פריקה זריזה ועלייה זריזה לכלים, יהיה יותר יקר, ולא יתאים למגוון משימות שג'יפ פתוח אופטימלי להן. צריך למצוא איזון בין הכלים הקלים לכבדים, ולמיטב שיקול דעתי הלא מקצועי- 50/50 בצוותים, פלוס צוות עם ארבעה כלים "כבדים".
לצורך בכלי נשק כבדים וכלים ממוגנים נתקלתי בלבנון 2006. המשימה שלנו הייתה חוצת קו, אבל לא מאוד רחוק מהגבול; בנוסף גם גויסנו מאוחר, ועיקר העבודה שלנו הייתה אבטחת צירים בתצפית ובאש בגזרת החטיבה, בשטח פתוח שטוהר לפני כן. לנו היו רק מקוצרים, מטול, נגב, וקלע עם טריג'יקון ואקילה בלי מתאם, כשהצוותים האחרים ב"תקן" דומה. למצב של התקלות ממש זה כמובן מספיק, אבל מה בקשר לאבטחת הציר בתכל'ס, אם אנחנו מזהים חוליה במרחק? לזה לא היה לנו פתרון, למעט קשר עם המ"פ, בקושי- והוא היה צריך לסגור את המעגל בטלפון שבור דרך המפח"ט. אני לא אלאה בפרטים למה מצב סביר יחסית לא עובד מעבר לסמטוכה של קרב בכלל ולבנון 2 בפרט מטעמי בטחון שדה. אם היה לנו רק"מ קל עם עוצמת אש גבוהה במקום מוגן ומאובטח (היה מקום כזה), הוא היה יכול לכסות שטח גדול בשביל שני צוותים ויותר שבתצפיות, בהתראה קצרה. כמובן שגם רוב"צ יכול לתת מענה חלקי, אבל אני לא אתפלא אם יותר קל להשיג לנו שריונית מאשר רוב"צ...
סד"כ: פה אולי אני רואה דרך משקפיים מעוותות של חייל ביחידה עצמאית על כל המשמעויות הנלוות, אז סלחו לי בבקשה.
לטעמי יש צורך לשמור על יחידות הסיור בחטיבות השריון בסד"כ פלוגה. זאת מכיוון שהגמישות של יחידה קטנה היא מאוד גבוהה, וגם מכיוון שהפיזור הנובע מאופי המשימות (צוות לגדוד הזה, צוות לאגף הזה של החטיבה, צוות לתצפית בהונללו וכו) יקשה על שליטה של מג"ד. פה אציין את גדס"רי החי"ר שבזמן הסדיר שלי נוצרו: תחת מג"ד הם נלחמו ביחד בתור גדוד עצמאי, או כפלוגות נפרדות במקומות שונים ללא פיקוד של המג"ד. במלחמה קלאסית אם תהיה ח"ו הם יצטרכו להתפזר למשימותיהם בצורה שהמג"ד יהיה כמעט לא רלוונטי (שוב- דעתי בלבד).
בחזרה לפלס"ר שריון ולנסיוני בלבנון- הפיזור היה בלתי אפשרי לשליטה ע"י מג"ד, אם היה מוכפל בשלוש- ארבע פלוגות.
הכשרה: פה אני אסכים עם דברים שנאמרו לפני- יש מקום להכשרה ביחד של הפלס"רים באימון ייעודי (סיור וניווט). הדבר יחסוך כפילויות של פלגות אימונים ובמובן הכספי, למשל יציאת חפ"ק לשטח. כמו כן זה יצור אחידות חשובה בתו"ל. בעיה שאולי תיווצר היא פגיעה בגאוות יחידה, אבל בראייה מקצועית על הנושא זה בולשיט.
אסייג דבר אחד בנושא ההכשרה האחידה. אחרי שעברתי שתי מסגרות חי"ר שונות בטירונות ובאימון המתקדם, לדעתי הכשרת החי"ר חייבת להתבצע בחטיבות החי"ר, ואם אפשר בחטיבות שונות לכל פלס"ר (כמו היום). הידע וההתמקצעות רק יזינו את הפלס"ר, ויחסכו כסף בהקמת בסיס אימון ייעודי או הכשרות נפרדות בביסל"ש. צריך לזכור שישנן משימות ואמל"ח בפלס"רי שריון שדומים לחי"ר, וגם אם במציאות של היום טירוני שריון עוברים הכשרה דומה, היא לא משתווה לאימון הכולל בחי"ר.
תגובה ישירה לדברי הקשנ"ר: הכשרה- הרעיון של בי"ס לפלס"ר הוא מעולה, גם במילואים נרוויח מזה המון. הבעיה היא לוגיסטית/ תקציבית, הקמת בסיס לכמות קטנה יחסית של חיילים כשהמגמה היום היא לאחד בסיסים. אם פותחים מו"ס (בררר... צמרמורת) חדש בתוך צאלים למשל זה יותר טוב, אבל קיים בפועל. לעניין הטירונות, ראו הסתייגותי בנושא- למעלה.
סד"כ- הרעיון יצור למעשה גדוד, ראו דברי למעלה.
אמל"ח- הגדוד הזה יהיה מאוד מפוצל במגוון הכלים וההכשרות, ולדעתי יצור מצב של "תפסת מרובה- לא תפסת". גם ככה מכווינים בפלס"ר בזמינות די גבוהה מכל הבא ליד, אין צורך ליצור ספח בדמות מרגמות שכבר קיימות בחטיבה, וטנקים מסיבות שמפורטות למעלה, וגם הסיבה שאנחנו נלחמים בצמוד אליהם ובשבילם ממילא. אין טעם להביא צוות פלס"ר משוריין לתוך יחידה משוריינת, הטנקים פשוט יסופחו למבנה המשוריין היחידתי, והג'יפים יתמרנו בנפרד.
תו"ל: אני לא אצטט את כל הפסקה הראשונה, אבל מתוקף הגדרתו כפלוגת סיור- יש סתירה בין מה שכתוב בה לייעודו של הפלס"ר, אלא אם משנים אותו לגמרי והוא לא יהיה יותר פלס"ר בפועל, כמו הרעיון שפורט בהמשך הכתבה המובאת (ובתוך יחידת ערב- רב הזאת יהיה פלס"ר בפיקוד מג"ד...).
"...עם יכולות תמרון, עם יכולות להילחם..." בדיוק השאיפה שלי עם השריוניות. זה יענה על הצורך של כוח איסוף כמשימה עיקרית בתוספת עוצמת אש.
לסיכום: פלס"ר שריון צריך להישאר בסד"כ הנוכחי, אבל להגדיל את עוצמת האש והתמרון המקומית שלו. החיילים צריכים לעבור הכשרה אחידה בתו"ל ואימונים ייעודיים במקום מרוכז, שיוכל לתת שירות ברמה גבוהה ואמצעים גם לפלס"רי המילואים.
ועד אז אני אשתחרר משמ"פ.
|
|