אז האם אומרים מִזְרָן או מִזְרוֹן?

תשובה: אומרים מִזְרָן.


לכל מי שתהה בעקבות הפרסומת..

זהירות - ספויילר!

הרחבה: יש שיגידו שהקמץ ב"מִזְרָן" הוא קמץ קטן, ועל כן ההגייה היא כ"מזרון", לעניות דעתי אלו הבלים.
[זה לא תואם את חוק ניקוד ההברות, סעיף סמג״ד, שיש לו חריגים מוגדרים]
לשמחתי יש בלשנים שתומכים בי, ביניהם האקדמיה ללשון (וכן מר רוביק רוזנטל נ״י )
ככל הנראה השגיאה הגיעה בעקבות ההגייה האשכנזית שהוגה כל קמץ כחולם, וכך "מיזרן" הפך "מיזרון".

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

סוגייה יפה העלית.
קיים גם הוויכוח בין המחנות של Zorfat ו-"Zarefat" (ו־סינר-סינור). העליתי תצלום מתוך "יד הלשון" פרי עטו המשובח של יצחק אבינרי:

לחצו להגדלה:

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

בס"ד

הדוגמאות שהוא מביא לקמץ קטן הן רק במתג ולא בטעם.
למיטב זכרוני, טעם (כגון מונח לפני זקף-קטון) בא במקום מתג רק בהברה פתוחה (איני זוכר כרגע את סוגי המתגים).
המילה "צרפת" באה במקרא בטעם ב-צ' (למשל, עובדיה פס' כ'), וממילא, השווא נע, והקמץ רחב.
לגבי המשקל, רבים שמות העצם הפרטיים המוזרים (ואיני יודע אם יש חשיבות להיותו צידוני).
הבהרה: אני לא מומחה לעניין, ואני מגיב רק על הטענות שבתמונה.

בחזרה לנושא, אאל"ט, האקדמיה אישרה את הצורה "מזרון" לצד הצורה "מזרן".

באשר למשפט האחרון, אנא ראה.
ובאשר להערתך, לא ירדתי לסוף דעתך, ולמען האמת מעולם לא חקרתי את זה...
(חשוב לציין שזהו לא הערך היחיד שבו עוסק אבינרי בקְמָצִין קטנים.)

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

בס"ד

לגבי הקמץ, שלמה אבינרי מביא הרבה דוגמאות למתגים שנמצאים בהברות סגורות, ואומר שהמתג ב-צ' של "צרפת" אינו ראיה.
עד כאן אני מסכים. יש כמה סוגים של מתגים, חלקם באים בהברות סגורות, וחלקם בהברות פתוחות. (איני זוכר אם יש כאלה שבאים בכל סוגי ההברות)

ואולם, במקומות רבים במקרא, מתג מוחלף בטעם משרת. (כלומר, יש באותה מילה שני טעמים - הראשון משרת, והשני, בד"כ, מפסיק).
תופעה זו קורית בעיקר לפני זקף-קטון, ואז המתג נהפך למונח, אך יש גם מקרים אחרים.
למשל, בדברים פרק ל"ד, בפס' ו' במילה "קברתו", ובפס' י"א במילה "האתת".

תופעה זו, קורית רק למתג הבא בהברה פתוחה ("בתים" זה סיפור אחר), ומכיוון שהתופעה הזו קורית גם במילה "צרפת", לענ"ד, השווא ברי"ש נע, והקמץ בצד"י רחב.

אנסה למצוא עוד מידע בספרי לשון. עד אז־
רוביק רוזנטל כותב:

איך אומרים צרפת
קיבלתי כמה וכמה תגובות על ההערה במדור הקודם בנושא "צרפת". כל המעירים טוענים כנגדי וכנגד
הקוראת יפעת שיש לאמר צרפת בתנועת A ט(Zarefat), כלומר שה־צ' מנוקדת בקמץ גדול וה־ר' בשווא נע.
יששכר אפל מסתמך על טעמי המקרא, כאשר סימן הטעם מצוי מעל ל־צ' ומכאן שזו תנועה ארוכה.
שרית זינגר מוסיפה על כך את ההערה באבן־שושן, שיש לבטא צרפת ולא צורפת. מתברר שהוויכוח
בנושא זה קיים כבר שנים רבות, והבלשן יצחק אבינרי מקציב לו בספרו "יד הלשון" עמוד שלם. תחילה
הוא מביא את הטענות מדוע יש לאמר צרפת בתנועת A, ואחר כך דוחה אותן אחת לאחת. בניגוד לאבן־שושן,
אבינרי בעד לבטא צורפת, ואני איתו, ויש לי סיבה משלי. אז מה הטיעונים התומכים בכך שבצרפת
קמץ גדול? ראשית, כאמור, כי יש טעם מעל ה־צ' בהופעת המילה בספר עובדיה. שנית, כי ה־פ' אינה
דגושה, כלומר, אם היה ב־צ' קמץ קטן היה צריך לכאורה לאמר zorpat. וסיבות אטימולוגיות: צרפת
במקורה היא עיר חוף פיניקית, שככל הנראה נקראה כך כי ישבו בה צורפים. היא מוזכרת גם בכתב
היתדות, ושמה המקורי כנראה zariftu. קושרים אותה לכפר צרפנד בלבנון. רד"ק, שפירש את ספר
עובדיה אלפי שנ ים אחר כך, טען שצרפת היא פרנסיה, וכך נשאר עד היום. על כל אלה עונה אבינרי:
מיקום הטעם אינו אומר דבר מפני שיש בעניין הזה הרבה יוצאים מן הכלל. ה־פ' הדגושה ודאי אינה
אומרת דבר, יש מילים רבות שבהן יש אות רפה אחרי שווא נח, הקרוי בדרך כלל "שווא מרחף", מונח
שאליו אין אבינרי מתייחס. ובאשר לתעתיק, הוא ודאי אינו יכול ללמד אותנו דברים נחרצים. לעומת זאת,
אומר אבינרי, צורפת שייך למשקל פועלה, משקל של מילים רבות ונפוצות כמו חוכמה, שופכה (כ' רפה!)
ועוד. צרפת בקמץ גדול שייכת למשקל פעלה, ובמשקל הזה אין בעברית שמות עצם. המשקל הזה קיים
רק בפעלים (למשל, הלכה). אבינרי צודק, ואני מרשה לעצמי להוסיף טיעון מחץ: בדרך עלל אנחנו
אומרים צורפת, ולא במקרה. זה נשמע יותר טוב, זה נוח יותר להגייה וזה מתקשר, כפי שמציין אבינרי,
למשקלן של מילים אחרות הנפוצות מאוד בשפה. אין שום סיבה להילחם בצורפת, לכל היותר אפשר
לנסות לנצח אותה בכדורגל.

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/134/604.html

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

בס"ד

ולגבי המשקל, נשמע לי מגוחך לפסול שם עיר כי הוא לא תואם למשקלים עבריים של שמות עצם.
מה גם שישנם השמות "אסנת", "בשמת", ועוד.
(או שהוא מבטא גם אותם בקמץ קטן?)