http://www.inn.co.il/News/News.aspx/194381 ערוץ 7
הודח מקורס קצינים כי יצא להלוויית חברו



צוער הודח מקורס הקצינים לאחר שיצא בלי רשות להלוויית חברו למחלקה - החייל אורי חן, שנרצח לפני שישה ימים בידי אסיר משוחרר.
עוזי ברוך

צוער הודח מקורס הקצינים לאחר שיצא בלי רשות להלוויית חברו למחלקה - החייל אורי חן, שנרצח לפני שישה ימים בידי אסיר משוחרר. כך דווח בקול ישראל.

מפקדיו של הצוער סירבו לבקשתו להשתתף בהלוויה משום שהיה אמור להשתתף בתרגיל ניווט. לחבריו אמר הצוער, כי לא עמד בפני פרידה מחברו לנשק ולא היה לו זמן לערער על החלטת מפקדיו שלא לאפשר לו לצאת להלוויה.

מדובר צה"ל נמסר כי הדחתו נעשתה בשל נפקדותו מקורס קצינים שמכשיר את בוגריו לתת דוגמא לחיילים.

ביום חמישי האחרון יצא אורי חן ז"ל לחופשת השבת ובמהלך הערב עוד הספיק לשחק ולבלות עם שני אחיו הקטנים. מאוחר בערב יצא אורי לשוחח עם חבריו, שחלקם בעלי תיק פלילי במשטרה על עבירות שונות. במהלך הלילה, ככל הנראה, התפתחה קטטה בינו לבין אסיר משוחרר ששהה במקום וזה דקר אותו למוות. ביחידה המרכזית של מחוז מרכז עדיין מנסים להבין מה הגורם לרצח.

אורי בן ה-20 שירת בגדוד 51 ואף זכה להוקרה והערכה על פעילותו במסגרת מבצע עופרת יצוקה.

אני לא אשכח אף פעם שביום השני של מלחמת לבנון השנייה, במהלך קורס קצינים,
לא נתנו לי לצאת להלוויה של סמ"ר יניב בר-און ז"ל, שהיה בטנק הראשון שנכנס לתוך לבנון ביום החטיפה ועלה על מטען.

והסיבה? תס"חים לקראת סיום הקורס.

לכו תבינו.

הראש המנותק של בה"ד 1 אין שום מילה אחרת, גועל נפש ובושה גדולה לא לתת לבן אדם להשתתף בהלוויה
בטח על חשבון ניווט, אח"כ אני לא מתפלא איך מגיעים קצינים צעירים חזרה ליחידות בדיוק עם הראש האטום והמקובע הזה, שהלו"ז הצבאי הוא מעל הכל.
החבר'ה האלה שוכחים שהם קודם כל בני אדם ורק אח"כ קצינים.

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

תחי הפקודה מספר 1.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לא זוכר את ספר הפקודות,אפשר תזכורת?

דברים זולים עולים פחות!

יש כאלה שבוחרים לשלם אותו ויש כאלה שלא.

אני בעד להפגין סמכות לא רק ע"י משמעת ברזל וחוקים אכרוניים.
יש עוד שיטות למכביר, והן עובדות.

גועל נפש,בושה וחרפה אין מילים.

רבותי, בצבא לא תמיד מקבלים מה שרוצים, כולכם יודעים זאת.
הצוער לקח את החוק לידיים , ונענש בהתאם. אין לו למי לבוא בטענות.
הנסיבות מצערות. לו אני הצוער הייתי נכנס למג"ד , ובאם הוא היה מסרב הייתי נכנס למפקד הבה"ד.
בשום מקרה לא הייתי לוקח את החוק לידיים.

אבל אף אחד לא שאל מה אתה היית עושה..
כל אחד ומה שחשוב לו יותר אפשר להבין את החייל מדוע ברח.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חייל כזה לא ראוי להיות קצין, נקודה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

חובב קצינים

חייל כזה ראוי בהחלט להיות קצין, הרבה יותר מכאלו שנמצאים שם היום,
ויצאו משם עם סיכות מ"מ בעבר.
נקודה, סימן קריאה, הדגשה, קו תחתון.

הוא היה מספיק בוגר לקבל החלטה לקום ולעזוב (אפשר להבין) אבל, עליו
להיות מספיק בוגר ולקחת אחריות על מעשיו ולהתמודד עם התוצאות, הרי הוא לא ציפה שיבליגו על זה.
בבה"ד 1 מעיפים על דברים פחותים יותר.

וסתם קושיה?
מה יהיה מחר שהוא עצמו יהיה מפקד, וקרה מקרה וחיילים שלו ברחו לו כי לא מתאים להם וכדומה.
היכן הדוגמא האישית?

מבחינתי צה"ל גילה מספיק רגישות בזה שהוא לא שפט אותו לעונש נוסף.

"...Israel is the product of the most sustained historic tenacity which the ages recall
The state of Israel is on immutable part of the international landscape
To plan the future, without it is to build delusions on sand..."
Abba Eban ,
The United Nations, 3 july 1948

"כי לא מתאים להם וכדומה" זה טיפה שונה מהלוויה של חבר למחלקה שנרצח לא?

אני מציע שבמקום להתקטנן על ניסוח לא מוצלח, תתיחס לגופו של עניין.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ראוי להחשב כבנאדם טוב - כן. המפקדים בקורס עלובים - אולי. האם המעשה שלו ראוי היה שיעשה - לא.

בתור קצין ומפקד הוא פשוט לא יכול להוות דוגמה לציות לפקודות וזה ציר מרכזי למדי.
ואנחנו יכולים לחזור שוב על כל השיחות אודות מ"כ "גברים" כי הם מחליקים שבירת שמירה ועוצמים עיניים תוך כדי קריצה, למרות שזה לא בדיוק אותה הדוגמה - אבל רלוונטי בהיבטי דוגמה אישית.
ציות לפקודות מוגבל על ידי קו ברור, אין סיבות או תירוצים אחרים לאי ציות, קצין ששובר את הקו הזה יישבור עוד קווים בשם דברים אחרים.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מחזק.
גם אם ניתן להבין את המעשה שהנ"ל עשה, הדחתו מבה"ד 1 מוצדקת ואף-נדרשת. איזה מן דוגמא אישית אדם כזה יכול לתת לחייליו (בעתיד, במידה ולא היה מודח אלא רק נענש בצורה כזו או אחרת) ? משמעת ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG חייל כזה לא ראוי להיות קצין, נקודה.

צודק, בצבא מקובע אין מקום לקצינים עם רגש...
אומנם זה עונש הולם, אבל אי אפשר להתעלם מהסיבה שבגללה הוא יצא, דוגמה רעה זה הסיבה שבגללה המפקדים שלו מצאו לנכונה לא לאפשר לו לצאת מתרגיל בר הפסד על בסיס הלוויה של חבר לנשק, אני לא מכיר את האדם אישית. אבל אני מכיר אופי של מפקדים מקובעים, ואני חושב שפה הדוגמה הרעה.

אפשר להבין למה הוא ברח, בהחלט
ואפשר להבין למה העיפו אותו מבה"ד 1.
כמו שאתה אמרת, הוא החליט שלא מספיק חשוב לו להיות קצין.
להזכירך, זה צבא לא בית מרחץ טורקי.

"הצבא זה לא בית מרזח" ...

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

זה לא היה גורודיש ?

עכשיו כבר אפשר לספר

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

צריך לקחת מקרה קיצון..

אם אחד ההורים של הצוער מת, כמו שהמצב מצטייר עכשיו, אם בה"ד 1 ישחרר אותו להלוויה, צריך להדיח את מי שאישר לו את החופשה ?

אם משהו מהמשפחה נפטר, אז חובה לשחרר ומשחררים להלויה וגם ל"שבעה"

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אין מקום ואפשרות בצה'ל שחיל בכלל ומפקד בפרט לא ימלא פקודה ויעשה מה בראש שלו
עם כל הכבוד ההבנה והצער על מות חבר קרוב הלוויה ועוד.....
לא יתכן בסופו של יום שמפקד יגיד....נתת פקודה בעיה שלך אני עושה מה בראש שלי
מי שעושה כך (ובעיקר אך לא רק בבה''ד 1) צריך להיות מוכן לשלם את מלוא תוצאות מעשיו
אם הקצונה היא כאש בעצמותיו שילך שנית לקורס!!!

וסיפור להמחשת הקונפליקט שעלול להיווצר
חבר שלי היה בצנחנים והלך לבה''ד 1 ב1967
במהלך הקורס התחילה הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים
בשלב מסוים שלחו את חניכי הקורס ליחדותיהם והחליטו שמישהו חיב להישאר לשמור על התקן והציוד
אותו צוער נפל בגורלו להישאר וכל חבריו יצאו ליחידותיהם....כשפרצה המלחמה הוא לא עמד בזה וברח ליחידתו ונלחם איתה כל המלחמה.....כשחזר לבה''ד 1 אחרי המלחמה הודח מהקורס ונשפט ל35 יום בפנים.
הוגן??.....החיים כנראה לא תמיד הוגנים!!!!!

הבחור אמנם לא הגיע ללוויה של חברו, אך בוודאי יכל ללכת לשבעה. יש לי הרגשה שהוא גם לא ממש ניסה בכל האמצעים לצאת ללוויה בדרכים כשרות (כלומר, לגשת לרמה ממונה גבוהה יותר ולהציג את טיעוניו), אלא ישר "שבר את הכלים" ונפקד...
אני חושב גם שאם יגיש את מועמדותו לצאת שוב לבה"ד 1 במחזור הבא, לא ידחו את בקשתו.

אגב, סיפרו לי שפעם היו מעיפים צוערים מבה"ד 1 אפילו אם היו קורעים את האריזה של הלחם בחדר האוכל, במקום לפתוח אותה כמו שצריך... מעניין אם זה נכון

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

והלוויה הייתה ביום ראשון. הייתה גם איזה בעיה עם האוטובוס שיוצא פעם ביום...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

האם אתה מעורה בכלל אם נקט את הצעדים שפירטת וביצע, בעצם, "עקיפת סמכות"?

מהכרת המקרה מקרוב אני יכול לומר בוודאות שהצוער נקט את כל האפשרויות שהיו בידיו, אף מעבר לכך, לפני שבחר לבצע את המעשה. אני מזכיר לך שאם הגיע לבה"ד 1 סימן שהוכיח בעבר את חשיבות האחריות לו כחייל ומפקד, לא מדובר בטירון שבוז ופזיז.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לבה"ד 1 מגיעים הרבה אנשים שלא צריכים להיות שם(ולא מעט שכן צריכים, לא מגיעים).
לגבי המקרה - הצוער צריך להיות מודח (כי יציבות המערכת חשובה יותר מכל פרט), ויחד איתו המפקד שהדגים שחוסר רגישות הינה תכונה רצויה למפקד...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

עצוב אבל הכרחי... בצבא ארה"ב הוא גם היה מושלך לכלא כלאחר כבוד

אולי הגיע הזמן לחשוף איך מתבצע תהליך קבלת ההחלטות בבה"ד 1...

גם אני קצין, גם לי ברור שצבא לא יכול להתקיים בלי סדר, משמעת ופקודות.

אבל משהו רקוב מאוד מתרחש בבסיס הזה.

אותי לא הסכימו להוציא להלוויה של סבתא, הסיבה- לא להחמיץ את "שבוע להב" (השבוע הכי פתטי כנראה שביצעתי בשירות שלי...) ועוד המפק"צ פלט לי "אה, היא הייתה בת 97? אז לא נורא...".

כשהחטיבה שלי חגגה 60 שנות קיום סירבו לשחרר את צוערי גולני (ללא סיבה פרקטית אמיתית) ולבסוף התפשרו על שחרור צוער 1 מכל צוות לאירוע (לאחר לחצים מצד המח"ט).

הכל תחת הטענה- "זמן ההכשרה יקר מכל".

לעומת זאת צוערים "מיוחדים" לא מבצעים את חלקו הארי של תכני הקורס בטענה המגוחכת ש"הם כבר עשו את זה ביחידה" (אם ככה למה הם עושים איתי קק"צ? ואני לא עשיתי תרכ"ת עד תרג"ד בגדוד?!).

לערבי צוות, שלא לומר חגי יחידה משחררים כמובן את כולם בלי לפצות פה ועוד כהנה וכהנה.

כל מי שעבר את הקורס לאחרונה יזדהה כנראה עם הכתוב לעיל.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ולא רק לאחרונה.
היתה, וכנראה נשארה, בעיה בצורה שמכינים את המפקדים לקורס, ובצורה שהתדמית הופכת להיות חשובה יותר ויותר מהמהות של המקצוע.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מפני שאני מקבל את הרושם שחלק מן הכותבים מכירים את הצבא רק משיעורים על רוח צה"ל ולא חוו (לפחות) 3 שנים במסגרת שנקראת צה"ל.
הצוער הוא חייל מקצועי, ערכי, מצטיין, מנוסה (בעל ניסיון רב ומגוון כחייל שיצא מאוד מאוחר לקק"ץ) ומחזיק באיכויות פיקודיות. הצוער שירת עם אורי ז"ל באותה הכיתה לאורך המסלול ואף יחד בוותיקה.
מה שעמד לנגד עיני הצוער היא דילמה, התנגשות בין שני ערכים, רעות ודבקות במשימה. המשימה לא הייתה צורך מבצעי! במקרה שכזה לא נותרה בידי הצוער ברירה.
אני מסוגל להבין את הטענה שידע מראש את תוצאות מעשיו ועשה את הבחירה באופן מודע, אך בתור פרט בחברה הישראלית שהתהלך בין כתליו של בה"ד 1 אני יכול לומר בבטחון רב שמפקד שכזה יחסר מאוד לצה"ל כקצין, מפני שבינוניים ומטה ממנו סיימו את הקורס והתקדמו במעלה הדרגות לאחר שלא צברו נקודות שליליות בולטות שכאלו לחובתם.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

"בתי הקברות מלאים בקצינים שלא היה להם תחליף", מכיר?
אתה חושב שהוא הראשון שלא יצא לאירוע כזה? היו גם גרועים מזה. גולני_2 נתן לך דוגמה, לצערי אני גם יכול לתת דוגמה. ברירה תמיד יש, גם אם היא לא נעימה לאדם.
אחד הדברים שקצין צריך להבין הוא, שכל פעולה שהוא עושה שחורגת מהקו הרשמי - היא בעלת מחיר ואותו אדם צריך להבין שהוא עלול לשלם על החלטה כזו. הצבא לא נשען על קצין זה או אחר, אלא היכולת שלו לשמר מסגרת משמעת צבאית, וזה הרבה יותר חשוב מקצין זה או קצין אחר - עם כל התרומה שהוא יכול להביא.
זה שהמפקדים שלו טמבלים - זה כבר סיפור אחר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

סחבק הגיע ליום הראשון של קורס קציני חי"ר "דקל" אי שם סמוך לחגיגות המילניום. איתרע מזלי ובאותו היום נישא חברי הטוב ביותר לבחירת ליבו וביקש שאהיה "עד" בחופתו [שנערכה בפתח תקווה]. מובן כי בקשותי לצאת לחתונה נדחו בבוז בידי הסגל הזוטר וכן בידי המג"ד [בכל זאת יום ראשון לבוחן כניסה ובלה בלה בלה]. אני ברגישות ובנחישות ארבתי למפקד הבה"ד עמוס בן אברהם ליד משרדו ושטחתי את טענותי בפניו. בן אברהם, לאחר שדחה את בקשתי, הבין שאני נחוש לצאת ובסופו של דבר, לאחר התייעצות עם המג"ד החליט לשחרר אותי. אממה השעה הייתה כבר שלוש בצהריים ואטובוסים ממצפה - אין. יצאתי לצומת הרוחות כלאחר יאוש ולאחר שתי דקות המתנה עצר לי טרמפ ל.......פתח תקווה! כבר באותו לילה חזרתי לבסיס כדי לבצע למחרת בוחן בראור [מה שכמעט עלה לי בכרטיס הכניסה לקורס]
האם היה שווה? לא בטוח. ומכל מקום [בנסיבות אחרות כמובן ו"להבדיל"] מסתבר שאפשר גם אחרת.

"!we must go on the ass but put our eyes to the sky"

[איש דגול אחד]

מצד שני - (וזה לגנאי), נהרג חבר שלי בהתקלות בלבנון בזמן שהייתי מ"כ, ולא שחררו אותי ללוויה בגלל "כוננות". למרבה הגועל, אף אחד משאר המ"כים בפלוגה לא הסכים להשאר במקומי עד שאני אחזור (יום שישי).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מפקד טוב, צריך לגרום למצב שבו לא תהיה לחייל דילמה האם לסרב פקודה.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

גם לך אגב יש כמה סעיפי הדחה,

עקיפת סמכות, טרמפים.


הכל שאלה של שיקול דעת.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

עקיפת סמכות לא היתה כאן בצורה ברורה לחלוטין, בסופו של דבר הוא עבר לפי הסדר....

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כשחייל מבקש מהמ"מ שלא מאשר ואח"כ פונה למ"פ שלא מאשר ואז למג"ד שלא מאשר ולבסוף פונה למח"ט שמאשר בדוחק זה אם כל העקיפת סמכויות.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

וזה כל כך נורא?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

כן.

כמובן שבמקרה דנן הבחור צדק, אבל הדיון פה הוא לא על מי צודק אלא מה מותר ומה אסור.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לא שמעתי על איסור לערער בפני רמה ממונה גבוהה יותר.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

לפי הפקודות שאני מכיר, מותר לחייל לערער תמיד בפני הסמכות הבכירה יותר, כמובן שעד אז הוא חייב לציית לפקודה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אם כך הדבר, באמת צוער שצריך להיות רמטכ"ל ומהר, מאחר שהוא יודע כ"כ טוב איזו משימה היא "צורך מבצעי" ואיזו היא לא, והבחור אפילו לא 3 שנים בצבא!
אדם עם כזו ראיית מערכת, ראוי שיזנק מטאורית לתפקידים בכירים ויפה שעה אחת קודם! אני אומר למה לתת לו סג"ם? תפנו לו תקן לאלוף עכשיו ומיד!

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

החלטה אווילית לחלוטין.

עם זאת אין מה לעשות והחייל דפק נפקדות ולכן היה צריך להרחיקו מהקורס.

אך מעבר לכך, מפקד הבה"ד היה צריך להדיח גם את המפק"צ או המ"פ או מי שזה לא היה שלא אישר לו לצאת בגלל השיפוט הלקוי והפאתטי שהפגין בסיטואציה המורכבת. זו הייתה הפגנת טמטום אפויינית לקצינים בכלל ולמפקדים בקורס הקצינים בפרט.

ישנן כמה דרכים מקובלות ודי אפקטיביות להתמודד עם סיטואציה כזו בלא להקלע למצב של נפקדות או אי-קיום פקודה. גם אני במהלך הקק"צ נתקלתי בלא מעט מקרים של אטימות של מפקדים סתומים ונבובים לתפארת הקצונה הרדודה של צה"ל, ופעולה אגרסיבית בכל מיני ערוצים מניבה תוצאות טובות.

(אם נתעלם מהפעם בה נתקעתי ליד השער ביום שישי בערב עם סוברו ישנה, ביום גשם ורצועת מאוורר קרועה...)

כנראה שהיו שם שני טפשים, ואולי גם העיתונאי שכתב לא חף מכל טעות.

העתונאי, אולי כהרגלם של עיתונים, לא נתן פרטים מלאים.
הצוער, שלא הבין היכן הוא נמצא ומה המשמעויות
המפקד, שלא הגדיל ראש ולא אישר, או שלחילופין היה צריך "לעלות" למעלה שתי מדרגות....

את שלושתם הייתי שולח מערבה משם איזה 20 ק"מ, לשמור על הגבול במשך חודשיים.

ניתן היה לשרשר את התגובה שלי לאיזה תגובה או שתיים אחרות לפניי, שאני מחזק במידה מסויימת.

קשה לומר אם דווקא קצין כזה היה יכול להיות מועיל פי כמה לצבא מאשר בינוניים אחרים שלא הודחו.
הבחור ככל הנראה אסרטיבי, ואינני יודע בדיוק מה קרה שגרם לו לעשות זאת - ולכן קשה לשפוט.
יש אצלי ניצוץ של מחשבה שדווקא המעשה הזה נותן לו כמה וכמה נקודות זכות. יחד עם זאת - ברור לי לחלוטין שגם הדחה במקרה כזה היא מוצדקת - בכל זאת צבא.

ולסיכום - אנקדוטה של שתי מקרים שקרו לי בדרך לבה"ד 1:
שירתתי בחה"א וכידוע - שם צריך לעבור גיבוש.
ראשית - סומנתי על ידי ה-מ"מ שלי (שהיה שליש ולא רעה שדה קרב בחיים) כמסרב פקודה - כיוון שבתרגיל חוליה חייל שהיה מפקד הצוות (מס' 1) הופתע ע"י המ"מ בזמן הסתערות כשהוכרז שאנחנו רצים בשדה מוקשים. הבחור ששירת כמכונאי מטוסים לא ידע שקיים חיל הנדסה, ולא היה יצירתי כדי לחשוב על ללכת אחרה בעקבותינו או להזמין חילוץ מוטס..... ולכן מחוסר ברירה צעק "קדימה להסתער".
חשבתי לרגע לקום ולרוץ, אך משום מה החלטתי להפגין מחשבה ופשוט נשארתי לשכב ולחפות באש כשכל שאר הצוות רץ אל מותו.
מצד אחד - הרי לא הייתי מת, השדה דמיוני, ואכן ניתנה פקודה, והוא קובר את עצמו.... ומצד שני.....

מערכה שנייה - במהלך הגיבוש אנשים הלכו מכות כדי להתנדב ולחטוף אחד מהשני דברים לסחוב וכו'.
ברגע שהגיבוש הסתיים, הוכז על כך רשמית ב-ח'. כל החיילים התבקשו להתנדב ולפנות את מיכלי המים וציוד אחר, אפילו שהגיבוש נגמר - ואף אחד לא התנדב. אף אחד... ועל זה נאמר "בבה"ד 1 רק הקירות לא צבועים".

הציעו לי לצאת לקורס קצינים מאוחר יותר, אבל ויתרתי על התענוג ואני לא מצטער. אני אהבתי את הצבא על כל מגרעותיו - ואפשר לומר שוויתרתי על חלום, אבל אני לא מצטער היום, לא באמת. המערכת הזאת צריכה שינוי לדעתי.

הו, אני ראיתי גיבוש שבו מישהו שסירב לסייע בקיפולים אחרי הגיבוש הוטס לעזאזל על ידי המ"פ.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אזהרה לפני חסימה

לעולם אשא דגלך בגאווה

מתוך כתבה בבמחנה על חניכי המלט"ק, שחלקם "חתכו" בחורף האחרון ליחידותיהם ללא אישור (לפחות לא פורמלי) לטובת השתתפות מבצע "עופרת יצוקה"... נשפטו, הלכו לכלא, לא הודחו...

כשאותי הדיחו מבה"ד 1 אמר לי מפקד הבה"ד- "ברור לכולנו שאתה תהיה קצין טוב, אבל יש מעשה ויש לו השלכות וכולם צריכים לראות את זה. אתה מוזמן לחזור בקורס הבא אם אתה רוצה להיות קצין".
וזה מה שהיה.
מה שכן, בכלל לא בטוח שהייתי קצין טוב.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

לפני 7 שנים בערך,
כשהחייל אהוד שניאור בדובדבן נהרג במתקן אדם במהלך המסכם פרט שלו,
החברה שלו מזה 3 שנים היתה באמצע הפלגה בקורס חובלים.
היא קיבלה הודעה ממפקד הספינה:
"אהוד נהרג, תהיי חזקה",
והמשיכה בהפלגה כרגיל עוד שבוע וחצי.

מה היא הייתה אמורה לעשות? לקפוץ ולשחות עד הר הרצל?

זה לא מה שהיא היתה אמורה לעשות,
זה מה שהמפקדים שלה יכלו לעשות...

לכן השתמשתי במילה - מה שמפקדיה יכלו לעשות, ולא מה שהם היו אמורים לעשות.

אני מסכים שהיא היתה צריכה לנשוך שיניים ולהמשיך להפליג, לא כי זו פקודה, אלא כי זה גם הדבר הנכון לעשות.
יחד עם זאת, אני נגד היצמדות ללו"ז כאשר הלו"ז מאפשר יציאה לאירועים חריגים.

בסופו של דבר אני הייתי קורא למידה הזאת שנדרשת מחיילים להמשיך ולנשוך שיניים כאשר קורים דברים קשים והמסגרת הצבאית מגבילה אותם - אגרסיביות.
וזה בסופו של דבר נדרש מכל לוחם.

ולא הגיוני ולא מעשי לחזור לנמל מי יודע מהיכן ולהפסיק לעשרות חובלים תרגיל גדול
ונכון...הצבא מעמיד את חיליו ואת מפקדיו בפני מצבים לא הגיוניים ובלתי אפשריים
ואני החמצתי את חתונתה של אחותי כי הייתי בהפלגה רחוקה אבל זה צבא מה לעשות

אתה שוכח שהיום - טלפון אחד לדודה מהעיתון או לעו"ד של ההורים, ומי שעומד מול מצבים לא נתפסים זה הצבא. אני לא אומר שאין לפעמים אטימות בדרגים מסויימים בצה"ל, אבל לחיילים שמתגייסים כיום יש פחות עכבות במה שנוגע לעירוב גורמים חיצוניים כדי להפעיל לחץ על מפקדיהם, הרבה פחות עכבות ממה שהיה פעם...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אנחנו באותה גישה בדיוק.

לחבר מהמחלקה לא נתנו לצאת לחבר שנהרג בטנק שנכנס ללבנון לאחר החטיפה.
לא בבה"ד 1 במהלך אימון בפלוגה, הסיבה היתה שהוא יפסיד יום כיף.
לדעתי הלו"ז הצבאי מעל הכל משמש לפעמים תירוץ לאטימות.

גם במקרה הזה, לערך של רעות וחברות לנשק בעל משמעות לא פחות מיום ניווטים או שניים.