05-05-2011, 14:21
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
|
|
מה שמביא אותנו לשאלה- מהו המצב בכלל, מעבר לרשמים האנקדוטליים שהוצגו כאן?
הנתונים שמצאתי הם מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2003:
ציטוט:
בדצמבר 2002 שירתו בצה"ל כ-1,200 קצינים בעלי דירוג מחקר. בסוף שנת 2002 הסתכם השכר השנתי הממוצע של קצין בדירוג המחקר בכ-270,000 ש"ח.
|
ציטוט:
מספר הזכאים ל דירוג מחקר בצה"ל עלה בין השנים 1994 ל-2002 בלמעלה מ-100%, ועלות השכר עלתה באותן שנים בכ-220%. בשנים אלו היה השכר הממוצע של עובדי המחקר בצה"ל גבוה בכ-30% בממוצע מהשכר הממוצע של המהנדסים בצה"ל. מנתונים שריכז אג"ת במצגת שהוצגה לראש אג"ת בתחילת שנת 2002 עולה, כי בשנים 1994-2001 חל במספר זרועות בצה"ל גידול חד במיוחד במספר הקצינים השייכים ל דירוג מחקר. כך, למשל, באמ"ן גדל מספרם בשיעור של 482% (מ-45 קצינים ב-1994 ל-262 קצינים בסוף 2001); בחיל האוויר גדל מספר הקצינים בשיעור של 230% (מ-81 קצינים ב-1994 ל-267 בסוף 2001).
באוקטובר 2002 מסר ראש מחלקת תכנון באג"ת לצוות הביקורת, כי הגידול שחל במספר עובדי המחקר בצבא, אינו נובע מגידול בפעילות המחקר והפיתוח של הצבא. בתשובתו ממאי 2003 מסר צה"ל למשרד מבקר המדינה, בין השאר, כי הגורם העיקרי לעלייה במספר בעלי דירוג המחקר בצה"ל הוא השינוי שחל במהלך השנים ביחס שבין שכר המהנדסים לשכר עובדי המחקר בצבא; בעבר שכר דירוג המהנדסים היה גבוה יותר, ובשל כך לא הייתה סיבה לזכאים הפוטנציאליים להגיש בקשות להכרה ב דירוג מחקר; עם עליית שכר עובדי המחקר בשנות ה-90 החלו הזכאים הפוטנציאליים להגיש בקשות להכרה בזכאותם.
כ-27% מבעלי דירוג מחקר הם קציני חיל האוויר. בדיון "פורום תתי-אלופים (תא"לים)" בחיל האוויר שהתקיים בדצמבר 2002 נדון נושא דירוג מחקר בחיל. מפקד חיל האוויר סיכם, בין השאר, כי התהליך הקיים בנושא דירוג המחקר נעשה "ללא בקרה על כל התוצאות, המציב אותנו [חיל האוויר] בפני מציאות תוצאתית ולא מנוהלת ונשלטת במלואה על ידינו [על ידי חיל האוויר]". מפקד חיל האוויר הוסיף, כי התהליך הקיים מעודד עיוותים כתוצאה מהרצון ליהנות מתפקיד המזכה ב דירוג מחקר; הגידול שחל במספר הקצינים ב דירוג המחקר לא נגזר מהחלטות על צורך, אלא מעצם מתן האפשרות ליהנות מהזכות ל דירוג מחקר על בסיס הצבה לתפקיד מזכה.
|
ציטוט:
בפגישה שערך צוות הביקורת עם יו"ר הוועדה העליונה בצה"ל באוקטובר 2002, סקר יו"ר הוועדה את תחומי הפעילות העיקריים של קציני הצבא בעלי דירוג מחקר, ופירט ארבע קבוצות פעילות עיקריות: בקבוצה הראשונה נכללים רוב קציני הצבא בעלי דירוג המחקר . קצינים אלה עוסקים בתיאום מקצועי שבין יחידות הצבא ובין גופי התעשייה הביטחונית. עליהם לקבל דרישה מיבצעית לפיתוח אמצעי לחימה, לבחון באמצעות איזו טכנולוגיה ניתן ליישם את הפיתוח הדרוש, ולפעול להוצאת אופיון לגופי התעשייה. הקבוצה השנייה כוללת קצינים השייכים לגופים טכניים, ותפקידם לנהל פרויקטים של מחקר ופיתוח (להלן - מו"פ) מול התעשיות הביטחוניות. במסגרת זו עוסקים הקצינים בעריכת בדיקות היתכנות, בגיבוש פקודות עבודה לתעשיות, ובתיאום הפעילות המתקיימת בגופי התעשייה הביטחונית במהלך הפרויקט. הקבוצה השלישית כוללת קצינים הפועלים בגופים המקבלים החלטות לגבי המו"פ הצבאי, כגון: איזה טכנולוגיות יפותחו עבור הצבא, מול אילו תעשיות יעבוד הצבא, וגיבוש תכניות העבודה השנתיות לפעילות המחקר והפיתוח. בקבוצה הרביעית נכללים מיעוט של קציני הצבא בעלי דירוג המחקר . קצינים אלה עוסקים בפעילות של מו"פ ממשי, בדומה לפעילות המתקיימת בתעשיות העוסקות במחקר ובפיתוח.
במסמך שהוציא ראש מחלקת תכנון באג"ת באוקטובר 2001 לראש אג"ת, לראש מפא"ת, לראש אכ"א ולאחרים, בנושא זכאותם של ממלאי תפקידי שדה הנדסיים ל דירוג מחקר, נכתב, בין השאר: "במקומות רבים המזכים ב דירוג מחקר אין קשר למחקר כפשוטו והכוונה הטובה בעבר לתגמל כוכבים העוסקים במחקר טהור התמסמסה לחלוטין".
|
אני מניח שמאז שונו הנהלים וגם המצב השתנה, אך שעדיין, רוב ה-"חוקרים" הם מהנדסים שיודעים לעשות אנליזות ולא חוקרים ממש.
|