מה לא ברור? אתה כתבת "אני לא מכיר" (אנשים שחזרו בתשובה ומשפחתם מתנכרת להם), אז כתבתי לך - "אוקיי, אתה לא מכיר, זה לא אומר שזה לא קיים. למה זה לא אומר שזה לא קיים? מפני שזה דווקא הגיוני שלא תכיר, כי אתה חילוני והגיוני שבחור חילוני יכיר את הצד של היוצאים בשאלה, ולא את הצד של החוזרים בתשובה".
לא אמרתי מה אתה מכיר, מי אתה מכיר, מו אתה מכיר. אמרתי רק שלמרות שיש מציאות שלטענתך אתה לא מכיר, זה לא אומר שהמציאות הזו לא קיימת.
אתה ציירת את חץ הגרירה הבא (מכיר אותו מהפסיכומטרי?) :
אני לא מכיר -> זה לא קיים.
אני אמרתי לך שהחץ לא נכון, אין גרירה כזו, מפני שהגרירה הבאה תיתכן:
אתה חילוני -> אתה לא מכיר (כלומר, אתה לא מכיר סיפורים על אנשים שחזרו בתשובה ומשפחתם התנכרה להם.)
למה הגרירה הזו תיתכן? מפני שבנאדם שחזר בתשובה ומשפחתו מתנכרת לו, מן הסתם ישוחח על זה עם אנשים מהסביבה החדשה שלו, שכרגע הם דתיים. ומאחר והגרירה הנ"ל תיתכן, הגרירה שלך לא נכונה.

עוד נסיון להסבר, מצד אחר:
המילים "מן הסתם אתה לא מכיר" לא מתכוונות להגיד: "אתה כנראה לא מכיר", אלא מתכוונות להגיד "הגיוני שלא תכיר", או (במילים אחרות) : "הטענה שלך שאתה לא מכיר, היא מתקבלת על הדעת". או במילים אחרות: "אתה כנראה לא משקר כשאתה אומר שאתה לא מכיר מקרים כאלה, למרות שידוע לי שהם קיימים".
ולמה? כלומר, איך הגעתי למסקנה שאתה כנראה לא משקר כשאתה אומר שאתה לא מכיר מקרה כזה? כי אני חושבת שזה הגיוני שבנאדם חילוני לא יכיר מקרה כזה. למה? כי זה מקרה שהגיוני יותר שבנאדם דתי יכיר אותו. למה? כמו שכבר כתבתי, כי בנאדם חוזר בתשובה שמשפחתו מתנכרת לו, כנראה יספר על זה לחבריו הדתיים, וכנראה שחבריו הדתיים יפיצו את זה הלאה מתוך כעס על המשפחה החילונית המתנכרת. זאת בניגוד לסביבה החילונית שכנראה לא תאהב את הסיפור על המשפחה החילונית המתנכרת (מפני שהוא מאיר את הסביבה החילונית באור רע), ולכן לא תפיץ את הסיפור הזה הלאה.


עכשיו מובן?
אם לא, אני מצטערת אבל הדיון הזה באמת מיותר. אני במילא לא אצליח להסביר לך שום דבר.