|
28-08-2009, 15:15
|
|
|
חבר מתאריך: 31.10.03
הודעות: 778
|
|
כתבה נוספת מאתר צהל
http://dover.idf.il/IDF/News_Channe.../09/32/3209.htm
שני סטי"לים הפליגו בשבוע שעבר לאזור מרמריס. לא, הם לא נסעו לנופשון - אלא לתרגיל משותף עם צבאות טורקיה וארצות הברית. אחרי שהצילו בובות טובעות, חגגו בקוקטייל ובדקו עם האמריקאים למי יש יותר גדול, נותרה להם רק משימה אחת: להביס את הטורקים בכדורגל. צוות "במחנה" התלווה לתרגיל במשך שבעה ימים ושבעה לילות - וגילה דרכים מקוריות להפגת המתיחות בין ארץ הפלאפל למדינת הרחת לוקום
ניר קוסטי, "במחנה"
המשחתת האמריקאית (משמאל) ואח"י סופה (מימין):
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/CAE0AC1E-B340-412B-BA1C-34BAC17A60E0/0/09s_cropped_big.jpg]
מוצאי שבת, 27 בדצמבר 2008, בסיס חיל הים בחיפה. האווירה סוערת. ספינות הטילים מתנתקות מהרציף, ומפליגות דרומה. מבצע "עופרת יצוקה" נפתח, והסטי"לים ממהרים לחופי עזה, כדי לתרום את חלקם ללחימה. המבצע מתקבל בחיבוק בקרב הישראלים, אבל לא בעולם. סטירה מצלצלת במיוחד מקבלת ישראל מידידתה, טורקיה. ראש הממשלה, רג'פ טאיפ ארדואן, מכנה אותו "פשע נגד האנושות", מתעמת עם הנשיא שמעון פרס ומזמן את השגריר באנקרה לשיחת הבהרה דחופה.
מוצאי שבת, 15 באוגוסט 2009, בסיס חיל הים בחיפה. דממת אלחוט אופפת את המקום. לנמל לא נכנסות ספינות בשבת, גם לא לבסיס הצבאי הממוקם בתוכו. האווירה הרגועה לא מלמדת על מה שיקרה תוך שעות ספורות: בשעה 23:32 יעזבו את הרציף ספינות הטילים אח"י להב ואח"י סופה בזו אחר זו בדרך אל חופיה של - ניחשתם נכון - טורקיה.
המסורת, כנראה, חזקה מכל. חודשים אחדים לאחר תחילת המתיחות בין ארץ הפלאפל למדינת הרחת לוקום, החל חיל הים להתכונן לתרגיל החיפוש וההצלה "ריליינט מרמייד" שעורכות מדי קיץ במשותף ישראל, טורקיה וארצות הברית. לאימון הזה, שמתקיים בפעם העשירית ברציפות, יש כעת חשיבות גדולה מבעבר. זה לא מובן מאליו שכחצי שנה לאחר שטורקיה ערכה לראשונה תמרון עם צבא סוריה - צעד אותו כינה שר הביטחון, אהוד ברק, "התפתחות מטרידה" - ספינות חיל הים הישראלי עושות את דרכן אל חופיה.
"אין ספק שיש פה מסר גדול, גם אם אנחנו לא אמורים לעסוק בזה כאנשי צבא", אומר גורם בכיר בצה"ל. "המפגש הזה מייצג את כל האינטרסים של מדינת ישראל. זו פעילות חשובה למדי. טורקיה היא כמו אריה. זו מדינה ענקית של 70 מיליון תושבים, שיושבת על שטחים ענקיים וחשובה מאוד באגן המזרחי של הים התיכון. כשהייתה התקרבות בין הסורים לטורקים, הרגשנו עם זה לא בנוח. עכשיו צריך להיכנס לנעליים של הסורי ולנסות לנתח מה הוא מרגיש כשהוא קורא בעיתונים על הקשר שלנו עם הטורקים. זה מדגדג לו כמו שזה דגדג לנו".
יום ראשון
ארוכה הדרך לטורקיה
"כל אנשי הצוות: בוקר טוב, בוקר טוב", כורזים בסטי"לים בשעת בוקר מוקדמת, כשהספינות מרוחקות כבר עשרות מיילים מחיפה. "השכמה, השכמה. קומו, עורו, פקחו עיניים, כי בוקר חדש על פני המים". נמל אקסס של חיל הים הטורקי, הממוקם בדרום-מערב המדינה, מצוי במרחק של 450 מייל מחיפה. אם לא יצוצו אירועים לא מתוכננים, הסטי"לים יורידו עוגן מחר בתשע בבוקר.
מיד לאחר ההשכמה, מתנגן השיר "תתארו לכם" של שלמה ארצי, וגם אחד משיריו של אליל הזמר הטורקי טרקן. כשמסתיים השיר, מגיע חמשיר. לכל ספינה יש ספר חמשירים משלה, אותו מעדכן הצוות מעת לעת. הפלגה לטורקיה היא סיבה לחמשיר, ואת היצירה הנוכחית חותמים בסטי"ל במשפט המאיים: "אח"י להב תכבוש את טורקיה". לא בטוח שהטורקים היו שמחים לשמוע את זה.
ארוחת הבוקר בשעה שמונה כוללת מבחר גבינות, מלפפון, עגבנייה, ביצים, שוקו ותה חם. בדרך כלל ההפלגות כוללות תפריט צנוע יותר, אבל הפלגה לטורקיה היא דבר מחייב. טבח הספינה בשש השנים האחרונות, רס"ב משה עמיר, מסביר כי בימים הבאים התפריט ייקבע לפי מצב הים. קודם עליו להסתכל על גובה הגלים, ורק לאחר מכן על הסירים במטבח. "כשהים יהיה גבוה אני לא אכין שניצלים, אלא צנימים ואורז", הוא אומר. "אחרי מפקד הספינה, משה הוא הכי חשוב פה", מבהיר אחד החיילים.
בלילה הצטרף לסטי"ל קולגה אווירי - מסוק עטלף שייקח חלק בפעולות החיפוש וההצלה בתרגיל. הוא נחת על הסיפון לאחר חצי שעה של טיסה מבסיס רמת דוד, ומאותו רגע הפכו הטייסים והצוות הטכני שלו לחלק בלתי נפרד מהספינה. "אנחנו העיניים של הסטי"ל במקרים מסוימים", הם אומרים.
פחות מיממה נותרה לקראת ההגעה למים הטריטוריאליים של טורקיה, ומפקד שייטת הסטי"לים, אל"ם אילן שריקי, מעדכן כי הכוח הישראלי נמצא בשליש האחרון של התנועה לכיוון נמל אקסס. "עד היום לא הייתה לנו הזדמנות למצות את היכולת המשותפת של הציים, אבל זה בפירוש דבר שצריך לטפח ולשמר בכל עת", הוא אומר על התרגיל.
כשבחדר האוכל הספינתי מוצג סרטון הדרכה שמסביר כיצד להיזהר מאיומים בחו"ל, ריח העגינה כבר עולה באפים. פניו המאיימות של מזכ"ל חיזבאללה המשתקפות מהמסך, וחיילת שמבהירה ש"אין ללכת לפאב עם מזוודה", גורמות לחיילים בעיקר להרים גבה. "כן, ברור שאני אלך לבר עם מזוודה", מסנן אחד הסטי"לנים.
יום שני
במרמריס עם גבי מעפולה
הזריחה בגשר הפיקוד של אח"י להב חושפת בשורות טובות - הרי טורקיה נראים באופק. מוזיקה מסתלסלת ממשיכה להכות גלים בלוחמים, ובשמונה ורבע עולה לירכתי הספינה איש הצי הטורקי, שעשה את דרכו בסירה מהכיוון ההפוך במטרה לסייע בהכוונת הכוחות אל עבר הנמל. עם הכניסה לנמל לובשים החיילים מדים לבנים, וגשר הספינה נעטף אף הוא בצבע הבהיר.
ההתקדמות האטית אל הנמל דורשת סבלנות, אבל בתשע בבוקר בדיוק זה קורה - החבלים מושלכים מהספינות אל החיילים הטורקים בחוף. ממול כבר ניצבת המשחתת האמריקאית "USS STOUT DDG 55", וקולות מחרישי אוזניים בוקעים ממנה, כאילו מדובר באתר בנייה. בשביל החיילים האמריקאים, התרגיל הזה יחתום חצי שנה של פעילויות בים. "אני מתגעגע לאישה ולילדים. אנחנו מתים לחזור", מספר ג'ון, אחד הקצינים.
הסטי"לים עוגנים, ולאחר התארגנות קלה עולים מרבית החיילים על האוטובוסים בדרך למרמריס. עיר הנופש הזאת נמצאת בסך הכל 40 דקות נסיעה מהבסיס, אך הלוחמים עדיין רחוקים ממנה. דרכוניהם, ששרדו בהצלחה את ההפלגה, נבלמו בש"ג הטורקי, ובמשך חצי שעה מחכים החיילים באוטובוס עד שרס"ר פלגה 33, רס"ב יוסי קדוש, מגיע עם ערימת כרטיסיות צהובות שמהוות את כרטיסי הכניסה לטורקיה.
שלב הביורוקרטיה עדיין לא הסתיים, ובינתיים האוטובוס מתחיל לרתוח, פשוטו כמשמעו. תקלה במזגן הפכה אותו לחמאם טורקי, ואט-אט מסירים הלוחמים עוד שכבות של ביגוד. אחרי שעתיים עולה לאוטובוס חייל מקומי, שגם עליו משפיע החום, והטונים עולים. גם האנגלית השבורה של שני הצדדים לא מקלה על העניינים, אך בסופו של דבר האירוע לא מסתיים בתקרית דיפלומטית.
בשעות הצהריים המאוחרות האוטובוס סוף-סוף עוצר במרמריס, ופורק את החיילים ברחובותיה. לצדם, גודשים את העיר תיירים ישראלים, שהגיעו לטורקיה בשיט תענוגות. "לא שמעתי שיש פה תרגיל של חיל הים", אומרת אחת התיירות מישראל תוך כדי השופינג. גבי פרס מעפולה דווקא שמע על הפעילות, ומקווה שהיא תוביל לשיפור היחסים בין המדינות. בלי קשר לתרגיל הנוכחי, חשוב לו לציין שטורקיה מזכירה לו רגעים משירותו במג"ב. "הרחובות פה מזכירים לי את עזה", הוא אומר. "הזיכרונות ממש צפים לי עכשיו".
בעלי החנויות עטים על האוצר שנפל עליהם, והסטי"לנים, שכל אחד מהם קיבל 120 יורו אש"ל להוצאות, שמחים לקנות. "ארדואן לא אוהב אתכם?" שואל בעל חנות דיסקים בשוק. "זאת בעיה שלכם. מה הקשר שלי לכל זה? לי יש תקליטים!"
יום שלישי
רעידת אדמה וקוקטייל
רעש אדמה בטורקיה, עשרות נפגעים, הלם, בהלה. נשמע מוכר? הפעם מדובר רק בתרגיל. הטורקים מאוד רגישים בכל מה שקשור לרעידות אדמה. לנו, הישראלים, זכור בעיקר רעש האדמה הקשה בשנת 1999, בו ריגשה שירן פרנקו את המדינה כשחולצה מהריסות בניין בטורקיה אחרי שישה ימים. לאחר אותו אסון טבע, סייעה ישראל לטורקים בהקמת צוות חילוץ והצלה, אולם טורקיה עדיין פחות מתקדמת מישראל באמצעים וביכולות להתמודדות עם אסון שכזה.
במסגרת התרחיש שמתרגלים צוותי הספינות, פוקדת רעידת אדמה את טורקיה. כוחות הצלה מגיחים מהים, מורידים סירות עם צוותים רפואיים ומסייעים לנפגעי הרעש. נשמע הזוי? ובכן, לעתים, כשצירי התנועה חסומים לאזור האסון ואין נגישות לכלי תעבורה אוויריים, הגישה מהים עשויה להפוך לאפשרות היחידה. האימון הופך למעין תצוגת יכולות, שבמסגרתה כל צי מדגים את יכולותיו בתחום. "עשינו להם בית-ספר", אמר לאחר התרגיל אחד המשתתפים מהזרוע הימית הכחולה-לבנה.
"כל מדינה יכולה לתת מענה יעיל לאירועים גדולים", אומר קצין ארגון הרפואה של הכוח הישראלי הימי, רס"ן (מיל') עופר רגב. "במצבים כאלו כל עזרה מתקבלת. אם יקרה תרחיש דומה בארץ, וסוריה תציע את עזרתה, אז 'אהלן וסהלן'. אם לא נרצה את העזרה של סוריה מסיבות גאו-פוליטיות, זה כבר עניין אחר".
בזמן שחבריהם יצאו לבלות בעיר, החלו חיילי הסטי"ל שנותרו על הסיפון את ההכנות ל"קוקטייל" - אירוע המינגלינג בהשתתפות הקצינים משלושת החילות, הישראלי, הטורקי והאמריקאי. שעה בלבד נותרה לאירוע, אבל ההכנות לא תמו. אל הצוות שעמל כל היום מצטרף מפקד אח"י להב, סא"ל יובל איילון, וחותך עגבניות שרי. "ההכנה קטנה עלינו", מרגיע טבח הספינה עמיר. "כבר הרמנו אירועים גדולים יותר. בחרנו את התפריט לפי אספקה שהוזמנה מראש, וסך ההוצאות עומד על 2,000 עד 3,000 שקלים".
הקוקטייל, שנערך במנחת המסוקים של הספינה, כולל כ-200 משתתפים, מרביתם טורקים והיתר אמריקאים. בתחילה הלאומים לא מתערבבים, אך ככל שהזמן נוקף, ואחרי כמה לגימות, מתחברים הקצינים זה לזה, ללא הבדלי דת, מין או מדים. "חלק מהמטרה של התרגיל היא להכיר את הקצינים מכל הציים, והקוקטייל הוא סוג של פלטפורמה להתערבב וליצור היכרויות בין כולם", מסביר אחד המפקדים.
באחת השיחות אף עלתה, בבדיחות הדעת, האפשרות שאי פעם יידרשו הציים הישראלי והטורקי להילחם זה בזה. "אחד הקצינים הטורקים אמר שהכוחות מאוזנים, אבל שמכיוון שהצי הישראלי תמיד נמצא בכוננות למלחמה, אנחנו ננצח", סיפר מפקד כחול-לבן.
יום רביעי
להציל את האוסקרים
עם סיום הקוקטייל, החלו ההכנות לתרגיל בים. פירוק המאהל והשולחנות שהוקמו לטובת העניין הצריכו עבודה עד השעות הקטנות של הלילה, אבל הבעיה הכי גדולה שעמדה לעיני מפקדי הכוח הישראלי הייתה תקלה במסוק, שבעת העברתו מהמנחת להאנגר ובחזרה, נפגע גלגלו הקדמי. אלמלא הצוות הטכני שעמל עד שעות הבוקר, השתתפותו בתרגילים הבאים - תרגילי החיפוש וההצלה - הייתה מוטלת בספק.
בחמש וחצי בבוקר יוצאות מהנמל שמונה הספינות המשתתפות בתרגיל. הן מתחילות לערוך מסדרים על פני המים, כאשר בכל פעם ספינה אחרת מובילה את הכוח, ואחת לכמה זמן משתנות הצורות שבהן מפליגות אוניות המלחמה על פני המים. לאחר מכן, הן מתפצלות לשני כוחות: הכוח המזרחי נע בפיקוד אח"י להב, וחברות בו המשחתת האמריקאית ושתי ספינות טורקיות. הכוח המערבי, לעומתו, נע בפיקוד ספינה טורקית, וכולל שתי ספינות מקומיות נוספות - ואת אח"י סופה.
כל אחד מהכוחות מפליג לאזור אחר, מחוץ למים הטריטוריאליים של טורקיה, בתרחיש שנועד לדמות, לדברי מפקד פלגה 33, סא"ל עידו בן משה, התנגשות של שתי סירות דייגים. באמצעות מערכות הקשר אותן סירות משדרות אותות מצוקה, וכוח ימי נשלח לחלצן. כשהספינות מתקרבות ל"דייגים", עולים המסוקים לאוויר, ומנסים לאתר שרידים, בהם גם גופות, אותן מגלמות בכישרון בובות שצפות על פני המים. כל אחת מהספינות שולחת סירת גומי לאזור הניצולים, וכך גם אח"י להב, שזיהתה את אחת הבובות על המים, אך בטרם הספיקה להעלותה על סירת הגומי, הצוות האמריקאי הקדים אותה. "חטפו לנו בובה", מסנן סא"ל איילון.
בהמשך מפליגות הספינות אל נקודה נוספת, לתרחיש דומה, הפעם בעלטה. אולם מיני-דרמה מתרחשת דווקא "על אמת", בתוך הספינה: אחד המכונאים נפצע מעל עינו מפגיעת שסתום, והצוות הרפואי מוזעק כדי לתפור את הפצע בניתוח זעיר בלב ים.
אחרי שנרגעות הרוחות, תוהים בספינה האם הבובות יימצאו למרות החושך. מטוס סיור ימי של האמריקאים סורק את האזור, ומזהה מספר בובות. שלוש מהן מועלות על-ידי אח"י סופה והיתר על-ידי הטורקים. בובה אחרת נצפית מגשר הפיקוד של אח"י להב, והספינה חוזרת על עקבותיה במטרה לאסוף אותה. אבל גם הפעם מקדימים את להב, וצוות הספינה נותר בידיים ריקות. "כל 12 האוסקרים נמצאו", מכריז הקול בקשר תוך שימוש בשם הקוד של הבובות, ומבהיר שהמשימה הסתיימה.
יום חמישי
קשור חבל חרטום
הלילה שאחרי התרגיל עובר במהירות. את הבובות החליפו בסדר היום דמויות מצוירות - כאשר בחדר האוכל של הספינה מוקרן הסרט "עידן הקרח 3". אחרי שהכתוביות יורדות, פורשים הלוחמים לשינה. כשיתעוררו, שוב יראו מגשר הספינה את הנמל הטורקי.
"סוף וקשור חבל חרטום", פוקד סא"ל איילון עם ההגעה. "המפקד, אנחנו שלושים לימין", אומרים לו במוצב הגשר, ולאחר סדרה של פקודות והוראות דומות, קצין הקישור הטורקי שעל הסיפון מורה לספינה הגוררת שמימין לאח"י להב לדחוף אותה לכיוון הרציף.
דקות לאחר מכן מגיעה המשחתת האמריקאית. חיילי הדוד סם, לבושים סרבל כחול, מטילים את החבלים, אליהם קשורים כדורים קטנים, לעבר ידידיהם הטורקים שנמצאים על הרציף - כדי שיקשרו את הספינה. אולם הזריקה חזקה מדי, רחוקה מדי, והחבלים מגיעים עד לחרטום הספינה הישראלית. צחקוקים נשמעים משתי הספינות. תרגיל "ריליינט מרמייד 10" תם ונשלם.
יום שישי
שכשוך אחרון ופרידה
ארבעה ימים חלפו מאז הגיעו שתי ספינות הטילים הישראליות לנמל, אך החיילים עדיין נדהמים למראה המשחתת האמריקאית העצומה. "אני לא רגיל לראות ספינה של 150 מטרים. זו החוויה הכי גדולה", אומר רב"ט יונתן דונט מאח"י להב. מהעבר הנגדי, טימה, חייל במשחתת האמריקאית, לא רגיל לראות ספינות קטנות כמו של חיל הים הישראלי. "חיל הים הישראלי הוא כמו משמר החופים של ארה"ב", הוא מתלוצץ.
סא"ל איילון לא נעלב מההשוואה. להפך - הוא מסכים איתה. "ההשוואה למה שהוא מכיר, למה שמגן על ארה"ב, היא נכונה", מסביר מפקד הסטי"ל. "הגודל של כלי השיט שלנו מתאים יותר לגודל של משמר החופים האמריקאי, כי הצי האמריקאי לא מגן על חופי ארה"ב. הוא נשלח הרחק, למשימות מחוץ לאמריקה".
אבל דבר אחד חשוב לאיילון להבהיר - שהגודל לא קובע. "אנחנו לא מסכנים", הוא חורץ. "הכלי שלנו הוא אחד המתקדמים ביותר שיש כיום, והאיכות היא שקובעת. איכות מערכות הלחימה, מורכבותן ואיכות הלוחמים לא נופלות מאף ספינה פה".
זה היום האחרון שהחיילים יבלו בטורקיה, והם מנצלים אותו למשחקי כדורגל וכדורסל עם המארחים. שבועיים אחרי שהפסידה נבחרת ישראל בכדורסל לנבחרת טורקיה ב-30 נקודות, מנצחת נבחרת הצי הישראלי את יריבתה הטורקית ב-20. "יכולנו להגדיל את ההפרש, אבל לא רצינו להביך אותם", מתלהב אחד השחקנים. בכדורגל, לעומת זאת, מפסידה נבחרת אח"י להב 7-4 לטורקים, אבל נבחרת אח"י סופה משיבה את הכבוד ומביסה את הנבחרת הטורקית 21-6.
את המשך היום, עד שעות הצהריים, מעבירים צוותי הספינות בשכשוך במים. אפילו המפקדים אינם עומדים בפיתוי וקופצים לתוכם. פתאום נראה שהסטי"לים הם בעצם יאכטות, והלוחמים הם בכלל תיירים. אבל לא לאורך זמן. בחמש אחר הצהריים חוזרים ה"תיירים" להיות חיילים, והצי הישראלי נפרד לשלום מהנמל. סא"ל איילון מחזיר את החיילים לשגרה באחת. "רבים ירצו לפגוע בנו בדרך חזרה", הוא אומר להם. "המוכנות לכל משימה צריכה להיות מיטבית".
יום שבת
זמן חלוקת הציונים
למרות האזהרות, שתי הספינות הישראליות שבות בשלום לרציפים בבסיס חיפה. בחיל הים מגדירים את התרגיל כ"מוצלח מאוד", ובד בבד מספרים שהופקו ממנו מספר לקחים. "אנחנו השגרירים השקטים של מדינת ישראל", מצהיר סא"ל איילון. "המדינה מייחסת להפלגה הזאת חשיבות רבה, ואני בטוח שביצענו אותה בצורה טובה מאוד".
מפקד בסיס חיפה, תא"ל רם רוטברג, שהצטרף לאח"י להב, מפליג גם הוא בשבחים. "ביצעתם את התרגיל ברמה גבוהה מאוד, כמו שמצופה מצוות ישראלי בחו"ל בשת"פ בין-לאומי", הוא אומר ללוחמים. "אני מודה לכם על הביצוע וההפלגה, ורוצה לציין שבצד השני, הטורקים והאמריקאים שיבחו אתכם כמעט בכל תחום שבו נגעתם. צוות אח"י להב, צריך להשתפר בכדורגל, אבל זה משהו שתשימו בצד להמשך".
|
|