כמה תמונות מעניינות - בדרך כלל אנו רואים ירי רק"ק אך לא את הפגיעות. כאן זה מעט שונה. לא ידוע לי טווח הירי.

האם הם מקובצים כ"כ קרוב אחד לשני למטרות איכון? אני זוכר שהוזכר כמה פעמים בעבר פה שהסינים מקבצים כלים ארטילרים בעת ירי הרבה פעמים עקב חיסרון בכלי איכון איכותיים...

מישהו מזהה את הכלים שיורים?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

נראה בערך כמו:
http://www.fas.org/man/dod-101/sys/...w/type-81-r.htm

זה נכון.

למחשבוני הירי בהם משתמשים הסינים אין אפשרות לחשב את הצידוד וההגבהה של כל קנה בנפרד על מנת לפגוע במטרת נקודה.
כדי לפצות על כך,הכלים חייבים להיות צפופים כשקניהם מקבילים.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

וידיאו של חלק מהעניין (אולי דווקא הפחות מעניין), מגיע אחרי דקה בערך:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
מהכיתוב נטען שמדובר ביחידת הארטילריה של אזור בייג'ינג, והסיפור הוא הסיוע המודיעיני שמשפר את הפגיעות. אם ייצא לי אח"כ לשמוע (אני במקום ציבורי כרגע...) אנסה לבדוק אם הם אומרים משהו משמעותי מעבר ל"כמה אנחנו חזקים/מדהימים/פגזים".

יש לך אפשרות לבדוק האם סומנו מטרות?
אולי הריבועים הלבנים...
מה נחשב לבול ומה להחטאה?

בכל מקרה הפגיעה של המטח נראית מרשימה ולא הייתי רוצה להיות על המדרון הקידמי שסופג אותה.
הלקח הוא להישאר במדרון אחורי

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון יש לך אפשרות לבדוק האם סומנו מטרות? אולי הריבועים הלבנים... מה נחשב לבול ומה להחטאה?

לדעתי האישית רק מטרה אחת (ריבוע לבן) הושמדה\שותקה. אם זאת, רמת הדיוק נראת מרשימה למדי. הניחוש שלי הוא שמדובר כאן ברקק"ים לטווח קצר (רק"ק סער כמו של TOS-1) או ברממ"ים.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

רמ"מים זה לא.
אילו היו רמ"מים,הן היו פוגעות קרוב יותר למטרות ומתרכזות סביב כל אחת בנפרד.
כמו כן רואים לפי שובלי העשן שהרקטות טסות במקביל זו לזו,מה שלא קורה ברמ"מים-המצטלבות לכיוון הנקודה אליה הן מכוונות.

אי אפשר לדעת איזה סוג רקטה זו בדיוק,אך לפי הפיזור והדיוק ניתן להסיק שהטווח הוא לא גדול במיוחד. (זוית ההגבהה וזוית פגיעת הרקטות בקרקע הן נמוכות יחסית,מה שמחזק את מסקנה זו).

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גיל חזקיה רמ"מים זה לא. אילו היו רמ"מים,הן היו פוגעות קרוב יותר למטרות ומתרכזות סביב כל אחת בנפרד. כמו כן רואים לפי שובלי העשן שהרקטות טסות במקביל זו לזו,מה שלא קורה ברמ"מים-המצטלבות לכיוון הנקודה אליה הן מכוונות.

רמ"מ אינו טיל מונחה - היא לא מספקת דיוק נקודתי, וגם לא מבצעת תיקון מסלול בכל שלב ושלב של המעוף, לפחות לא ככלל ברזל. ז"א, אפילו אם יכולת להגיד על סמך שובל העשן האם בוצע תיקון מסלול או לא (ואינך יכול להגיד זאת, כי שינוי של חצי מעלה, למשל, לא תוכל לראות), קביעות מסלול המעוף לאו דווקא מראה שלא מדובר ברמ"מ.

ציטוט:

אי אפשר לדעת איזה סוג רקטה זו בדיוק,אך לפי הפיזור והדיוק ניתן להסיק שהטווח הוא לא גדול במיוחד. (זוית ההגבהה וזוית פגיעת הרקטות בקרקע הן נמוכות יחסית,מה שמחזק את מסקנה זו).

אם מבודר ברקטות "רגילות" כדוגמת אלו של "גראד", אזי האפשרות היחידה להשיג טווח קצר היא לשגר את הרקטות במסלול תלול מאוד. וזווית הפגיעה בקרקע היא גדולה (כ-45 מעלות, עד כמה שאני מסוגל להעריך), כלומר לא מדובר כאן בשיגור במסלול תלול.

זווית השיגור שנראת בתמונה (אם מדובר באותו אירוע, ואני לא בטוח שזה המצב) נראת כמו 20-25 מעלות. כלומר, אם מדובר באותן רקטות בשני הסטים, ההסבר היחיד שעולה לראש לשינוי כ"כ דרסטי בזווית הוא שהרקטות אבדו הרבה מהמהירות האופקית שלהן. וזה מרמז על כך שהן שוגרו לטווח גדול. אלא אם כן מדובר ברקטות לטווחים קצרים יותר מהרגיל.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion רמ"מ אינו טיל מונחה - היא לא מספקת דיוק נקודתי, וגם לא מבצעת תיקון מסלול בכל שלב ושלב של המעוף, לפחות לא ככלל ברזל. ז"א, אפילו אם יכולת להגיד על סמך שובל העשן האם בוצע תיקון מסלול או לא (ואינך יכול להגיד זאת, כי שינוי של חצי מעלה, למשל, לא תוכל לראות), קביעות מסלול המעוף לאו דווקא מראה שלא מדובר ברמ"מ. אם מבודר ברקטות "רגילות" כדוגמת אלו של "גראד", אזי האפשרות היחידה להשיג טווח קצר היא לשגר את הרקטות במסלול תלול מאוד. וזווית הפגיעה בקרקע היא גדולה (כ-45 מעלות, עד כמה שאני מסוגל להעריך), כלומר לא מדובר כאן בשיגור במסלול תלול. זווית השיגור שנראת בתמונה (אם מדובר באותו אירוע, ואני לא בטוח שזה המצב) נראת כמו 20-25 מעלות. כלומר, אם מדובר באותן רקטות בשני הסטים, ההסבר היחיד שעולה לראש לשינוי כ"כ דרסטי בזווית הוא שהרקטות אבדו הרבה מהמהירות האופקית שלהן. וזה מרמז על כך שהן שוגרו לטווח גדול. אלא אם כן מדובר ברקטות לטווחים קצרים יותר מהרגיל.

הרמ"מ אולם לא מעניקה דיוק נקודתי, אך היא מעניקה דיוק סטטיסטי גבוה יחסית. (כלומר CEP נמוך בהרבה מזה של רקטה ארטילרית רגילה).
במידה וזה היה באמת ירי רמ"מ,אתה היית רואה את הרקטות מתקבצות סביב נקודה אחת בתוך אזור המטרה. (או כמה נקודות,במידה והוגדרה לכל משגר נקודה אחרת).

לעומת זאת,בצילום נראה שהרקטות עפות לעבר המטרה כשהן מקבילות זו לזו,תוך שהן פוגעות בהן מבלי להתקבץ סביב נקודה כלשהי במרחב.
זה נכון שתיקון של חצי מעלה (או אלפיה,שהיא יחידת המידה הארטילרית) לא ניתן לראות בצילום ,אך מעוף הרקטות כמקבץ בהחלט מרמז על כך שהרקטות הן לא מונחות בהנחייה כלשהי.

אני אינני פוסל על הסף את האפשרות של רמ"מ,מאחר ואינני מכיר את הדגמים והביצועים של הרמ"מים הסיניות (אם יש בכלל דבר כזה),אך זו ההבחנה שלי.

אני מסכים עם הטענה שיכול להיות שמדובר ברקטות שאיבדו את האנרגיה שלהם ונפלו בזוית תלולה יותר,אך הדבר עלול להיווצר גם כשהמשגר גבוה יותר מהמטרה.

בכל אופן,איכות הדיוק כפי שנראת בסרט היא טובה מאוד.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גיל חזקיה הרמ"מ אולם לא מעניקה דיוק נקודתי, אך היא מעניקה דיוק סטטיסטי גבוה יחסית. (כלומר CEP נמוך בהרבה מזה של רקטה ארטילרית רגילה). במידה וזה היה באמת ירי רמ"מ,אתה היית רואה את הרקטות מתקבצות סביב נקודה אחת בתוך אזור המטרה. (או כמה נקודות,במידה והוגדרה לכל משגר נקודה אחרת).

הנה איור שלקחתי מעמוד של רממ"ים של IMI:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img254.imageshack.us/img254/9733/258n.jpg]


רואים כאן פגיעות שנכנסות במעגל בעל קוטר של כ-200 מטר. שום "הרקטות מתקבצות סביב נקודה אחת בתוך אזור המטרה".

ציטוט:

לעומת זאת,בצילום נראה שהרקטות עפות לעבר המטרה כשהן מקבילות זו לזו,תוך שהן פוגעות בהן מבלי להתקבץ סביב נקודה כלשהי במרחב.

אולי תחשב סתם מתוך הסקרנות על איזה הבדלי זויות צריך להיות מדובר. נניח שהטווח הוא 5,000 מטר (טווח ירי יעיל מינימלי של "גראד"), ולמעגל הפגיעות שאנו רואים בתמונות קוטר של 50 מטר. נניח גם שכל הרקטות שוגרו מאותו משגר. מכאן נקבל שהזווית בין שני המסלולים הקיצוניים תהיה פחות מ-0.6 מעלות.

ציטוט:

זה נכון שתיקון של חצי מעלה (או אלפיה,שהיא יחידת המידה הארטילרית) לא ניתן לראות בצילום ,אך מעוף הרקטות כמקבץ בהחלט מרמז על כך שהרקטות הן לא מונחות בהנחייה כלשהי.

לא הבנתי.

ציטוט:

אני אינני פוסל על הסף את האפשרות של רמ"מ,מאחר ואינני מכיר את הדגמים והביצועים של הרמ"מים הסיניות (אם יש בכלל דבר כזה),אך זו ההבחנה שלי.

מקובל.

ציטוט:

אני מסכים עם הטענה שיכול להיות שמדובר ברקטות שאיבדו את האנרגיה שלהם ונפלו בזוית תלולה יותר,אך הדבר עלול להיווצר גם כשהמשגר גבוה יותר מהמטרה.

שוב לא הבנתי.

ציטוט:

בכל אופן,איכות הדיוק כפי שנראת בסרט היא טובה מאוד.

במחשבה השניה, אני חושב שקיימת גם אפשרות שבסט השני של התמונות אנו רואים פגיעות של רקטות ששוגרו מהאוויר. זה מסביר גם את המטרות שנראות כמתאימות יותר לזיהוי מן האוויר, זה גם מסביר למה נראה שהמנועים של הרקטות עדיין פועלים, וזה גם מסביר את הדיוק הגבוה של הפגיעות. הגירסה של רממ"ים נראת לי פחות סבירה, כי בד"כ מצוידות בהן מערכות בעלות קטרים גדולים יותר מ-122 מ"מ (והמשגרים בתמונה נראים כמו של 122 מ"מ), בעלות טווחים גדולים.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Centurion הנה איור שלקחתי מעמוד של רממ"ים של IMI: [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img254.imageshack.us/img254/9733/258n.jpg] רואים כאן פגיעות שנכנסות במעגל בעל קוטר של כ-200 מטר. שום "הרקטות מתקבצות סביב נקודה אחת בתוך אזור המטרה". אולי תחשב סתם מתוך הסקרנות על איזה הבדלי זויות צריך להיות מדובר. נניח שהטווח הוא 5,000 מטר (טווח ירי יעיל מינימלי של "גראד"), ולמעגל הפגיעות שאנו רואים בתמונות קוטר של 50 מטר. נניח גם שכל הרקטות שוגרו מאותו משגר. מכאן נקבל שהזווית בין שני המסלולים הקיצוניים תהיה פחות מ-0.6 מעלות.

האיור שהבאת מצויין!
עזוב את החישובים המסובכים.
חשוב על הזווית של המעוף שכל הנקודות הכחולות צריכות לעבור כדי להתרכז לתוך המעגל האדום.
נראה לי שזו זווית שאתה יכול להבחין בה גם בלי סרגל ומד זווית.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון האיור שהבאת מצויין! עזוב את החישובים המסובכים. חשוב על הזווית של המעוף שכל הנקודות הכחולות צריכות לעבור כדי להתרכז לתוך המעגל האדום. נראה לי שזו זווית שאתה יכול להבחין בה גם בלי סרגל ומד זווית.

מערכות תיקון מסלול נועדו בראש ובראשונה למנוע סתיות במסלול ולא לספק הנחיה בשלב האחרון של מעוף הרקטות. לכן הזוית בין הפגיעות הקיצוניות של רממ"ים (הנקודות האדומות) שנראה כאן תהינה בסביבות 5 אלפיות או בערך 0.3 מעלות.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

מה הקשר לאלפיות ומעלות?
יש מטרה
יש נקודת שיגור
יש מסלול שעובר בין שתי הנקודות הללו
הרקטות מתקנות את המסלול כך שיפגעו במטרה
כנראה שלא הבנת את האילוסטרציה שאתה בעצמך הבאת
הנה הוא מחדשף

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img254.imageshack.us/img254/9733/258n.jpg]


אני מציע לך לעשות ניסוי:
כך חבילת טושים בשני צבעים שונים אך באותה הכמות (נניח עשרים טושים כחולים ועשרים אדומים) ובריסטול
תלה את הבריסטול על קיר
עמוד בצד אחד של החדר מול הבריסטול עם טושים מאחד הצבעים שבחרת בשתי הידיים כשהן פשוטות לצידי הגוף.
עכשיו רוץ אל הבריסטול כשאתה מכוון את הטושים כך שיפזרו נקודות כמו הנקודות הכחולות בציור הנ"ל.

החלף את הטושים לצבע השני וחזור אל הקיר ממול שוב בשתי הידיים כשהן פשוטות לצידי הגוף.
רוץ אל הבריסטול כשאתה מכוון את הטושים כך שיסמנו על הבריסטול נקודות כמו הנקודות האדומות בעיגול הנ"ל.

האם המסלולים היו שונים?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון מה הקשר לאלפיות ומעלות? יש מטרה יש נקודת שיגור יש מסלול שעובר בין שתי הנקודות הללו הרקטות מתקנות את המסלול כך שיפגעו במטרה

הנה הטעות. הרממ"ים לא מתקנות מסלול כך שיפגעו במטרה *. זה מה שהטילים המונחים עושים. מערכות תיקון מסלול של הרממ"ים רק מונעות סתיות במסלול. הן אינן "יודעות" כלום אודות המטרות עצמן.

לכן, אם להשתמש בדוגמא שלך, כדי להדגים את המסלולים של הרקטות מתוקנות מסלול, אני אמור לרוץ לקראת הבריסטול עם הטושים הכחולים בשתי ידי כשהן צמודות זו לזו לאורך כל הדרך.

---
* יש סוגים שונים של מערכות תיקון מסלול, המבוססות על הנחיה אנרציאלית, פקודות רדיו ו\או מערכות ניווט גלובליות (NAVSTAR וכד'). אני מדבר בעיקר על השיטה הראשונה והשניה, ובנוגע להנחיית בעמצאות GPS אינני בטוח - ייתכן שיש כאן הנחייה ולא רק תיקון מסלול.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

הרמ"מים יודעות ועוד איך על מיקום המטרה,אך אין להם את היכולת (בכל זאת לא טיל מונחה) לפגוע בה במדוייק.

אם הסטייה של רקטה "רגילה" המשוגרת מאותו המשגר היא 100 מטר,אזי הסטייה של הרמ"מ תיהיה 20 מטר. (זו דוגמא להמחשה ולא נתונים מדוייקים).

כפי שאמרת,יש מספר סוגים של הנחיות רמ"מ,אך אינני בטוח שטיבם המלא פורסם.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גיל חזקיה הרמ"מים יודעות ועוד איך על מיקום המטרה,אך אין להם את היכולת (בכל זאת לא טיל מונחה) לפגוע בה במדוייק.

האם אתה יכול לבסס את הטענה הזאת שלך?

ציטוט:

אם הסטייה של רקטה "רגילה" המשוגרת מאותו המשגר היא 100 מטר,אזי הסטייה של הרמ"מ תיהיה 20 מטר. (זו דוגמא להמחשה ולא נתונים מדוייקים).

אם אתה רוצה נתונים מדויקים יש גם אותם. לרממ"ים של מטל"ר "סמרץ'" CEP של 150 מטר במישור האורכי (לטווח מירבי של 70 ק"מ). ל-LAR-160 עם TCS של התע"ש, CEP של פחות מ-40 מטר [מקור].

ציטוט:

כפי שאמרת,יש מספר סוגים של הנחיות רמ"מ,אך אינני בטוח שטיבם המלא פורסם.

נכון, יש מספר סוגים שונים, ולכן קשה לדבר על הרממ"ים באופן כללי. במיוחד שאנחנו לא סגורים על ההגדרות - מה הבדל בין רקטה מתוקנת מסלול וטיל מונחה\מתביית.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

שלחתי לך הודעה פרטית.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

הבנתי שמדובר שם בהודף שנשרף ומייצר גזים לתזוזת הרקטה,אבל באמצעות מה הרקטה יודעת את מיקומה ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי beatma הבנתי שמדובר שם בהודף שנשרף ומייצר גזים לתזוזת הרקטה,אבל באמצעות מה הרקטה יודעת את מיקומה ?

לרקטות של "סמרץ'" מערכת ניווט אינרציאלית (INS) פשוטה, הפועלת על גירוסקופ, להבנתי. היא לא "מודעת" למיקומה, אבל "מרגישה" אם אם היא סוטה מהקוו הישר (בצירים של עלרוד וסבסוב, אבל לא גלגול).

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

הרקטות מתוקנות תוך כדי הטיסה על-מנת למנוע את הסטייה שמתרחשת אצל הרקטות הכחולות.
בעצם ברקטות האדומות ניתן לראות שיש סטייה מסוימת,כיוון שהרמ"ם לא מצליח לשמור על המסלול עד סוף הטיסה,אבל בגדול זה הרבה יותר מדוייק מהרקטות הכחולות.

אבל מה זה רק"ק? קיצור של רקטות קצרות טווח? משהו כזה?

רקטות קרקע-קרקע.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

טוב לדעת

זו כנראה המערכת הזו:

http://www.sinodefence.com/army/mrl/phz89.asp

אם יש לך יותר פרטים מהיכן הגיעו התמונות אפשר יהיה לנסות להבין את התשובות ליתר השאלות שנשאלו כאן.

מערכת מעניינת, ספציפית בגלל המחסנית שאמורה לאפשר מטח שני מהיר מאוד בדומה ל-MLRS (אך בניגוד אליו מצוייד במחסנית סטאטית) - מעניין לדעת איך טוענים את המחסנית לאחר שהתרוקנה. PHZ89 מכונה גם Type 89, דור שני למטל"ר זחלילי נושא-מחסנית (הראשון היה Type 70). פרט לא סטנדרטי אחר הוא מדף למקלען נ"מ על הצריח, בצמוד לקני המשגר - נראה לי שזו חוויה לא הכי סימפטית לשבת בפנים כשהמשגר יורה...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

המטען המהיר מזכיר לי מערכת צ'כית ותיקה כלשהי ששמה פרח מזכרוני.

ואגב - על תובה של איזה כלי זה יושב?

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד המטען המהיר מזכיר לי מערכת צ'כית ותיקה כלשהי ששמה פרח מזכרוני. ואגב - על תובה של איזה כלי זה יושב?

המערכת הצ'כית היא כנראה RM-70


והתובה היא מדגם Type 321.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

Type 321 שפותח מה TYPE 83 ששימש תותח 152ממ.
(כל המידע בלינק שנתתי לעיל)
אגב, כדאי להזהר עם ה TYPE השונים - יש גם TYPE 89 אחר שהוא משמיד טנקים, וזה עוד לפני שנכנסנו ל TYPE 89 יפניים...

כלי מעניין מאוד.
להבנתי, משגר רק"ק נייד פורס, יורה ומדלג מיד למנוע חשיפה לאש נ"ס.
לכן רוב הכלים האלו לא משוריינים, והם ממצים את היתרונות של נפח אש רב בזמן קצר ובעלות ייצור נמוכה.

כאן יש כלי זחלי משורין, עם יכולת הגנה עצמית, ובטן גדולה של רקטות.
מעניין מה התו"ל עבורו- האם הוא יורה באופן איטי ורצוף יותר (ולספוג נ"ס), האם הוא אמור לפעול קרוב יותר לקו החזית (ואז יש פחות הגיון לחזור אחורה להתחמש).

הסרטון המלא אודות תרגיל צבאי גרוזיני Shield-2009 כאן:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.