שורת הסכמים נחתמו בתום ביקורה של קלינטון בניו דלהי - שיא בהתחממות היחסים בין המדינות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
שרת החוץ האמריקנית הילרי קלינטון סיימה אתמול (שני) ביקור של שלושה ימים בהודו בחתימה של שורת הסכמים, שאחד מהם - הסכם ההגנה - מהווה, מבחינה מסוימת, שיא בהפשרת היחסים בין שתי המדינות מאז ימי המלחמה הקרה.

הודו מבקשת לרכוש 126 מטוסי קרב, ואם העסקה תצא לפועל כמתוכנן, תהא זו אחת העסקאות הגדולות בעולם למכירת נשק. ההסכם עשוי לחזק את הצבא ההודי, המשתמש עדיין בציוד הסובייטי הישן, ולספק מקור הכנסה לתעשייה הצבאית של ארה"ב. בד בבד, ההסכם יאפשר לארה"ב פיקוח הדוק יותר על הנשק שבידי ההודים ומדיניות השימוש בו כתנאי מוקדם למכירה.

קלינטון בישרה שניו דלהי הסכימה גם לאפשר לחברות האמריקניות לבנות שני כורים גרעיניים לייצור חשמל - עסקה ששווייה מוערך בכ-10 מיליארד דולר, וכי השיחות על יישום ההסכם יתחילו ללא דיחוי. במסגרת ההתחייבות של הממשל האמריקני החדש להרחיב את שיתוף הפעולה עם הודו, שרי החוץ סיכמו על חיזוק שיתוף הפעולה גם בנושאי חינוך, מדע, טכנולוגיה, שינוי האקלים וכדומה.

במהלך הביקור קלינטון נפגשה עם פוליטיקאים, אנשי ציבור, כוכבי קולנוע וסטודנטים; ניסתה לרכך את היחסים הטעונים בין הודו לפקיסטאן (במפגש עם הסטודנטים בניו דלהי אמרה שפקיסטאן "מחויבת באמת" למאבק בטרור), והביעה מחדש מחויבות למלחמה בטרור העולמי. אם כי שרת החוץ האמריקנית אמרה במסיבת עיתונאים כי הממשל משוכנע שמתכנני פיגועי 11 בספטמבר נמצאים בשטחה של פקיסטאן, באזור השבטים שבגבול עם אפגניסטאן. פקיסטאן לא מסכימה עם טענה זו.

השרים אישרו מחדש מחויבות הדדית ל"חזון העולם החופשי מנשק גרעיני" - נקודה חשובה על רקע החשש שהמתיחות בין הודו לפקיסטאן תדרבן את מרוץ החימוש הגרעיני באזור. בהודעה המשותפת עם שר החוץ ההודי, שתי המדינות התחייבו לחזק את השותפות האסטרטגית ביניהן ולחפש יחדיו פתרונות לאתגרים העכשוויים. במסגרת הדיאלוג האסטרטגי, קלינטון ועמיתה ההודי קרישנה ייפגשו אחת לשנה בוושינגטון או בניו דלהי לדון בסוגיות שעל הפרק. בסיכום ההודעה, השרים הצהירו שהיחסים בין הודו לארה"ב הם "מצוינים" ונשענים על קשת רחבה של אינטרסים משותפים וקשרי מסחר.

מקור המאמר:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1101764.html

האם יש מידע או השערות לגבי דגמי המטוסים המדוברים?

האם עסקה עצומה כזו יכולה להטיב עימנו באופן כלשהו? אם למשל מדובר בF15/F16 האם יש מצב שמערכות ישראליות יוכנסו פנימה לבקשת ההודים ובהסכמת ארה"ב?

לחילופין אם מדובר על F35 (קצת קשה לי להאמין אבל לכו תדעו) האם יש סיכוי להוזלה מסויימת בעלות גם עבור ישראל (מחיר יחידה תלוי מן הסתם בכמות הייצור - מצד שני היקף הייצור הכללי הוא כה גדול שספק שעוד 126 מטוסים ישנו הרבה - לא כן?).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט האם יש מידע או השערות לגבי דגמי המטוסים המדוברים?

F-16IN ו-F-18E/F. לפרטים נוספים תערוך חיפוש בגוגל לפי מילת מפתח MRCA.

ציטוט:

האם עסקה עצומה כזו יכולה להטיב עימנו באופן כלשהו? אם למשל מדובר בF15/F16 האם יש מצב שמערכות ישראליות יוכנסו פנימה לבקשת ההודים ובהסכמת ארה"ב?

יש מצב.

ציטוט:

לחילופין אם מדובר על F35 (קצת קשה לי להאמין אבל לכו תדעו) האם יש סיכוי להוזלה מסויימת בעלות גם עבור ישראל (מחיר יחידה תלוי מן הסתם בכמות הייצור - מצד שני היקף הייצור הכללי הוא כה גדול שספק שעוד 126 מטוסים ישנו הרבה - לא כן?).

לא מדובר ב-F-35.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

תודה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E5#post2363994

ולא - כרגע לא מדובר בהצעה של F-35 למרות שניתן "להניח" כי במסגרת הצעתה של ארה"ב במסלול לוקהיד-מרטין, מוצעת להודו גם אופציה עתידית מפורטת ל- F-35

"אין נביא בעירו" אולם מי שבקיא בהיתרי הייצוא של ארה"ב במסגרת ה- ITAR, ומי שמחבר את ה"דקויות" שבפרטי ההיתרים (והמגבלות המלוות) הללו עם הנושא יוכל לנתח ולהסיק כי ייתכן ויתהווה קושי עבורנו.

ההסכמה ההודית-אמריקאית לשיטור מוסדר ומשותף כנגד זליגת ידע, העברת טכנולוגיות ומערכות מהודו לגופים ומדינות "צד שלישי", תכלול כך סביר להניח גם מערכות ותת-מערכות הקשורות במידה זו או אחרת לפלטפורמות האמריקאיות (כמובן בהנחה שהמטוס הנבחר יהיה מתוצרת ארה"ב) ושאינן בהכרח מתוצרת ארה"ב....

דריסת הרגל האמריקאית בהודו, בנושא הצטיידות ביטחונית, הולכת וגדלה. לא ברור אם הדבר יסייע לתעשיות המקומיות כאן או יפריע להן. הנחתי היא כי הנושא מורכב הרבה יותר ממה שניתן להבין ממספר תגובות כאן הגורסות כי כל מה שוושינגטון רוצה להשיג הוא חיזוק כלכלי-אמריקאי גרידא.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אלון5560 קלינטון בישרה שניו דלהי הסכימה גם לאפשר לחברות האמריקניות לבנות שני כורים גרעיניים לייצור חשמל - עסקה ששווייה מוערך בכ-10 מיליארד דולר, וכי השיחות על יישום ההסכם יתחילו ללא דיחוי. במסגרת ההתחייבות של הממשל האמריקני החדש להרחיב את שיתוף הפעולה עם הודו, שרי החוץ סיכמו על חיזוק שיתוף הפעולה גם בנושאי חינוך, מדע, טכנולוגיה, שינוי האקלים וכדומה.

עיסקת הכורים הזו היא סימן טוב לישראל.
כמו ישראל, גם הודו איננה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT)
ולצורך העיסקה הזו נחתם "הסכם הבנות" בין ההודים לאמריקאים שבו ההודים מתחייבים
לא להפיץ טכנולוגיה גרעינית - בלי מחוייבות לשאר סעיפי האמנה

אם הסכם כזה יוצע גם לישראל - ניתן יהיה לקדם הקמת כור גרעיני לחשמל גם כאן
(נכון להיום, בגלל מגבלות האמנה, האפשרות היחידה להקמת כור כזה היא בנייה עצמית ישראלית ללא סיוע של חברות חיצוניות המתמחות בכך)

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

עניין כור אזרחי הוא סיפור סבוך מ-1001 סיבות. האמנה היא רק עניין אחד (חשוב אולי ובכל זאת).

תהיה התנגדות גדולה של גופים שונים (ירוקים ואחרים) לבניית הכור. יהיו ויכוחים אינסופיים על מיקום הכור (מי ירצה לגור ליד מטרה כזאת).

יעלו שאלות על הטמנת פסולת, בטיחות, וביטחון.

בכל מקרה גם אם יקרה מדובר על שנים רבות. אפשרות אחרת היא אם האמריקנים יצליחו לפתח מה שהם עובדים עליו עכשיו - מיקרו כורים סגורים בייצור סידרתי. רכישה של כמה עשרות כאלו שימוקמו בקומפלקס אחד יכולה להניב אולי עוצמה שמתקרבת לזו של כור נוכחי.

אגב צריך להכיר קצת את נתוני צריכת החשמל בארץ והבעיות של אספקת החשמל בישראל. צריכת החשמל המקסימאלית שלנו היא כ-10 ג'יגה וואט וזהו גם בערך רף הייצור המקסימאלי הנוכחי. זה מצב קטסטרופלי מכל בחינה (כולל ביטחונית). ישראל חייבת למצוא פתרונות מיידיים לא רק להתמודד עם הגידול הצפוי בצריכה (מספר אחוזים בשנה) אלא גם למצוא דרך להגדיל את הייצור בכדי ליצור רזרבות המקובלות בכל תשתית חשמל לאומית של מדינה מודרנית (אגב קראתי לאחרונה מאמר שעסק בתקיפת תשתיות ייצור חשמל. אחד הנתונים המפתיעים שהיו שם נגע לעירק בתקופה שקדמה למלחמת המפרץ. דובר על כך שתשתית החשמל של המדינה הייתה מתקדמת מאד יחסית והייתה למדינה לא פחות מ30 אחוז רזרבה. אם נקביל את זה למצב שלנו זה כאילו שכושר הייצור שלנו היה עומד היום על 13 ג'גוואט (הלוואי עלינו).

הבעיה היא שאין היום דרכים טובות להגביר את ייצור החשמל באופן מהיר - בניית תחנה פחמית היא עניין מזהם (יש שיטות לצמצום הפליטות אבל הן יקרות מאד כנראה ובסוף אני לא בטוח כמה לא מזהמות הן יהיו באמת) ובכל מקרה בניית תחנה תימשך מספר שנים (מדברים על זה אבל טרם התחילו בעבודות) ומה עד אז? ומה אם יתקפו את המתקנים הקיימים? תחנה הפועלת על גז דומה מאד למרות שמעט פחות מזהמת - יש אולי יותר היגיון בבנייתה עכשיו כשגילו כמויות גז גדולות אבל יש לה חיסרון ברור שגז הוא חומר בעייתי לאיחסון בניגוד לפחם. גם כאן בנייה תעלה כסף רב ותימשך זמן רב.

האופציה הירוקה - קרי בניית חוות שמש בדרום (אף אחד לא מדבר על תחנות רוח בצפון כאופציה אמיתית בקנה מידה נרחב) היא לא ממש ריאלית בעיני. גם בהשקעה גדולה ועם כיסוי שטחים נרחבים נוכל להגיע במקסימום לכמה מאות מגה וואט חשמל סולארי מתשתיות לאומיות. זה פשוט לא מספיק וכל מי שחושב שסולארי לאומי הוא פיתרון פשוט לא מכיר את המספרים.

האופציה בה אני תומך (והעליתי את הנושא בשרשור אחר לא מזמן) היא פיתרון סולארי מקומי. כלומר חקיקה ותמריצים משמעותיים (הרבה יותר מאשר כיום) להתקנת לוחות סולאריים על גגות בתים (בתחילה של מפעלים ובהמשך של בתים פרטיים). התוצאה של מהלך רציני כזה יכולה להיות הגדלה מהירה מאד של אספקת החשמל ברוב חודשי השנה (ישראל ברוכה בשמש רוב חודשי השנה) בעיקר בשעות היום בהן הצריכה גבוהה. והבונוס הנפלא בעיני והקשור לפורום צו"ב - ביזור משמעותי של תשתית החשמל של ישראל (צריך לחשוב מראש על הנקודה הזאת ולדאוג שהחשמל העודף מהפנאלים לא יזרום למספר מצומצם מידי של נקודות פגיעות).

טרם ראיתי מחקר מקיף שמספק נתונים על היקף ההשקעה הנדרשת מבחינת סבסוד למהלך כזה וכמה חשמל בכמה זמן ניתן ליצור מהסיפור הזה - אני מאד אשמח אם מישהו יכין מחקר כזה (שוחחתי עם לא מעט מומחים ישראליים בנושא ויש לפחות כמה שדעתם כדעתי בעניין).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

למיטב זיכרוני, מקום עבור תחנת כוח גרעינית עתידית לישראל אושר מזמן ואף גודר, עוד לפני שהוחלט מתי באמת תהיה לישראל תחנת כוח גרעינית ומאין.

הייתה כתבה על כך, לא זוכר פרטים נוספים.

אכן. דובר על אזור שבטה בנגב.
כשאני אראה אני אאמין.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ואיפה יטמינו את הפסולת.
זכורני שראיתי עבודה שהפקת אנרגיה בטכנלוגויה הקיימת מכורים איננה כ"כ יעילה במונחים של עלות תועלת.
לגבי טכנולוגיה סולארית - הניצולת של לוחות פוטו וולטאיים וכו' פשוט זוועה. לא כלכלי להציב היום לוחות על הגגות - הם פשוט לא יעילים.
יש כמה פיתוחים בקנה והעולם כולו עובד במרץ -אבל פריצת דרך ממשית למיטב ידיעתי אין עדיין.
הרעיון שהכי מצא חן בעיני הוא להעלות מראות גדולות לחלל, למסלול גיאוסטציונרי, שיקלטו אנרגיית שמש, ימירו אותה לגלי מיקרו, ויכוונו אותה לתחנת קליטה בכדה"א שם תומר שוב לאנרגיה חשמלית שתחמם קיטור ותניע טורבינות. או משהו כזה.

אני לא מדבר על חלומות אני מדבר על פיתרון שניתן ליישם עכשיו בטווח זמן של שנה שנתיים. אני מזכיר שוב מי שלא מבין מה מצב משק האנרגיה של ישראל מוצע לו ללכת לקרוא מעט בנושא - המצב כיום הוא קשה עד בלתי נסבל וזאת בלי לקחת בחשבון איומים חיצוניים. עד כה לא הצלחתי להבין מה התוכנית של חברת החשמל לשנה שנתיים הקרובות בכדי להתגבר על העליה הצפויה בביקושים (הרי תחנה פחמית לא תהיה מוכנה ולא מוכר לי פיתרון אחר שצפוי להוסיף כמות משמעותית למשק החשמל).

לגבי טכנולוגיה סולארית - יש להפריד בין 2 טכנולוגיות - הטכנולוגיה שמקורה בחברת לוז (היום לוז 2 או סולל - אני כבר לא עוקב) אשר מחממת שמן והטכנולוגיה המוכרת יותר של תאים פוטווולטאים. הראשונה מתאימה כנראה בשלב זה יותר לשטחים גדולים ולתעשיה (עדיין ניתן לעשות בה שימוש על גגות של מפעלים וכו') והטכנולוגיה הפוטווולטאית שהיא אכן לא יעילה במיוחד (10-20 אחוז נצילות בשימוש מסחרי לשוק הפרטי). הבעיה היא כרגיל המחיר - ההצעה שלי הייתה ונשארה שימוש בכסף המתוכנן לתחנה הפחמית - כמה מילארדי ש"ח שכבר הוקצו או יוקצו בקרוב לצורך סובסידיה משמעותית לחברות ובהמשך לציבור הרחב יחד עם סכום כסף גדול שיופנה לצורך השקעה בפיתוח טכנולוגיה סולארית מקומית.

היום לא כדאי לרכוש מערכת סולארית לבית פרטי - מדובר בהשקעה של כ100K ש"ח לערך לצורך כיסוי מלא של חשבון החשמל של בית פרטי ממוצע (החישוב קצת מורכב יותר כי גם היום יש סובסידיה מסויימת וכמות החזר גבוה על כל קוט"ש חשמל (2 ש"ח לקטו"ש מכירה מול 0.5 לרכישה). אם הממשלה תהיה מוכנה להגיע למצב סבסודי בו העלות תהיה קטנה בהרבה זה יוכל לעזור מאד (יש כל מיני שיטות לעשות זאת - למשל על ידי הלוואות - כבר כיום יש אבל הן עדיין לא כדאיות - ברמה כזאת שלמעשה תהיה השקעה ראשונית קטנה מאד מצד האזרח - נגיד 10K - וכל השאר יתקזז מההכנסה שמקורה בחשמל שייצר לאורך תקופת זמן ארוכה). עוד נקודה חשובה - כמו שקבלנים מחוייבים כיום להתקין דוד שמש בכל בית חדש שנבנה לדעתי חייבים לחוקק חוק שקבלן חייב להוסיף לוחות סולאריים בכל בניין חדש ביחס מסויים לכמות הדירות (ברור שבבית דירות גדול אין מספיק שטח גג בכדי לייצר מספיק חשמל עבור כל הדיירים אבל אפשר למצוא גם לעניין הזה פתרונות חוקיים, וכן מי שגר בוילה או בבניין קטן תהיה לו יכולת ייצור מוגברת מה לעשות - החיים אינם תמיד צודקים).

שוב לא מדובר על נושא פשוט אבל לטווח הזמן המיידי אני לא רואה אופציה אחרת וחייבים לפעול (למעשה כמו מה שקורה במשק המים כבר מזמן היו חייבים לפעול).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני חייב לציין (ואין שום קשר לצבא / בטחון אלא אם מחשיבים בטחון חברתי) שמבנה הסובסידיה המוצעת הוא לא שיוויוני. השכבות הנמוכות יסבסדו את השקעת התשתית של העשירים. גם אם יתקבל התיקון לתקינת המיסוי והמשכונות בתחום, שכבות האוכלוסייה הנמוכות אינן מסוגלות לממן את תנאי הסף להשקעה ואם המדינה תסבסד גם זאת, הרי שמבנה הסובסידיה סותר את העקרונות הבסיסיים של סובסידיה לנצרך ולא למוצר. מה גם שאחוז השכבות החלשות שהן בעלות בתים נמוך בהרבה משאר השכבות.
אקיצר, בסטייה חזקה מנושא השרשור ונושא הפורום, סובסידיה לפאנלים סולאריים היא פרובלמטית במונחים חברתיים

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ראשית זאת הצעה שלי - אציין מראש שאני לא כלכלן. יכול להיות שניתן לחשוב על מבנה סובסידיה טוב יותר. בעיני לפחות המטרה פה היא לא לעזור לשכבות החלשות אלא לעזור למשק החשמל הגוסס של מדינת ישראל במהירות האפשרית ובהקשר של צו"ב גם לבזר באופן משמעותי את מקורות הייצור. אם אפשר לעשות את זה באופן שהוא גם חברתית נכון - מה טוב אם לא אני חושב שזה חשוב מספיק בשביל ליצור אי שיוויון - שאת השיוויון יכניסו במקומות אחרים - לא חסר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יש לישראל עתודות גז טבעי מטורפות בים התיכון. זו אנרגיה זמינה, זולה ונקיה. אז בשביל מה כור גרעיני?!

ואכן, דיברו כבר על הקמת תחנת כח-גז שתמוקם בשטח נבטים ותספק חשמל גם לסביבה. אם זה יקרה שם, אולי יכניסו את זה גם לרמה הארצית..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

איך יכולה להיות תחנה לא על הים? אני זוכר שצריך מים לקירור.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הזכרתי את עניין הגז. יש איתו מספר בעיות. ראשית בדיוק כמו תחנה פחמית מדובר בעלות הקמה גבוהה מאד. העברת הגז גם היא לא סיפור פשוט במיוחד ויהיה צורך להקים לצורך כך תשתית מיוחדת (צינור תת ימי גז באורך עשרות ק"מ - אגב מטרה לא רעה לפיגועים וחבלות). כמו כן העובדה שהתגלה גז עשרות ק"מ חופי ישראל לא אומר שמחר (וכנראה גם לא בעוד שנה או שנתיים) ניתן יהיה להפיק אותו בכמויות מסחריות אפילו אם תחנת כוח הייתה מוכנה.

אף שגז מזהם פחות מפחם הוא עדיין מזהם וכפי שכתבתי למעלה איחסונו הוא סיפור לא פשוט (מבחינה בטיחותית וביטחונית).

בשורה התחתונה זה נחמד מאד שגילו גז אבל לא יצא מזה שום דבר לא מחר וגם לא בעוד שנה/שנתיים - מדינת ישראל זקוקה לפיתרון מהיר וחוץ מההצעה שלי טרם שמעתי פיתרונות מתקבלים על הדעת.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני לא כזה בטוח שהפתרון שלך מתקבל על הדעת ממספר סיבות:

1. לפי הערכותיך, משק החשמל נדרש לתוספת של כ-20 עד 30 אחוזים לכושר הייצור. התבססות על ייצור חשמל סולרי מחייבת יכולת אגירת אנרגיה לטובת שעות החשיכה. להבנתי, הרעיונות המובילים בתחום זה הינם שימור אנרגיה דרך פרוייקטים של אנרגיה שאובה והפרשי גבהים או דחיסת אוויר למאגרים תת קרקעיים וניצול הפרשי לחץ. לאור ניצולת האנרגיה הנמוכה + ביזבוז אנרגיה נוספת בתהליך יצירת המאגר אתה יורד ביכולת הייצור נטו עוד מתחת למספרים הפורמליים של פאנלים סולאריים.
2. נוסף על כך, העמסת עלויות מאגרי האנרגיה מתווספת לסובסידיה בעייתית יוצרת חיזוק של עיוות התמריצים במשק החשמל. גם אם תפצה את השכבות החלשות על עליית מחירי החשמל כתוצאה מהכנסת טכנולוגיה נחותה ועלויות הסובסידיה, כל מה שתקבל הוא העברת עלויות אלו לשכבות הביניים ע"ח השכבות העליונות והנמוכות. תיקנת עיוות ע"י יצירת עיוות.
3. לא זכור לי שלתקוף צינור הקבור מתחת למספר מטרים של חול + עשרות מטרים של מים הוא בטווח היכולות של יישות לא ריבונית. תקיפה של צינור כזה היא רק ביכולות מדינה ריבונית וכיוון שזוהי עילה למלחמה, הטיעון כי זוהי תורפה גלויה נחלש.

ביזור יכולת הייצור של רשת החשמל הוא רעיון מבורך אבל לא בכל מחיר. העמסת עלויות עודפות על שכבות אוכלוסייה מסויימות רק כדי להשיג יעד משני צריכה לקחת בחשבון את עלות האלטרנטיבות דוגמת מערכות הגנת נקודה וחיזוק הבטחון הלאומי דרך תשתית אחרת (ובחלקה הנרחב, תשתית חברתית יציבה).
אם אתה כבר רוצה ללכת על טכנולוגיות לא בשלות הנותנות מענה לבעיות אינהרנטיות לייצור חשמל סולרי, תבדוק את הפרוייקט של גוגל בקליפורניה לקידוח מעמקים וניצול הפרשי חום. כבר יש חברה ישראלית המומחית בתחום מקביל ואם נוכל בסדרת ניסויים להתגבר על הבעיות שנתקלו בהן בקליפורניה ושוויץ (רעידות אדמה קלות) אזי תקבל טכנולוגיה עדיפה בפרמטרים מסויימים עם חברות ישראליות שיש להן כבר תשתית מדעית-טכנולוגית ויכולות ייצור ושיווק בלתי מבוטלות.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

נתחיל מהסוף - עם כל הכבוד לניסוי בשוויץ וקליפורניה אל תשוה בבקשה בין אנרגיה סולארית לעניין ה-Enhanced Geothermal Energy - אנרגיה סולארית נמצאת כמה וכמה שנים לפני הטכנולוגיה הזאת והיא כבר פועלת בהצלחה בהרבה מקומות בעולם (באירופה ודווקא במדינות לא ברוכות שמש כמו גרמניה אנרגיה סולארית תופסת לא רע - אז אצלנו?).

עכשיו חזרה לנקודות - לא ברור לי מהיכן הטענה שדווקא בלילה יש צריכה מוגברת של חשמל? בלילה אנשים ישנים - כן יש מפעלים שעובדים בלילה אבל אני בטוח למדי שתחנות הכוח הנוכחיות יכולות לספק להם די והותר חשמל עם מרווח נשימה גדול. בעיות החשמל הם בפיקים - בעיקר בקיץ (למרות שגם בחורף) וזה קורה בשעות היום כשכל המדינה מפעילה מיזוג. בזמן הזה תשתית חשמל סולארית מבוזרת היא פיתרון נפלא.

כן יש בעיות עם אגירת חשמל - אבל הבעיות האלו נכונות גם באופן כללי במובן הזה שאין לנו היום דרכים טובות לשמור כמויות גדולות של חשמל למקרי חירום או לפיקים - אבל שוב - אם עיקר השיא הוא ביום ובעיקר בקיץ (וגם בחורף יש שמש בחלקים גדולים מהארץ - בטח בדרום) אז לא בהכרח צריך לשמור חשמל.

בשורה התחתונה אנרגיה סולארית משמשת כבר בעולם - נכון באף מדינה לא מדובר באחוז משמעותי מאד מהחשמל לצערנו אבל זה לא נובע רק מסיבות טכנולוגיות ודווקא אנחנו צריכים להיות חלוצים בנושא בדיוק כמו שהיינו חלוצים בנושא דודי שמש - בהרבה מדינות בעולם המושג בכלל אינו מוכר וכאן יש כבר שנים חקיקה מחייבת.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ראשית, אתה צודק. עלות החשמל הזולה בלילה היא פועל יוצא של בקוש נמוך. פחות משרדים פעילים. מפעלים רבים פועלים סביב השעון אבל נדרשים לפחות מזוג בלילה.

יש צעד פשוט שיכול להעשות ברמה הלאומית אבל השפעתו היא לא מיידית וככזה ספק אם מי ממקבלי ההחלטות יפעל לכוון שאת תוצאותיו נראה עוד 20 שנה.

חלק גדול מעלות המזוג הוא תוצאה של בניה שאינה מתאימה לבניית גורדי שחקים וקניונים.

יש עבודות בעולם על האופן בו כדאי לבנות במקומות עתירי שמש ולא בלונדון האפורה. כל שצריך שהתקן הבא יחייב את המהנדס לקחת זאת בחשבון.

דבר הכי פשוט: התקנת מונה חשמל שמחירו משתנה. כשהאדם בבית יראה שהחשמל בצהרים עולה לו 1ש"ח ובערב 30אג רבים יפעילו מכונות כביסה, יבוש, אפיה בשעות הערב. כל שצריך זה צג עם המחיר לחצי שעה הקרובה. מה גם, שיתכן והפרשי המחיר יעודדו את הצרכן הביתי להתקין מערכות אגירה בביתו על מנת למזג בזול ביום.

לא קשור לבטחון אבל מעניין.

ציטוט:

אקיצר, בסטייה חזקה מנושא השרשור ונושא הפורום, סובסידיה לפאנלים סולאריים היא פרובלמטית במונחים חברתיים

פיתרון אפשרי הוא לדרג את הסובסידיות לאזורים- כלומר שיצרני חשמל ביתיים בצפון ובנגב ירוויחו יותר ממקביליהם במרכז.
הרבה מושבניקים, בדווים ותושבי קוטג'ים בשלומי, אופקים, ערד וכו' ירוויחו מזה. כבונוס, זה ימתג את הפריפריה כירוקה.
ברור שחברות יזדרזו להקים חוות סולריות בנגב ובגליל- גם זה לא רע: עבודה לתושבי האזור.

הפריפרייה כבר ירוקה: ירוקה מעצים בגליל וירוקה ממחנק בנגב (רמת חובב)
בכל מקרה, אתה נקלע לסיטואציה שעדיף מבחינת ניהול מדינה ובירוקרטיה להמנע ממנה ע"י קיטלוג מעמד סוציואקונומי ע"י מיקום גאוגרפי. מה גם שאתה מערבב בשר בחלב ע"י עסקת חבילה של סובסידיית פריפרייה עם סובסידייה סוציואקונומית שכל מטרתה היא בכלל לבזר את רשת החשמל. רעיונות כאלו כבר נוסו בארץ ובעולם וכמעט תמיד מטרת התמרוץ נשכחה בתהליך הבירוקרטי ופוליטי. עדיף להמנע מתיקון עיוות בעזרת יצירת עיוות. שיווי המשקל כמעט תמיד יחטיא את שתי המטרות ויעלה הון רב למדינה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ציטוט:

עד כה לא הצלחתי להבין מה התוכנית של חברת החשמל לשנה שנתיים הקרובות בכדי להתגבר על העליה הצפויה בביקושים

התוכנית היא להצליב אצבעות ולהתפלל.
חב' חשמל נמצאת בחובות ענק, ומשרד האוצר אוסר עליה לגייס כסף ע"י העלאת מחיר החשמל/ הנפקת אג"ח עד ש-"תעבור רפורמה", כלומר תפגע בתנאי העובדים ותתחלק למספר חברות.

טוב היתה עושה הכתבת נטשה מוזגוביה אם היתה נזהרת יותר בניסוח כותרת הכתבה.

הקורא את הכותרת יוכל להניח בטעות כי "ארה"ב תמכור להודו מטוסי וגו'..." וכי זאת עובדה מוגמרת.

ארה"ב אישרה רשיונות ייצוא לתחרות בלבד. היא לא "תמכור להודו" אם לא תיזכה בהודו.... קיים הבדל.

עוד נכונה עבודה לא מעטה לזכייה. להודים יש כך נראה - זמן.

לרוב, למיטב הבנתי, העורך הוא זה שנותן את הכותרת, למרות שהכל אפשרי.

עד עתה הם סיימו הערכה של נתונים טכניים של המתמודדים ובעוד חודשיים שלושה יתחילו בסידרה של ניסויי תעופה.
לא יודע למה, אבל כשאני קורא בין השורות יש תחושה שארה"ב תזכה עם אחד המתחרים שלה עם יתרון לא קטן למטוס של LM.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ואני מקווה שהאמריקאים (עם דגש על הממשל הנוכחי) מבינים את המשמעות...
ולא רק הם....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

וגם עם ישראל... (או שלכך התכוונת ב"לא רק הם" ואני מפרט יתר על המידה...)

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ארה"ב לחצה על ישראל לבטל עיסקה עם ההודים במטרה לצור עבודה עבור חברות אמריקאיות העיסקה היתה אמורה להיות ב2.5 מילארד דולר (אלו הם החברים שלנו)

פירוט?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

העסקה המקורית שההודים חתמו (או תכננו לחתום) הייתה על רכש 126 מטוסי JAS39 גריפן שוודים עם מכ"מ אלתא והרבה חימושים ישראליים ופודים ישראליים.
זה פורסם בעיתונות וגם הוזכר בהרחבה בכמה אשכולות פה, כולל תמונות.
היה יכול להקפיץ משמעותית את התעשיה הישראלית.

כתבת:

"העסקה המקורית שההודים חתמו (או תכננו לחתום) הייתה על רכש 126 מטוסי JAS39 גריפן שוודים עם מכ"מ אלתא והרבה חימושים ישראליים ופודים ישראליים.
זה פורסם בעיתונות וגם הוזכר בהרחבה בכמה אשכולות פה, כולל תמונות.
היה יכול להקפיץ משמעותית את התעשיה הישראלית."

האם אתה מוכן להעלות את המקורות והסימוכין שלך לקביעות האלה בנוגע להחלטה ההודית שהיתה או שתוכננה להילקח בנושא ה"גריפן" ?

הודו היא מעצמה מקומית עם פוטנציאל להפוך למעצמה עולמית.

ארה"ב מוכרת לה נשק ע"מ לשמור אותה בצד "שלה", ולמנוע שת"פ של הודו עם סין והפדרציה הרוסית.
ישראל היא בקושי שחקן ספסל במשחק הזה, אבל שחקן ספסל שאחד השחקנים הראשיים (הודו) אוהב לשחק איתו...

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

ומשום שרוב התגובות כאן בדרך כלל נשמעות "לוחמניות" ולוקות בחוסר הבנה בנושא הפוליטי והבינלאומי בקרב המגיבים, אני חייב לחזק את דעתך. אמרת נכון.

כשהתחלנו לעבוד בהודו - היו רבים וטובים שאמרו אז בסארקאזם "הודו ? - הודו לה' כי טוב"

בראייה גלובלית ובמבט אסטראטגי שבין המעצמות - הודו תהפוך, כך הערכתי, למגרש המשחקים של ה"גדולים". האינטרסים הגלובליים של ארה"ב (מבחינת מדיניותה הבינלאומית, יש בכך הצדקה מלאה) כמו גם אלה של רוסיה וסין באזור יגברו (ושוב - כך אני מעריך), על השאיפה למכור עוד פרויקט, או לשתף פעולה בעוד מערכת במדינה הזאת.

הודו יש לזכור גם מפתחת תעשייה צבאית מכובדת מאד משל עצמה. לפני מספר שנים היא נזקקה לכל סיוע טכנולוגי, כעט פחות כך ובעתיד הקרוב יש החושבים שתלולתה של הודו במקורות חיצוניים יקטן עוד יותר. הדברים הללו נשמעים לא רק מקצינים בכירים הודיים ולא רק מהממשל אלא באים גם לידי ביטוי בדרישות ה- OFFSET המוגברות לייצור ושיתוף תעשיות ביטחוניות מקומיות.

אנו אולי לא "נעוף" מהודו בעתיד הקרוב, אולם סביר להניח כי לא נהנה שם מפרויקטים גדולים לאורך זמן.

מעניין איך הציוד האמריקאי יותאם לציוד ה"סובייטי הישן". ישראל יכולה לסייע רבות פה, לא שמנו מחשבים מערביים וכיוצא בזה במיגים? ויש טכנולוגיה ישראלית בSU-30MKI שהוא מטוס הקרב החזק ביותר של הודו.

ואגב קשה לי לראות את SU-30MKI או את הT-90 כציוד סובייטי ישן. הקטע הוא שלא כל הצבא ההודי משתמש באלה, אבל גם אצלינו יש עדיין מרכבות סימן 2 ו1 במילואים ומג"חים. ולא נורא פועל.

הערה קטנה - הודו לא "תהפוך", הודו כבר. כמו שממשיכים לדבר על סין בתור הענק הישן שאוטוטו יתעורר - הוא כבר ער מזמן. גם סין וגם הודו כבר שחקניות ראשיות בעולם, ושתיהן משחקות את המשחק של "הגדולים". ברור שאם כוונתך שכוחה של הודו ימשיך לעלות - בזה אני מסכים לגמרי, כמובן.

אגב, הרי לישראל פרוייקטים גדולים (אפשר להתווכח על מה זה גדול...) גם בארה"ב, שוודאי איננה תלויה בנו, אז מדוע שהודו, גם אם תמשיך לשפר את יכולותיה העצמאיות, לא תמשיך להסתייע גם בנו (גם אם בסוגים אחרים של פרוייקטים גדולים)? וכל זה גם בהנחה - שאני מקבל לחלוטין - שאנחנו לא האינטרס מספר 1 (או 10) של הודו...