חדר חשוך,עשן סיגריות ממלא את החלל הריק.

בטהובן מתנגן ברקע, סונתת ליל הירח. ממלא את החללים הריקים.

כמה פעמים כבר נתתי לחלום כזה לעקוץ אותי, להראות לי את היופי שבחיים, על מנת שאוכל להעריך אותו יותר בזמן שאני נמצא במציאות המכוערת שלי.

החלום הזה, נותן לי את המוטיבציה להמשיך להילחם ולשרוד, רק בכדי שאוכל, לרגעים ספורים, לראות אותו שוב, להרגיש אותו, ליהנות ממנו. ואחריו לחזור לחיים האמיתיים ולבכות על כך שעזב אותי, שוב לבד, שוב כואב.

וכעת, אותו חלום חזר אלי שוב, נתן לי להרגיש את הרגש המדהים הזה. רגש שמישהו אוהב אותך, מקשיב לך ומבין אותך ומזדהה איתך ופותח את עצמו בפנייך. נותן לך לאהוב אותו בחזרה. ואז נעלם.

מזכיר לי שזה היה רק חלום. ואני ממשיך להסתובב במציאות הזאת,לחפש אחריו. לקרוא לו בשמו, לבכות ולקוות שיום יבוא ואפגוש אותו שוב.

התפללתי לאלוהיי ברגעים הקשים בחיי שייתן לי אור של תקווה, שייתן לי אור בכל החושך הזה. הוא נענה לתפילותיי ונתן לי אותך, חלום מדהים שלי.

אז כמה אירוני זה, שכעת אני שוב על ברכיי, שוב עם דמעות בעיניי שוב מתפלל לאלוהיי שיעזור לי שוב ברגעים הקשים האלה בחיי. שייתן לי תקווה וייתן לי אור בין כל הפינות החשוכות האלה.

שייתן לי את היכולת והרצון לשכוח אותך, חלום יקר.

אתה, באהבתך, רק הדגשת לי כמה חיי ריקים מתוכן.

אתה רק הראית לי, בזמן המדהים הזה שהיית שלי, שלמרות שאני אוהב את הלבד הזה, לעולם לא הייתי ביחד לפני כן כמו שהיינו אתה ואני,חלום יקר.

עכשיו אני שוב לבד, מנסה לשכנע ולהסביר לעצמי שאני אוהב את הלבד הזה, שאני זקוק לו, שאני צריך אותו. אבל כל התירוצים כבר לא עובדים עליי. אני מבין שהלבד הזה שלי לא משתווה אף לא טיפה ל"ביחד" שהיינו כשהיינו רק אתה ואני, חלום יקר!

אני מתגעגע אליך, אני רוצה אותך שוב שתהיה שלי

אבל כמו שאתה חלום, אתה שייך לכה רבים. ובחרת בי רק להדגים כמה חזק ועוצמתי אתה.

וכעת כשאני לבד, אני מבין כמה אני רוצה אותך, וכמה אהבתי אותך וכמה אני רוצה להמשיך לאהוב אותך.

אבל הלבד הזה רק גורם לי לרצות לשכוח ולברוח ממך רחוק ככל האפשר.

אני מתגעגע אליך...חזור אלי

ותישאר שלי לנצח



חלום יקר,אני מתחנן בפנייך,

אל תגרום לי להתעורר שוב...

www.Antony-Phoenix.com