01-06-2005, 17:55
|
|
|
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
|
|
איך מגייסים חיילים לצבא האמריקני?
כידוע לכם הצבא היבשה האמריקני (ככל זרועות הצבא שלהם) הוא צבא התנדבותי בעיקרו, הן לחוגרים, הן לנגדים והן לאנשי קבע, בין אם לצבא הסדיר ובין אם לצבא המילואים.
קיימים מגוון מסלולי גיוס, הכשרה וקידום מוגדרים לכל אחת מהאכלוסיות הללו, בהתאם לתחום העיסוק הצבאי, צרכי הצבא והעדפותיו.
את עיקר הגיוס מבצעים נגדים ותיקים שזהו מקצועם הצבאי (בד"כ אחרי קריירה קרבית כלשהי), העובדים על פי מכסות גיוס חודשיות, בהתאם לתכנון רב שנתי של אכ"א האמריקני, ומפוזרים בכל מרכזי האוכלוסיה הגדולים וכן במוסדות אקדמאים עיקריים (לגיוס קצינים, שכמעט כולם אקדמאים).
בעקבות מלחמת ההתשה המתחוללת בעירק בשנתיים האחרונות מתקשה הצבא האמריקני לעמוד ביעדי הגיוס שלו (גם בגלל הפריחה הכלכלית המחודשת בארה"ב) ולפיכך נאלץ להגמיש בהדרגה הן תנאי הסף למתגייסים והן את תנאי ההתחייבויות עליהן חותמים המתנדבים (בעיקר בנוגע למשך השירות, שהולך ומתקצר). כמו כן מציע הצבא הטבות פיננסיות יקרות ערך, בצורה של מימון לימודים, מענקים והלוואות.
בצירוף הקיטון המתמיד בגודלו של הצבא הסדיר וצמצום יחידות לוחמות, אחד התוצרים של התופעה הנ"ל היא הסתמכות הולכת וגדלה על מערך המילואים האמריקני, וכן על יחידות המשמר הלאומי.
מערך המילואים האמריקני נתפס מאז ומעולם כחלטורה משתלמת למדי להשלמת הכנסות עם סיכון ומטרד מזעריים אבל בשנתיים האחרונות, כאשר כוחות המילואים מהווים 30-40% מהסד"כ הקרקעי בעירק, המוטיבציה הזו גם היא נמצאת בצלילה. להזכירכם, מילואים בארה"ב זה של 24 יום אלא עד שנה שלמה, לעתים הרחק מעבר לים באזורים מהמסוכנים בעולם. כנ"ל כמובן לגבי השירות הסדיר.
גורם נוסף המשפיע על אי העמידה ביעדי הגיוס היא מלחמת ההתשה באפגניסטן הנמשכת כבר 3.5 שנים, אם כי השפעתה המצרפית פחותה הן בגלל העניין התקשורתי המוגבל באזור נידח זה וגם בגלל שעיקר העול הלחימה נופל על הכוחות המיוחדים.
מצ"ב מספר פמפלטים וברושורים שמציגים כיצד מנסה היום צבא היבשה האמריקני לגייס חיילים.
על מנת להתחרות במסלולי הקריירה המגוונים בשוק הפרטי והעסקי, נעשה שימוש במשרד פרסום שהפיק תוצרים שיווקיים יוצאים מהכלל.
ברושור כללי, כפי שמחולק לעוברים ושבים בנקודת הגיוס שבטיימס-סקוור, מנהטן...
שלשת העמודים הבאים מתוך הברושור הכללי לצבא היבשה האמריקני
שני ברושורים הבאים הם של מסלול קריירה כ WARRANT OFFICER - דרגה מקצועית בלבד (לא פיקודית), שאין לה מקבילה בצה"ל. ה WO בכיר לנגדים אולם זוטר מסג"מ. הדרגה הייחודית הזו, הקיימת למיטב ידיעתי בצבא היבשה האמריקני בלבד, ניתנת לבעלי תפקידים במקצועות לחימה וטכנולוגיים המצריכים הכשרה ממושכת (כמו טייסי מסוקים, מפעילי מזל"ט, מומחי תקשורת ומחשוב וכו'). בדומה לקצינים, שממלאים גם הם תפקידים דומים, ה WO יכול להתקדם בדרגות על פי פז"מ והכשרות אולם בניגוד להם הוא אינו מתקדם בפיקוד וממשיך למלא את אותם התפקידים המקצועיים (למרות שלאורך השנים היו כמובן יוצאים מן הכלל). לדוגמא, בפלוגת מסק"ר אמריקנית טיפוסית, המ"מים, הסמ"פ והמ"פ יהיו קצינים רגילים (מה שנקרא COMMISSIONED OFFICER) בעוד ששאר הטייסים יהיו WO בדרגות שונות.
ברושור לקריירה כמתורגמן בצבא... מקצוע שהולך והופך חשוב יותר ויותר... מספרם של האמריקנים דוברי ערבית הוא בטל בשישים ולאמריקנים הסתייגות ברורה מלגייס ערבים-מוסלמים תושבי ארה"ב לצבא או להסתמך על ערבים מקומיים, שיכולים להיות משת"פים או סוכנים כפולים.
ברושור למסלול קצונה רגיל - COMMISSIONED OFFICER.
שימו לב להבדלים הניכרים בין קורס קציני היבשה האמריקני והישראלימבחינת שלבי המסלול ואורכם.
הקצין האמריקני יהיה תמיד אקדמאי, אם כי למקצוע הנלמד אין בד"כ שום קשר למקצוע הצבאי - כלומר, לא מדובר בעתודאים או קמ"אות (ושאר דרגות קצונה מקצועיות) כמו בצה"ל - אלא בקצינים לכל עניין ודבר. בגלל הרקע האקדמאי ואורך ההכשרה, הקצין האמריקני תמיד מבוגר ובוגר יותר מעמיתו הישראלי, דבר שבא לידי ביטוי בין השאר גם ביחס בין הקצינים לחוגרים.
ישנם מקרים נדירים בהם קצין לא יהיה אקדמאי - בדרך כלל תוצר של תהליך שנקרא BATTLEFIELD COMMISSION - העלאה בדרגה בשדה הקרב (בדרך כלל עקב שילוב של נפילת / הדחת הקצין הקודם, העדר מחליף וגילוי אומץ ויוזמה מצד המועמד).
למיטב ידיעתי, המקרה האחרון של BC התרחש לפני כמעט מ 55 שנים במלחמת קוריאה.
|