הכלי החדש מצוייד במרגמה 120 מ"מ ויביל אווירית באמצעות מסוקי CH-53, וכנראה שהצבא הגרמני מתכוון להשתמש במערכת החדשה באפגניסטן...

German Bundeswehr buys Rheinmetall's advanced mortar system

As defpro.com reported last week, Rheinmetall AG of Düsseldorf has been awarded a €54 million contract to equip the German armed forces with a state-of-the-art mortar system (see: http://www.defpro.com/news/details/8162/). The system’s newly developed 120mm mortar track and associated support vehicles make an important contribution to the mission-oriented modernization of the Bundeswehr armoury. This important order encompasses eight Wiesel 2 (“weasel&#8221 vehicles, each of which is armed with a 120mm mortar (lePzMrs). An option exists for an additional two vehicles configured for a command and control role, and worth some €7.5 million. Delivery is slated to take place in 2011.

Combining impressive firepower with advanced command and control technology, Rheinmetall’s highly mobile Mortar Combat System significantly enhances the Bundeswehr’s combat effectiveness, enabling it to respond to new threats in situations where it has hitherto often lacked the necessary capabilities. On the international plane, this state-of-the-art system places the Bundeswehr on the global cutting edge.

Based on Rheinmetall’s tried-and-tested Wiesel 2 lightweight tracked armoured vehicle, various configurations of which have already been successfully fielded, the air-portable Mortar Combat System is specially designed to support infantry and airmobile operations in scenarios where protection is required. It supersedes obsolete, manually operated Tampella-type mortars, which have long since ceased to meet today’s operational needs. Furthermore, some existing stocks of mortar ammunition are now over 25 years old, and thus no longer authorized for use.

The vehicles just ordered constitute a mortar platoon which will be used to support ongoing operations in Afghanistan. In particular, the system is expected to play an important role in countering asymmetric threats to Bundeswehr bases and convoys in this challenging area of operation. Thanks to its enhanced range, heightened precision and optimized lethality, the system also lends itself to operations in difficult terrain and in urban areas.

The complete Mortar Combat System can be airlifted in a CH-53 cargo helicopter or Transall C 160. Rugged yet flexible, it is designed to deliver maximum mobility even in tough terrain, as well as substantially increasing the firepower, combat effectiveness and accuracy of units deployed in harm’s way.

Force protection also features more prominently than in previous systems: the Wiesel 2 provides its 3-man crew with effective protection against ballistic threats and NBC agents.

Fast and flexible, the Mortar Combat System is able to respond very quickly to emerging threats even in a constantly shifting operating environment, aided by efficient and effective use of newly developed, enhanced range, high-precision mortar ammunition. The system is ready for action just 60 seconds after breaking cover, and can fire up to three rounds in less than 20 seconds. Moreover, since the lePzMrs mortar track can evacuate its fire position approximately 15 seconds after completing a fire mission, it is able to take cover before the rounds it has fired have reached the enemy position. This kind of "hide, hit, run, hide” tactic makes enemy reconnaissance much harder, thus adding to the safety of the soldiers on board the Wiesel 2.

Although the mortar tracks can also be deployed autonomously, one of the most salient characteristics of this “system of systems” is its outstanding networkability with all relevant command echelons. Linking the individual vehicle systems into a unified information network – with a constant exchange of operationally relevant data – enhances the Mortar Combat System’s overall operational effectiveness and ability to react quickly. It all comes down to teamwork: targets are detected and identified, information analyzed and processed, options weighed and fire control data generated; finally, the lePzMrs Wiesel 2 mortar track goes into action.

Rheinmetall’s new 120mm mortar ammunition can hit targets up to approx. 8,000 metres away, a substantial increase in range; it is also significantly more accurate and effective. The use of terminal phase-guided munitions should lead to a further increase in performance. New smoke/obscurant and infrared illumination rounds are also planned.


defbro


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm4.static.flickr.com/3302/3661255426_bdb4b09ca5.jpg?v=0]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm4.static.flickr.com/3388/3661255874_03aab862d3.jpg?v=0]

לפי הסרטון - קצב אש ודיוק ראויים לציון.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

האם לא קיימות בעולם מערכות אוטומטיות לירי מרגמות המסוגלות לספק קצב אש גבוה בהרבה?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זכור לי בפירוש שהמערכת הזאת הוצגה בכאן בעבר, צריך למצוא את הנושא...

ואוו איפה זה ואיפה התומ"תים הישנים של התותחנים?

אין מה להשוות..

מדובר במערכות שונות לשימושים שונים ולטווחים שונים.
לדוגמא: בעוד שתומ"ת ממוצע יכול לירות על מטרות בטווחים של +/- 20 ק"מ, הטווח המקסימלי של המרגמה המדוברת הוא 8 ק"מ.

לעולם אשא דגלך בגאווה

בשימוש שוטף יצוצו הרבה תקלות,ה"קשת" עדיפה לדעתי.

אני בטוח שניתן לעבור איתה לשליטה ידנית עם איזושהיא מערכת חירום...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

בשביל כל ירי או מערכת מתוחכמת וקלה יחסית להפעלה ידנית ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי beatma בשימוש שוטף יצוצו הרבה תקלות,ה"קשת" עדיפה לדעתי.

היתרון של המערכת זה שמדובר ברכב קטן מימדים וקל משקל ואפשר להעמיס שני רכבים מסוג הזה על מסוק CH-53 , ולהטעין את המרגמה מתוך הרכב עצמו דבר שכמובן תורם רבות לביטחון החיילים שמתפעילים את המערכת.

מערכת "קשת" מורכבת על נגמ"ש M-113 וכמובן אי אפשר להעמיס אותה על מסוקי יסעור וגם הצוות המתפעל חשוף לאיומים בעת תפעול המרגמה.


מה שלא ברור לי זה שמדובר בעיסקה להספקת 10 מערכות, 8 רכבים מצויידים במרגמה 120 מ"מ ושני רכבי פיקוד ושליטה בעלות כוללת של 54 מיליון יורו,כמובן שזה כולל תחמושת וחלקי חילופ ועוד.., אבל זה מאוד יקר.

תגובות תגובות ואיש לא ענה על השאלה שלי - האם קיימת מערכת אוטומטית המסוגלת לשגר עשרות פגזי מרגמה בדקה?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט תגובות תגובות ואיש לא ענה על השאלה שלי - האם קיימת מערכת אוטומטית המסוגלת לשגר עשרות פגזי מרגמה בדקה?

מערכת AMOS שמותקנת על הנגמ"ש Patria , מדובר במערכת רובוטית שמצויידת בזוג מרגמות 120 מ"מ משמעניק לה קצב אש גבוה במיוחד של 26 פצצות מרגמה לדקה..

http://www.military-today.com/artillery/amos.htm

כלי יפה.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

בהחלטת משדרגת את הסיוע הארטילרי הקרוב (ברמת הגדוד/ חטיבה).
שאלה שמעניינת אותי היא האם ישנה אופציה לירי בכינון ישיר?

הרוסים יצרו כבר לפני 30 שנה את הואסילייק, מרגמה 82 מ"מ אוטו' מוזנת ע"י מחסנית של 4 פצמ"רים. בצבא ההונגרי התקינו אותה על נגמ"ש MTLBu - אמנם לא פתרון ממוגן לגמרי, ועדיין הקדים את המקבילות מערביות בכמה עשורים...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זה חביב אבל 120 מ"מ כזאת תיה מן הסתם מורכבת יותר - ובכל מקרה מחסית של 4 פגזים היא לא בדיוק מי יודע מה.

איך זה בדיוק עובד בAMOS לא ענו לי עד כה...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

למרות שהמרגמה קצת קטנה, מסתבר שהמארינס דווקא החליטו לבדוק את העניין לעומק. לפני 4-5 שנים הם רכשו שתיים לטובת ניסויים ע"ג האמר - לא פורסם מה יצא מכל העניין, אך זה עדיין קונספט מעניין.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תצורה מעניינת של מרגמה מזרחית אם כי היא נראית טיפה ארוכה מדי לגודל הפצמ"ר. יכול להיות שהמרגמה רותעת לתוך שרוול ע"מ להימנע מפציעת המפעיל כשהמחסנית מזינה את המרגמה במקביל או טיפה מתחת לגובה התקן הכינון.
ביטיס, מספר שאלות על המרגמה:

1. האם ניתן לקבל תקריב על המרגמה? בדגש על איזור התקן הכינון ומיקום טעינת המחסנית?
2. לאור מיקום בוכנות השמן, האם מדובר על מנגנון הזנה דמוי מכנס פתוח? דהיינו, הסדן גורף את הפצמ"ר ונוקר אותו בתנועה אחת וננעל במצב אחורי עד לאחר סיום הרתיעה? או שיתכן כי היא פועלת בדומה למכנס של מק"כ שישנו צורך בשחרור הסדן ע"מ לגרוף ורק לאחר מכן משחררים את הנוקר? בשני המקרים, זהו מנגנון ייחודי למדי.
3. אם אכן מדובר על מנגנון מכנס פתוח, כיצד נעילת הסדן משחררת את הנוקר הדינמי מבלי להימנע מנקירה לא מספקת עקב תנע הפצמ"ר באותו כיוון של הנקירה?
4. האם ישנו קשר של בחינת התצורה לתהליך הפיתוח של מרגמה בשם Fire Dragon?

בכל מקרה זאת בובה מעניינת מאוד ולא שגרתית.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ציטוט:

ביטיס, מספר שאלות על המרגמה

בפעם האחרונה שבדקתי, לא קראו לי ביטיס. אולי אני נהיה סנילי

בכל מקרה, לגבי שאלות 2 ו-3 אין לי תשובה ברזולוציה שאתה מחפש. מובא כאן דף סרוק שקיבלתי לפני כמה שנים במייל, אודה למי מקוראי הרוסית שבינינו שיתרגם את הטקסט.



הדיגום ההונגרי, בו המרגמה מאוחסנת בתוך נגמ"ש פיקוד ארטי' מוסב


התקריב הכי טוב שיש לי, מהפגזת גרוזני בשנת 95


תמונה די נדירה של המחסנית

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

נהייתי סנילי יותר מאי פעם!
בכל מקרה, המרגמה הזאת עונה לשם 2B9 Vasilek. יש לה גרסה סינית (כה מפתיע!) ויש לא מעט תמונות שלה ברשת. מסתבר שהיא כבר הופיעה בפרש. לעניין שיטת הפעולה, מסקירת התמונות כנראה כי בית המחסנית ממוקם מצד שמאל של התוף בו ממוקם מנגנון ההזנה. שים לב כי בתמונות של הנחתים בית המחסנית מכוסה בתריס ובתמונות הרוסיות ישנו מגש הזנה מחובר. ככל הנראה המחסנית נפלטת מצד ימין ולכן קיים גם שם משהו דמוי תריס (ספקולציה שלי). מכאן ניתן להסיק כי מדובר במחסנית FIFO ולא LIFO. ההשערה הנ"ל תואמת את חלוקת התפקידים בין המפעילים. זווית ההנמכה השלילית והיכולת לירות בזוויות של תותח מעידים כי מדובר בנוקר דינמי. טווחי הירי אכן תואמים את מה שאני זוכר על מרגמות מזרחיות ולכן ניתן להסיק בעקיפין כי המרגמה רותעת לתוך שרוול. מה שמרשים במרגמה הנ"ל הוא היכולת לירות את המחסנית של 4 הפצמ"רים תוך 1.5 שניות ואת כמות הפצ"רים המוכנים לירי במחסניות, 96!
כתבה ותגובות על הסיבות לניסיון של הנחתים:
http://www.militaryphotos.net/forum...ead.php?t=21404

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

אני לא מבין, כ"כ קשה לגרור את המרגמה שלך?

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

ואם הנחתים, אחד מגופי הלחימה היותר רציניים שקיימים כיום, בחרו לבחון את הקונספט (שמהווה מערכת אחודה וקומפקטית, שזה מה שחיל נחתים צריך) - אז כנראה שיש בזה משהו. לא ככה?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כנראה שיש בזה משהו - ששווה בדיקה עבור חיל הנחתים.
דווקא המרגמה הגרמנית מרשימה אותי יותר. הבדיוק, התווך ובמהירות הפריסה (הסקה, כבר אמרנו). בדימיוני הפרוע אני יכול לראות "וויזלים" כאלה מסתובבים בחסות של יחידות מסויימות בצה"ל, נותנים אש חיפוי לנסיגה. או לחליפין, "ריכוך" על ריכוזי חי"ר אוייב. מורידים את "הבטן" ונעלמים בחסות מסוק מזדמן.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

מרגמה נגררת לא עושה shoot and scoot.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

יש מינוח עברי ל-SHOOT & SCOOT?

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

או אני נזכר עכשיו - הופיעה כאן בעבר המערכת רק לא התעמקתי אז ברכיב הרובוטי שבה.

היא כבר בשירות בשבדיה ופינלנד? יש התרשמויות - מרוצים ממנה? מה לגבי תקלות הזנה ואיך ממלאים את המערכת הרובוטית? וכמובן שאלת העלות?

בתכלס אני מניח שניתן ליצור מערכת דומה על בסיס הקרדום גם אצלנו (אני אישית הייתי לוקח תובה טיפה יותר ממוגנת מהברדלס). האם בצה"ל רואים צורך במערכת מרגמות עם קצב אש גבוה משמעותית (קרוב ל26 לעומת 16) ויכולת הזנה רובוטית?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

קצבי האש למרגמות נוסח הויזל קצת לא רלוונטיות. בגודל הזה של תובה, אני בספק אם הוא יוכל להחזיק יותר מ-2 סדרות אש למטרת השמדה.. היתרון היחיד שיש למערכת הזו על-פני קשת הוא יכולת הסקה לכלי הממוגן מרסיסים.
מערכות טעינה אוטומטיות לא כ"כ מתאימות למבנה אחסון התחמושת של נאט"ו. הצורך בלפרק את מארז התחמושת ולבחור את המטענים אוטומטית מאט את המערכת ומוריד אותה לקצב ירי מקביל לקשת. לAMOS יש יתרון בקצבי אש למטרת השמדה פר תובה אבל מחיר המערכת, מורכבות חימושית ובטן קטנה מדי פר קנה מפחיתה את יעילות המערכת. כמו כן, יכולת העסקת מספר מטרות של המחלקה מצטמצם בחצי.
אני בספק אם מערכת טעינה בריחית בה אין אף אחד עם הראש בחוץ אכן מגבירה את הבטחון. היא מקטינה את החשיפה לרסיסים אבל מצמצמת במידה ניכרת את העירנות של הצוות ובמידה רבה, זוהי הסכנה המרכזית של צוותי מרגמות. פחות אש נ"ס ויותר חוסר הבנה של מיקום קו המגע והיחשפות לצוותי אויב קדמיים. ההורדה של איש צוות בויזל ביחס לקשת פוגעת יותר מאשר מועילה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

מעניין.
שאלה - כשחשבתי על נושא הטעינה הרובוטית חשבתי גם על בעיית הלוגיסטיקה ומילוי הבטן של הכלי. מה למשל על האפשרות על פיה כל זוג מרגמות מתנייעות רובוטיות ילווה על ידי רכב לוגיסטי ייעודי לנשיאת תחמושת הכולל מנגנון רובוטי לטעינה מחדש של הכלים.

הרכב הלוגיסטי יוצב בצמוד לזוג מרגמות מתנייעות (בניהן) ולאחר שהבטן שלהן מתרוקנת הוא יטעין אותן באופן אוטומטי כך שיוכלו לירות ברצף ארוך הרבה יותר.

יש פה הרבה רובוטיקה די מורכבת שצריכה לעבוד בתנאי שדה אבל אני לא חושב שטכנולוגית מדובר במשהו שהוא מעבר ליכולתנו כיום - השאלה כרגיל היא עלות וצורך אני חושב.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כמו שכבר ציינת, זהו מקרה של עלות-תועלת קלאסי.
הכנסה של כלי לוגיסטי פר 2 קני 120 מ"מ כבר נשקלה בעבר ע"ח כמות קנים פר מחלקה.
בכל מקרה של תהליך טעינה והכנת תחמושת אוטומטי, אתה חייב להתחשב במארז התחמושת. בניגוד לתחמושות אחודות או אחודות למחצה בשיריון ותותחנים, תחמושת מרגמות כרגע מתוכננת ככה שאתה עדיין נדרש להשאיר מגע אדם בתהליך הכנת התחמושת ודרישה לשינוי מבנה התחמושת פרובלמטית כיוון שצה"ל נסמך על הסטנדרטיזציה של נאט"ו.
בשורה התחתונה, מרגמה נדרשת להיות כלי זמין ומהיר. אם עלות רכש של מחלקה קופץ ב-50% ללא תועלת מקבילה (ומערכת הזנה חצי אוטומטית אינה כזו) אז תיכננת ורכשת כלי שאינו זמין במאסות הנדרשות עקב עלות רכש מופרזת.
סתם מספרים, אם תניח שנדרשים 6 כלים לגדוד לטובת מחלקת מרגמות, 3 גדודים בחטיבה, 3 חטיבות באוגדה ו-15 אוגדות תקבל מכפלות רכש של 810 מרגמות. פער רכש של מיליון דולר בין המערכות אקוולנטי לחטיבת מרכבה 4 מהניילונים ע"ח גרוטאות משודרגות משנות ה-60. פער של 2 מליון דולר אקוולנטי לעלות הרכש של 3 LCS או 2 צוללות דולפין 2. פער של 3 מיליון דולר (וזהו פלוס מינוס הפער הריאלי) משול לעלות הרכש של הטייסת הראשונה של F-35. האם הזינוק בזמינות וקצבי האש שווה את התועלת? אני בספק רב מאוד.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

מ... שוב תודה על החישובים זה בהחלט מבהיר את התמונה.

מה שכן צריך אולי לזכור שאין צורך להחליף את כל הקנים (כמו שאף אחד לא מחליף את כל הברדלסים בנמרים). נניח שאפשר לרכוש כוח קטן יחסית של כמה עשרות כלים שיהיה חוד חנית. שוב אני מניח שזה עשוי ליצור בעיות לוגיסטיות -בעיקר אם החימוש לא זהה (אגב לא ממש הבנתי למה - תחמושת מרגמות 120 היא תחמושת אחודה בניגוד לתחמושת תומ"תים אז למה לרובוט יש בעיה עקרונית לטפל בה בכל אחד משלבי הטעינה והירי?).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

פצצת מרגמה 120 מ"מ נאטו היא תחמושת "כמעט" אחודה. אמנם לפצמ"ר חנ"ה משלו, אך הוא בא עם מטעני חנ"ה נוספים תלויים עליו. תולשים אותם מעל הפצמ"ר בהתאם לטווח שרוצים לירות את הפצצה, וזו הבעיה - להוסיף לזרוע הרובוטית את היכולת לתלוש מטענים.
אני חושב ש-Golden Paths התייחס גם לעובדה שכל פצמ"ר ופצמ"ר מגיע בתוך זביל אטום שצריך לפתוח, מה שעוד יותר עלול לסבך את זרוע הטעינה הרובוטית, שתצטרך גם לפתוח ולהוציא את הפצצה מהזביל, אבל ניתן להתגבר על זה דיי בקלות אם כשמחמשים את כלי הרכב, מכניסים אליו פצמ"רים רק לאחר שהוציאו אותם מהזבילים.

בתמונה רואים את המטענים הנתיקים על גשר הפצצה:

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

תודה על המידע - לא הכרתי אותו האמת (ההתנסות שלי הייתה עם מרגמות 60 מ"מ - וגם בהן לא ממש יריתי בעצמי).

האמת שבעיני השיטה עצמה פרמיטיבית למדי (לא חשבתי מעולם בעצם איך בוחרים טווח בפגזי מרגמה בניגוד לשיגור פגזים בתומ"ת בו יש הודף נפרד). אידאלית השיטה המתאימה ביותר לירי רובוטי וטעינה רובוטית צריכה להיות פגז אחוד לגמרי אשר כל החנ"ה מובנית בו והפקודה להפעיל חלק ממנו או את כולו (בשביל לקבוע טווח) מוזנת דיגיטלית על ידי הרגם אל התותח והוא מעביר אותה אל הפצצה כשזאת בתוך הקנה.

כמובן שזה מחייב שינוי בפגזי המרגמה - וזה מן הסתם יוצר ייקור משמעותי של כל הסיפור כי כל הקטע של פגזי מרגמה היא המחיר הזול שלהם. יחד עם זאת כמו בכל נשק כמעט מידי פעם עושים שינויים חדשניים שאין להם תאימות אחורה - זה עולה הרבה אבל אם זה תופס מתישהו זה נהיה הסטנדרט.

השאלה פה לדעתי היא קצת פחות המחיר (אלא אם הוא אסטרונומי - ושוב אף אחד לא מתכוון להחליף את כל המרגמות אלא ליצור כמה יחידות "עילית" בעלות דיוק וכוח אש משופרים מאד - משהו סטייל "שולף" למרגמות) ויותר שאלת הצורך באמצעי שהוא אוטומטי ברמה גבוהה מאד, בעל מהירות ירי גבוהה ובעל דיוק משופר (GPS ואולי גם אפשרות להכוונת לייזר).

נ.ב. כשאני חושב על זה - איך הAMOS מוציא את מטעני החנ"ה באופן רובוטי?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

במקרה הזה, פרימיטיבי=פשטות הפעלה ומחיר זול
אאל"ט מערכות טעינה בריחיות עובדות טיפה שונה עם תחמושת בעיצוב שונה. לדעתי (וכאן אני נותן ספקולציה פרועה), ישנה מחסנית טעינה אוטומטית בה הפצצות הוצאו ממארזיהן והמחשב הוזן בפרמטרים הרלוונטיים. בנוסף לכך, ישנו מרחב איחסון של תחמושות בתוך המארזים שלהם.
לטעמי, הפתרון של הקשת הוא האידיאלי (כמעט) בהתחשב בצורך לשדרג את מערכות סיוע האש האוטונומיות של הגדודים. מחירו הזול יחסית ותאימות לתחמושת קיימת מאפשר הכנסה מהירה בהיקפים נרחבים. הדבר האחרון לדעתי שצריך להיות הוא מצב בו יש לך קנים מתקדמים מאוד במערך הסדיר ודרדור לטכנולוגיה של מלחמת העולם השניה עם המעבר למערך המילואים.
החסרון המשמעותי המרכזי לדעתי של הקשת הוא השימוש בתובת נגמ"ש קטנה יחסית. לדעתי, צה"ל כרגע במצב של המתנה בין דורות טכנולוגיים בתחום הנגמ"שים. ההשוואה שלך בין M-113 ונמ"ר אינה נכונה כיוון שכלים אלו אינם עונים על אותו הצורך. צה"ל כרגע מתבסס במערך הנג"שים הקלים שלו על שדרוגי ושיפצורי M-113 כשהוא פסל את הסטרייקר כתחליף בעיקר כיוון שהוא אינו מספק יתרון משמעותי ביחס למחירו היקר. אני מנחש שבמהלך העשור הקרוב יחלו תכנונים להחלפת המערך בגרסא מודרנית של אותו הנגמ"ש. לטעמי, הארכת התובה, חיזוק רמת המיגון לדרגת יכולת עצירת 0.5 או אפילו 25 מ"מ וחיזוק המנוע (כל תחום ההיברידי מיותר בנגמ"שים קלים שאינם מיועדים לסיור לדעתי) מתבקשים כשדרוג אלמנטרי. בהתאמה, מערכת הקשת תוכל לשאת יותר תחמושת בבטן ולהסתמך פחות על לוגיסטיקה חיצונית.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ומה על קצב האש? האם קצב האש של הקשת מספיק? כדאי לזכור שגם אם קצב האש התיאורטי הוא 16 פגזים לדקה - עדיין ישנו צוות אשר צריך להזין את הפגזים בקצב הזה לאורך דקות ואף שעות וזאת עבודה קשה מאד (אין לי ניסיון עם העניין אבל קשה לי להאמין שאפילו צוות כפול יכול להחזיק מעמד בטעינה רצופה בקצב אש מוגבר במשך יותר ממספר דקות. אין לי מושג לגבי הצורך של יותר מזה בתנאי קרב מצד שני מאז יום כיפור לא היה לנו מצב של קרבות "אמיתיים" אשר דרשו ארטילריה רציפה (למרות שמצד שני גם בלבנון 2 וגם בעזה כמות התחמושת הארטילרית שנורתה הייתה גדולה מאד אז אולי זאת לא דוגמא כל כך טובה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אותה התשובה מדוע אין דרישה לטען אוטומטי בטנק תקבל גם כאן.
משקל התחמושת ב120 מ"מ אינו גורם מכריע בשיקול להכנסת טען אוטומטי. מידת המורכבות הטכנית ואובדן יתירות בצוות עולים על התועלת שיש בטען אוטומטי. מה גם שהתכנסות הצוות (שזאת מטרת הכנסת הטען האוטומטי, צמצום הצוות) במהלך הירי להתעסקות במרגמה מצמצמת את הבטחון. כבר הוצע להכניס חלוקה בין מרחב אחסון תחמושת במארזים ומרחב אחסון תחמושת לירי מיידי. למעט אש לחילוץ בה כל המחלקה מתרכזת על המטרה (ואז קצב האש הופך להיות לא רלוונטי), החשיבות של צמצום זמן הכנת התחמושת קטנה בהשוואה לאובדן אמינות.
סיפור קטן ממלחמת לבנון השנייה: באחת ההפעלות נתבקשנו להפעיל את ה-120 מ"מ לטווח בו ה-81 מ"מ לא היו רלוונטיות. קצב האש בהפעלה הזו התקרב לגבול התיאורטי של המרגמה ולאחר כ-20 פצמ"רים היא החלה לעשן קצת ולאחר כ-40 פצמ"רים (אם הזכרון שלי לא בוגד בי שוב זה יצא בערך 2 וחצי דקות הפעלה) היא החלה להחליף צבעים ממאמץ הירי. הכנסת פתרונות קירור אקטיביים מסבכים שוב את המערכת ההפעלה והכבדת משקל הקנה כפתרון קירור פאסיבי דורשת שינוי טכני נרחב שפוגע ברבה מיתרונות הקשת. כל אלו כפתרון למקרה קיצון בלבד שגם לו ישנם מגבלות תחמושת קיצוניות (הבטן תתרוקן מהר מדי) ופתרונות עדיפים בדמות הפעלת כלים נוספים במחלקה וביזור המאמץ בין צוותים שונים למשך תוכנית ההפעלה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

הבנתי - אוקיי אם כך לא רלוונטי בשלב זה (אני עדיין מאמין שבעתיד כן תהיה הליכה לכיוון הזה בכל זאת).

השאלה אגב היא איזה כלי כן מסוגל לייצר כמות אש משמעותית בזמן קצר לטווחים לא ארוכים בעלות זולה ובדיוק גבוה. בהחלט יכול להיות שהתשובה תהיה גרסה זולה ומדוייקת של רמ"מ - השאלה כמה נמוך ניתן להוריד את עלות החימוש במערכת כזאת (היא בטח לא תרד לעלות של פגז).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אתה צודק ולא צודק בו זמנית:
צודק כי צמצום סד"כ הנדרש להפעלת מערכות סיוע הוא צו השעה כיוון שזה יפנה לוחמים לטובת לחימה בחזית. בעידן שבו מצמצמים את מספר הלוחמים פר מסגרת ומגדילים את מספר המסגרות ישנה עדיפות להקצות את הלוחמים למשימות בהן תועלת ההקצאה תהיה מקסימלית. כבר כיום ישנה סקאלה טכנולוגית בין מרגמות נגררות ונייחות בטכנולוגיה של מלה"ע 2 ועד מרגמות מודרניות אוטומטיות נוסח AMOS. צה"ל פשוט בחר בחוכמה בפתרון ביניים שיאפשר לו להצטייד בכמות נרחבת של מרגמות מודרניות.
אתה מצד שני לא צודק כיוון שצה"ל, בניגוד לצבאות אירופיים כן נדרש להכין עצמו לקראת מערכה מלאה בה יגיוסו מספר רב של אוגדות ולכן עלות המערכת מקבלת חשיבות רבה יותר במשוואת הרכש והצטיידות מאשר בצבאות מקצועיים נוסח מערב אירופה. זה נחמד שיש לך צעצועים אולטרא מודרניים וכל חייל מצוייד במיטב הטכנולוגיה. אם יש לך מעט חיילים כאלו ומעט מערכות נשק, בסופו של יום לא תוכל למלא את המשימות בזמן הנדרש ובעלות סבירה. מעבר לזה, לא זכור לי שלצה"ל ישנה בעיה לייצר אש. כשנדרשנו, יכולנו לייצר מאסת אש מהממת והיו כאן כמה גיזרים מוסמכים שידעו להביא מור"קים על מה שספגה החטיבה המרוקאית ב-73 (אאל"ט בגזרת סיני דובר על חטיבה מרוקאית שספגה הפעלת אש של מספר אגדים), ההטלות של חיל האוויר על החרמון טרם כיבושו או סיוע האש בסולטן יעקוב. הבעיה, כפי שביטיס אוהב לציין, היא לא נפח האש או יעילות התחמושת אלא לאן מכוונים אותה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

הכוונת אש ומודיעין מטרות בכלל הוא סיפור אחר. למרות שתמיד מציירים תמונה כאילו אם רק יודעים איפה האוייב תמיד ניתן היה להכווין אליו אש מדוייקת במהירות אני לגמרי לא בטוח שזה המצב בפועל בשטח (בטח כשמדובר בדרגים נמוכים יחסית).

אני כן מתעניין באמצעים זולים אשר מסוגלים להרוות אזור באש מדוייקת בתוך זמן קצר מטווח יפה (בין מספר ק"מ למספר עשרות ק"מ). הבעיה היא שעד כה (מאז 73 בערך) צה"ל נלחם רק צבאות לא סדירים (נעזוב אירועים כאלו ואחרים בלבנון 1). מה שזה אומר זה מספר מצומצם יחסית של אירועים בגזרת הלחימה בזמן נתון. במקרה כזה יש לכוחות הלוחמים כמעט תמיד מספיק אמצעים בכדי לפגוע באוייב והבעיה היא לרוב מודיעין או פו"ש בשביל להבין לאן להכווין את האמצעים השונים (ח"א, תותחנים, מרגמות, חמ"מ וכו').

השאלה היא מה עושים במצב של מלחמה מלאה ו/או מלחמה במספר גזרות/חזיתות בה כוח האש הנוספת שעומדת לרשות הכוח הלוחם קטן בהרבה (מבחינה כמותית).

במצב כזה חשוב לדעתי שברמת האוגדה יעמדו אמצעים לסיוע ארטילרי מסיבי ומדוייק. הMLRS עם רמ"מ הוא סיפור יקר מאד. ארטילריה מוכוונת GPS/לייזר היא פיתרון לא רע אבל קצב האש פר כלי הוא נמוך יחסית . אני תמיד הייתי בעד רקטות ארטילריות מוכוונות זולות. אין לי מושג מה העלות של הLAR160 (ומה מידת הדיוק שלה - יש לה גרסת נ"א עם פצצונות אבל אני מניח שגם רש"ק אחוד). אם המערכת ובעיקר הרקטות יקרות צריך לנסות לפתח רקטה זולה יותר שתעשה את העבודה - למרות שזה לא פשוט (מה לעשות שלרקטה, חנ"ה, חומר נפץ ומערכת הנחיה יש עלות ויש גבול כמה ניתן לחתוך אותה).

סתם רעיון שעלה לי בראש - אין לי מושג כמה הוא ישים/יעיל ו/או כלכלי - רקטה המשוגרת מזביל הכוללת גם האצה אלקטרומגנטית להארכת הטווח והקטנת החנ"ה (הזביל יהיה מוקשח ויעשה בו שימוש חוזר לאחר שיוחזר למפעל).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אתה במידה מסויימת סותר את עצמך בדרישות. מצד אחד אתה דורש חימוש זול ע"מ להרוות את השטח ומצד שני אתה דורש חימוש מתוחכם ע"מ לצמצם את עלויות הירי. אי אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי. זה רק בפרסומות הגיינה לנשים..
רמת הדיוק של מרגמות כשהן יורות לטווחי ביניים מצויין. תחשוב על משבצת של 50X50 מטרים לטווח של 5 ק"מ. אתה רוצה לומר לי שמחלקת מרגמות מודרנית שממטירה במהלך דקת ירי 60 פצמ"רים אינה מספקת מענה הולם לרמת הגדוד? אם תירה חימוש מצרר יעיל (לצורך העניין, 3 תת חימושים לכל פצמ"ר) אתה תקבל סיטואציה של 180 תת-חימושים במשקל 2-3 ק"ג האחד שהולכים לחרבן למישהו את היום שלו. מרעומי קרבה זולים כבר קיימים בעולם וכנ"ל תחמושות מצרר למרגמות 120 מ"מ. כל מה שאתה צריך כדי להגיע כיום לרמת יעילות כזו בצה"ל היא הטמעה של מערכת הקשת בצורה נרחבת ופיתוח של תחמושת דמויית רקפת / כלנית שמשלבת את תכונות פצמ"ר מצרר עם פצמ"ר רגיל + מרעומי קרבה.
כבר ציינתי את הבעייתיות של שימוש בתחמושת מונחית לייזר למטרת רווית שטח ותחמושת GPS אינה מיועדת להפעלה סטטיסטית אלא להפעלה נקודתית ואין צורך להכניסה בכמויות נרחבות למערך.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

אני לא מסכים איתך. בעתיד אין סיבה שכל החימוש לא יהיה מדוייק (GPS/לייזר/אופטי). המחירים של הדברים הללו יורדים בעיקביות ואני בהחלט רואה מצב שבתוך 10 שנים לא יהיה כמעט הבדל בעלות בין פצצה טיפשה לפצצה "חכמה".

זה מן הסתם נכון שלא תמיד תדע איפה האוייב בדיוק של 5 מ' אבל זה לא אומר שאם יש לך נשק עם רמת דיוק כזאת שלא עולה משמעותית יותר לא כדאי לעשות בו שימוש (למשל למטרות פיזור אופטימאלי על פני שטח חשוד).

בכלל אתה מזכיר כאן הרבה מאד את נושא המצרר נ"א - לדעתי הנשק הזה בעייתי מאד - הן בהיבטים מבצעיים (נפלים, לא חודר מבנים, פחות מתאים ללחימה אורבנית) והן בהיבטים פוליטיים. אני לא מכיר את מידת ההתאמה של פצצות מצרר אחודות לפגיעה במבנים ובביצורים ונראה לי שזה לרוב לא הייעוד שלהן. רקטות זה סיפור אחר.

התמונה שיש לי תמיד בראש היא של ההרעשות האדירות שהסובייטים עשו במלחמת העולם השנייה עם מאות רקטות במקביל. אם רק היה ניתן לשגר מטחים כאלו של רקטות מונחות GPS הייתה מקבל אפקט מדהים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ישנן בעיות טכניות שלא יפתרו רק כתוצאה מירידה במחיר בשימוש בפצצות מונחות לייזר וגם שימוש בפצצות מונחות GPS לא נטול בעיות. לכשעצמו זה רעיון מאוד נחמד רק שאתה נצמד לאיזשהי תמונה שיש לך על הפעלת אש שאינה תואמת את צרכי המשתמש ולא את היכולות הטכניות הנוכחיות, עתידיות וכספיות של צה"ל.
It's all about the numbers
810 קנים, 1000 פצצות פר קנה בימ"חים. תעשה את הכפולות לבד האם פצצה בעלות נוספת של 10 דולר ליחידה שווה את הכסף? 100 דולר ליחידה? מה התועלת השולית לכסף הנ"ל ומה האלטרנטיבות להשקעה? במערכת בטחון שמתקשה לגייס את אותם מיליוני דולרים כדי להחליף נשקים שתוכננו בשנות ה-50 ומדים ללא כל סכמת הסוואה בסיסית אתה רואה סיטואציה בה יוכלו לתספק מערך די משני בחשיבותו בחימוש מונחה בהיקפים כפי שטענת? מה עם מערך הארטילריה המזדקן שלנו, איפה הוא נכנס בשיקולים? מה עם המערך הרקטי המצומצם? איפה החלפת הנגמ"שים בוורסיה חדשה שלהם נכנסת?
השמיכה קצרה ויש צרכים יותר בוערים. לעצמי, אסתפק בנגמ"שי קשת + תקציב סביר לאימון.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

בו נבדיל בין שני עניינים:
1. הצורך - קיים או לא קיים.
2. האפשרות לספק את הצורך (כיום ובעתיד).

אתה חוזר כל הזמן לאותו מספר קנים אסטרונומי (810) לא יודע מדוע אתה מזכיר אותו - מי אמר שצריך בכלל להחליף את כל הקנים?

בכל מקרה אני כאמור הזזתי מבחינתי את הדיון ממרגמות לרמ"מ זול. אם זה חורג מרחק רב מידי מנושא השרשור אפשר לעצור כאן ולפתוח בהזדמנות דיון נפרד בנושא (זה יצטרף לשורה של דיונים שאני רוצה לפתוח ובראשם לייזר קרקעי וחללי להשמדת טק"ק).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

למה 810? הערכה סובייקטיבית שנסמכת על חישוב מושכל של מספרים ידועים. גם אם תחתוך את המספר בשליש אתה עדיין מדבר על תוכנית רכש משמעותית.
נידרש להחליף את כלל הקנים כיוון שמתישהו גם קנה חדש מהשקית הופך להיות בן 50, מזדקן ומוחלף. מאותה הסיבה שאתה כבר לא רואה עוזי, FN וזחל"מ בימ"ח לא תראה עוד 20-30 שנים את הקנים הנוכחיים.
לנושא השני שלך. להבנתי, כל כלי שנושא מספר מאות ק"ג חנ"מ ונדרש לספק בעצמו את הדחף, ולהכווין את עצמו למטרה יעלה הרבה מאוד כסף בהשוואה לאותו אפקט בארטילריה קנית.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ומה על האפשרות לשילוב האצה אלקטרומגנטית?
פגז אלקטרומגנטי הוא אולי סיפור מורכב (למרות שאני בהחלט רואה בכך אופציה בטווח זמן של 10 שנים - והאמריקנים עובדים על כך עבור הצי שלהם ונמצאים בתהליכי פיתוח כפי שציינצי בשרשור של הLCS).

אבל יכול להיות שאפשר לתת לרקטה קצת "בוסט" אלקטרומגנטי וחתוך את כמות ההודף שהיא צריכה וכך להקטין עלויות פר רקטה.

שוב אם הרוסים הצליחו לבנות מאות אלפי רקטות במלחמת העולם השנייה אין סיבה עקרונית שאנחנו לא נצליח כיום לפתוח קו ייצור המוני בעצמו - נכון הסטנדרטים הם שונים ואם רוצים משהו מתוקן מסלול זה מייקר אבל כמו שאמרתי העלויות של זה צפויות לרדת משמעותית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

האם מרגמה עם מערכת טעינה בריחית אוטומטית או לא, יכולה להשתמש בפגז אחוד? בדומה ל-D-30 הרוסי תותח נגרר בקליבר 122 מ"מ. ואז לא משנה איך קוראים לנשק מרגמה או תותח. אגב ב-AMOS הטעינה היא כפולה, הטעינה הראשונה מכניסה את הפגז לבית הבליעה ורק אז המערכת מלבישה את החנ"ה על זנב הפצמ"ר ומשלימה את טעינת הפצמ"ר בקנה.
יתרון גדול במערכת טעינה בריחית הוא שניתן להאריך את הקנה ולהגדיל את הטווח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 האם מרגמה עם מערכת טעינה בריחית אוטומטית או לא, יכולה להשתמש בפגז אחוד? בדומה ל-D-30 הרוסי תותח נגרר בקליבר 122 מ"מ. ואז לא משנה איך קוראים לנשק מרגמה או תותח.

אתה שוב פעם תחזור לשיקולי עלות-תועלת. מהי העלות הנלווית ליצירת שני מערכי מרגמות באותו הקוטר שאינם תואמים בתחמושתם לעומת התועלת שיש בהאחדת התחמושת? המעבר לתחמושת ייחודית במערך סיוע אש סטטיסטי צריך להתבצע אם ישנה קפיצת מדרגה משמעותית (ואין כזאת במקרה דנן).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 ב-AMOS הטעינה היא כפולה, הטעינה הראשונה מכניסה את הפגז לבית הבליעה ורק אז המערכת מלבישה את החנ"ה על זנב הפצמ"ר ומשלימה את טעינת הפצמ"ר בקנה. יתרון גדול במערכת טעינה בריחית הוא שניתן להאריך את הקנה ולהגדיל את הטווח.

ישנם חסרונות מבצעיים וכלכליים משמעותיים למערכת כ"כ מורכבת וייחודית כמו AMOS. מערכת כזו טובה לצבא קטן ומקצועי בדומה לצרכי צבאות אירופה. היא אינה מספקת מענה מבצעי או כלכלי אופטימלי לצרכי צה"ל.
להבנתי, הארכת טווח מרגמות 120 מ"מ מעבר ל8-10 ק"מ אינה נחוצה כיוון שאתה רוכש מערכת שטווחי הירי שלה עולה על גודל מרחב האחריות הגדודי. למה לשלם את העלות הנוספת של מערכת שיורה לטווחי 12-15 ק"מ אם לא תנצל את היכולת הזו? לא עדיף להוזיל את עלות ומורכבות המערכת ולהכניס אותה אצל יותר יחידות או להסיט משאבים למערכי נשק אחרים?

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Golden Paths אתה שוב פעם תחזור לשיקולי עלות-תועלת. מהי העלות הנלווית ליצירת שני מערכי מרגמות באותו הקוטר שאינם תואמים בתחמושתם לעומת התועלת שיש בהאחדת התחמושת? המעבר לתחמושת ייחודית במערך סיוע אש סטטיסטי צריך להתבצע אם ישנה קפיצת מדרגה משמעותית (ואין כזאת במקרה דנן). שאלות: 1. האם ניתן להשתמש בתחמושת אחודה במרגמה נטענת בריח? 2. האם ניתן להשתמש בתחמושת של טנק לירי ממרגמה נטענת בריח? ישנם חסרונות מבצעיים וכלכליים משמעותיים למערכת כ"כ מורכבת וייחודית כמו AMOS. מערכת כזו טובה לצבא קטן ומקצועי בדומה לצרכי צבאות אירופה. היא אינה מספקת מענה מבצעי או כלכלי אופטימלי לצרכי צה"ל. להבנתי, הארכת טווח מרגמות 120 מ"מ מעבר ל8-10 ק"מ אינה נחוצה כיוון שאתה רוכש מערכת שטווחי הירי שלה עולה על גודל מרחב האחריות הגדודי. למה לשלם את העלות הנוספת של מערכת שיורה לטווחי 12-15 ק"מ אם לא תנצל את היכולת הזו? לא עדיף להוזיל את עלות ומורכבות המערכת ולהכניס אותה אצל יותר יחידות או להסיט משאבים למערכי נשק אחרים? אי אפשר להתחייב היום שמרחב האחריות הגדודי לא יגדל. לדעתי הוא יגדל ובהרבה, גם בארה"ב וגם ברוסיה החטיבה נהפכת למובילה בשדה הקרב ולוקחת את מקום הדיוויזיה, ולכן בהחלט נראה שינוי במרחב האחריות של הגדוד. בנוסף מערכי הראיה האנכיים שלנו יעזרו לשינויי זה, לכן הגדלת טווח המרגמה הינו חיוני. אם נוסיף לזאת גם את ההתפתחות בטווחי הארטילריה (אקסליבר) אזי ברור שהגדלת הטווח במרגמות הוא רק עניין של זמן קצר וכדאי להתכונן קודם.

הדיון חטיבה-דיוויזיה הוא עתיק יומין. הדיוויזיה קיבלה בכורה במלחה"ע 1 והדיון לחזרה למסגרת חטיבתית החל במלחה"ע 2. אף אחד לא מדבר או דיבר על גדוד ככוח מוביל, פשוט כי זה ינפח את רמת המפקדות לרמה בלתי נסבלת.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

התשובה לשאלות שלך היא דילמת התכנון של התחמושת למול צרכי המשתמש. במקרה המוצע על-ידיך, פערי הצרכים הם גדולים מכדי שתועלת השימוש בתחמושת אחידה תעלה על עלות ההתאמה.

1. הצורך ביכולת ירי לטווחים שונים ובזוויות ירי שונות מכתיב צורך ביכולת לבחור את עוצמת ההדיפה של התחמושת. לכן בעיצוב התחמושת בחרו לאפשר למשתמש הסופי להתאים את עוצמת ההדיפה. לכן למרות שאפשר לתכנן תחמושת אחודה, זה מגביל את טווח השימוש בצורה קיצונית.
2. עוצמת הגזים הנוצרת במהלך ירי פגז טנק שונה מאוד משל פצמ"ר. הצורך לירות פגז מדוייק למטרה מכתיב צרכים אחרים מאשר הצורך לירות פצמ"ר (תחשוב על פגז ח"ש ועוצמת הירי הנדרשת ע"מ ליצור את האנרגיה הקינטית שלו). גם אם התגברת על קשיים אלו, משקל הפגז ונפחו מצמצמים את התועלת שבשימושו בהשוואה לפצמ"ר 120 מ"מ.

התשובה לשאלתך השנייה טמונה במגבלות פו"ש כפי שביטיס ציין ובמגבלות טכנולוגיות נוספות. גדוד לא מיועד להילחם לבד אלא הוא אמור להיות חלק ממערך חטיבתי. כיוון שכיום אין מערכות נשק שטוח מסלול בשימוש גדודי או חטיבתי אורגני שטווחיהן עולות על 4-6 ק"מ, אני לא רואה צורך בהכנסת מערכת נשק השונה בצורה חריגה כ"כ. יצירת מגע עם מטרות בטווחים בהם שאר מערכות הגדוד והחטיבה לא יכולים להשפיע מיותרת, מעמיסה על הפו"ש ושוחקת בקצב מהיר מדי את מלאי התחמושת. לטווחים האלו, החטיבה מפעילה מערכי נשק ייעודיים המוקצים לה ע"י האוגדה וזאת תחת פיקוח ואישור של מרכז האש.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

מקבל את תגובתך לשאלות שלי.
אשר לנושא של טווחי העסקה וכו' אני לא רואה שום סיבה למנוע פיתוח וישום של מרגמה נטענת בריח עם טווח של למעלה מ-10 ק"מ. לדעתי הפיתוח של פגזי ארטילריה לטווח ארוך עם רב"ת חכם, יגיע גם למרגמות וזה רק עניין של זמן. גם לטנקים קיים פגז שנקרא XM-1007 שאמור להגיע לטווח של 8 ק"מ, ויש לו רב"ת חכם שיכול לחפש מטרות בעצמו. מערכות נשק כאלו כבר קיימות, מערכות ראיה מאוישות ולא מאוישות גם כן קיימות, ואם צריך יבצעו התאמות לתו"ל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 אני לא רואה שום סיבה למנוע פיתוח וישום של מרגמה נטענת בריח עם טווח של למעלה מ-10 ק"מ.

במילה אחת: כסף
בכמה מילים: אין ביקוש למוצר קצה כזה. עלות הפרמטרים העודפים ביחס לצרכי המשתמש הם יקרים מכדי להצדיק את הקצאת המשאבים. לכן אתה רואה כי המרגמות הנפוצות דומות האחת לשנייה (כיוון שצרכי המשתמשים אינם שונים כ"כ האחד מהשני) והמוצרים הפונים לבידול דרך פערים טכנולוגיים יקרים משמעותית מהמוצרים הגנריים (ופונים לצבאות בעלי מבנה שונה משל צבא המתכונן לעימות גבוה עצימות). ככל שאני יודע, ארה"ב היתה האחרונה שרכשה במכרז בין-לאומי בהיקפים נרחבים מרגמות מודרניות, תנחש מה היתה הבחירה שלהם?
אם אין ביקוש, לא יהיה היצע

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
מה החימוש? האם של המתקיף? או של המותקף?

דברים זולים עולים פחות!

שכחתי לציין בדקה 2:14

דברים זולים עולים פחות!

כמו שזה נראה, מה שרואים זה פצצות עשן. המרגמה ירתה אותן על המטרה שרואים שם במרכז, הפצצות נפלו מעט מאחוריה ופיזרו מעין רימוני עשן.
ככה זה לפחות נראה לי, צפיתי בזה כמה וכמה פעמים וזה לא הכי ברור. אני חושב שהעצם באמצע התמונה הוא המטרה, כי לא נשמע כל ירי בעת יזימת פצצות העשן.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אאל"ט, אלו מדוכות עשן (בניגוד למדוכות עשן מתפוצץ). הנמר"ש ירה 4 כאלו במקביל כשכל אחד מרימוני המדוכה מתפצל לעוד תת-חימושים ע"מ למסך את הגזרה הקידמית של הנמר"ש. ניתן לראות את הבעייתיות בשימוש במדוכות עשן עקב קצב קילוח איטי (בהשוואה למהירות הקילוח של עשן מתפוצץ ולזמן התגובה הנדרש).

שים לב לסרטון

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.. מהירות ההסתרה של עשן מתפוצץ מהירה בהרבה + מיסוך אפקטיבי גם כנגד אמר"לים טרמיים.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

גם אני בהתחלה חשבתי שאלה מדוכות עשן, אבל בכל הפעמים שצילמו את הכלי (למיטב ידיעתי הוא לא נמר"ש, כי נמר"ש הן ר.ת. של "נגמ"ש מרגמה שמונים מ"מ", וה-AMOS הוא 120 מ"מ) לא ראיתי עליו קני מדוכות בכלל...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

לי אמרו שנמר"ש הוא נושא מרגמה משוריין, בדומה לנושא גייסות משוריין.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

יכול להיות... אני מכיר רק את פירוש ר"ת שאני הבאתי.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

כהמשך לשרשור מרגמות מאוד מעניין אני מצרף מצגת העוסקת בכלליות בDragon Fire 2.
http://www.dtic.mil/ndia/2004armame...gon_Fire_II.pdf
אישית, לא נפלתי מעיצוב המוצר וממחירו המשוער. השימוש במרגמה חרוקה צרפתית יכול שייצור בעיות תאימות תחמושת מסויימות אם כי הם טוענים שניתן להחליפה במרגמה חלקת קנה. ניסויי הנחתים עם טכנולוגיות מרגמה לא אמריקאיות (צרפתי, רוסי, ישראלי ועוד) מעניין מאוד ואם יש למישהו לינקים לסיכומי הניסויים, אשמח אם הוא יפרסם אותם.
המערכת נראית כמו ניסיון מעניין לשלב בפלטפורמה אחת בין צרכי הכוחות המוסקים והמוטסים ובין שאר הכוחות בחיל.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')