בדצמבר 2006 נאם הרמטכ"ל האמריקאי לפני הקונגרס, והבהיר את עיקרי תוכניתו לשינויי מבנה בצבא היבשה האמריקאי.
לאחר 9.11 החל הצבא האמריקאי ברה-ארגון גדול כפי שלא נעשה מאז מלחמת העולם השנייה. הצבא משנה את פניו ועובר ממבנה של צבא שמוכן ל"מלחמה הקרה", למבנה של צבא שמוכן להלחם במתארי לחימה שונים בכל מקום שידרש ולאורך זמן. בהתאם לכך עובר צבא היבשה שינויים נרחבים במטרה להבטיח שכל המסגרות הצבאיות נמצאות בתקן מלא של כח אדם, ושהצבא מצויד ומאומן כנדרש. אחת ממטרות השינוי היא לבצע מודרניזציה ושינויים מבניים בכלל צבא היבשה של ארה"ב. חלק משינויים אלו נועדו לבנות חטיבות מודולרית של שריון, חי"ר וסיוע שהמבנה שלהם יהיה זהה בכל כוחות היבשה גם במסגרות הסדירות וגם במילואים וזאת מבלי להתייחס למקום הימצאם הפיזי בארה"ב. במסגרת שינויים אלו יוקמו עד שנת 2013 עוד 6 חטיבות שריון/חי"ר ו-8 חטיבות סיוע, סה"כ גידול של כ- 75,000 חייל. סה"כ יהיו בצבא הסדיר של ארה"ב 43 חטיבות שריון/חי"ר ו-75 חטיבות סיוע. במערך המילואים יהיו 70 חטיבות שריון/חי"ר ו-137 חטיבות סיוע.
השינוי המשמעותי נעשה בראיה של שדה הקרב העתידי, בראייה זו הופכות חטיבות השריון והחי"ר המודולריות במתכונתם החדשה ל"אבן הפינה" של הכח המתמרן והן שואבות גופי סיור וסיוע מרמת הדוויזיה.שינוי נוסף שנעשה הוא ההכרה בחשיבותו של מערך איסוף המודיעין. לדעת המתכננים הנושא של "רכישת מטרות", הינה נקודה חלשה בשרשרת של "מצא אכן והשמד". לצבא יש עוצמת אש רבה לטפל באוייב,בין אם ע"י כוחות יבשתיים ובין אם ע"י כוחות אוויר וים, אבל לאתר את האוייב זו הבעייה. לכן במטרה לשפר את יכולת האיתור של האוייב תוגברו מערכי הסיור בחטיבה ובגדוד.
בארגון החדש של צבא היבשה ישנם 3 סוגי חטיבות: חטיבת השריון הכבדה, חטיבת החי"ר וחטיבת ה"סטרייקר".
חטיבת השריון הכבדה מונה כ-3,700 חייל והיא כוללת את המרכיבים הבאים:
1. 2 גדודי שריון.
2. גדוד סיור שמורכב מ-3 יחידות, ובכל יחידה 6 רכבי "ברדלי סיור", 10 גיפי סיור ויחידת מרגמות 120 מ"מ.
3. גדוד ארטילריה עם 2 סוללות של תומ"תים מ-109 סה"כ 16 תותחים.
4. 2 גדודים של כוחות סיוע כגון: רפואה, תובלה, מודיעין, קשר, אב"כ ועוד.
בגדוד שריון ישנם הכוחות הבאים:
1. פלוגת מפקדה שכוללת: מחלקת רפואה, מחלקת סיור, יחידת צלפים ומחלקת מרגמות 120 מ"מ
2. פלוגת הנדסה.
3. 2 פלוגות טנקים.
4. 2 פלוגות נגמ"שים.
בכל פלוגת טנקים/נגמ"שים ישנם 14 רכבים שמאורגנים ב-3 מחלקות בנות 4 רכבים בכל אחת. סה"כ בגדוד 28 טנקים ו-28 נגמ"שים.
עד כאן לגבי הרה-אורגניזציה בצבא האמריקאי ובקווים כללים לגבי מבנה החטיבה הכבדה. למידע נוסף לחץ על הקישור:
לישראל צריך להיות עניין רב להבין את הסיבות והשינויים שעוברים על הצבא האמריקאי, ההבנה שלהם לגבי מתארי הלחימה דומים מאד למצב שלנו וכדאי ללמוד מהפתרונות שלהם. לדאבוני בעוד שהאמריקאים עוברים למבנה של חטיבות במקום דיווזיות, אנו מחזירים את הגיס כחלק מלימוד הכשלון בלבנון. לכן ברצוני להציע שינויים על בסיס מבנה גדוד שריון אמריקאי, ומעניין אם שינוי זה מתאים/אפשרי לצבא שלנו.
נושא אחד שלא נראה לי כנכון במבנה החדש של החטיבה, הוא השילוב של 2 פלוגות טנקים ו-2 פלוגות חרמ"ש בגדוד השריון, והייתי רוצה להציע מספר שינויים למבנה זה, ולפני שאני מתחיל אני רוצה להבהיר מספר מונחים שאני אשתמש בהם.
א. המונח נגמ"ש-מתייחס לנגמ"ש לחימה דוגמת ה"ברדלי"או ה"פומה", ומיועד לכוחות החרמ"ש. זהו נגמ"ש כבד עם מיגון וניידות כשל טנק. חימושו כולל תותח בקליבר 40 מ"מ שמותקן בצריח, משגרים לטילי נ"ט/נפיץ, מקלעי 7.62 מ"מ ומספר חיילי חי"ר. רובם של הנגמ"שים בעולם מצויידים בתותחי 25-30 מ"מ כחימוש עיקרי. לכן רצוי להתקין, בנגמ"ש חדש או לשדרג נגמ"ש ישן, תותח גדול יותר בקליבר של 40 מ"מ. לתותחים אלו יתרונות בטווח, ביכולת החדירה ובעוצמת הרש"ק מאשר לתותחי ה-30 מ"מ. תותח ה-40 מ"מ יאפשר לנגמ"שים לפגוע ולהשמיד נגמ"שי אוייב מטווחים רחוקים עוד לפני שהם יוכלו להפעיל את התותחים שלהם.דוגמא ראשונה לכיוון מחשבה זה, ניתן לראות בשיפורים שמתוכננים לנגמ"ש הבריטי. התותח שמוצע במסגרת השיפורים אלו הוא תותח 40 מ"מ של חברת T.C.A תותח זה מתוכנן גם כחלק מהשיפורים בנגמ"ש הצרפתי.
אחד השיפורים שמתוכננים ל"ברדלי" הוא החלפת תותח ה-25 מ"מ בתותח "בושמאסטר 4" בקליבר 40 מ"מ. גם לשוודים ישנו נגמ"ש שמותקן בו תותח 40 מ"מ של חברת "בופורס".
בנוסף לקרבות שב"ש פגז ה-40 מ"מ יהיה יעיל ביותר גם ללחימה בשטחים בנויים ובשטחים פתוחים, לפגז של "בופורס" שנקרא 3P ישנם יכולות לפיצוץ באויר, פיצוץ מושהה למעבר קיר ועוד.
את טילי הנ"ט נתקין במעין כוורת בדומה לכוורת של רקטות "זוני" של ח"א. ההתקנה הכוורת תהיה אנכית ולא אופקית. התקנה זו תאפשר לשגר את הטילים מאחורי מחסה כגון סוללת עפר. בכל כוורת יהיו 6 טילים.טילים אלו יהיו מדור "ג" שאחת משיטות ההפעלה שלהם היא "שגר ושכח". לדעתי שיפורים שיעשו בטילים אלו יאפשרו לטיל לנוע לאזור המטרות ובאופן עצמאי לבחור מטרה ולפגוע בה ללא התערבות המפעיל.
בחלקו האחורי של הרכב יהיה פתח כדוגמת הפתח ב"זלדה" על מנת לאפשר לשני אנשי חי"ר להפעיל מקלעי סיפון ולשמור על חלקו האחורי של הנגמ"ש. אפשרות נוספת היא התקנתם של 2 מיקלעים ע"ג גג הצריח, כאשר אחד יכסה את חזית הנגמ"ש והשני את חלקו האחורי מקלעים אלו יופעלו בשלט רחוק. ב. המונח נגמ"ש חי"ר- מתייחס לנגמ"ש כבד שמיועד לחי"ר. ההבדל בינו לבין נגמ"ש לחימה הוא בכלי הנשק שהוא נושא. תפקיד נגמ"ש החי"ר הוא להגיע ליעדו מהר וללא היתקלויות, את הלחימה בדרך ליעד יעשו הטנקים ונגמ"שי הלחימה. תפקיד נגמ"ש החי"ר הוא בעיקר להלחם ע"ג היעד ולכן החימוש שלו יהיה מורכב ממקלעים ולא מתותחים/טילים.
במבנה החדש של גדוד השריון לפי הצעתי, יהיו 3 פלוגות שריון, פלוגת חי"ר ופלוגה מסייעת. בכל פלוגת שריון 3 מחלקות, כל מחלקה תורכב מ-2 טנקים ו-2 נגמ"שים, מספר הטנקים בפלוגה יהיה 7,ומספר הנגמ"שים בפלוגה יהיה גם כן 7, סד"כ הפלוגה 14 כלים. בקרבות שב"ש יפעלו הנגמ"שים כמספרי 2 לטנקים ויוכל לתת להם תיקוני אש, בצורת הפעלה זו (טנק/נגמ"ש), יהיו כל הטנקים בעמדות אש, להבדיל מהדרך שבה טנק אחד יורה והטנק השני מתקן.
הרכב כוחות כזה, טנק/נגמ"ש, נקרא "HIGH/LOW MIX FORCES". בנוסף לטנקים, יוכלו גם הנגמ"שים להשתתף בקרב, ע"י שיגור טילי נ"ט וירי מתותחי ה- 40 מ"מ כנגד נגמ"שים ורכב רך, ואילו הטנקים יפעלו בעיקר כנגד טנקי אוייב. בקרב כנגד יעדים מבוצרים, הגדוד יפעיל את הפלוגה המסייעת ואם צריך גם את אחת מפלוגות השריון כרתק, ואילו שאר הכח יפרוץ למתחם האוייב כאשר הטנקים והנגמ"שים נעים לפנים לטהר/להשמיד נקודות מבוצרות ואילו החי"ר ינוע אחרי הטנקים והנגמ"שים וישתלט על היעד.
בסה"כ יהיו בגדוד 3 פלוגות שריון עם 21 טנקים ו -21 נגמ"שים. בכל נגמ"ש לחימה יהיו 3 אנשי צוות ו-4 לוחמי חי"ר. לפלוגת החי"ר שמוסעת ע"ג נגמ"שי חי"ר יהיו 3 מחלקות עם 14 נגמ"שי חי"ר וכ-100 לוחמים.
בחטיבה החדשה בהתאם להצעתי יהיו: 3 גדודי שריון עם 9 פלוגות שריון וסד"כ של 63 טנקים ו-63 נגמ"שים. היתרון במבנה כזה, הוא שבחטיבה יהיו 9 פלוגות זהות לחלוטין, מודולריות, בעלי עוצמת אש מגוונת, כאשר הפלוגות יכולות יכולות לבצע את אותן משימות והן תחליפיות אחת לשניה. זו בהחלט עוצמת אש רבה ומגוונת יחסית למבנה של החטיבה הכבדה כיום, מבנה זה יתאים גם ללחימה קונבציונלית וגם ללחימה א-סימטרית.
בפלוגה המסייעת יהיו מחלקת סיור, מחלקת מרגמות ואולי גם תותחי נ"מ 20 מ"מ. את מערך הסיור בפלוגה המסייעת הייתי משאיר עם אותו הרכב כוחות אם כי מוסיף יכולות של מסל"טים ורכבי שטח לא מאויישים.
אשר למערך המרגמות 120 מ"מ, הייתי מגדיל את כמות המרגמות בגדוד. בזמן האחרון קראנו בפורום על פגז הארטילריה "אקסלייבר". זהו פגז מונחה גי.פי.אס עם יכולת גלישה לכיוון המטרה לטווח של למעלה מ-50 ק"מ. גם לתותחי הטנקים ישנו פגז חדש, שיש ביכולתו לחפש מטרות לזהות אותם ולפגוע בהם בטווחים של 8 ק"מ. ראינו גם פגזים חכמים כמו ה"בונוס", "סמארט", ועוד. לא רחוק היום שגם למרגמות תהיה היכולת הזו, גם להגיע לטווח של 15 ק"מ, גם לחפש מטרות, לזהות אותם, לפגוע בהם וכל זה בצורה עצמאית. הטכנולוגיות מוכחות וקיימות, מה שנשאר זה לחבר את הקצוות ויפה שעה אחת קודם. לכן הייתי רוצה לראות את הגדלת כמות המרגמות בגדוד כאשר הן מותקנות ע"ג נמ"ר, מותקנות בצריח סובב ונטענות בריח.