מה מיוחד בצילום הזה?

נערך, BEATS ME....

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם הבנתי נכון את כוונתך, אכן יש בפורום משתמש מכובד מאוד בשם זה...

Tempus Fugit

ויש מספר שאלות : מי המתרגמים, מתי תרגמו, למה ? מה שם הספר (הסיפור) באנגלית?
הסיפור באנגלית נפתח במשפט הבא
From the point of view of the criminal expert," said Mr. Sherlock Holmes, "London has become a singularly uninteresting city since the death of the late lamented Professor Moriarty

מדובר באחד הסיפורים שארתור קונאן דויל פרסם במגזין The Strand. הסיפור נקרא במקורו הבריטי - The Adventure of the Norwood Builder ופורסם בנובמבר 1903.

זאב ז'בוטינסקי, איש ההוד וההדר, תרגם אותו יחד עם ד. מרכוס (לא הצלחתי למצוא עליו כלום), ופרסם את הסיפור בעברית, בספריה הקטנטונת של פסח גינזבורג. פסח עצמו היה מתרגם לא קטן, ותירגם לעברית את עליסה בארץ הפלאות, רובינסון קרוזו, וספרו האוטוביוגרפי של צ'רצ'יל.

עותק של הספר מוצע למכירה עכשיו ב"יד שניה". עותק נוסף שמור, ככל הנראה, במכון ז'בוטינסקי.זה העותק שצולם.

והרי מה שאני לא יודע:

מי זה ד. מרכוס.
האם ז'אבו ו/או גינזבורג רכשו את הזכויות כדין?
ומה מיוחד בצילום של הספרון.

בשנת 1985 הוציאה הוצאת זמורה ביתן מס כרכים של אסופת סיפורי שרלוק קשישא. בכרך הקרוי פרשת נזר התרשיש מופיע הסיפור: הפרשה של קבלן הבניין מנורווד, בתרגום חנה לבנת.כך שזבו , בתרגומו טעה והטעה. אין דין ארדיכל כדין קבלן....

הסיבה העקרית שהעליתי את עטיפת הספר היא בגלל השימוש שהיה נהוג באותן שנים להשתמש במילה אדריכל בצורת ארדיכל. חשבתי שזה נחמד. מה שתפס את עיני היא העובדה שז'בוטינסקי תרגם את הסיפור' הזה של שרלוק הולמס, יחד עם ד. מרקוס. איני יודע על מרקוס רבות, רק שהיה כנראה היה אגרונום וכתב ותרגם מספר מאמרים בנושא מקצועו. אשמח לדעת בהמשך האשכול יותר פרטים על מרקוס.
פרט מעניין מצאתי בהקדמה בדף מס.2 של הספרון הזה בעל הכריכה הרכה. כאמור, בהוצ' פ. גינזבורג , ספריה קטנה. 1932 הנה מה שכתוב:
..."צוואת הארדיכל" הוא אחד הסיפורים שנתרגמו בידי אסירי-עכו, לאחר הפרעות הראשונות למנדט הבריטי בארץ; בכתלי בית-הסוהר זכרו ז'בוטינסקי וחבריו את הנוער הארץ-ישראלי ונשאו לבֵנים לבנין ספרותו. ...
הדבר נעשה במהלך אפריל - יוני 1920 הנה העובדות:
חודש לאחר ארועי תל חי (1.3.1920) ונפילת טרומפלדור, באפריל 1920 פרצו פרעות בירושלים. יהודים נרצחו ונפצעו, והבריטים החרימו נשק ב"הגנה", עצרו לוחמים רבים וגם את ז'בוטינסקי השליכו לכלא עכו. הבריטים האשימו את ה"ההגנה" בפוגרום הערבי.
ז'בוטינסקי הגן על עצמו במשפט הצבאי שנערך לו, ותקף את הבריטים בנאום חוצב להבות.
הוא נידון ל- 15 שנות מאסר עם עבודת פרך, וגירוש מהארץ לאחר ריצוי העונש.
ז'בוטינסקי חיזק את חבריו בכלא, וניבא את שיחרורם בקרוב. סערה פרצה בקרב הישוב בארץ, ובירושלים הוכרזה שביתה כללית לאות הזדהות עם העצורים. מחאות רבות היו גם בבריטניה עם דרישה לשחרר את העצורים.
בכלא עכו ז'בוטינסקי כתב את שירו המפורסם : "מני דן עד באר שבע / מגלעד לים /
אין אף שעל אדמתו / לא כופר בדם…". (עכשיו אנו יודעים שגם תרגם את צוואת הארדיכל).
במאי 1920 הופחת משמעותית עונשם של אנשי ה"הגנה", אך ז'בוטינסקי דרש ביטול פסק דין ולא חנינה. הנציב הרברט סמואל ( ב 6 ביוני) הכריז על חנינה כללית לכל האסירים הפוליטיים מיד עם הגיעו לישראל, וכל האסירים – יהודים וערבים שוחררו מהכלא.
ז'בוטינסקי לא וויתר על דרישתו ובמרץ 1921 זוכו מכל אשמה ז'בוטינסקי וחבריו.

בן דוד של אמי. מה שלא ברור לי מדוע שם המשפחה על הכריכה היה עם האות ק ולא כ. אין לי שום ידע על כך שהשתתף בתירגום ספר זה. אבל דוד מרכוס נאסר יחד עם ז'בוטינסקי ואחרים והיו כלואים בכלא עכו. דוד מרכוס בוגר הגימנסיה הרצליה. קיבל תואר אגרונום בצרפת. זכה בפרס טשרניחובסקי על תרגום ספרות חקלאית. היה מראשוני רמת גן יחד עם אחיו יעקב. היה בנם של מוטל = מרדכי מרכוס, ואיטה =יהודית לבית רזניק.

אם דובוש צודק
הרי שז'אבו ומרק(כ)וס תרגמו את הספר ב-1920 בשבתם בכלא עכו. אך הוא פורסם רק 12 שנה מאוחר יותר. זה קצת תמוה בעיני.
אאל"ט - ואינני בקיא בביוגרפיה של ז'אבו, ב-1932 הוא בהחלט היה מנהיג מוכר ומורם מעם. מה פתאום הוא מתעסק עם איזה תרגומון ישן (וככל הנראה לא מוצלח) שנעשה 12 שנים קודם לכן? הרי לא סביר שזו היתה עסקה שהניבה כסף כלשהו, ו/או כבוד, ו/או פרסום.
אתמהה.

אולי מרכוס היה זקוק לכסף?

דרך אגב, גם "העורב" של פו שז'אבו תרגם, נחשב ליצירה פופלרית.

אז מה

היה גם את "תרגום הטייסים" להוביט שיצא לאור שנים אחרי שחרורם של הטייסים מהכלא המצרי.
סביר להניח שההוצאה לאור נעשתה מטעמים סנטימנטיים ולא מעשיים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

העליתי את האשכול גם בגלל המילה "ארדיכל" שהיא ממש נחמדה. גם בגלל שז'בוטינסקי תירגם את
הסיפורשל שרלוק הולמס . את שרלוק הולמס תרגמו לעברית עוד קודם ל- 1920 וגם לאידיש.
רציתי לדעת מי היה דוד מרכוס ואכן קיבלתי כאן מידע ראשוני- משפחתי עליו. הספרון המדוברהוא של
32 עמודים. התרגום לפי הבנתי הצנועה סביר תתקופה - 1920. לי לא נראה מוזר שהספרון יצא רק 12 שנים יותר מאוחר וסביר שלא ז'בוטינסקי דחף לפרסום אלא המו"ל נתקל בסיפור והחליט להוציאו. אלה השערות בלבד.. מי שיןדע יותר אשמח אם יוסיף מידע.
המשפט הראשון בתרגום העברי:
מר שרלוק הולמס התחיל מדפדף בנחת בעיתון הבוקר, כשהוא נשען על גב כסאו, והנה נשמע צלצול חזק מאד בפעמון הדלת, ומיד אחריו דפיקה תכופה, כאילו היה מי-שהוא מכה באגרופו על שער הבית.

אגב בשער הפנימי ובעמוד האחורי משני צדיו פרסומות שונות ביניהן למשל:
גב' בללא טראוב
שמלות - גלימות
בית מושיוף, רח' בורג'
חיפה טלפון 607