21-06-2009, 16:24
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
דווקא זו כן היא
לה פאסיונריה, דולורס איברורי, עבדה כעוזרת בית עת התחתנה עם חוליאן רואיז, פועל מכרות ופעיל פוליטי מהמפלגה הקומוניסטית. לאחר נישואיהם היא הצטרפה לבעלה בפעילותו הפוליטית, ועד מהרה הפכה להיות מנהיגת המפלגה הקומוניסטית בספרד, וחברת הקורטז, הפרלמנט הספרדי.
כאשר הימין הפשיסטי, נסמך על הצבא, המלוכה והכנסייה, ערער על תוצאות הבחירות (העם הספרדי היה שסוע בין השמאל לימין, בערך חצי חצי, והשלטון עבר מצד לצד במהירות רבה. במקרה זה - הבחירות העניקו את הנצחון לשמאל, אך הימין סירב לקבל זאת) - פרצה מלחמת האזרחים. לה פאסיונריה הלהיבה בנאומיה את ההמונים אלי קרב, ואף ארגנה את ההגנה על הבירה מדריד. שם, במדריד, היא טבעה את האמרה: "עדיף למות זקופים, מאשר לחיות על הברכיים. הפאשיזם לא יעבור". בין הלוחמים שיצאו לקרב בעקבות קריאתה של המנהיגה, היו לא מעט לוחמים מכל קצווי העולם: 2 בריגדות אמרקיאיות, בריגדה בריטית, בריגדה צרפתית, לוחמים יהודים מארץ ישראל, איטלקים אנטי-פשיסטים, וכמובן המון המון "יועצים" מרוסיה.
בסוף הפשיזם כן עבר. לה פאסיונריה ברחה ברכבת האחרונה שיצאה מספרד, והובילה אותה ואת היועצים למולדת הקומוניזם, הארץ הנכספת, בריה"מ. שם היא גידלה את בנה וביתה, אלא שבמהלך מלחמת העולם השניה בנה "אוצרה" נפל בקרב על הגנת סטאלינגרד. אגב - כאשר שלטה עדיין במדריד, היא דאגה להבריח את כל זהב ספרד למוסקבה.
שנתיים לאחר מותו של פרנקו, מנהיג הפשיסטים הספרדים, היא חזרה לספרד. ההמונים הריעו לה, והיא שבה לתפוש בדיוק את אותו מושב בקורטס שאותו היא עזבה, ארבעים שנה קודם לכן. היא הנהיגה את המפלגה הקומוניסטית הספרדית, בעת שזו - המפלגה - התנתקה מבריה"מ והשילה מעליה את הלניניזם (התלות בין המפלגות הקומוניסטיות בכל מקום לבריה"מ). בעקבות עזיבת הספרדים את המטריה הרוסית, עשו כך גם הרבה מפלגות קומוניסטיות באירופה, ויצרו את מה שכונה - יורוקומוניזם. קומוניזם מערב אירופאי, עצמאי.
לבסוף היא נפטרה בשיבה טובה. האנדרטה הגדולה ביותר לזכרה הוקמה, מכל המקומות בעולם, דווקא בגלזגו. לך תבין.
נערך לאחרונה ע"י ארדיכל בתאריך 21-06-2009 בשעה 16:28.
|