אנא קיראו כתבה קצרה על מחלוקת שהייתה על תוואי הכביש מחיפה ליפו בין פרנסי חדרה לבין מ.ע.צ.
האם למישהו בפורום יש מידע נוסף, מפת חלופות וכיצד הוכרע התוואי שנסלל?

עמ' 367 [בהתיחס לשנת 1936]:'המקום גורם ומשרדי הנפה של השומרון נפתחים בחדרה בהשתדלותו של אנדריוס [הזכור לטוב...]. גם הכביש נסול ומיד נעשתה חדרה לתחנה המרכזית בדרך תל אביב חיפה לאחר שאגד מקבל עליו את קיום התחבורה"

'...כביש לחפציבה במסגרת פתוח המושבה, פיתוח שפת הים תוך שיתוף עם חנקין ואגרובאנק...'

ובאשר לחלק הנתנייתי של הכביש: http://www.gal-ed.co.il/natanya/Inf...w.aspx?id=27859

ועוד קצת מתוך סיכומי 'קורס מורי דרך' מבי"ס לתיירות ת"א [מקורות מידע שאני תמיד נהנה מהם]:
כביש 4 הוא אחד הכבישים הארוכים ביותר במדינת ישראל ואורכו כ-200 ק"מ. הכביש נמשך מגבול ישראל-לבנון בצפון ועד מחסום ארז ורצועת עזה בדרום.

היוזמה לסלילת קטע הכביש מפתח תקווה לחיפה, המהווה היום חלק מ"כביש 4", באה לאחר שבמאורעות הדמים שפרצו בשנת 1936 נמנעה תנועת יהודים בארץ ישראל מדרום הארץ לצפונה בכביש האורך שהיה קיים עד אותה שנה הוא כביש 444 הנוכחי. עד אותה שנה התנהלה התחבורה לאורכה של ארץ ישראל במסלול כביש 444, הוא דרך הים ההיסטורית בשיפולי הרי השומרון דרך הערים הערביות קלקיליה וטול כרם. בין כביש זה לשפת הים התיכון לא היה מעבר יבשתי נח בשל הביצות שנוצרו לאורך נחל הירקון. בשנת 1937 סיימו שלטונות המנדט לסלול את קטע הכביש מפתח תקווה עד חיפה. הכביש יצא מצומת סגולה בפתח תקווה ועבר ברמתיים, במושב כפר מלל בין שדרות עצי איקליפטוס גבוהות במיוחד, עד לצומת רעננה, ומשם לצומת השרון, חדרה ועד לחיפה. לאחר סלילת כביש 2 באמצע שנות ה-60, קיבל המשך הכביש הצפוני את הכינוי "כביש תל אביב חיפה הישן". לכביש המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום.

http://209.85.229.132/search?q=cache:2qAV_hAcDcYJren.solell.com/trip_topics/hadrachot-derech/hadrachot-derech-amir-short.doc+%22%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A9+%D7%AA%D7%9C +%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91+%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94 %22+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7% AA&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl=il

מקומות הנזכרים בכתבה בעלון מועצת חדרה:

היכן זה "מודי-חורת"?
האם גוש פרדסי-עתה קשור לברכת עטה?
היכן נמצא "הגרן"?
מהו "גוש פרדסי דרדרה"?
איזה יישוב היה בתל אלון?

היישוב "מגד" נמצא בפרדס חנה של היום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי נתב שטח מקומות הנזכרים בכתבה בעלון מועצת חדרה: היכן זה "מודי-חורת"? מ"ואדי אל-חווארת" יעני נחל אלכסנדר האם גוש פרדסי-עתה קשור לברכת עטה? אכן היכן נמצא "הגרן"? מהו "גוש פרדסי דרדרה"? כיום "אמבר"./גרנות התחנה כמובן היא "רכבת מזרח" הנטושה ולא תחנת הרכבת המערבית הקיימת כיום. איזה יישוב היה בתל אלון? בתל עצמו עמד ביתו של הפרדסן שליט, לא רחוק משם ביתו של קאופמן. אבל לדעתי הכוונה היא בכלל לגן שמואל. היישוב "מגד" נמצא בפרדס חנה של היום. נכון, באותם שנים היה ישוב עצמאי ובקצהו משק הפועלות

תושבי חדרה רצו כביש שיחבר לרכבת משם לגן שמואל ולפרדס-חנה. בעיקר שהמלך יממן כביש טוב יותר לתחנת הרכבת.

טל

רח הגליל הוא כיום רח הנשיא.

מועצת חדרה רצתה להעביר את הכביש הראשי במרכז המושבה, למזלנו הצעתם נדחתה.

טל

ה"גרן" היה מגרש באיזור התחנה המרכזית-בית העיריה דהיום.
"ואדי חווארית", היה כפר ערבי מוארך לאורך כביש 4 שהחל ממערב לאלישיב בדרום ועד צפון גאולי תימן- אזוהת עמק חפר. שריד לכפר ולתושביו המקוריים הם בני משפחת אבו-עיסא, המתגוררים בשכונת אבו עיסא, בגאולי תימן.
"תל אלון" נמצא, כמדומני, מזרחית לגן שמואל, סמוך לכביש 65, במקום הקרוי "צומת אלון". צפונית לו מצוי ה חירבת צ'רקס ומשק ילדים.
"פרדסי עטה", הוא גוש הפרדסים המשתרע בין חרב לאת אליכין לחדרה. ברובו ממערב לכביש 4 (כולל בית העלמין ואחוזת דגני) ואכן הוא קרוי ע"ש הבריכה.

.

תל אלון נמצא צמוד לפרדס חנה. מיד אחרי גן שמואל פונים שמאלה, כביש 650 שנקרא גם דרך פיק"א, מסתכלים על הגבעה מימין. האזור צמוד לשמורת עצי אלון ומכאן שמו, זו הייתה בשנות ה 30' התיישבות בודדים של כמה בתים של אנשים שעסקו בפרדסנות וביניהם משפחת שביט. כיום למעשה שרד מכל הבתים רק בית אחד. שכתובתו בדואר היא הארוכה ביותר הקימת ל"ישוב" אחד קטן (כאמור למעשה בית אחד): תל אלון מגד פרדס חנה כרכור .
שם של מקום שמורכב מ 6 מילים! וכך הוא מופיע במדריך הטלפוןן
המעניין הוא שאף כי אנשי המקום בשנות ה40 קראו ל"ישוב" שלהם בשם תל אלון השם לא הוכר רשמית ע"י ועדת השמות והם הוגדרו כחלק ממגד. למעשה מדובר בחלק הדרומי של מגד- שהיא כיום שכונה בפרדס חנה
המקום גם מוכר כשמורת טבע:
שמורת הטבע - חירבת צ'רקס (תל אלון): שמורת הטבע חירבת צ'רקס, ע"ש הכפר הצ'רקסי ששכן כאן במאה ה- 19,נמצאת בכניסה הדרומית של פרדס חנה והיא מוכרת גם בשם תל-אלון. במקום נמצאו שרידי קברים והם שהפכו את התל לקדוש .זוהי הסיבה לכך שעצי האלון לא נגדעו . בשמורה , שרידי יער אלוני תבור, שבעבר כיסה את כל מרחבי השרון. מתחת לעצים צמחים דוגמת: זקנן- שעיר, חילף החולות, חצבים, תורמוסים וצבעוניים.

תמיד יודע לתת את התשובה החסרה.

בגלל ההקטנה לגודל הקובץ הניתן בפרש קשה לראות פרטים. יותר מאוחר אצרף מפות מפורטות יותר.
תודה ליתר הגולשים על נתינת הפאזל מלא למראי המקום בידיעון.

מנדטורית בקנ"מ 1:20,000 של הכביש בעיר חדרה עצמה.

במגד יש בתים (ללא שם) דרומית לתל צבי.
בתל אלון לא מסומנים בתים.

1. בתוך האליפסה ה"ישוב מגד". רוב הבתים מפוזרים לאורך רחוב אחד מצומת ה T בצפון (שם היה שער הישוב) ועד למגדל המים הנמצא בנקודת הטריג. מספר בתים כולל משק הפועלות נמצאו בשביל היורד דרום מערבה.

2. בית משפחת שליט (לא שביט) במתחם מימין לספרה 2. במקור נבנה בית למשפחה, בית אריזה ומגורי פועלים (כולל מעלית מכנית לקומה השניה) ומחסן. זה המתחם המתואר בסיפור של דובוש כ"תל אלון מגד פרדס חנה כרכור"

3. הבית השני באזור של הפרדסן קאופמן. (נהרס לפני מספר שנים)

4. חירבת צ'רקס המכונה כיום שמורת אלון.

עדיין מוזר בעיני שאנשי חדרה הזכירו את תל-אלון אך התעלמו מגן-שמואל.

טל

ניתן לראות במפה את הגורן-threshing floor- דרומית מזרחית לתחנת המשטרה!

.

התדעו איך הדברים מתקשרים?

המצבה, המוצבת על אם הדרך (כביש 4 כמובן), מול פרדסיה, לציון מקום התאונה בה נקטפו דב הוז ובני משפחתו.

.

דב הוז היה בתפקיד ראש המחלקה המדינית בהסתדרות בסוף שנות ה30'. בתפקידו זה, כנציג רשמי של המוסדות, השתתף בחנוכת הכביש המדובר כאן: חדרה -פתח תקוה, זמן קצר לפני מותו הטרגי
בתאונת הדרכים ברכב בו נהג ב 29.12.1940 .רק אחותו ,חוה בורודובסקי, שהייתה בין שבעת האנשים שהיו ברכב נפצעה קשה אך נשארה בחיים. כל השאר נהרגו.

היה בדרכו חזרה מביקור אצל עצורי ההגנה בעכו.אחד מ'שלושת הגיסים'.

דב הוז ויצחק בן יעקב היו מחלוצי הטייס במדינת ישראל וממקימי מועדון הטייס בתל אביב ('הגמל המעופף' שהיה מיועד להיות מועדון טיסה יהודי ערבי, אך ההיסטוריה שינתה זאת, ובסופו של דבר - ה'גמל המעופף' הפך לטייסת הקלה של ח"א) וחברת אווירון.

ולאחר מותם נקראו שני שדות תעופה על שמם:

שדה דב הוז מוכר כשדה דב, בצפון תל-אביב

שדה יצחק בן יעקב הוא שדה התעופה בראש פינה המוכר גם כשדה מחניים.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הרשו לי לנסות ולנצל את הידע המדהים שלכם, לטובת אחד הביצורים שמצאנו. מדובר על מגדל שמירה ליד ביצות זיתא. לדעתי - היפה מכולם. כשהייתי שם, לא הצלחתי להבין על מה הוא מגן. אולי תדעו?

שתיים!! ולא אחת...

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/V...ageId=115711010


ובאשכול 'סובב חדרה' היפהפה הזה: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/V...sageId=72493302

מפרסם עמית תמונות של עמדת זיתא, הפילבוקס ועמדת חמרה [ומחרף נפשו במעבר על גשר רכבת מעל נחל חדרה הצלול...]

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/P...&msgid=72451867

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/P...&msgid=72451938

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/P...&msgid=72452526



[זה השלב בו גב' ארדיכל שומעת ממר ארדיכל כי כל תוכניות השבת בטלות וכי הוא חייב, אבל ממש ח-י-ב ליסוע לפגישת עבודה דחופה או לחברים ממש ממש טובים בשמורת זיתא]

את כל העמדות הללו מצאנו לאחר שעמית הפנה אותנו אליהן, כבר ראיתי אותן וצילמתי אותן.
השאלה היתה ספציפית: מתוך כל העמדות הללו, זו שאת סיכתה ציינתי, נראית רחוקה מכל ישוב, ולא ברור מה היא עושה שם.

[1] סכסוך קרקעות עם הבדואים מגדלי הג'מוסים בעת יבוש ביצת זיתא לאחר רכישתה.
[2] שמירה על בריכות הדגים של גן שמואל בשלב בו נוצרה הביצה מחדש
[3]עמדה בריטית הקשורה למערך הצבאי באיזור פרדס חנה
[4] תצפית בטחונית דרום מזרחה שנבנה לאחר קום המדינה

וכמו יהודי טוב אענה על שאלתך בשאלה - האם כבר גיבשת תפיסה כלשהי לגבי הארכיטקטורה של העמדות שתאפשר את זהוי תקופת הבניה?

השאלה המקורית שלי, לגבי הנסיבות לבניית עמדת זיתא, כאן בגלל העיסוק באזור הגיאוגרפי הספציפי. היא עדיין פתוחה, השאלה.

איך אדע? בתצ"א סימנתי את מיקומה המדויק של עמדת זיתא. יותר מזה אינני יודע.

מהשוואת התצ"א למפה הטופוגרפית, מיקום העמדה בתצ"א הוא בדיוק בתל זרור.

.

מהעמדה ליד תחנת הרכבת, חזרתי אחורה לסימון השבילים הכחול ואיתו חציתי את נחל חדרה.

על הבוקר קמתי ולא הייתה לי מטרה , נכנסתי לשירשור והופ - יש לאן לנסוע
ראשית 2 הביצרונות של ביצת זיתא + הפילבוקס של חדרה מזרח. תמונה רביעית- גשר הרכבת + מגדל המים
[IMG]

https://2009-uploaded.fresh.co.il/2009/06/06/58611297.jpg[/IMG] [IMG

]https://2009-uploaded.fresh.co.il/2009/06/06/84000053.jpg[/IMG] [IMG]

https://2009-uploaded.fresh.co.il/2009/06/06/37547048.jpg[/IMG]

מה זה?למה יש שם עמדה?

מהסקר הארכאולוגי של עמק חפר - עמוד 9

http://www.hefer.org.il/STORAGE/files/8/17658.pdf.


תל עם שרידים מהתקופה הישראלית י"א לפני הספירה ולמהדרין תקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת.

מתוך: http://www.syt.co.il/print_version.asp?id=554

"תל זרור,הנו אתר ארכיאולוגי הנמצא כ – 4 ק"מ מזרחית לעיר חדרה של ימינו ומזוהה על ידי מס´ חוקרים כעיר "צרר" המופיעה ברשימת הכיבושים של מלך מצרים תחותמס ה – 3 ששלט על מצרים הפרעונית במאה ה – 15 לפנה"ס ואילו אחרים מזהים את המקום כעיר "מכתר" מאותה רשימה.התל מאופיין בשתי פסגות סמוכות, המופרדות ע"י שדה מעובד ונערכו במקום מספר חפירות ארכיאולוגיות כאשר הראשונה בוצעה בשנת 1928 ע"י הארכיאולוג האמריקאי ג´ון גרסטנג אשר ערך במקום חפירה קצרה בת יום אחד.בין השנים 66 – 1964 חפרה במקום משלחת ארכיאולוגים יפנית ונמצא כי מדובר בעיר מתקופת הברונזה התיכונה (המאות ה – 19 ו – 20 לפנה"ס) כשהיא מוקפת סוללה שהקיפה שטח של כ – 50 דונם.בתקופת הברונזה המאוחרת שכנה במקום עיר פרזות נחשפו מתקופה זו מבנים גדולים ורובע של חרשי נחושת עם תנורי התכה וכיורי היתוך שהם גם כלי חרס מקפריסין שהייתה ככל הנראה מקור לנחושת באותם ימים.בימי המלוכה של שלמה המלך,במאה - 10 לפנה"ס הוקמה במקום מצודה גדולה מוקפת חומה ובגבעה הדרומית נמצאה קערה ממורקת ועליה חרוטה כתובת בעברית עתיקה "לאלסמך".הישוב חרב על ידי האשורים במאה ה- 8 לפנה"ס וכנוראה נושב שוב בתקופה הפרסית עד לתקופה הרומית ברצף ומתקופה זו נחשף מגדל שמירה על הפסגה הצפונית של התל.בתקופה הביזנטית שכן הישוב מדרום לתל ובתקופה הממלוכים הוקם על הגבעה הדרומית כפר ערבי בשם תל א – ד´רור אשר היה קיים עד למלחמת העצמאות"


מתוך אתר 'רשות העתיקות': התקופה הכנענית התיכונה, מאות 20-18 לפני הספירה). בתקופה זו אנו למדים על תנופת ישוב וביצור רבת היקף בארץ ישראל, שכן אתרים רבים וגדולים באזור השרון כגון תל אפק (ליד ראש העין), תל פולג, תל בורגה, תל זרור ותל חצור בוצרו כולם בסוללות עפר אשר בפיסגתם היו אף חומות ומגדלים.
בתקופת הברונזה תיכונה 2 יתכן ומצוי כ'אחד מבנותיה' של אפק יחד עם ישובים חקלאים פרוזים באזור דרום השרון כדוגמת: תל פולג, תל חפר(על נחל אלכסנדר), ותל-בורגה.

האם מישהו יכול לשים ידו על כתבה בטבע וארץ מ1968? מ' כוכבי, 'חפירתו של תל זרור בשרון', טבע וארץ, י , 4, (1968), עמ' 242 – 245.
נחפר ככל הנראה בפעם הראשונה ב1928 ובהמשך ע"י מ.כוכבי, א. זרטל [?] ומשלחת יפנית


מתוך שלל המידע שהובא - ברור כי מה שחשבנו לעמדה הינו למעשה שריד מהמצודה שבאקרופוליס העיר של גויי הים ולמעשה מהווה עדות לבניה המוקדמת ביותר בבטון בא"י 3000 שנים לפני בית המשאבות שבמעלה הירקון.

שאני טוען שהיא היפה מכולן?

מאמר במגזין טבע וארץ, מאת ד"ר משה כוכבי בעמודים 242-5, חוברת ד' מחודשים מאי-יוני 1968המאוגדת בכרך י'.