(מנהלים - עגנו נא)

אנחנו מדשדשים. ממש מדשדשים.
בזמן האחרון אני מרגיש קצת כמו חודורוב: עומד בשער והודף נסיונות להבקיע. לא ממש מתאים לי.
אז החלטתי - כיון שיצא לי להיות קצת צפונה מת"א, וכיון שמזמן לא הבאתי הביתה קרקפת של בצרון, וכיון שמגיע לי להנות - החלטתי להמשיך ממש ממש צפונה, ולהתמקד בעמק הירדן הצפוני.

התחנה הראשונה היתה קיבוץ יזרעאל. איש לא דיווח על כך שהוא נחקר, והחלטתי לעשות זאת. סיבוב קטן סביב הגדרות הניב בונקר בטון די מגוחך, אין לי התחלה של מושג ממתי. ככל הנראה - הרבה אחרי קום המדינה. ייתכן שזה 67. כפה עבה וצלחתית למראה, עם תעלה שדרכה נכנסים אליו. הכל עלוב ומוזנח ומצחיק. את הטרסות שנערמו סביב הבונקר הם עשו מחומר מעניין 0 שקי יוטה שמולאו בבטון, ואחר כך התפוררו. נשאר רק הבטון, בטקסטורה ובצורה של שקים קטנים, כאלה הזכורים לי ממלחמת ששת הימים (כולנו מילאנו כאלה באדמה).

הנה הבונקר:


התחנה הבאה: גדעונה, במחצבה הקרויה עין חרוד, של אבן וסיד. דיווחתם שיש שם מגדל, אבל כשהאחראי במקום שמע שיש לי כוונות לצלם, הוא נאטם לכל מילה נוספת, והעיף אותי משם. מישהו צריך פעם לחקור מאיפה נובעת חרדת המצלמות הזו.

דילגתי על כל הקיבוצים בצד המערבי יותר של העמק, עד שהגעתי לשדה נחום. כיון שכל הזמן פזלתי לכיוון של כל ישוב שעברתי לידו, עצרתי בחריקה: נדמה היה לי שראיתי בצרון. משאית ענקית שדהרה מאחורי נבהלה כהוגן. לא קרה כלום. הכניסה לשדה נחום היתה פעם ישירות מכביש 71, אבל כדי למנוע תאונות, הזיזו אותה לכביש צדדי שמשרת גם תחנת דלק ועוד משהו. נכנסתי לקיבוץ, והרי הוא שם, ליד השער הישן הפונה לכביש הראשי: מגדלון בטון יפה, עם שיניים, וסולם תקין, ושלט של המועצה לשימור.

שימו לב לשלט. קיראו אותו שוב, ועוד פעם. עכשיו בחינה: האם העמדה שעליה מוצב השלט היא הדרומית או המערבית? וכדי להוסיף בלבול - היא בכלל במזרח הקיבוץ. התשובה שעולה בדעתי היא זו: השלט הוא על העמדה הדרומית, ומספר לקוראיו שיש עוד עמדה אחת, הקרויה מערבית. רק שבמקום נקודה היו צריכים לשים שם פסיק...



בכל מקרה, מה שבטוח הבנתי מהשלט זה שיש עוד עמדה, והתחלתי לחפש אותה. לשמחתי מצאתי אותה די מהר, במערב הקיבוץ. השלט התלוי עליה אומר: פינת זכרון לבננו, אברי שטדלר, נפל בקרב על שחרור ירושלים, 6 ביוני 1967.
אם נחזור לשלט שהיה תלוי במגדל הקודם, נבין יותר טוב. שם מסופר שהמגדל המערבי הוקצה לצייר שטדלר, והוא - הצייר - הקדיש את המגדל לבנו. הנה הוא:



עוד קצת טיול בקיבוץ, ומצאתי את מגדל המים המשונה עם עמדה עליו. לעמדה יש רק חרך אחד, והוא היה בדיוק בכיוון השמש. כל המגדל הזה, וכל העמדה הזו, היו מאד תמוהים. הנה הם:


עקפתי את בית שאן, והגעתי לחמדיה. ישר בכניסה הוא חיכה לי. מגדל מפואר, שמישהו השלים את קומתו השניה בעידן מודרני יותר, ומעל המעקה בנה חלונות וגג. וגרם מדרגות חיצוני. והפך את זה לסוכת השומר של שער הקיבוץ. והעלה לשם כסא נוח במיוחד...



מחמדיה נכנסתי לנווה אור. לא מצאתי שם כלום, אך בנוסעי בדרך הפטרולים סביב הקיבוץ פתאום מצאתי את עצמי מול לועו של תותח על טנק. זה כמובן לא בצרון כמו אלה שאנו מחפשים, אבל בהחלט נחמד:



הלאה. התחנה הבאה - נהריים. בגוגל ארץ מצאתי שם פעם תמונה שמישהו העלה, ונראתה מענינית. הגעתי לשם בדיוק כשסגרו את הקיוסק, הספקתי לרכוש בקבוק אשכוליות, והקיוסקאי פתח עבורי שער גדול ומפחיד מאד, וליווה אותי לפילבוקס. הוא בצד שלנו, הוקם ע"י הבריטים, ונושא את הסמל של בית המלוכה הירדני. לא ממש הצלחתי להבין איך זה קרה. אני די משוכנע שאורי יידע להסביר זאת. הנה הוא:



ממשיכים (יש לכם כוח?). נכנסתי למנחמיה. יש לי חשבון פתוח עם המקום הזה. ב-1906 כל הגברים של מנחמיה נשלחו להתייצב אצל המושל בטבריה. הערבים שידעו על זה תקפו את המושבה, נטולת הגברים. חבורה של אנשי השומר הצליחה להגיע לשם, ולהניס את התוקפים. אחד מהם היה טורנר, אחי-סבי. הוא חטף דלקת ראות באותו לילה, עת ארב בגשם לתוקפים, ומת זמן קצר אחר כך. וחוץ מזה - זו המושבה היחידה בארץ שמרבית בתי המייסדים שלה עומדים על תילם, מתפוריים ומוזנחים.

כיון שאני ג'נקי של מושבות העלייה הראשונה כמעט כפי שאני מכור לבצרונות, הנה קצת רשמים ממנחמיה, ללא קשר לעמדות. מנחמיה הוקמה ב-1902 ע"י פיק"א. מבנה המושבה דומה קצת למבנה של אחותה הצעירה, תל אביב: רחוב ראשי. בתי מתיישבים משני עבריו, ובראשו בית הספר. כמה הבדלים בכל זאת:
א. כאמור, לא רק שלא הרסו את הבתים, אלא אפילו לא שיפצו אותם. כמעט כל הבתים עומדים שם בדיוק כפי שניבנו, עם קצת קוצים, עזובה ולכלוך.
ב. בית הספר היה קטנטן. לא גימנסיה. יותר "חדר" מאשר בית ספר.
ג. לבתים היתה חומה סביבם, לכל בית היו חיות, וליד כל בית עמד שובך יונים. חלק גדול מהחומות נותרו אף הן.
וזהו. חוץ מזה - ממש אי אפשר להבדיל בין השתיים.

הנה הרחוב - מבט למעלה ומבט למטה, ובית הספר אשר בראשו:


והנה אחד הבתים, בית רוטשטיין. נטוש ומוזנח. יש עוד הרבה כמוהו. מה שמעניין - יש לו מרתף, ורצפת עץ שמאפשרת ירידה למרתף מתוך הבית, וכן ירידה אליו מהחצר. לא ראיתי כאלה במושבות עד כה.


או קיי. עכשיו - איפה העמדות? יש בלב מנחמיה גבעה גבוהה, מאד, אבל משום - מה נראה שתושבי המקום אינם רואים אותה. אין עליה מגדל מים, ולא בריכות אגירה, ולא מגדל תצפית, פארק או פסל. כלום. סתם גבעה נישאה מאד באמצע הישוב, שהישוב מתעלם ממנה.בכל מקרה - בדרכי אליה, מצאתי את בריכות האגירה דווקא במקום נמוך יחסית, ועלצתי למצוא ליד אחת מהן מגדל בטון דו קומתי, מצחיק להפליא. מלא חרכים בכל הכיוונים ובכל מיני מקומות, ללא שום טיפת סדר. היתה כנראה רצפת עץ לקומה השניה, כמו בכמה המקומות אחרים, אבל היא נשרפה. דופן אחת של הבצרון היא הדופן של בריכת המים, הקמורה, ואת שלוש הדפנות האחרות בנו אחר כך.



ילד שעבר שם נאלץ לעבור חקירה, ובלחץ די מתון הודה שיש עוד עמדה, ליד "המגרשים" (כנראה - כדורגל). מצאתי אותה בקלות. מישהו לא אהב את האפרוריות של הבטון, וצבע אותה בגוני תכלת וורוד. He-She. מתוקה.


אבל משהו אמר לי שיש שם עוד. הלכתי ברחוב המייסדים עד קצהו השני, הרחוק ביותר מבית הספר, ומצאתי שם את דון קישוט וסנשו פנצה. מגדל גבוה וגמלוני משנות השישים, ועמדת בטון נמוכה משנות השלושים-ארבעים. אהבתי את יחסי הגומלין ביניהם:



או קיי. ישוב קטנטן עם 3 עמדות? - סלחתי הכל. אתה יכול לחזור הביתה.

המשכתי צפונה. נכנסתי לאפיקים, וישר מצאתי אותו. מגדל מכוער, שמשמש כחנות דגים, ורק השלט הכחול של המועצה הסגיר את ייחוסו. מאידך, מעבר לכביש, עומד מפעל נטוש ענק, שכרגע מצטברים בו פגרים של מכוניות. מדהים.



זהו, מתקרבים לסוף. בשער הגולן אני ממש יודע שיש בצרון. ראיתי תמונות שלו. נכנסתי לקיבוץ ולא מצאתי אותו. צריך לחזור לשם. אז צילמתי את המגדל המשוחזר של החומה-ומגדל, והמשכתי לדגניה א'. שם אחת האחיות ראתה פעם בצרון מרשים, אך לא ממש התעכבה, ונאמר לה שהוא בשיפוצים, או משהו. מצאתי אותו בקלות, ממש ליד הכביש, ואכן הוא עבר שיפוץ. פשוט עטפו אותו בשכבת בטון דקה חדשה, שנותנת לו מראה חדש-דנדש. חבל שלא התיעצו איתי, כי הם השתמשו בקרשים ברוחב לא נכון, והוא לא נראה כמו כל הביצורים האחרים. משהו בקצב הקרשים פשוט שגוי. אבל חוץ מזה - הוא נהדר. השמש שקעה, והוא היה מהמם. בפנוכו יש מוזיאון קטנטן לתולדות השמירה על דגניה, נחמדוש.



תורכם.

שמע אדריכל יקר - ציד כזה כבר מזמן לא נראה במחוזותינו!
חלק מהעמדות שמצאת פשוט יפהיפיות (ע"ע אולפנו של הצייר החבר ישעיהו שטדלר)!
נהדר.

האמת היא שבזמן האחרון אכן נכר דשדוש מסויים אך אני מאמין שמדובר כאן באגירת כוחות מחודשים להמשך ההסתערות....

עכשיו, אחרי שהזדכינו על כבוד הום קדושתו האפיפיור ושאר מני מטלות אולי יתפנה קצת יותר זמן לנושא החשוב באמת (ואוכל להעיד שאף בימי דוחק ומטלה עדיין יש לא מעט ממצאים כגון העמדות המשעשעות שליד בית הנשיא)...

אישית - אני מתכוון לחקור בקרוב את אזור גבעת שאול דיר יאסין, יש לי תחושה שמשהו ממתין לנו שם ...

קדימה הסתער !!!

למעשה, המפקדה הקדמית של חיל-הספר בא"י, הייתה ממש בסמוך. גם הלגיון, שאמצע מלחמת העולם
השנייה תוגברו כוחותיו ממערב לירדן, והגיעו לסד"כ של 15 פלוגות, החזיק כוחות בגזרה.
חיל-הספר אמנם לא היה כפוף לממשלת ערב-הירדן, אבל עבדאללה היה קולונל-הכבוד של הכוח, ובהחלט
סביר שאם אכן הפילבוקס שייך לTJFF, הוא עוטר בסמל ההאשמי כמחווה לאמיר (אפשרות נוספת היא
שאכן הפילבוקס שימש את אחת מיחידות הלגיון שהוצבו בגזרה...).

הי
נזדמנתי למפגש אצל ידידים במגדל - מול נוף הכנרת הלילי
"בצרכניה השניה פנה שמאלה, עקוף את מגדל השמירה ועלה לבריכת המים..."
היו ההוראות שקיבלתי
"מגדל שמירה?" תמהתי אך מייד חשבתי על במה זו
ואכן מגדל חביב בקצה המערבי של המושבה

הבעיה היחידה - לילה ומצלמה חלופית לא משהו




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/uh8z46z2.jpg]




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.jeeptrip.com/albums/xz7jo4rg.jpg]


להתראות
יואב

אני עדיין מאד מתלבט בענין. למי שלא עוקב אחר כל התלבטויותי:

ידוע לנו, ללא ספק, שהוקמו המון המון עמדות בתקופת המאורעות. נגבו כספים, שנקראו "מס הכשרת הישוב" שיועדו לביצור הישובים היהודים, וההגנה ריכזה ובדקה וביקרה את בנייתן של מאות עמדות. סולל בונה, שהוקמה באותן שנים, היתה מאד מעורבת. עם תום המאורעות (ופרוץ מלחמת העולם) נגמר הכסף, נחלשה מאד האלימות, וכמעט שלא בנו יותר עמדות.

ישובים חדשים שהוקמו בשנים ההן ולאחר מכן זכו לבניית עמדות, אם כי אלה היו בעיקר "מבני בטחון" רב תכליתיים. מצאנו לא מעט כאלה.

לקראת מלחמת השחרור היה כנראה גל התבצרות נוסף. לא מצאתי ולא ידוע לי על שום מסמך הסטורי המעיד על כך, אבל מצאנו המון עמדות שנבנו בשנים 47 ו- 48.

במהלך מלחמת השחרור, בשלב כלשהו, פסה תהילתן. השימוש שעשו הערבים בארטילריה ובמקלעים כבדים מאד (22 מ"מ וכו') הפכו את הביצורים הללו למלכודות מוות, והתחילו לבנות בונקרים.

אלא שבזמן המלחמה עצמה, ואולי קצת לפני כן (כנראה - בתקופת "הגל החדש" של 47-48) היתה תנופה של שיפור ביצורי 36-39. נוספו קומות, עובו קירות, נבנו תקרות, ולעיתים, במקרה של עמדות על עמודים - בוצר גם החלל בין העמודים.

עד כאן - הרקע ללבטי. ובאשר ללבטים עצמם: המקורות ההסטוריים מכזיבים שוב ושוב. השלטים הכחולים הם לעיתים קרובות לא מדויקים, ובהמון מקומות אין בכלל שלטים כחולים. ניסיתי, אם כך, למצוא בהם הגיון צורני. גם זה לא ממש מצליח, או לפחות לא מתאים למקורות האחרים.

לדוגמא: העמדה הפטרייתית, עם גג בטון עבה וגדול, המצל על העמדה. מצאנו 2 כאלה ליד יד מרדכי, ולבני מדווח שהן נבנו ערב מלחמת השחרור. עוד אחת על ראש התל בעמק יזרעאל, שם אנו מניחים שזו בכלל עמדה בריטית שנבנתה ללגיון העבר ירדני בעת המאורעות. עמדה זהה נמצאה בחדרה, והשלט טוען שהיא נבנתה ע"י ההגנה בזמן המאורעות. 3 עמדות כאלה על הגדר הצפונית והמערבית של מאיר שפיה - חשדתי בהן שנבנו ע"י הבריטים.

אבל לפחות בדבר אחד אני מתקרב למסקנה. מצאתי בארכיון ההגנה מסמך המכונה "בצרונות שדה וישוב" ובו הסבר איך לבנות אותם, מטעם המחלקה הטכנית של ההגנה. למרות שראיתי 5 עותקים שונים של הפרסום הזה - באף אחד מהם לא היה תאריך. הנחתי שהם מתקופת המאורעות. כעת מצטייר לי שהם מאוחרים יותר. כמעט כל העמדות מ-47' זהות למרשם של החוברת הזו. אחד לאחד. אני מניח, אם כך, שהחוברת פורסמה אז.

ניסיתי לנחש גם לגבי איכות היציקה וטיב הבטון, וגם כאן זה לא הניב תוצאה משכנעת. יש עמדות באיכות מזעזעת מ-47', יש עמדות באיכות מעולה מ-36', וכמובן להפך.

זוגתי שתחיה התחילה לעבוד לפני זמן לא רב בחברת "פלגי מים", אשר שוכנת ביקנעם המושבה.
מסתבר, שממש מאחורי בניין החברה (שגם הוא עורר את סקרנותי) מתנשאת לה עמדה משובחת ואיכותית, והרי היא לפניכם.. (כל הקרדיט הולך אליה, למרות שהיא לא נהנית במיוחד משגעון העמדות, תשומת הלב שלה הובילה אותי לעמדה זו)
מצורפת גם מפה של יקנעם המושבה המציינת בדיוק היכן עומדת העמדה.

כל הכבוד, וברכותי ל"שתחיה".

מה שמראה שיש עוד המון עמדות, גם מתחת לאף.

ארדיכל, אודה לך אם תוכל לענות/ לסייע לי.
גם על עמדה זו וגם על מבנה החברה, ששימש בעבר כבי"ס, מתנוסס בגאון סמל עיריית "יקנעם עלית". היות ויקנעם המושבה מנוהלת ע"י וועד מקומי ושייכת למ.א מגידו, העניין לא ברור לי כלל.

איזור התחנה המרכזית החדשה, רח' לבנדה....
למיטב ידיעתי האיזור המדובר היה די קרוב לקו החזית הן מדרום והן ממזרח (מוסררה)?...
הזדמנתי היום לסביבה ועל הדרך איתרתי שני מבנים מעניינים שלצערי לא ממש היה את מי לתחקר אודותיהם...

הראשון מבין השניים הנו מבנה שעל פניו שופץ לאחרונה אך היה נראה לי בסגנון הבנייה שאפיין מבני ממשל בריטיים, על גג המבנה מעקה ובו חרכים, עובדתית החרכים פונים כולם מזרחה כביכל לכוון האיילון שבסביבתו שכן הכפר מוסררה שגרם לא מעט צרות...
אינני יודה מה טיבו של המבנה ואם החרכים שעל גגו הוספו כמוטיב של נוי בשלב שבו הבניין הזה שופץ...
אני משתף אתכם בלבטי....

כתובתו של המבנה (שהיה נעול על שרשרת ובריח) הנה רח' גולומב 27 ...
צריך לבדוק את העניין...





אתר נוסף המצריך בדיקה הנו מה שנראה כמחסן כל שהו אשר כתובתו הנה ישראל מסלנט 48/50...
גם מבנה זה נמצא באותו תא שטח כשמה שלכד את עיני הנה פינת הגג הצפ' מזרחית שמסתתרת לה מאחורי צמחייה ותוספות בנייה...
מצד אחד ייתכן ומדובר בפתחי ניקוז למים מהגג אך מאידך, למה רק בפינה?...
ולפחות חלקם נראים לי שממש לא בקו הרצפה של הגג...

"אדריכל", אשמח לחוות דעתך המלומדת בדבר שני אתרים אלה (ובכלל , למי שיש מידע בעניין)...





לציין כי שני האתרים הללו ממוקמים על מבנים שנמצאו פחות או יותר על קו החזית טרום הקמת המדינה...


לבני.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אצטרך לנסוע ולראות. על פניו - הראשון נראה בינגו, השני לא.

השני נראה, מהתמונות, כאילו אלה הם חורים בקיר עם אבני כורכר. לא בנו ביצורים מאבני כורכר, שהוא חומר פריך, ולוקח לא מעט זמן להתעסק איתו. עד היום כל העמדות שמצאנו היו בטון, למעט האדמירל המתכתי וכמה ממש בודדות מאבן קשה יותר. וכמה עשויות לבנים שרופות, לבנות בדרך כלל.

בכלל, יש מעט מאד בניה יהודית בכורכר. זה חומר שככל הנראה השליטה בחציבתו, בסיתותו ובהנחתו היו תמיד בידי הערבים, ואני מנחש שזה נחשב היה ממש חצוף לגזול מהם גם את זה. מסופר על עקיבא אריה וייס שהתעקש לבנות את ביתו (הבית הראשון בת"א, לפני 100 שנים) בעבודה עברית, ולכן ויתר מלכתחילה על האבן (כורכר) ובנה אותו מלבנים.

תגיד - זו חתימה חדשה בתחתית הודעותיך? מה כתוב שם?

ומעניין מאוד מה עברו של הבניין, אני לא מצאתי שם שום שילוט או מישהו שניתן לתחקר בעניין...

ואכן זו מעין חתימה חדשה (למעשה הראשונה שלי אי פעם)...
סיומת של שיר עם יוגוסלבי נושן (סלובני למען האמת) ששמו "שיר מלחמה" / " VOJNA POEMA"
אם נערוך השוואה למשהו מוכר הוא יכל אולי להשתוות ל"ליל חנייה" של אלתרמן...
מעין שיר שמתאר את היערכות הגדודים/חיילים בלילה של טרום יום הקרב....

תרגום (לא ממש הכי מדוייק אבל כמעט) :

..."נתעורר לאור השמש והמלחמה תשיר את שירה שוב, אחי שלי, אל תסתיר את פניך היום יום המלחמה, יום המלחמה היום ! "

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

עשיתי אתמול סיור להשלמת ציוד. יש לי המון חורים בידיעת הארץ, אך כמה מהם מטרידים במיוחד. חלק מהם הם תוצר של עמדות שאתם ראיתם, והרגשתי שאני חייב לראותן בעצמי, כי המידע לגביהן נראה היה לי חסר. יש לי דף שבו אני כותב על מקומות שבוער לי לראות, ופעם בכמה שבועות אני לוקח יום חופש (מותר לי, הרי אני עובד בכל יום שישי ובכל שבת), ועושה טיול להשלמת ידע. עשיתי אחד כזה אתמול.

התחנה הראשונה - חוגלה. אחד מכם (אנא סלחו לי. לגבי חלק אני זוכר מי הם היו, ולגבי אחרים לא. שוב סליחה) היה שם והביא תמונות טובות, אך הן רק גירו את סקרנותי. מצאתי את המגדל די מהר. נהדר. יפהפה. תיבת בטון של קומה וחצי (ניתן לעלות לגג, אך הוא ללא קרוי) על עמודים. המוט של כוון הפרוז'קטור עדיין שם.מה שמענין הוא שבשלב מסוים הוסיפו קיר קטן שמטרתו להגן על מי שעולה ויורד בסולם. או שמישהו שם היה חששן מאד, או שהם היו נתונים להתקפות קשות. בכל מקרה - לא מצאתי סימנים של פגיעות כדורים, אבל זה לא בהכרח מעיד על כלום.



משם המשכתי לחדרה. הרבה שמעתי על השיקום של בית פיינברג בעיר, אך טרם ראיתיו. מדובר על הבית של לוליק פיינברג, גיסו של ישראל בלקינד ואבא של אבשלום. הבית שוקם תודות לתרומות המשפחה (בין היתר), והסיבה הגדולה למסיבה היו ציורי הקיר שנתגלו שם. יפה, מאורגן ונעים. מה שהטריד אותי זה שממש צמוד לבית עומדים עוד שני בתים מהתקופה ההיא, הרוסים ונרקבים. הנה כמה תמונות של בית פיינברג:



הלאה, לתחנה הבאה: המבצר ב"הבונים". ספק איובי ספק צלבני, מבצר מרשים מאד, עם חומות, מגדלים וחפיר. אלא שהבפנוכו לא קיים כמעט, שכן לפי מה שהבנתי - נבנה שם מתישהו כפר ערבי. בתוך החומות. והם לא הותירו כמעט כלום מהארכיטקטורה הצלבנית/איובית. עדיין מרשים.



(תסלחו לי על הפלצנות האמנותית. זה חזק ממני). התחנה הבאה היתה יקנעם, ממלכת האחיות. הן אמנם צילמו את שני המגדלים על הגבעה שלאחד מהם קוראים מגדל השנים, אך עשו זאת מרחוק, ורציתי מקרוב. דרך עפר שמתחילה מאחורי הקניון מובילה לגבעה. דווקא מגדל השניים הוא פחות מענין, אך יש עליו שלט כחול:



המגדל בקצה הדרומי של הגבעה הרבה יותר יפה. עושה רושם שהוא אתר עליה לרגל של הצופים, ואכן נזכרתי כמה מהר הגיב ישראלה כשציינתי שאני מחפש אותו. נהדר. לבד בנוף, מקסים. בפנים מישהו תקע 2 ספות, והפך אותו לזולה חמודה. כרכרתי סביבו וצילמתי בלי סוף.



מכאן, אם כבר אני בממלכת האחיות, למגדל האחרון שהן זיהו, במושבה יקנעם. תת המודע שלי הוביל אותי לשם בלי בעיות, ציווה עלי לעצור את האוטו, והוביל אותי אליו. צ'בע לכם. לא ראיתי אותו. אולי בהרף עין שלא נקלט בהכרתי, אבל ידעתי שהוא שם. אכן שם, אכן מגדל מרשים.



מכאן למחנה ישראל, ליד פונדק דברת. לבני כבר פיזז שם, אבל אני עוד לא. חבל שהוא כה מוזנח. הוא עדיין במצב די טוב, וראוי לשמר אותו.



הלאה לכנרת, וקודם כל למגדל. הבצרון שם "עושה לנו בעיות". מישהו (סליחה, סליחה) ראה אותו אך לא צילם, וביקש מתנדבים. איש לא הרים את הכפפה. אחר כך המישהו שלח תזכורת. נאדא. יואב הגיע לשם בלילה, והעלה תמונות שחורות. מה יש לו, לבצרון הזה? ובכן - מיסמרתי את יודע אמו! (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב - INTMF) . מקסים. עומד כמו טמבל באמצע הרחוב הראשי, דו קומתי, עם נוף של הכנרת, והפרוז'קטור שבראשו עדיין נכנע למערכת הכיוון! ראו, בין התמונות, את שתי הקטנות: הזזתי את הפרוז'קטור!







חזרתי דרומה, לשפך הירדן. מישהו (סליחה) זיהה ליד ביתנה תחתית, בסבך, בצרון. מצאתי בקלות - מה זה בסבך... בסבך עבות וקוצני. לא נכנעתי. פילסתי דרך בין הקוצים ונכנסתי. בצרון יפה וקלאסי.



אלא שמי שצילם אותו קודם לא שם לב לכך שחוות ביתניה עצמה מבוצרת כהלכה! וזה היה הבצרון המקורי היחיד שמצאתי בסיור הזה.



משם חזרתי לגשר הירדן. כבר מזמן נמצאו שם (שוב ושוב) 2 עמדות, והיה ספק לגבי האותנטיות של אחת מהן. הייתי שם, צילמתי, ועדיין אין לי מושג אם זו עמדה אותנטית וממתי היא.



אלא שהשניה ממש מפוארת. היא בקצה בית הקברות של כנרת (לא ההוא ליד המים, ההיסטורי/מפואר, אלא אחד צנוע יותר) ומשמשת כאתר אחסנה לציוד הנדרש לטקסי יום הזכרון. לשם כך, מישהו אף הרחיב את חלונות הקומה התחתונה, אך ברגישות הוא (היא?) שמר על תריסי המתכת של החרכים שהיו שם קודם. כך שיש שם חלונות גדולים, ותריסים קטנטנים.

אחר כך עליתי על המעקה של הירדן, והצצתי לקומה השניה. הפתעה - הפרוז'קטור המקורי מחכה שם לגאולה. נראה לי שצריך לחקור עכשיו את הפרוז'קטורים - אולי ניתן לתארך דרכם את הבצרונות.

מקנא בך !

הפרוז'קטורים האלה מתחילים לעניין אותי יותר ויותר...
על אף אחד מהם לא נותר שם הייצרן?..
מעניין !

אני עדיין מחכה להזדמנות הראשונה לעלות שוב לירושלים לצורך ביצוע סקר מעמיק יותר באיזור דיר יאסין / גבעת שאול, יש לי תחושה שמישהו ממתין לי שם ....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

https://2009-uploaded.fresh.co.il/2...12/79875828.jpg

שתי התמונות הראשונות מן המפנה הצפוני של המשק. השתיים האחרות, מן המרכז, עי המוסך. נאמר לנו שיש עוד, אך אצה לנו הדרך. נחזור איה, בשבוע הבא.

העמדה הראשונה - קלאסית ויפה. השניה - מהממת. בית שרוכב על באר, שגלו את העפר סביבה. ולבית מוצמדת עמדה! איזה מבנה סוריאליסטי!

הייתי באילון וחיפשתי בה עמדות. מצאתי רק אחת, דווקא אחת שאתה לא מצאת: ממש במרכז הקיבוץ, מגדל בטחון מאד משופץ עד שקשה לזהות בו את המקור. אבל יש שם שלט כחול, שמסגיר אותו.

באילון נבנתה שכונת הרחבה המכונה אחוזת ואן גוך. סגנון הבניה הינו כפי שמוצג לעיל.חשבתי לפתוח אשכול עם התמונה עם הכותרת : מי נתן לך רישיון?, כשהפנייה כמובן למתכנן המבנים המוזרים . חבר מן המילואים, טייל ומורה דרך, מתגורר בשכונה, אך לא פגשתי אותו. בשיחת טלפון הוא אמר כי היכן שניצבת ההרחבה התנוסס מגדל שמירה מרובע ומרשים, אשר נהרס. מקווה שאין זה המגדל שהעלית, ארדיכל. כאמור, בשבוע הבא נקפוץ לשם, ובעזרת החבר נאתר את מה שנותר.

בשבוע שעבר הייתי בחתונה בגן "אגדת דשא", ולהפתעתי גיליתי בקצה הצפוני של הגן עמדה לתפארת. עקב התאורה הפנימית של הגן התמונה יצאה גרועה, אך היא עדיין נותנת משהו. מצידה הימני של העמדה יש סככת עץ שאינה קשורה, בצידה השמאלי (מאחורי עצי הבננה) יש חדר נוסף ששייך לעמדה - הוא נראה היטב בעין, אך לא נקלט כלל בתמונה.



אם מישהו מתכנן לעלות לקיברו של מאיר אריאל בתחילת אוגוסט (עשור למותו), טוב יהיה אם יוכל לצלם את העמדה - היא אמורה להיראות היטב מהכביש שעובר ליד הגן ובהמשכו נמצא בית הקברות של הקיבוץ.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

היינו במשמרות בדיוק לפני שנה (וחמישה ימים), וצלמנו את העמדה הזו באור יום. מחוץ לגן הארועים, קצת הלאה מכיוון ההגעה אליו, יש דרך עפר. בקצה אחד שלה עומדת העמדה שסירפד צילם - וכך היא נראית גם מבחוץ:


ובקצה השני שלה, נדמה לי שזה המזרחי - עומדת עמדה מפוארת נוספת:



לקיבוץ משמרות היו, ככל הנראה, 4 עמדות בארבע הפינות שלו. העמדה שהיתה בכניסה לקיבוץ (דרום-מערבית, אאל"ט) נהרסה לאחרונה. כך גם זו שבאזור הנגריה/מסגריה. נותרו שתי אלה שצולמו כאן. שתיהן מספרות הסטוריה מורכבת של שיפוצים, שדרוגים ותוספות. לעיתים התגנב לליבי חשש-מה לבריאותו הנפשית של הקב"ט.

בכל מקרה - תקנו אותי אם אני טועה, אבל אני חושב שבכל פעם שמישהו מגלה עמדות שכבר גילינו בעבר, ראוי ונכון שאציין זאת. מצד שני - אני ממש חושש שזה ירתיע אנשים מלחפש אותן. אין לי מושג מה צריך לעשות במקרה כזה. שאשתוק?

אתחיל דווקא מהסוף !
ניצלתי את היותי באיזור עמק יזראל/רמות מנשה כדי לבקר במספר נקודות שעדיין לא נבדקו על ידינו כשלשם כך הצטיידתי ברשימת העמדות שהודפסה מבעוד מועד ....
במהלך ארוחת צהריים מהנה ב"מפגש מזרע" יחד עם ידידי משכבר הימים בן תל עדשים סיפר לי הנ"ל כי בכפר גדעון הסמוך קיימת עמדה מעניינת...
נו?.. ברור שבשלב הזה ארוחת הצהריים למעשה הסתימה והנה אנו בדרכינו לכפר גדעון הסמוך שם נכנסנו דרך הכביש הראשי והמשכנו בנסיעה לכוון מערב עד קצהו, מצד שמאל ניצב לו הבית המערבי ביותר של היישוב כשהפלא ופלא אחד מחדריו הוא למעשה....עמדה יפה יפה שתצפתה במקור לכוון מערב !

שימו לב:




העמדה משתלבת יפה בתצורת המבנה ולמעשה סביר כי לעולם לא הייתי מוצא אותה אם לא היו מספרים לי על דבר קיומה !

מעניין...


עוד ממצאים מהיום....בהמשך....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אם לא היו מוצאים שם סליק קשה היה לי להאמין שהייתי מגיע לשם, בחיי !
קיבוץ יפה כל כך, מהקיבוצים שעדיין לא עברו תהליך הפרטה...
הגעתי לשם כבר בשעות הבוקר , הרבה לפני המועד בו קבעתי להפגש עם מי שהייתי צריך וזאת מתוך תחושה שיש מה למצא במקום, תחושה שהתבררה כנכונה.

לאחר הכניסה לקיבוץ פניתי שמאלה (הבריכה התכולה נראתה משמאלי וכל כך מזמינה)....
המשכתי לכוון החניון שבמרכז הקיבוץ ממש למרגלותיו של מגדל המים שבירך אותי לשלום....





נהדר להתחיל ככה...


משם המשכתי רגלית לכוון מזרח/חדר הכושר של הקיבוץ שם אותר אתמול סליק משנות הארבעים אשר ממתין כעת לשליפתו מהקרקע.....
פגישה עם אנשי המקום , קיבוצניקים על פי מיטב המסורת, אנשי עבודה ואדמה לתפארת אשר לשאלותי בעניין עמדות שמירה וכו' סיפרו לי כי בתחום הקיבוץ יש לפחות חמש עמדות שכאלה ומסרו לי הסבר כללי היכן פחות או יותר כולן נמצאות כשהראשונה היא מה שמכונה בפיהם "עמדת החמור"... למה "חמור"?...
ובכן, מסתבר שהעמדה המדוברת ממוקמת בשטח שבו היו בעבר הרחוק לולים, מדי יום ביומו היה מגיע חבר המשק כשהוא רכוב על עגלת חמור כדי לאסוף את "התוצרת" ואת החמור היו קושרים בסמוך לאותה עמדה...
כל זאת עד שנת 1961 בה שולח החמור לדרכו ונרכש במקומו טרקטור חדיש ורב רושם !
בחיי שזה מה שסיפרו לי....

אז הנה היא "עמדת החמור" של עין השופט, עמדה הבנוייה מאבן כשלפחות הגג (יש פתח עליה אליו) הנו מבטון, חלונותיה גדולים ביחס למה שמקובלאך עדיין...עמדה כשרה למהדרין !
היא ממוקמת צפונית מזרחית לחדר הכשר של הקיבוץ במרחק של כ 100 מטר ממנו...ממש קרוב:






המשכתי בסיור ההיקפי כשפני דרומה עד שנתקלתי בעמדה נוספת, עמדה מזרחית הבנוייה מבטון כשבמעקה הגג חרך אחד ארכי בלבד הפונה מזרחה ואחד נוסף דרומה, ניתן ללמוד בהחלט מה היה הכוון ממנו נשקף האיום על הקיבוץ באותם ימים...





הלאה...
כאן כבר מדובר בממצאים שמבחינתי נחשבים למעניינים ויפהיפיים !.....

בהיקף מבני הקיבוץ מצאתי עוד כמה עמדות מעניינות אשר לפחות אחת מהן נראית ממש כמו מבצר קטן עם מאפייני בנייה שמזכירים את המשטרות הבריטיות...

יש כאן להערכתי שני דגמים לא ממש מוכרים של בצרונות ואנא חוו דעתכם/ן בעניין...

עמדה אחת ממוקמת ליד ספריית הילדים, מדובר במבנה עם מגדל נמוך על הגג ובו חרכים מאורכים....




בהמשך השביל מצאתי אחת נוספת, מהממת!
לא קיים שילוט המספר את סיפורה (לא קיים שילוט גם על הקודמת לצערי) אך על פניו נראה שהיא יותר אותנטית ושמורה היות וקירותיה חלקים ללא תוספת ה"שפריץ" וכל חרכיה קיימים, על הגג צופר אזעקה מהסוג שכבר הכרנו, תראו כמה היא יפה:






היה קצת קשה לתפוס את כולה בתמונה אחת...
היא קצת ביישנית ומסתתרת לה בין השיחים...
לטעמי יש בדגם הזה של העמדות מספר מוטיבים שהושאלו ממבני ההגנה הבריטיים מאותה תקופה כגון מעקות הגג בעלי השפה המעוגלת...
מעניין...
מישהו נתקל כבר בתצורה הזאת?

ועד כאן מה שמצאתי בעין השופט.
לפי מה שנמסר לי בתחילת היום כנראה שיש עוד לפחות עמדה אחת שהצליחה לחמוק ממני היום, אבל מחר...... יום חדש, אני שוב שם !
ששששש.... אל תספרו לה.....


ו.... פעם ראשונה שאני רואה את הדגם המנומר הזה.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אם אינני טועה בעבר הדי רחוק נערך כבר ביקור בקיבוץ הזורע אך היות ושהיתי באיזור החלטתי שאנצל זאת לביקור במקום (אגב - למיטב זכרוני הוא לא מופיע ברשימה שהדפסתי)...

נכנסתי דרך השער הראשי וכמובן חיפשתי קודם כל את הנקודה הגבוה ביותר כנקודת מוצא.
פניתי שמאלה לכוון הרכס המשתפל ואכן מסתבר שהכוון הוא נכון היות ושם שכנו בתיו הראשונים של הקיבוץ, שם הוא למעשה התחיל....

המבנה הראשון שלכד את עיני היה המבנה הזה אשר גגו מעוטר במה שהזכיר לי מבצר !
אני לא יודע אם זו תוספת מאוחרת או שמישהו חמד לו לצון (או שתי האופציות גם יחד) אך
על המבנה קבוע שלט לא גדול המספר את סיפורו וקשר למה שאנחנו מחפשים מסתבר שאכן יש ויש ("מקום ריכוז בטחוני")...





משם המשכתי במעלה הרכס בין בתי הקיבוץ המנומנם משהו בשעת צהריים חמה...
ותראו מה מצאתי !
על פניו זו הנקודה בה התחיל הכל מבחינת קיבוץ הזורע !

מגדל השמירה שמור היטב, על גגו זרקאור במצב ההכי טוב שראיתי עד כה (אם היה שם מישהו הייתי מבקש לטפס לגג עצמו כדי להנציח אותו).....
ו...צירפתי גם תצלום של המגדל בתקופה של טרום המדינה כדי שנוכל לערוך השוואה:



שימו לב לזרקאור - מעניין להשוותו כפי שהוא נראה היום לזה המופיע בתצלום משנות הארבעים, על פניו הם נראים זהים לחלוטין !




הסתובבתי סביב המגדל ולהפתעתי מסתבר כי דלתו פתוחה, לאחר שביקשתי רשות להכנס התברר לי כי המקום שימש עד לפני מס' שנים כמוזיאון לתולדות הקיבוץ, הנה כמה תמונות מתוכו וכן תמונות שצולמו מבעד לחלונות התצפית שבקומה העליונה הראשונה לכוון העמק והשנייה לכוון בתי הקיבוץ החדשים (כללית צפון):





ו...מערכת הכוונון של הזרקאור (שמצבה נפלא) ואפילו .... מתג ההדלקה והכיבוי שלו:





וסיפורו של המקום ועוד קצת תמונות שצולמו בסביבתו...





ועד כאן השלל להיום...

מחר יהיה זה יום חדש ומה אפשר מיום חדש כבר לצפות?....


לבני.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אז ככה...
היום בהמשך לפעילות המתבצעת בקיבוץ זכיתי לפגוש גברת מקסימה בשם בתיה רזניק אשר משמשת (בין השאר) כאחראית על שימור האתרים שבמקום, אישה חדורת מרץ ומוטיבציה ברמות לא מתקבלות על הדעת ממש !.....
לשאלתי בדבר עמדות ההגנה של הקיבוץ ולאחר שהצגתי את רשימת האתרים בהם ביקרנו עד כה יצאנו יחד לסיבוב השלמות...

מסתבר שפרט לעמדות שמצאתי אתמול היו עוד שלוש שחמקו ממני ולא אחת בלבד כפי שחשבתי !
אך הנה היום כל השלושה נלכדו גם הן ברשת שהרי בינינו, לא היה להן שום סיכוי לחמוק ממני בזכות הסיוע שקיבלתי "מבפנים" ...


נתחיל...

הראשונה ממוקמת על גגו של אחד המבנים הראשונים של הקיבוץ אשר ממוקם ממש בסמוך לכניסה הראשית, מדובר למעשה בשני חרכים אנכיים הקבועים כל אחד על פאה של מעקה הגג, האחד לכוון כללי צפון והשני מערב, הנה שניהם בתמונות הבאות (שימו לב בתמונה הראשונה לחרך שבמרכז מעקה הגג):





מבנה מאותו סוג ממוקם במרכז הקיבוץ , על מעקה הגג של המבנה הזה מצאתי רק חרך אחד בלבד כשקיימת אפשרות כי השני נאטם במהלך השנים (כך על פי בתיה למרות שאני לא ממש מוצא סיבה לכך) הנה הוא ממש מעל החלון של הקומה השנייה:





ו.... העמדה האחרונה, מהסוג שאנחנו מאוד מחבבים...
מדובר בעמדה שניצלה מחיסול ממוקד בזכות בתיה שלוותה אותי כשהסיפור הוא כזה, לפני שנים הוחלט על הקמת מפעל במקום בו ניצבת העמדה כשהכוונה היתה למחוק אותה מהאדמה לצורך העניין, כשבתיה שמעה על הכוונה להרוס את העמדה היא יצאה למלחמה נגד ההחלטה האומללה או כפי שהיא טענה באזני לפני מס' שעות..."הגנתי עליה בגופי" !... לא מדהים?...
וכך, הנה היום, עומד לו מפעל מודרני בסמוך לעמדה בת כשבעים שנה, הם חיים בשלום ללא מריבות וסיכסוכים והיא אפילו שמורה לתפארת ומשמשת כמשרד....





ומסתבר כי בעין השופט היתה עמדה נוספת, תשיעית במספר, אך למרבה הצער דווקא היא לא שרדה ונמחתה מעל פני הקרקע כי "מישהו חשב שכך צריך לעשות".....

אז מה היה לנו?...
עין השופט, שמונה עמדות בסה"כ , סליק שממש בימים אלו עומלים על חשיפתו וגברת נחמדה בשם בתיה רזניק שתמשיך לשמור על אינטרס השימור והאחזקה למען הדורות הבאים !

עין השופט בידינו !!!..


והנה משהו קטן ממה שנמצא בסליק היום (ויש עוד לפחות 10 חביות שעדיין לא נפתחו) !

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

עין השופט:

מסתבר שהעמדה היפיפיה הזאת:



שימשה בעבר הרחוק כמבנה הנשקייה של הקיבוץ.


העמדה הזאת:



ידועה בשמה "עמדת בראשית", כך היא מכונה על ידי בני הקיבוץ והנה ממש לפני כחצי שעה נשלחה אלי על ידי בתיה רזניק תמונה יפה יפה של העמדה הזאת כפי שצולמה על ידה בימים "קרירים" יותר...
מקסים !





רמת/גבעת השניים:

ובכן, בעבר ביקרה במקום "חתולים" וצילמה את אחד המגדלים, עקב בעיות עבירות (תקופת החורף בה הגישה למקום קשה עקב תנאי הקרקע) הסתפקנו בתצלומים שצולמו מרחוק וכן נותרנו עם שאלה שנשאלה "מה מקור השם שניתן לאתר הזה ומה סיפורו בכלל"?...
אז הנה הפתרון לשאלות כפי שמצויין על השלט שניצב ליד המגדל הדרומי...
גם תמונות אלה צולמו ע"י בתיה רזניק מעין השופט ותודתי לה על האישור להעלותן לכאן:





ומסתבר שברמת/גבעת השניים יש גם מגדל צפוני שהנה הוא כאן בתמונה:





אז בקיצר...ברמת השניים יש שני מגדלים צפוני ודרומי....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

תדפדף באשכול הזה למעלה. הידידה שלך שלחה לך תמונה שלי, שהעליתי כאן.

בתגובה לארדיכל - לבני רציני...ואתה צודק, את התמונה הורדתי מהאתר שלכם ושלחתי ללבני בסוף המייל כדי להראות לו למה התכוונתי. חו"ח לא לוקחת קרדיט על מה שלא ביצעתי... הכל למען העניין. ידידים=שותפים=עמיתים. בברכה

ואין כאן שום "חְשָש" לקרדיטים ו/או לקיחתם. התכוונתי להעיר את תשומת לבו של ידידנו לעובדה שהוא מדווח על עמדות שכבר דווח עליהן ימים ספורים קודם לכן. אגב - מה שכונה בדיווח שלו/שלך כ"עמדה דרומית" היא צפונית, ולהיפך.
אני מבין שאת מעין השופט, ואת עזרת ללבני למצוא שם את כל העמדות. אני גם מניח שאת מכירה את שאר העמדות באזורך, או לפחות את חלקן.
מה שעלה כאן, באתר הן אלה:

המגדל של דליה; מגדל המים שלהם המשמש גם כעין מוזיאון; ועמדה בתוך הקיבוץ, בחלקו המזרחי, ליד המסגריה.
2 המגדלים של רמת השניים.
3 עמדות במשמר העמק - מגדל גבוה, מדרום למוסד; עמדה המשמשת כמחסן בגדים בחצר המוסד; ועמדה ממזרח לכניסה, מין מוזיאון קטן.
2 עמדות בהזורע - מגדל בשיפולי ההרים, ששימש כמוזיאון קטן; ועמדה בתוך אזור גני הילדים, שקשה להכירה אך יש עליה שילוא.
8 העמדות של עין השופט.
עמדה ביוקנעם המושבה, מגדל של 3-4 קומות.
כ-6 עמדות שונות בבת שלמה הותיקה, רובן ליד הכביש ואחת בקצה השני של הרחוב.

האם את מכירה עוד?

ברוכה הבאה !

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

מסתבר, שבשקט בשקט הצלחתי להנחיל לשתחיה את הסקנרות לבצרונים...
היא שאלה את יו"ר הוועד ביקנעם המושבה לגבי עוד עמדות.
הוא אמר שאין עוד עמדות כמו זו שצילמנו, אך שיש עמדת ירי על בנין הוועד, אותה אצלם בקרוב, וסיפור מענין אחר:

שתי עמדות השמירה אותן צילמתי ואותן צילם גם לבני, אם אני לא טועה, הם "מגדלי השניים".

מסתבר, שבחלקה הצבאית בבית העלמין ביקנעם ישנה אנדרטה לזכרם של השניים, בצורת עמדות שמירה! כמובן שאגיע לשם בהקדם האפשרי לצלם אנדרטה זו.

חתולים ושתחיה - כל הכבוד. חזקו ואמצו ואל תשכחונו.

נווה אילן. כבר הרבה מאד זמן שאנחנו יודעים על הביצורים שם. מישהו הפנה את כולנו לאתר המושקע של אילן סקלי, בנו או נכדו של דוד סקלי, המהנדס שבנה שם את הביצורים.
http://homepage.mac.com/tcdb/1948/ezion.htm

אחר כך מישהו סיפר גם לאילן עלינו, והוא קפץ הנה לביקור קצרצר, שנשמע היה נלהב. אלא שהוא הציע שנטייל לשם, ואיש מאתנו לא ממש הגיב, והוא ירד מזה. בנוסף, נתקלתי גם אני במסמכים על ההתבצרות שם. אלא שכל המידע הזה לא מצא את מקומו כאן, באשכולות הביצורים. אני חושש שזה בגלל שכאשר נודע לנו על זה, זה עוד היה בתקופה שהתמקדנו רק בתקופת המאורעות.

בכל מקרה, הייתי שם היום. הר גבוה, מבוצר לחלוטין. כ-4-5 מבני בטון מבוצרים, ועוד לא מעט בונקרים חפורים, תעלות קשר, וכל טוב הארץ. בקצרה - היה זה סקלי שהזהיר שמבני הבטון עלולים להיות מלכודת מוות ליושביהם, כשתגיע ארטילריה, והציע לעבור לבונקרים. במעלה החמישה השכנה אכן נפלו לוחמים בגלל התבצרותם במבני הבטון הללו (הבצרונות).

אז הנה כמה תמונות:


כאשר עולים לפסגת ההר (טיול ממש נחמד וקל), מגלים מיד את המבנה הראשון, אלא שהבנ"ז מהחברה הסלולרית השתמשו בו לאכסן את הגנרטור, וחסמו בעליבות את חרכי הירי/תצפית. במבנה הבא שנראה מישהו הרחיב אותם. בשניים אחרים הם עדיין קטנים ויפים.



בפסגת ההר עומד בית האפנדי, מבנה ערבי של בעל האדמות הקודם, שנבנה כנראה בשנות העשרים/שלושים, והשתמש כבר בבטון ובקורות ברזל.



וכמובן הבונקרים היצוקים, שנראים כהמשך ישיר לבצרונות, אלא שהם תת קרקעיים:

נראה ש"התלבשנו" חזק על איזור רמות מנשה....

את התמונות הבאות שצולמו ברמת השופט שלחה אלי בתיה במייל ועד שידידתינו תלמד להעלות לכאן תמונות בכוחות עצמה אני אשמש כ"שליח" ...
ולחשוב שאת זה כותב מי שבימיו הראשונים ב"פרש" לא ידע איך לשלוח הודעה פשוטה... נו נו....

ובכן, ברמת השופט צולמו שתי עמדות כדלקמן, האחת מכונה "העמדה הדרומית" ואם בתיה תרצה היא תרחיב ותסביר לנו היכן היא ממוקמת, מה שנמסר לי בעניין העמדה הזו הוא שבתוכה קיים קיר/מחיצה פנימית עם חרך ירי שייעודו כנראה לפגוע במי שיצליח לחדור לתוכה, מעין הגנה על שוכני העמדה מפני חדירה מבחוץ החרך/מחיצה נראית בתמונה השלישית... מעניין:





וה"סנדלריה", מבנה ששימש הן כעמדה והן כנקודת תצפית לגילוי אוירונים כך לפחות מוסבר בשלט שעליו:







ברמת השופט היו כנראה בשעתו שבע עמדות ! כיום נותרו רק השתים שצולמו על ידי בתיה והובאו להלן, כמה חבל.



ו...בקרוב כנראה יהיו חדשות מכוון עפולה והסביבה...
אין ספק שגילוי הסליק בעין השופט עשה לפרוייקט שלנו רק טוב....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

שתחיה פתחה את הבוקר באיתור עמדת הירי השוכנת על בית הוועד המקומי ביקנעם המושבה.
צילמה בסלולרי- ומייד שלחה לי.

הנה היא לפניכם (ישראלה ציין עמדה זו באחת מההודעות באשכול הביצורים 9)

בדרכי מאי שם לאי פה יצא לי היום לעצור לכמה דקות בקיבוץ הזורע. חתולים (או טלי?) מצאה שם לפני המון המון זמן עמדה באזור בתי הילדים, שהיתה יותר שלט של עמדה מעמדה. לבני מצא שם לא מזמן כמה מבנים "חשודים", ואחד מהם הוא מגדל מרובע, עתיר שילוט, המשמש גם כמוזיאון.

די בקלות מצאתי את העמדה באזור בתי הילדים. אכן, הרבהשלט, מעט מאד עמדה, אם כי השלט מתגאה בכך שהיא חלק ממערך ההנצחה. הדלת היתה פתוחה, ומבפנים זה קצת יותר "עמדתי". ראו:



אחר כך הסתובבתי בחלקים הגבוהים של הקיבוץ, ודי מהר מצאתי את מגדל המים. הוא עטוף צמחיה עבה, שאפילו לא איפשרה לי לצלם את השלט שהוצב עליו. הייתי צריך לצלמו מ-3 כיוונים שונים כדי שאפשר יהיה להבין את הכתוב בו. אעשה עמכם חסד:

מגדל המים. המגדל הוקם ב-1941 לאספקת מי השתיה ליישוב, כשלא נמצאו מים בקידוחים. על הגג של המגדל נבנו 2 דירות למגורים. חברים אהבו לגור במגדל בגלל ריחוק ופרטיות. עם הזמן התחבב המקום על צעירי הקיבוץ והמתנדבים. עד היום נשמרים כאן מי שתיה לשעת חירום.


את המגדל/מוזיאון שלבני מצא לא מצאתי, אבל שוב למדתי שגם בביקור שלישי באותו קיבוץ ניתן למצוא עמדות שלא נמצאו קודם לכן.

..." עם הזמן התחבב המקום על צעירי הקיבוץ והמתנדבים."...

מאוד מעניין...

להערכתי המקום שימש כחדר לקריאה ועיון בספרי יהדות והסטוריה.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אתמול בבוקר החזאים הבטיחו גשם. כנראה המלקוש. אז זה אומר שיהיו עננים בשמים, וזה יום מופלא לצילומים. קמתי בבוקר, התרחצתי, התלבשתי ונסעתי למטולה. שעתיים ועשרים דקות.
במטולה יש 2 וחצי עמדות שמי שהיה שם רואה מיד. הן ממש בכניסה למושבה הותיקה, משולטות היטב. כבר מזמן ידענו עליהן. ה"חצי" היא עמדה על גג הבית, שלא לגמרי ברור אם היא עמדה, וממתי, ואולי היא באמת חצי עמדה - אחת שהיתה פעם גדולה יותר ופירקו חצי ממנה.
הסתובבתי קצת במושבה, ומצאתי עוד אחת. גדולה, יפה, פוטוגנית, משקיפה צפון מזרחה. אז הנה בקטן שתיים וחצי המוכרות, והנה החדשה שמצאתי:



כשהסתובבתי אחר כך במושבה וניסיתי לשאול אם יש עוד, איש מאנשיה לא הכיר אפילו את זו שמצאתי. רק את השתיים וחצי כולם מכירים. מוזר.היא לא כל כך מוסתרת, אם כי היא לא על הרחוב הראשי, אלא בסמטה קטנה המתפצלת ממנו מזרחה.

אבל תוך כדי הסתובבות גיליתי שלט עם סיפור שכלל לא הכרתי, והוא מאד הפתיע אותי: מסתבר שבמהלך מלחמת העולם השניה היה קרב בין מדינות הציר לבעלות הברית, כאן - על אדמת א"י - והוא אפילו הסתיים בנצחון הפשיסטים!

מדובר כמובן במאמץ די נואל של כוחות בריטיים לגרש את הצרפתים של וישי מלבנון, שהסתיים במפלה, ומחצית העיר מטולה נכבשה ע"י הצרפתים. למשך תקופה מסויימת היו צריכים איכרי מטולה לחצות את הגבול, עם רשיונות שהוענקו להם מידי יום, כדי לעבד את שדותיהם "הכבושים". סיפור הזוי למדי, שהסתיים כאשר הבריטים יצאו לקרב נוסף והניסו את הצרפתים. בכל מקרה - את המחצית "שלנו" של מטולה, הצילו דווקא הנוטרים מבני המושבה, כי הבריטים ברחו מהעיר.




ממטולה קפצתי לראות את חצר תל חי, שהשמועות על שיפוצה הגיעו עד ת"א. ראיתי והתרשמתי - בעיקר מהעננים הלבנים שהיו בשמים, ואפשרו לי לצלם את החצר בתמונות סקסיות (תסלחו לי, כן? כל אחד והפירוש שלו ל-סקסי). אלאה אותכם רק בעמוד התאריכים, זכר לאשכול תל חי של ישראלה.



מכאן לדפנה. בלנקו-אי-נגרו כבר מצא מזמן את העמדה שם, אך לא צילם אותה. אחר כך הוא שב והזכיר לנו שיש שם עמדה שטרם תועדה (ותודה ליוסיפון שהיה הראשון שמצא את עמדת מגדל, ולא זכרתי שזה היה הוא). בלנקו תיאר במדויק היכן היא, ואכן היא היתה בדיוק שם. יפהפיה.



אחד מחברי הקיבוץ שלח אותי לראות עוד 2 מבנים ש"אולי יעניינו אותי". הראשון - קופסת בטון נטולת הוד והדר, ואפילו בלי חרכים, שהיתה המבנה הראשון שנבנה מחוץ לחומת ההתיישבות, ושימשה כמחסן נשק. את הצריפים של ההתיישבות מזמן פירקו, וכך נותר החדרון הקטן הזה כשריד הותיק ביותר שנותר מהעלייה על הקרקע. שלט שמספר את סיפורו הוצב ע"י הקיבוץ והמועצה, אך הוא עשוי עץ והוא במצב התפוררות מחריד.

השני קרוי שם "פילבוקס". יושב על פלגי נחל דן, באחד המקומות היפים והנעימים בארץ. השלט שעליו מספר שהוא נבנה ע"י הקיבוצניקים ב-47, על סמך שרטוטים של עמדות בריטיות:



או קיי, בראבו דפנה. אחר כך טיילתי בכל מיני מקומות, נפגשתי עם כל מיני אנשים, והדרמתי לכנרת. בעין גב היו שמועות על בצרון, טלי חשבה שהיא זיהתה שם משהו. נכנסתי, חניתי, ודי מהר גיליתי מגדל ממש גבוה, ליד הרפתות - אולי מגדל מים - שיש לו קירות מגן עם חרכים אופייניים דווקא בקומת הקרקע:



אבל משהו לחש לי להמשיך ולחפש, ועד מהרה מצאתי את אחד הביצרונות היפים שראיתי.אז ככה: עין גב יושב, כידוע, על שפת הכנרת. בשטח נטול טופוגרפיה. למזלם היה תל עתיק שם, שלימים הסתבר שהוא עיר מהתקופה הישראלית, ועל ראשו הם הקימו בצרון. ככל הנראה - כבר ב-37', עת עלו על הקרקע כאחד מישובי חומה ומגדל. נדמה לי שכבר אז, בשנות השלושים, הם סיידו אותו. בכל מקרה - עד מהרה הוא נתייתר, והפך לסנדלריה של הקיבוץ. לבד, על ראש התל, ניבט אל הכנרת. עם תוספת גג מצועצע ומצחיק.



מכאן הדרמתי הלאה, לשער הגולן. מצאנו תמונות ישנות של בצרון שם, ואפילו אחת די חדשה. נתב שטח היה שם וצילם אותה, ואת השלט הכחול של המועצה שהיה מוצב עליה.
הייתי שם בעבר, ולא מצאתי אותה, והחלטתי לחפש אותה שוב. ובכן - צר לי, גבירותי ורבותי. היתה ואיננה. גילחו את הלולים שהיו לידה, וגם אותה. לא נותר ממנה כלום. חבר קיבוץ שעבר שם הסביר שהיא נהרסה. זה מה שנותר ממנה:



מה שאומר שהסכנה ממשיכה לרחף.

....

יש בעמדה/ביצור הפגוע הזה משהו מאוד יפה/אוטנטי....
יש לו ממש אופי !

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

נסעתי עם זוגתי שתחיה, לחופשה קצרה.מצאנו חדר ברבדים. מאוד בסיסי, אבל מספיק.האמת, שרצינו להתקרב קצת לבסיס בו נמצא בנינו: גוליס, ולראות מעט מן האיזור בו נלחם אביה של רעייתי כלוחם גיבעתי. גם בפרוזדור ירושלים ביקרנו, ובעמק האלה, וזאת מתוך כוונה לתור את הארץ כדי למצוא מקום מגורים עתידי, אם וכאשר נעזוב את הישוב בו אנו חיים כעת. כמו כן היינו בקיבוץ באיזור בית שמש,שגונב לאזנינו שיש בו ספרים רבים אשר הושלכו מן הספרייה. עברנו ,באישור כמובן, על המצאי, ולא היה משהו מעניין, מלבד ספר ידיעת הארץ אשר ניתן לבוגרי הבריגדה. הספר מאת פראוור, והחלק הנחמד בו, מפה די גדולה של אי מ1945. לעניין העמדה הפגועה, היה ניצבת ממערב לקיבוץ, וכניראה חטפה במהלך הקרבות ב48. המבנה השני הינו באר מבוצרת אשר הוקמה עם העלייה לקרקע, ומצוייה כעת סמוך לכניסה למשק.

לא ידעתי שיש עדיין ספרים שנשארו ממה שהוצא מאותה "ספרייה מדוברת"...
חשבתי שהכל כבר "נעלם"...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

...כשנוסעים מרחובות לנס ציונה רואים בצד ימין עמדת שמירה. בפעם הבאה אביא צילומים.
מי מכיר, מי יודע

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אזי נדמה לי שהיא כבר הוזכרה כאן באחד האשכולות הראשונים...
אם אינני טועה אף צויין לגביה שהיא לא ניצבת במקומה המקורי אלא הוזזה לנקודה בה היא ניצבת כיום...

אבל יש סיכוי שאני עושה קצת...סלט...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בתקווה שהמקום לא תועד כבר...


הבוקר יצא לי לעבור בסמוך לקיבוץ ומשום מה היתה לי תחושה...

נכנסתי דרך השער הראשי ושמחתי לגלות שבמרכז הקיבוץ נותרו לא מעט מבנים ישנים השמורים במצב טוב מאוד ועל כל אחד מהם שילוט..."האסם"..."המכולת" וכו'...
עמדות....לא מצאתי (למרות שאין לי ספק שיש שם)!

כאשר יצאתי מהקיבוץ ופניתי שמאלה לאחר כמאה מטרים של נסיעה מצאתי!
אחת , בודדה אבל בכל זאת...
עמדה נאה הממוקמת על גג מבנה באר שנמצאת אמנם מחוץ לקיבוץ אך קרובה מאוד לגדר ההיקפית...




ושוב ...יש לי תחושה חזקה שיש שם עוד מה למצא...
אבל היה צריך להגיע כבר לעבודה.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

צחי (סולו) הלשין באשכול מקביל על ביצרון בביצרון (יליד 1935), עפ פלמ"חניקים על הגג. היה חושך, והוא לא צילם. נסעתי וצילמתי. מדובר על בריכת המים ברחוב הראשי של המושב, שבוצרה בתקופת המאורעות. הנה היא:


משם קפצתי לחוות הבופאלו הסמוכה (ממש למרגלות הבריכה, פחות או יותר), קניתי גבינות וצילמתי תאואים. גדולים, מסריחים ומכוערים - אממה - אחלה חלב, ואחלה גבינות.


וסיימתי בגדרה. יש שם מגדל מים מבוצר, שכולנו ידענו עליו אך איש לא צילם אותו. ליד בית הכנסת הותיק. סתם, שיהיה.


בדרך לביצרון ביקרתי גם ביסודות, שם לבני (אאל"ט) מצא מגדל מים מבוצר נוסף, למרות שהישוב הוקם אחרי 48, וזה די מתמיה. ובכן - הסתובבתי קצת במושב, מצאתי את המגדל המבוצר, אבל עוד יותר מהמגדל, הפתיעו אותי שתי עובדות אחרות:
א. הם ממש חרדים.
ב. בתי הסוכנות, שהוקמו בשנות החמישים, נותרו כפי שנבנו. ממש שמורת טבע של מושבי עולים. מדהים לגמרי. אפילו בנגב אין כאלה.

וכן, יש להם מגדל מים מבוצר.

ידידה שלי שאלה אותי על כפר יחזקאל. אם אני מכיר את הסיפור על בית הכנסת, ועל עוד איזה בנין מודרני ומעניין שעומד שם במרכז המושב. היא גם הזכירה משהו על איזו עמדה. כמה היא התאכזבה לשמוע שאני לא מכיר כל בנין בארץ.
אבל הכבוד הגברי שלי לא נתן לי מנוח, והתחלתי לחפש חומר. די מהר הגעתי לאתר של המושב - http://www.kfar-y.co.il/Default.htm. לתדהמתי - יש שם מצגת נפלאה מוקדשת לעמדות "שלנו", עם תמונות והסברים.
כואב לראות שנותרו רק כ-4, וגם הן בדרכן אל השכחה. כואב (אבל פחות) לדעת שהייתי שם פעמיים במסע צייד - ולא ראיתי אף אחת מהן, ועוד המון פעמים שעברתי ליד הכפר, ולא טרחתי להכנס, כי "הרי אין שם כלום".

אז תראו את המצגת הנהדרת הזו. עם תמונות, ותיעוד של כל מה שהיה ואיננו, ומפה ומראי מקום - בקיצור, יופי.

הנה כמה תמונות מהמצגת:

מס' קילומטרים אחרי חוות השיקמים, לכיוון בית קמה - יש עמדה שאני חושבת שאינה מתועדת.
לא יכולנו לעצור ולצלם, אם יש מישהו באיזור שיכול - סבבה!

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

הבצרון של קיבוץ דורות כבר תועד באשכולות הביצורים פעמיים. זהו, ככל הנראה, הבצרון שטלי מתייחסת אליו. בכל מקרה - הוא עונה במדוייק לתיאור שלה.
ראו כאן:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...597#post3211249
וכאן
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...654#post3048373

אכן, זוהי העמדה

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ליד באר טוביה (מושבה שהוקמה בתקופת העליה הראשונה, הותקפה קשות בפרעות תרפ"ט וננטשה ע"י יתרת תושביה. הוקמה מחדש ע"י חבר'ה מ"השומר" וסבלה קשות, שוב, בתקופת המאורעות) יש מגדל בטחון. בשדות, בין המושב לבין קרית מלאכי. ידעתי עליו, אחר כך שכחתי, אחר כך נזכרתי וחזרתי אליו אבל החלטתי שהוא לא רלבנטי, אחר כך קראתי שהוא מאד רלבנטי, אז שוב נסעתי ותיעדתי והעליתי לכאן.

וגם העליתי את הסיפור שלו: איך הוקם ע"י שמואל פומברובסקי כדי לשמור על הפרדסים שלו, ואיך שימש כבית קפה בתקופת מלחמת העולם, ואיך ניטש עליו קרב בתחילת מלחמת השחרור, ואיך ניצחנו וזה איפשר לנו להשתלט על כל האזור.
ואחר כך...

ישבתי עם כמה מותיקי באר טוביה, ואחד מהם זרק לי, כלאחר יד, שהמגדל של פומברובסקי זה בכלל לא זה שניצב בין העיר לבין המושב, אלא שהוא בתוך העיר. חיפשתי אותו כמה פעמים, ולשווא. בטמטומי - לא חיפשתי אותו ברשת, אלא בעיר.

בשבת חיפשתי אותו ברשת. מייד מצאתי אותו, עם מפת הגעה. נסעתי וראיתי וצילמתי. מין מוזיאון כזה לתולדות ההתיישבות, נעול כמובן. נחמד דווקא - לא מרשים. ראו:




או קיי. אז מצאנו את בית פומברובסקי האמיתי, ועליו בכלל נסובו כל הסיפורים שסיפרתי והכרתי.

אבל אם כך, מה זה? לא מצאתי עליו כלום, חוץ מידע אישי שגם הוא נבנה בשנות המאורעות. מישהו יודע עליו משהו? הנה הוא, המגדל שבלב השדות, בין באר טוביה לקרית מלאכי, מגדל שאיש לא מספר עליו כלום:

מזרחית לרחובות, העמדה הכי יהודית שיש

זהו המגדל הצוחק, שנבנה ע"י מהנדס בשם גליק בזמן המאורעות. הוא שב ומופיע באשכולות הבצרונות מדי פעם, להערכתי - כבר 3 או 4 פעמים. הוא גם ידוע בשם המגדל של סתריה, כיון שהדרך הקצרה ביותר אליו היא מתחנת הדלק של סתריה. בכל מקרה, תודה לבגירה.

באחד המופעים שלו כאן באשכולות, נשאלה השאלה מאיפה יש לו ירמולקה משונה כזו, ואפילו עם חריץ דמוי מצפה כוכבים. איש לא התייחס לשאלה. אני מעיז לנחש שהמהנדס גליק ניסה לשוות מראה "אזרחי" למגדל, למקרה שהבריטים יעשו בעיות.

מגדל מתוק ויפה. המועצה לשימור אתרים כוללת אותו לא פעם בסיוריה, ומוזר שהם לא קבעו שם שלט. אלא אם כן היה שלט, ונעקר....

מצד אחד אינני מוצא אזכור לעמדות בטבריה ברשימה ובארכיון הפורום ככלל, עם זאת קשה לי להאמין שעדיין היא לא על המפה...

אשמח לתשובה במהרה היות ויש לי מספר תמונות של ממצאים שצולמו בעיר ממש אתמול...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

לא היה לנו. אני מחכה בכיליון עיניים.

כאמור, השבוע הזדמנתי לעיר השוכנת לשפת הכנרת, עיר עתיקה שההסטוריה שלה כרוכה היטב גם לתקופה שבה אנו עוסקים, ישוב יהודי, ישוב ערבי, מאורעות וכו'...

הסתובבנו באיזור העיר הישנה ותוך כדי נסיעה הצלחתי ללכוד ממש מספר עמדות מעניינות, בסה"כ נראה לי שסיור של כשעה בעיר הישנה יכל להניב לא מעט תוצרת ולו בגלל העובדות שעל פניו נראה די קל לאתר את העמדות בגלל הבנייה מאבני הבזלת שעליה כל תוספת מאוחרת יחסית נראית די בולטת לעין ומכיון שבסה"כ השטח המדובר הוא די מצומצם בהיקפו...

כאמור, העמדות שהצלחתי למצא צולמו תוך כדי נסיעה והיות ולא היה לנו זמן להתמהמה (הנסיעה היתה נסיעה במסגרת העבודה) לא ממש הצלחתי להביא את הכתובות המדוייקות בהן נמצאות העמדות הללו...
ללא ספק נתון זה יהווה תוספת למוטיבציה לשוב לשם בשנית לצורך השלמות...


הראשונה הנה עמדה הממוקמת על גג בניין, לא רחוק מהתחנה המרכזית ומה שנראה כאיזור תעשייה...




מעט מזרחית יותר נמצאת עמדה נוספת שהיא למעשה תוספת של קיר פינתי עם חרכים על גג בניין נוסף:



ו..נקודה נוספת שממוקמת ממש בעיר תחייב חוות דעתכם היות ויש סיכוי כי מדובר בכלל בפתחי ניקוז למרות שהתוספת נראית מאוחרת יותר ....




זה כאמור מה שהצלחתי לצוד תוך כדי נסיעה קצרה יחסית בעיר...
"יודעי דבר" יודעים לספר על עמדות נוספות שמסתתרות בטבריה, מה שמיחד אותן הוא המצאותן על גגות בתים וחצרות...

זה בהחלט נשמע מעניין, סוג של שמורת טבע שלא נחקרה עדיין?...

בהחלט נותר טעם של עוד...
"אדריכל", אתה כבר אורז ויוצא לדרך?....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

למעשה אני כבר בדרך...
מלהיב.
כזכור - והטבריאני שנהג לפקוד אותנו חזר על זה כמה פעמים - התחולל בתקופת המאורעות טבח בטבריה, וזאת בנוסף על רציחתו של ראש העיר היהודי של העיר המעורבת.
טבריה היתה אז בלב הענינים. פוריה, למשל, היתה - ככל הידוע לי - הישוב היהודי היחידי שננטש במאורעות 36-39. במצפה השכנה נהרג אז אחד ממייסדי השומר (והמושבה מצפה), בעמדו על משמרתו.

כל הכבוד, לבני, ותודה

אם תיסע מהעיר לכוון המלון הסקוטי שם תפנה שמאלה לאותו כביש שנע לאורך החופי רחצה (כללית לכוון צפון כשהחופים מימינך) לאחר נסיעה קצרה של כ 100 מטר פחות או יותר תמצא משמאלך מבנה נטוש מעניין בפני עצמו, על המבנה הבנוי אבן בהירה מעין שער ומעליו שרידי אותיות דפוס עבריות...
(כבר מזמן המבנה הזה עורר אצלי סקרנות אך כנראה שמזמן לא נסעתי שם עם מישהו שיהיה מוכן לעצור לרגע ולתת לי כמה דקות).....
בקיצור, אם תעמוד מול המבנה הזה ותתחיל לסרוק את הצמחיה שמשמאלו ואשר צמודה לשולי הכביש (כביכל מהמבנה לכוון העיר) לאחר כמה עשרות מטרים בודדות תגלה עמדה קרקעית עטופה ומסוות טוב על ידי צמחיית הפרא שבמקום...
כנראה שמדובר בעמדה שחלשה על הכביש או לכוון החוף עצמו...

היא מחכה לך !



ו....מר שוסטר, תראה כמה צפייה יש כאן לעמדות הטבריאניות...יאללה...תתחיל להפגיז....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

שלום
אני חדש פה ,אבל הנושא עניין אותי וגיליתי ביצרונים כמו בתמונות באתר פה , בעירי , הוד השרון , וזו תרומתי הצנועה לאתר. שתי התמונות הראשונות הן של מגדל המים ועמדת ההגנה עליו במושב עדנים , שתי התמונות שלאחר מכן הן של בריכת המים של נווה הדר עם הבצרונים מעליה , שלוש התמונות האחרונות הן של עמדה מבוצרת שכנראה הגנה על באר מים שניתן לראות מאחור , כיום שכונת גני צבי.

אני שמח שבחרת להצטרף אלינו. העמדות שלנו יפות יותר מאשר אצל המתחרים, חזקות יותר ושמורות היטב.
אבל... בהדר כבר היינו. כמה פעמים. מצ"ב תצלום מתוך גוגל ארץ ובו, מסומנות בקו תחתון אדמומי, העמדות שצילמת - וביניהן, ממש בדרך, שתיים שפספסת. זו של יורדי הים נמצאת בחצר הקדמית של בית פרטי (ואני מת להכנס לשם ולצלם אותה מקרוב) וזו שבפינת האשל/ז'בוטינסקי - עמדה נמוכה, בצומת הרחובות.



המבנה השלישי שצילמת הוא סילו. ממגורת דגן. זו לא עמדה או בצרון, אלא מבנה תעשייתי מבטון שעל גגו יש עמדת בקרה שרק נראית כמו בצרון.

אגב - אם היית שם, יצא לך לראות את המוזיאון המטורף לענתיקות שמישהו שם בנה בחצר ביתו?

את העמדה ברחוב האשל לא מצאתי , אבל את העמדה ביורדי הים אכן ראיתי ויתכן שהבית הוא מנוי שלי ואני אוכל לצלם את העמדה מבפנים.
מוזיאון הענתיקות מתפקד כרגע כפאב/מסעדה לא מוצלח.

אתה רוצה להגיד לי שאתה מסתובב שם באזור, והיא כבר לא שם?
למען הסר ספק - הנה הגדלה של המיקום שלה. אשמח אם תבדוק שוב.
וכמובן - כולנו נשמח לראות תמונות של הבצרון מיורדי הים.

ואם גם הפעם (פעם רביעית היום) ההודעה הזאת תימחק לי כשאלחץ "שלח" אני חונק מישהו !!!....


משום מה יש לי תחושה שכשרוב האנשים שומעים היום את המילה "שפיים" הדבר הראשון שעולה בראש זה מרכז קניות גדול או לחליפין פארק מים....
קצת עצוב...
אני מניח שכמות האנשים שזוכרים/יודעים כי מדובר במקור בקיבוץ וותיק שתולדותיו קשורים קשר עמוק למפעל ההעפלה הבלתי ליגאלית לא"י הולכת ופוחתת עם השנים.....זה חבל.

מזה זמן רב שאני אומר לעצמי שאני חייב להכנס לקיבוץ הזה ולחקור ולמצא מה מסתתר בין בתיו ועציו אך לצערי זה לא ממש יצא עד צהרי שישי האחרון שהחלטתי כי הגיע הזמן לשים סוף למחדל !

נכנסתי לאוטו, מזגן (כמובן) ותוך כרבע שעה מצאתי עצמי בככר הסמוכה למרכז הקניות העמוס....
עקפתי אותו באלגנטיות ושמתי פעמי לכניסה הצפונית לקיבוץ (מכוון צפון ולא מכוון פארק המים), על פי נהלי העבודה הקבועים מה עלי לחפש קודם כל?...נו?...

צדק מי שענה "את מגדל המים" !
כידוע לנו, מגדלי המים אופי מעניין להם...
הם תמיד יימצאו בנקודה הגבוהה ביותר ולעיתים קרובות יהיו מוסתרים מאחורי עצים זקנים...
וכך גם בשפיים !

רבותי ראו הוזהרתם !... הוא גדול ומאיים וצבעו אפור!...
מגדל המים של שפיים הוא בהחלט מרשים, חרכי תצפית /ירי קבועים בהיקף מעקה הגג בסידור מעניין של שניים מאוזנים ואחד אנכי (כך נראה לי לפחות), על הקיר הסמוך לדלת הכניסה אליו קבוע שלט יפה המתאר את עברו המפואר ובסמוך שלט מתכת נוסף דמוי פעמון ועליו הסבר.....


הנה הם:






ותוספת מעניינת ...
על קיר שמור, סמוך למבני הציבור של הקיבוץ, קבועים לוחות שיש ועליהם תמונות מתחילת ההתיישבות במקום כשתחת לכל תמונה הסבר או ציטוט מעניין הקשור אליה...
משעשע לחשוב שכך היו נראים החיים כאן לפני שישים שנה כשבמרחק של כמה מאות מטרים ממני ניצב אחד ממרכזי הקניות ההומים בארץ.....

והנה לוח השיש עליו סיפור נחמד הקשור למגדלינו:



(לא לדאוג!.. צילמתי את כל לוחות השיש אך אני מעדיף להעלותם באשכול נפרד כדי לא לסטות מהנושא)....


אז אם מגדל מים יש לנו....נמשיך הלאה !...

שימו לב רבותי למבנה המופיע בתצלום (שצולם להערכתי אי שם בשלהי שנות השלושים תחילת הארבעים), שימו לב לתוספת שצמודה לקומת הקרקע ( שנראית כתוספת מלוחת עץ ), לחלונות, למעקה הגג....



ובכן, במרחק של כמה עשרות מטרים מערבית למגדל המים ניצב מבנה מאוד מאוד דומה כשמה שמשך את תשומת ליבי הוא מה שנראה כחרך אנכי סתום בבטון בפינה השמאלית של הגג !



מה אתם אומרים?...
אם אתם עדיין לא בטוחים שימו לב למה שמצאתי בפאה המערבית של אותו מבנה, להערכתי גם כאן מדובר בחרכים שנסתמו בשלב מאוחר יחסית:



משום מה, לא יודע למה...כשראיתי את המבנה הזה ישר נזכרתי במבנה מסויים שצילמתי בעין השופט !
הכוונה היא למבנה הזה (שמצולם בזוית הפוכה לזה של שפיים...וואלה, יש דמיון ביניהם )!...




מעניין !....



חיפשתי עוד...לא מצאתי.
עם זאת, כששמתי פעמי לכוון היציאה , הבחנתי במבנה הנ"ל, אמנם יש לו גג רעפים אך בהנחה והוא הוסף בשלב מאוחר יותר אזי מה הם אותם חרכים שמופיעים בתמונה מתחת לשפת הגג?....
יכל להיות שיש כאן מבנה נוסף שחרכיו לא נסתמו היות והותקן עליו גג חדש?...
נדרש כאן "סיעור מוחות" (לא היה ממש את מי לשאול בשישי בצהריים)....



ביציאה מהקיבוץ חלפתי ליד המבנה הזה שנראה כמבנה לאחסון תבואה, אין לי ספק כמעט כי מדובר במבנה מהתקופה "המדוברת", לא מצאתי עליו שום תוספת מעניינת אבל החלטתי לצלמו...



ואת רשימת היישובים הזאת...



ואת הפטריה המעניינת גם...



אז היה משתלם להגיע לשפיים שלא כדי לקנות בגדים ב H&O .........


את התמונות האחרות של תחילת ההתישבות במקום אעלה בקרוב (הצטבר כבר יותר מדי חומר לערוך)....

נ.ב - לפני כחודש ביקרתי בקיבוץ שדות ים, פרט למגדל מים יפה אך נטול חרכים לא מצאתי דבר... לידיעתכם/ן !

ועכשיו...דיר בלאק !...רק שלא יימחק לי שוב....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

פגישה שנקבעה לי באילת בבוקר יום ראשון נתנה לי את התירוץ הנדרש לחצות לאט לאט, במהלך השבת כולה, את הנגב. ניצלתי את ההזדמנות להשלים כמה פערים - ערים נבטיות; ישובים כנענים; המצפים; ואחת עשר הנקודות.

אתחיל מה-11. במוצאי יום כיפור 46 עלו לאתריהם אחד עשר קיבוצים. גיליתי אותם דרך ביקור בשניים מהם - שובל ומשמר הנגב, ובשניהם גיליתי במרכז הקיבוץ מגדלי בטחון דו קומתיים, שעל הגג שלהם נוצקו 2 מרפסות עגולות, בולטות מקו המבנה, בשתי פינות נגדיות. זה היה מצחיק, והעליתי את תמונותיהם באחד מהאשכולות הקדמוניים של "ביצורי המאורעות".

בועז זלמנוביץ', גולש ידען שנהג להשתתף כאן בפורום, דיווח על עוד כמה - אבל לא הצלחתי למצוא אותם. חלק, פשוט בגלל שלא הזדמן לי להגיע לאזורם. השבת הזו, עם כל עיתותי בידי, החלטתי למצוא את כולם. התחלתי בנחאביר, הלא היא בארי הישנה. זמן קצר לאחר מלחמת השחרור הקיבוץ עבר לנקודה חדשה, והותי באתר ההיסטורי את בית הבטחון, את מגדל המים, ואת מערכת הביצורים המחופרת. הם עדיין שם, כק"מ מערבה מהקיבוץ, בואכה עזה. סימני ההפגזה של הצבא המצרי (הסבר להדגשה - בהמשך) ניכרים היטב בבית הבטחון. הצבא המצרי החל להפגיז את נחאביר במאי 48', ובחודש שלאחר מכן כבר היה הקיבוץ נתון למצור, למשך 4 חודשים - כאשר הוא כל הזמן מופגז. ההתחפרות המסיבית הגנה על המגינים, והם לא עזבו את המקום.



בית הבטחון הבא אמור היה להיות בין החממות של מושב מבטחים. זה בערך כמו להגיד "אי שם בתל אביב". החממות של מבטחים הן עיר ענקית של חממות ושל עובדים תאילנדים, וקשה עד בלתי אפשרי למצוא ביניהם מגדל דו קומתי. בדואי שעבר במקום עם הטנדר הואיל ללוות אותי ל"מגדל עם האוזניים". אגב - בשונה מהדיווח של בועז, לא ניתן כבר לעלות לגג הבנין, כי מישהו גנב את המדרגות.

קיבוץ מבטחים (אל תחפשו. אין יותר) הוקם כארבעה חודשים אחרי ש-11 הנקודות עלו לקרקע, אך גם בו נבנה מגדל זהה. החבר'ה מהקיבוץ עזבו אותו כדי להקים את ניצנים, והישוב נותר נטוש עד 1954, כאשר מושב בשם מבטחים, של עולים חדשים מכורדיסטאן, הוקם בסמוך לנקודה הישנה. ממנה, מהנקודה הישנה, נותר רק מבנה הבטחון, מצולק כולו מכדורים ופגזים של הצבא הבריטי. ולהלן סיפור המעשה: באפריל 48', ממש לפני הפינוי, הגיעה יחידה של הצבא הבריטי לקיבוץ מבטחים, ודרשו לחפש בקיבוץ אחר משאית ערבית שנחטפה, על מטענה. הקיבוצניקים (מה, היה להם מה להסתיר?) סירבו והתבצרו. הבריטים, שראו שזה לא הולך בטוב, החלו לירות ולהפגיז את הקיבוץ, אבל גם זה לא עזר, והם עפו משם. ומכאן.



המגדל הבא שחיפשתי, על סמך המידע של בועז, היה של אורים הישנה. האתר מופיע במפות 50000 ליד קיבוץ צאלים. בועז דיווח שמדובר בשטחי אש של הבסיס השכן, אבל היה שבת. נסעתי בדרכי עפר לא רעות, בין גבולות לצאלים - התברברתי, וכל הזמן ראיתי אותו, אבל נורא רחוק. בשום אופן לא הצלחתי להתקרב אליו יותר מק"מ וחצי. בסוף החלטתי להשתגע, ונכנסתי עם הפרייבט לתוך המדבר, נוסע בחולות דוך אל המגדל, מסתכן בשקיעה בכל שניה. זה לא קרה, והגעתי, אבל זה היה מאד מפחיד. הפעם - הפגיעות הן של הצבא הישראלי שמתאמן עליו כעל מטרה. מה אגיד לכם, אנחנו הרבה יותר רצחניים מהמצרים או הבריטים. ממש לא נשאר ממנו הרבה. אורים, אגב, עברה לישוב אחר מיד אחרי המלחמה.




ואז, לאחר שנחלצתי משם (לא היה קל), ועצרתי לתפוש קצת אויר בשערי הקיבוץ צאלים, גיליתי שאני מסתכל על עוד מגדל, כזה בדיוק. שלם, יפה ומשולט. קיבוץ צאלים הוקם בינואר 47', 3 חודשים לאחר עליית האחד עשר, וחודש לפני מבטחים. וגם הם בנו מגדל. ככל שאני יודע - המגדל של צאלים לא אכל אותה מאף אחד מהצבאות.



עד כאן המגדלים של ה-11. 11 פלוס שניים. והרי חידה למאזינים: מישהו יודע מה דינם של המגדלים בחצרים; גל און; וקדמה? אני יכול לדווח שהמגדל של תקומה, היום מושב שרשרת, לא קיים. גם המגדל של דנגור (היום נירים) לא קיים. דנגור נמצאת קצת צפונה מכרם שלום, ולמעט חורשה ושלט של הקק"ל - אין שם שום דבר. גם כפר דרום, ברצועה, היתה אחת מהאחת עשרה, ונותרה מעבר לגבול. לא נותר כלום מהמגדל שלה.

ונעבור למצפים. ב-43' הוקמו בנגב 3 מצפים, שהיו נקודות התישבות לכל דבר. הם הוקמו עפ"י תכנית אחידה, שכללה 4 חדרים למתיישבים, בית בטחון, מחסנים וחומה סביב כל אלה. בזמנו דיווחתי על ביקור בבית אשל המשתקמת, שבזמן מלחמת השחרור היתה נצורה ומופגזת במשך שנה שלמה, ולא ננטשה. נדמה לי ששמעתי שאת בית הבטחון שלה המתיישבים עצמם הרסו, במהלך המצור, כיון שהוא הקל מאד את החיים לקת"קים המצריים, ובעזרתו הם טיווחו את הישוב. כיום, בשחזור, הם "בנו" מחדש את בית הבטחון ע"י שלד מתכת המתאר את נפחו. ראו:



בשבת נסעתי לראות את שני הנותרים - גבולות ורביבים. התחלתי בגבולות - האתר היה נטוש, מוקף גדר. בזמנו טענתי שאין גדר שאין בה פרצה, ולפיכך דשדשתי בחולות סביב האתר, כדי למצוא אותה. סבתי גבולות והקפתי אותה - ונאדא. אין פרצה. הסתפקתי בצילום האתר דרך הגדר, כשאני מציין את בניית האדובה (קש ובוץ) של האתר כולו.



גם ברביבים האתר היה נטוש, אך השערים היו פתוחים. הייתי שם לבד, טיילתי בין המבנים לחפירות הרבות, ולפתע - ממש משום מקום - גיליתי פתאום שני מטוסים - פרימוס ודקוטה. זה היה סוריאליסטי לחלוטין. המצפה של רביבים היה נתון להפצצות אויריות כבדות, והפגזות רבות, אך החזיק מעמד. יעד מבוצר ומחופר להפליא. אני בטוח שלבני יאהב את התמונה האחרונה.



הגעתי לאילת עייף ומרוצה. בהזדמנות אחרת אדווח על הערים הנבטיות והישובים הכנענים.

ככל שאני לומד יותר פרטים, העסק יותר הזוי

אחרי שכתבתי על העמדה שעל גג הבניין בסיבוב מוצא (מיד לאחר הפנייה למבשרת ציון), ואחרי שלבני כבר אמר שמצאו אותו לפני... ריאתי השבוע עמדה נוספת, משולשת, על גג בניין מעברו השני של הכביש - בקרבת המקום בו עמד היקב.

נא לא לחפש תוך כדי נסיעה...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

רשמתי לפני את ההתעלמות שלך משני המטוסים ברביבים.
לגבי העמדות במוצא: יש שתיים. האחת על גג בית ברוזה, והשניה על גג בית מקלף. זו שעל גג בית ברוזה היא אכן משולשת. הנה הן בגוגל ארץ:


אני חושש שהעמדה המשולשת שראית היא עמדת בית ברוזה, שתועדה כאן בעבר. אשמח מאד לגלות שטעיתי, ויש שם עוד עמדה.

למען הסר ספק - בית ברוזה הוא ממזרח לכביש 1, בית מקלף ממערב לו.

באשר למטוסים ברביבים - מדובר במטוס דקוטה שבא להחליף מטוס דקוטה אחר שהוצב באתר ונהרס בסופה שעברה במקום. המטוס שני המוצג במטוס אוסטר (וגם נושא סימונים של כזה) הוא למעשה מטוס פייפר.

לא התייחסתי למטוסים כי הנושא כוסה בהרחבה במקומות אחרים.

ואם כבר - האם היתה התייחסות ל"מגדלי השניים" בעמק יזרעאל?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ודאי שהייתה!

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אלא באשכול זה ממש, ופעמיים. היתה גם התיחסות קודמת של האחיות באחד האשכולות הקודמים.