21-05-2009, 19:01
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 1,742
|
|
זאת לא חפירה
זה מה שאתה מרגיש וזה חשוב מאוד..
שמע, אם אתה מרגיש שאתה מפתח נטיות אובדניות או דיכאון מתקדם אתה צריך לצאת משם...
בכל מקרה אחר,
אתה צריך להחליט,
זה לא כיף - אף אחד לא ישקר לך,
אבל כל אחד לוקח את הקושי בצורה אחרת.
אתה רוצה לפרוש - תפרוש, אתה רוצה להמשיך - תמשיך
רק תדע שסביר להניח שגם לא תהיה מרוצה במקום החדש שלך,
ואז תגיד - מה אני גם לא לוחם וגם יוצא חמשושים??
ופתאום במקום לשמור 8 שעות, להכין פריסה של שעתיים זה טחינה חבל על הזמן,
ומ-6 שעות שינה, פתאום נורא קשה שמעירים אותך אחרי 10 שעות שינה,
ואתה תהיה הרבה יותר חפשן, כי זה טבע האדם - הוא מסתגל נורא מהר והרבה יותר קל להסתגל לטוב.
ואז אתה תנסה לצאת משם וחצי שנה תבכה ובסוף תצליח ותגיע למז"י ותעשה יומיות - ופתאום תורנות מטבח בשבוע זה כי המפקד דופק אותך ואולי נקבול אותו...
ואז יכולים לקרות 3 דברים:
1. תחליט שהצבא לא בשבילך ותחתוך
2. תראה שעבר לך כבר חצי שירות ואתה תתחיל לספור דקות במשך שנה וחצי עד לאוטובוס של 3 וזין שאני אצא ב-4 ואסגור משרד
3. תרגיש ריקנות וחוסר סיפוק, ורגשי נחיתות מול כל טירון בן יומו שיוצא הביתה עם נשק..
אז חשוב לי שתבין שגם אם תצא זה לא גן עדן,
ושאתה נורא מהר תתרגל לזה שקל לך ואז הקל יהפוך להיות קשה...
ושתחליט אתה איפה אתה רוצה לסיים את השירות שלך, רק לפני שאתה מוותר לעצמך תדע
זה לא כל כך קשה להיות לוחם,
וכמעט כל אחד יכול להיות כזה..
|