לימון מונה למפקד חיל הים כשהיה בן 26. לאחר מכן כיהן כראש משלחת הרכש של ישראל באירופה. כאשר הטילה צרפת אמברגו נשק על ישראל הוא יזם הברחת חלקי מטוסים ונשק לארץ וגם את מבצע הברחת הספינות מנמל שרבורג לארץ
ynet
פורסם: 16.05.09, 19:41
מרדכי (מוקה) לימון, מפקד חיל הים בתחילת שנות ה-50 ומי שהגה בין היתר את הרעיון להבריח את הספינות משרבורג שבצרפת לישראל, הלך היום (שבת) לעולמו והוא בן 85.

לימון נולד בפולין בשנת 1924. כשהיה בן 10 עלה לישראל ולמד ב"בית חינוך" בתל-אביב. בצעירותו הוא הדריך ב"פלי"ם" (פלוגות הים של הפלמ"ח), הפליג בשירות צי הסוחר הבריטי במלחמת העולם השנייה, פיקד על ספינות מעפילים. כשהיה בן 26 בלבד הוא קיבל דרגת אלוף ומונה למפקד חיל הים - תפקיד בו כיהן כמעט ארבע שנים.

בשנות ה-60 כיהן כראש משלחת הרכש של ישראל באירופה. פרטים רבים על שירותו למען ישראל נחשפו בספר "מוקה לימון" של העיתונאי מירון צור. במסגרת תפקידו, לאחר שצרפת הטילה אמברגו נשק על ישראל ב-1968, ניצל לימון את העובדה שלפני מלחמת ששת-הימים הוא קיבל רשות להנחית בצרפת מטוסים ישראלים לקבלת ציוד. בתיאום עם אל על גויסו מטוסים שהפכו למטוסי מטען וביותר מ-100 טיסות, מסביב לשעון, הועמסו על סיפונם נשק וחלקי חילוף למטוסים - אפילו כאלו שלא היה שייכים לישראל. בנוסף הוא גייס מדינה קטנה שתרכוש נשק ותחמושת מצרפת. הציוד הצבאי יצא באוניה מצרפת בארגזים.

אבל המבצע הכי מפורסם שבו היה מעורב לימון היה "מבצע שרבורג". בדצמבר 1969 הוחל במבצע "נועה", במהלכו "נמכרו" חמש ספינות לחברה מסחרית נורבגית לכאורה כדי להשתמש בהן לחיפוש נפט בים הצפוני. מאחורי החברה עמדו למעשה השירותים החשאיים של ישראל. ב-20 בדצמבר תוגברו בחשאי אנשי הצוות, ובליל חג המולד הפליגו הספינות במסווה של אימונים מנמל שרבורג לנמל חיפה.


עם גילוי יעדן האמיתי של הספינות גורש לימון מצרפת, וכן הושעו מספר קצינים צרפתים שסייעו למבצע. שר הביטחון דאז, משה דיין, תקף את הצרפתים: "החזרת לימון - הפגנה דרמטית של עוול מצד ממשלת צרפת".

עם חזרתו לארץ שמו הוזכר כמועמד למשרת מנכ"ל משרד הביטחון, אך הוא לא מונה לתפקיד. בדצמבר 1970 הוא מונה על-ידי השר שמעון פרס לחבר בצוות לשיקום הפליטים הערבים. יחד איתו היה בצוות מבקר המדינה כיום, מיכה לינדנשטראוס. מאוחר יותר מונה לימון לנציגו של הברון רוטשילד בארץ ולחבר מועצת החברה לישראל.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3716577,00.html

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

יהי זכרו ברוך

A friend in need - is a friend indeed

תהה מנוחתו עדן

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

יהי זכרו ברוך.

אדם שעשה המון למען בטחון ישראל, יהי זכרו ברוך.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

קראתי את הספר מוקה לימון כשהייתי בן 11 תמיד הערצתי את דמותו
יהא זכרו ברוך סמל ומופת ללוחמי ישראל ולפוליטיקאים של פעם

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

נישא על ידי אלופי צה"ל ובינהם מפקד חיל הים הגיע הארון והונח במקום
נערכו תפילות על ידי רב וחזן צבאיים וקדיש על ידי הבן
כיתת חיילות חיל הים סייעה בהנחת הזרים (זרי נשיא המדינה, צה"ל וחיל הים)
מחלקת חובלים במסדר וירי כבוד
נשאו דברים: נשיא המדינה, מפקד חיל הים והבן
המקום היה ערוך היטב לקראת הבאים ומוכן ליום החם
בדבריו הזכיר נשיא המדינה את פעילותו של מוקה ובין היתר את היותו צנוע, מופנם ושתקן אבל חריף ונועז.
מפקד חיל הים הזכיר את שרותו של מוקה כקצין וכמפקד ספינה בתחילת ימיו של חיל הים ואח"כ כמפקד חיל הים. ואת תרומת סירות האימון לקורס חובלים ושמירת המשכיות לימוד השייט והפיקוד.
צביקה, הבן תאר את מסלול חיו של מוקה ובין היתר את היותו ימאי על אוניית הצי הבריטי במלחמת העולם השנייה, את היותו ממעיט במילים ובעל כח סבל והזכיר כיצד בעת שאונייה בריטית עצרה את ספינת המעפילים עליה פיקד הודיע מוקה למעפילים, שהם יועברו לקפריסין והוא בכדי לא להתפס, קפץ אל המים ושחה לחופי ישראל.... כ- 10 שעות. כיצד טופל בים על הספינה (לאחר שנפצע בקרב אשקלון מירי מטוס מצרי) וביקש שיעשה שימוש בחומר ההרדמה המועט בטיפול בפצועים אחרים ומוקה נותח ללא הרדמה.
על כך שכאב כמעט לא העיר לילדיו אבל היה להם ברור מה הוא חושב בשתיקתו
נכחו כמובן חברי המשפחה וגם חבריו בני ה- 80 ומעלה שהפליגו כ"ארצישראלים" על אוניות הצי הבריטי, פעלו להקמת חיל הים ושמירת בטחון חופי ישראל ונתיבי האספקה לישראל בשנותיה הראשונות. מפקד חיל הים לשעבר אברהם בוצר (צ'יטה),שר הבטחון אהוד ברק, עוזי דיין, קצינים בכירים מחיל הים היום ובעבר ורבים אחרים.

שלום,

היום בצהריים הובא האלוף במילואים מרדכי "מוקה" לימון ז"ל למנוחות.



לפני כשנתיים וחצי זכיתי לפגוש אותו לראיון נדיר. את הפגישה המרגשת עבורי, אירגן חברנו לפורום kufxh שנכח בפגישה יחד עם אביו, מוותיקי חיל הים וחברו מילדות של מוקה. הפגישה נערכה בביתו של מוקה בתל-אביב והיא תועדה בוידאו.



בטרם נפגשנו, Kufxh הכין אותי לפגישה עם אדם צנוע ושתקן, שככל הנראה יהיה קשה לדובב אותו. אולם לשמחתנו מוקה שיתף פעולה ולא חסך בפרטים. מוקה היה אדם גבה קומה, צלול בדעתו ומרשים. בצניעות רבה הוא שטח בפני את סיפוריו המרתקים.





למען האמת מטרת הפגישה היתה לשמוע מפיו של מוקה את השתלשלותו של הקרב הימי שנערך אל מול חופי אשקלון ב-19.10.1948. קרב אשר שהתפתח לקרב אווירי בו התרסק מטוס הוקר פיורי מיצרי בעת שרדף אחרי מטוס בופייטר ישראלי. באותה העת חקרתי לעומק את התקרית האווירית שהתרחשה בעקבות הקרב הימי במסגרת תחקיר מקיף לטובת ציור הפלת מטוס הפיורי.



מוקה היה על סיפונה של אחת משלוש הספינות המעורבות בתקרית (אח"י הגנה) ולרוע מזלו נפצע מרסיסי פצצה שהפיל מטוס ספיטפייר מיצרי בקרבת כלי השיט שלו. מוקה פונה לבטן הספינה לקבלת טיפול רפואי ובכך החמיץ למעשה את ההזדמנות לראות במו עיניו את מטוס הפיורי המצרי נופל לים בעת המרדף אחרי המטוס הישראלי.



תוך כדי הראיון, התברר לי שלזכותו של מוקה נזקפת תרומה לא מבוטלת למדינה הצעירה גם בתחום האווירי. למען האמת די הופתעתי למשמע אוזני שכן כהכנה לראיון קראתי אודותיו במספר מקורות שסיפרו בעיקר על עברו הימי וכן על חלקו בפרשת שרבורג. לא נתקלתי בשום איזכור על פועלו האווירי.



לכן בחרתי דווקא ביום קבורתו לחשוף מעל דפי הפורום מעט אודות תרומתו האווירית של מוקה שוודאי תפתיע רבים:



לדבריו של מוקה, לאחר שהביא ארצה את אניית המעפילים האחרונה עליה פיקד, "כ"ט בנובמבר", חזר לאירופה. מלחמת העצמאות פרצה בעת ששהה במרסיי שבצרפת. באותו הזמן נשאל האם יוכל לתרום מכישורי הניווט שלו לטובת מפעל הברחת הנשק ארצה. מרבית פעילות ההברחה רוכזה אז בצ'כיה. מוקה נתבקש לסייע בפעילות הברחת הנשק בתפקיד נווט אווירי על סמך ניסיונו בניווט ימי... לצורך הניווט האווירי השתמש מוקה בסקסטנט לשימוש אווירי (Bubble Sextant), שנבדל מסקסטנט רגיל (המותאם לניווט בגובה פני הים) בבועת אוויר המסייעת במציאת האופק. לאחר שהתאמן על המכשיר במלון גבוה במרסיי, הגיע לצ'כיה והחל לטוס כנווט במטוסי קומנדו שהוטסו ע"י צוותי אוויר שבדיים ואמריקניים.

מוקה זוכר שצורף כנווט לצוות שבדי שהטיס "מטוס תלת מנועי גדול עם פח גלי". לשאלתי האם מדובר ביונקרס 52, השיב בחיוב. הוא הוסיף ותיאר באוזני כי זכורות לו כ-5 טיסות כאלו עם היונקרס ארצה - לעקרון. מאותן הטיסות הוא זכר במיוחד את ההתזות של השמן מהמנוע בקדמת הגוף ע"ג שמשת תא הטייסים בשעת טיסה מעל האלפים.



מוקה סיפר גם שהיה שותף להעמסת מטוסי מסרשמיט על מטוסי הקומנדו במסגרת מבצעי "בלק" בבסיס ההתארגנות שליד פראג. זכורות לו טיסות "בלק" ארצה עם עזר וייצמן ומוטי פיין (הוד). הטיסות יצאו מז'אטץ ועצרו לחניית ביניים בקורסיקה (בבסיס איאצ'ו). סיפור הכיסוי של טייסינו בפני הרשויות בשדה התעופה בקורסיקה היה שהיעד אליו הם טסים או ממנו הם מגיעים הוא קפריסין. כמו כן, כל המסמכים שהחזיקו אנשי הצוות היו קפריסאים.



מוקה זוכר אירוע בו במהלך חניית ביניים לצורך תדלוק בקורסיקה בדרכו מעקרון לאירופה, נשאל צוות מטוס הקומנדו בו טס באופן ציני ע"י הקורסיקאים "האם יש מלחמה בקפריסין" מאחר והגה הכוון (המצופה בד) היה ככל הנראה מנוקב. יתכן שמדובר בפגיעות בד קלות כתוצאה מהפצצת שדה עקרון.



לאחר סבב הטיסות בו השתתף, נשאר בארץ ופנה למפקדת חיל הים שזה מכבר הוקם בבקשה להצטרף והשאר זה היסטוריה...



בשלב האחרון של הראיון, שניכר היה שמוקה פתח את סגור ליבו ושיתף אותנו במידע מרתק, לא יכולתי להתאפק ולשאול אותו האם יהיה מוכן לספר למצלמה את זיכרונותיו מפרשת שרבורג. במשך דקות ארוכות זכינו לשמוע את סיפורו של האדם העומד מאחורי תכנית הברחת חמש הספינות מנמל שרבורג. היה מרתק.



אדם יקר היה.

יהי זכרו ברוך.