אפשר בבקשה לקבל מידע על כיבוש לוד א ויותר נכון הקרב של גדוד 89 (קומנדו) בפיקוד משה דיין במלחמת העצמאות

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

בספרו של משה דיין "אבני דרך" תמצא הרבה.

חפש
"מבצע דני"

אומרים כי הגדוד התכונן לקרב.
אבל בפועל חלף דרך העיר והם נכנעו.
אומרים שלוד נכבשה בדקה אחת!
אומרים שהערביות ספקו כפיים וצעקו:"אללה כרים", הפלמחניקים השיבו שגם על הרצפה אפשר...
היו זמנים.
היינו נחושים.

"חוד החנית", מאז... ולתמיד...

יש מעט חומר באתר עיריית לוד.
יצא לי להשתתפ פעמיים בסיורים בעקבות כיבוש לוד, מרתק.

בנוסף לחומר רב שתוכל לנבור ולמצוא בנושא, סרקתי עבורך קטע קצר וכן תמונה שמופיעה בספרון הנקרא "מלחמת העצמאות" אותו כתב אביעזר גולן. הספרון יצא ב- 1985 בהוצאת משרד הבטחון.קציו חנוך ראשי.ענף הדרכה והסברה.

תרשימים טובים ומעט סיפורת על הקרב תוכל גם למצוא בספרון הנקרא: "מדריך כרטא למלחמת העצמאות" של יהודה ואלך, אולם את החומר הזה אמנע מלסרוק עבורך בשל החשש לפגיעה בזכויות יוצרים. אז להלן מעט מן היבול:

תחילת הקרבות על העיר: 11 ביולי 1948
סיום וכיבוש העיר לוד: 13 ביולי 1948

נפתלי ארבל וצבי אלנתן ערכו קלטת ווידאו "עמותת חטיבה 8 לדורותיה"
הנושא חטיבה 8 במלחמת העצמאות...
אבי היקר המכונה "נמר נוראי" מספר שם על הכיבוש..
בהצלחה..

למיטב הבנתי את ההיסטוריה, "הנמר הנוראי" היה כינוי למשוריין ולא של איש.

מצאתי את זה:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://albums.timg.co.il/userfolders/76/1125551/medium/11255512009427212914.jpg]

כנראה לכך הוא התכוון.

הבעיה היא שלפעמים יש הרבה חכמים שאין לי כוח להגיב...

למען האמת, עד שמצאתי את התמונה הזו גם אני לא ממש הבנתי למה התכוונת. מבחינתי זה חידוש.

אגב, יש לאביך תמונות מכיבוש לוד במקרה?

אשמח מאד אם תעלה אותן.

עוד מקור מצויין:
http://www.lod.muni.il/Info/hi_show.aspx?id=34064
http://www.lod.muni.il/Info/hi_show.aspx?id=34065

שבעקרון (יחד עם עוד כמה שותפים שאיני זוכר את שמם) חוקר את הקרב הזה. מאמר די מםפורט שלהם הופיע בספר, למעשה קובץ מאמרים, שיצא בשנת ה-60 למדינה (בעריכת מרדכי בראון אאל"ט).

ראיונות עם משתתפים בקרב נערכו לפני כ-20 שנה בערך לצורך הכנת סרט תעודה ארוך על חטיבת יפתח בתש"ח. הסרט הוקרן באחד הערוצים לפני שבויים בערך, וראיתי אותו במקרה. הוקדשו כ-10 דקות לסיפור הקרב (למרות שהתיאור הוא ברוח של מה שהיה נהוג לספר לפני 20 שנה).

גם שמריהו גוטמן ז"ל, אגב, השתתף בקרב.

.

מה היה נהוג לספר לפני 20 שנה ?

רוחלה הקשרית מספרת 2 דקות איך היא הדליקה סיגריה לשיח הזקן, ואז הוא אמר לה תודה, העמיס את מעט מיטלטליו על החמור ויצא לכוון גימזו...

.

שמריה גוטמן היה איש המחלקה הערבית של הפלמ"ח בנען ולאחר כיבוש לוד היה המושל הצבאי בה.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

הספר המפרט את מהלכי הקרבות בצורה המופרטת ביותר הוא "בדרך אל העיר" של אלחנן אורן. חוץ ממנו, מומלץ לקרוא גם את "כיבוש לוד, יולי 1948" של אלון קדיש, אברהם סלע וארנון גולן.

בקצרה:
חטיבת יפתח, שישבה בבן שמן שלחה בבוקר ה-11 ביולי שתי פלוגות לסיור אלים במבואות המזרחיים של העיר. הם נתקלו בקו הגנה חזק של הירדנים, וקראו לעזרת גדוד השריון של חטיבה 8. במקומם, הגיע משה דיין מדיר טאריף, שעט תוך ירי מסיבי (שלא לומר מטורף) במורד העיר לוד, יצא מהעיר, חצה את רמלה ונעצר בתחנת הרכבת של רמלה. הסתובב על עקביו וחזר כלעומת שבא. בפשיטה נהרגו 14 מלוחמי גדוד הפשיטה. הארוע עצמו ערך 47 דקות, אשר במהלכן רוסקה הגנת לוד, ושתי הפלוגות של יפתח פרצו אל היר וכבשו בה את מרכזה (פרט לתחנת המשטרה, בה ישב כוח של הלגיון).
למחרת, כוח של שלוש שריוניות ירדיות פרץ אל העיר, ועורר מרידה של תושביה (שטרם החזירו נשקם). לוחמי יפתח השיבו באש לעבר כל מטרה ברורה, ובדיכוי התקוממות נהרגו 250 ערבים (מה שמכונה הטבח בלוד). במהלך הלילה ברחו הירדנים שהחזיקו בתחנת המשטרה, ולמחרת, גורשו תושבי העיר לכיוון רמאללה.
הקרב בפועל ארך פחות מיום, אבל הכיבוש הושלם לאחר שלושה ימים.


הנמר הנוראי היה שמה של השיריונית שהובילה את טור הג'יפים וזחל"מים של דיין.

שמריהו גוטמן בא מתוקף תפקידו כדובר ערבית, די לעזור ולנהל את כיבוש העיר מול האאוכלוסיה האזרחית.

300 בוסנים השתתפו בקרב על העיר, וישנו חייל שעד היום נעדר מהקרב על העיר (מיכאל כהן).

מי שרוצה לערוך סיור בלוד בעקבות קרבות תש"ח, מוזמן לפנות אלי בפרטי.

קודם כל הרבה תודה על המקורות
שנית אם מישהו יכול לסרוק חלק מן החומר אני אודה לו מאוד

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

קטעים סרוקים מ"ספר הפלמ"ח":

שים לב שבכינויי הפלמ"ח מכונים הגדודים שהשתתפו "גדוד העמק" ו "גדוד הגליל" - שניהם מחטיבת "יפתח" שפקדה על מבצע דני. אאל"ט [לפי יומן המבצע] "טור משוריין מחט' הזקן (חט' 8) שנקרא לסיוע לגדוד הגליל" == גדוד 89

תודה רבה אם למישהו ישנם חומרים נוספים אנ י אשמח אם תסרקו ותעלו
תודה ראש

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

יש מידע קונקרטי שאתה מחפש? אולי נוכל לעזור לך. כי לסרוק את 200 העמודים של "כיבוש לוד" או "בדרך אל העיר" קצת ארוך לי מדי.

כן, בעיקר את האירועים המתייחסים ל-47 דקות הקרב וכן להקמתו של הגדוד וגיוס האנשים ע"י דיין ופלץ

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

לדעתי אתה עושה עוול גדול ל 2 גדודי הפלמ"ח שנטלו בעיקר העול בלוחמה בת יומיים רק בגזרת לוד/רמלה, ו 10 ימים במבצע דני כולו (אל תשכח ששטח של קרוב ל 350 קמ"ר שוחרר במבצע דני והיה מקדמה חשובה לפתיחת המצור ושחרור ירושלים).

גדוד 89 שבמעלליו אתה כל-כך מעוניין (הגדוד המשוריין מ"חטיבת הזקן") בפיקודו של משה דיין, בא, פרץ הלוך ושוב לרחוב הראשי בלוד, 47 דק', והלך ... בעוד שחטיבת "יפתח" על גדודיה (העמק והגליל) התחילה , תחזקה, הגנה, והמשיכה בעבודה "השחורה".

בכל מקרה, סור לספרייה הקרובה למקום מגוריך ועיין בספרים שהומלצו לך בשרשור זה !

ובכל מקרה הנה 12 עמ' רלוונטיים מספרו של משה דיין - "אבני דרך". תמצא גם על הקמתו של גדוד 89 (גדוד "הפשיטה" קומנדו), ועל סגנו יוחנן פלץ, וכמובן, גם על הפשיטה בת 47 הדק' בלוד:

אם כבר באנו לתקן עוולות היסטוריות, אז עיקר נטל הלחימה נפל על הגדוד השלישי של חטיבת יפתח (שרק הוא היה מוכן בשטחי הכינוס בליל ה-10 ביולי)- ובעיקר על פלוגות א' ו-ב' (פלוגה ג' והמטה נכנסו לאחר נפילת העיר).
בנוסף, גדוד 42 של חטיבת קרייתי השתתף אף הוא בלחימה, בפעולת הטעיה לכיוון רמלה ובכיבוש תחנת הרכבת של לוד.

האם הכרת? או מישהו הכיר את טוראי אורי (הג'ינג'י) נחושתן שפרץ ללוד במבצע דני על הג'יפ הראשון ונהרג ב 11/7/48. אורי הוא בן משפחה שלי. ועתה כשאני עושה ערב לזכרו אני מחפש עוד פרטים.. תודה שרגא וקסלר 052-2453662 shraga_w@netvision.net.il

פנה אלי לפרטי, אפנה אותך למ"פ שלו.

ראשית תודה רבה

המקור מצוין (לא הצלחתי להניח עליו את ידי. רכשתי את ספרו של אלחנן אורן - "בדרך אל העיר" ואת הביוגרפיה של אלון מאת שפירא ושל דיין מאת טבת)

שנית ברור לי ומקובל עלי שגדוד הקומנדו לא כבש בפועל את העיר כי אם ביצע מהלך שהכריע את רוח מגיניה והטה את הכף לטובת מי שבפועל ביצעו את הכיבוש (לוחמי חטיבות יפתח וקרייתי)

מספר בקשות ושאלות
א. אם אפשר לסרוק והעלות עוד חומר על הגדוד (הקמתו והמשך לחימתו תחת דיין בכרתיה)
ב. ישנה טענה בספרו של טבת על דיין כי דיין הקים את גדודו על מנת להוכיח לפלמ"ח כי הוא יכול לגייס לאמן ולהוביל גדוד שיהיה כוח לוחם טוב מן הפלמ"ח. האם יש בזה ממש?
ג. כמה מקביל היה גדוד 89 לגדוד הפשיטה של חטיבת הנגב פלמ"ח גדוד 9? האם גם הוא ידע לבצע פעולות בעומק האויב (דוגמת גשר דהרייה והפשיטה על תותחי בית חנון). שהרי גדודו של כרמי אכן היה דומה ברוחו לאותן יחידות פשיטה בריטיות (משום שיראל כרמי לחם בשורותיהן) במדבר הלובי במלחה"ע ה2 , ממש כפי שנתכוון יצחק שדה כאשר הבהיר לדיין את יעודו של הגדוד 89

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

ג. למיטב ידיעתי, גדוד 9 חסר מרכיב חשוב אחד לכוח פשיטה ממוכן והוא כוח אש. לגדוד 9 חסרו השריוניות שהיו לגדוד 89.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בהקשר לשאלתי ממקודם אם אפשר לקבל חומר סרוק ומקוון על גדוד הפשיטה 9 של חטיבת הנגב פלמ"ח בתש"ח(כולל חיות נגב של שילוני)
תודה מראש

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

באיזה תקופה ? ציין שנים/חודשים ואנסה למצוא ב"ספר הפלמ"ח".

על הפעולות בחודשים אפריל מאי ( בין השאר מבצע פרעה ופיצוץ גשר אבו רקייק והפעולה בשדה התעופה בעזה ) ופיצוץ גשר דהריה
אגב אני הבנתי שלגדוד 9 הוא רכבי זחל בנוסף לג'יפים בדומה לגדוד הקומנדו

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

הקישור הוא כאן
חשוב לסמן את הקופסא "חפש בתיאור"
ל "הגדוד התשיעי" יש 38 תוצאות מפורטות וביניהן דהריה

זה הטקסט הכללי על הגדוד באתר:


הצעדים להקמתו של 'גדוד פשיטה ממוכן' במסגרת חטיבת הנגב החלו מיד לאחר מבצע "פלשת" אף כי המסמך של המחלקה לתפקידי מטה (מת"מ) נשא את התאריך 18.6.1948. מספרו של הגדוד היה "10" אולם חודש לאחר מכן יצא תיקון ומספרו של הגדוד שונה ל- "9". בכך הושלמה התוכנית של מטה הפלמ"ח, מחודש מרץ 1948, שלחטיבת הנגב יהיו ארבעה גדודים. בשלבו הראשון, כלל הגדוד שתי פלוגות ג'יפים של "יחידת הפשיטה" ואת יחידת "חיות הנגב" בהרכב של שתי מחלקות שהועברה לצורך זה מהגדוד השני וצוידה ב- 10 זחל"מים, והוסבה לפלוגת חי"ר מוסע. למפקד הגדוד מונה ישראל כרמי. הקצין הטכני היה דוד ("דוקי") סלע, קצין המודיעין היה בצלאל צדיקוב והמ"פים היו: יוסק'ה ריבקינד ומיכה פרלסון (פרי), כמפקדי שתי פלוגות הג'יפים ושמחה שילוני, כמפקד פלוגת הזחל"מים. בסיסו של הגדוד היה בשטח ה'דֶפּוֹ' שליד קיבוץ רוחמה.
מאז הקמתו, ערב 'ההפוגה הראשונה' ועד לפעילות היזומה במסגרת 'עשרת הימים', הופעלו יחידות של הגדוד למשימות שלביצוען נדרשה ניידות וסיוע בכוח אש; מבצע "אנ- פאר" ומבצע "מות לפולש". מחלקת ג'יפים אחת השתתפה בכיבוש ביר עסלוג'. כוחות של הגדוד סייעו לקיבוצים שהותקפו לאורך ציר ההתקדמות של חיל המשלוח של הצבא המצרי והשתתפו בפינוים של חברי כפר דרום. בסוף חודש יוני, קיבל הגדוד תוספת בכוח אדם וגם חלו שינויים בסגל הפיקוד; משה ארלינג קיבל את הפיקוד על פלוגת הג'יפים השנייה, מתתיהו ("מתס") שטרנבאום מונה למ"פ המשוריינים ויוסף גרין (גדרון) מונה למ"פ הזחל"מים. לקצין המבצעים הגדודי, מונה שמחה שילוני. ב- 17.7.48 נערכה ההתקפה על חוליקאת. פיקד על הפעולה מיכה פרלסון, כמ"פ הג'יפים והשתתפה בה גם פלוגת חי"ר של הגדוד השביעי.
בסוף חודש אוגוסט 1948, יצא הגדוד התשיעי את הנגב יחד עם חטיבת "הנגב" כולה למנוחה והתארגנות במחנה באר יעקב. הגדוד עבר ארגון מחדש, מיכה פרלסון (פרי) מונה לסגן מפקד הגדוד. שתי פלוגות הג'יפים אוחדו ומשה ארלינג מונה למפקד הפלוגה, לסגנו מונה שאול ביבר. גרשון דובנבוים ("דבמבם") עבר מהגדוד השני ומונה למפקד פלוגת המשוריינים, לסגנו מונה יוסי גרינברג. את הפיקוד על פלוגת הזחל"מים קיבל אלכסנדר ("סשה הגדול") ויתקין ולסגנו מונה אליהו פיינמסר. יחידת "הקומנדו הצרפתי" בפיקודו של תדי איתן צורפה לגדוד התשיעי, כפלוגה אורגנית. הגדוד קלט אנשי גח"ל ומח"ל רבים ששולבו בכל הפלוגות. בין המצטרפים החדשים היו מספר וותיקי הפלוגה הימית של הפלמ"ח שסיימו את שירותם בליווי אניות המעפילים. כוח האדם של הגדוד הסתכם ב- 500 לוחמים, מתוכם 70 בנות. הגדוד צויד בזחל"מים, ג'יפים ומשוריינים. כלי הרכב של הגדוד נמסרו לחטיבת "יפתח" בעת היציאה להתארגנות.
לאחר כחודש וחצי של ארגון מחדש, היה הגדוד כשיר לקחת חלק במבצעים הצפויים בעתיד הקרוב. ערב פתיחתו של מבצע "יואב" הסתננו אנשי הגדוד דרך רצועת הניתוק ונערך בגזרה המערבית של מרחב הנגב למשימות פשיטה והטרדה של מחנות ומתקנים של הצבא המצרי ושיבוש עורקי התנועה שלו באזור עזה ורפיח. בהמשך מבצע "יואב", היה הגדוד 'חוד החנית' של המתקפה לכיבוש באר שבע במסגרת מבצע "משה". למחרת הכיבוש, 22.10.1948, נכנסה לתוקף הפסקת אש ["ההפוגה השלישית"]. נוכח ידיעות על אפשרות התקפת-נגד של כוחות מהצבא המצרי שהיו באזור הר-חברון, נשלח כוח משימה מהגדוד בפיקודו של גרשון דובמבוים כדי לפוצץ את אחד הגשרים על ציר הכביש באר שבע-חברון. תוך כדי ביצוע המשימה נפגע "דבמבם" בבטנו מכדור חודר שיריון. הוא פונה במצב קשה לבית החולים בקיבוץ רוחמה ולמחרתו מת כתוצאה מפציעתו. אריה ויסברג (שיאון) מונה במקומו למ"פ המשוריינים. יומיים לאחר מכן נהרג מפקד אחת משתי הפלגות של "הקומנדו הצרפתי" בעת שיצא להכין שטח לאימונים מחוץ לבאר שבע.
במהלך חודש נובמבר נערכו שינויים נוספים בסגל הפיקוד של הגדוד: חיים בר-לב החליף את ישראל כרמי כמפקד הגדוד, אליהו פיינמסר קיבל זמנית את הפיקוד על פלוגת הזחל"מים. לפני היציאה למבצע "חורב" מונה יהודה ("איז'ב") איז'בסקי למ"פ הזחל"מים ולסגנו מונה ישראל ("שרולנה") כהן. שאול ביבר מונה למ"פ הג'יפים ואורי בר-רצון הועבר מהגדוד השמיני ונתמנה למפקד הפלוגה המסייעת. מבצע "לוט" נועד לחדש את הקשר היבשתי עם סדום. ביום 23.11.1948, יצאו כוחות מחטיבת הנגב להשתלט על המרחב שבין באר שבע לסדום, לאחר ההשתלטות על משטרת כורנוב ועין-חוצוב, המשיכו כוחות מהגדוד התשיעי לעבר הערבה עד בואכה הגבול המזרחי.
מבצע "חורב" החל ב- 25 בדצמבר 1948. בשלב הראשון של המבצע, השתתפו כוחות של הגדוד במשימה החטיבתית של כיבוש השטחים השולטים על הכביש ביר עסלוג'-עוג'ה אל חפיר. בהמשך המבצע חדרו כוחות החטיבה לחצי- האי סיני כשגדוד התשיעי נע בראש שיירת החטיבה עד להשתלטות על אבו-עגילה.
ב- 2 לינואר 1949, ניתנה ההוראה המדינית לפנות את חצי-האי סיני. חטיבת הנגב חזרה לשטח ישראל. על גדוד התשיעי הוטל להצטרף לחטיבת הראל בהתקפה על הכוחות המצריים ברצועת עזה, כשלב ב' של מבצע "חורב". המשימה של חטיבת "הראל" הייתה כיבושם של משלטים באזור רפיח. ב-7.1.49, הוכרזה הפסקת-אש כללית לקראת המו"מ עם מצרים להסכם שביתת-נשק.
ב- 20 בינואר 1949, עבר הגדוד התשיעי לבסיסו החדש במחנה עקיר (תל-נוף).
לאחר שהוחלט במחצית חודש פברואר להיערך להשתלטות על מרחב הנגב הדרומי עד למפרץ עקבה [מבצע "עובדה"], הוטל על כוח משימה מהגדוד לערוך מסע לעומק השטח לבדיקת האפשרויות לתכנון המפורט של המבצע. ב-20.2.49 יצא למסע הארוך, כוח המשימה שכלל 8 ג'יפים ו-6 קומנדקרים בפיקודו של קצין המבצעים הגדודי, שמחה שילוני. ב-2.3.49 השלים הכוח את המשימה וחזר לבאר שבע. המידע שנצבר ממסע זה שימש את מטה פיקוד דרום לתכנן את מבצע "עובדה". ב-5 במרץ יצאו כוחות מחטיבת הנגב למבצע "עובדה". שתי מחלקות ג'יפים וסיירים מהגדוד התשיעי צורפו למבצע.
לאחר מבצע "עובדה" חזרו אנשי הגדוד למחנה הגדוד בתל-נוף. הפלוגות הועסקו במשימות למניעת יישובם מחדש של כפרים ערביים נטושים שפונו במהלך המלחמה ומניעת הסתננות של פליטים ערביים מעבר לקווי הגבול החדשים שסומנו בערבה בגזרת בית ג'וברין - דווימה וברצועת עזה. בחודש יוני 1949 עבר הגדוד למחנה חצור.
הסיפור הבא יתכן שאפיין את אופן התנהלותם של גדודי הפלמ"ח: בחודש יוני 1949 החל צה"ל משלם שכר דיפרניצאלי על פי דרגתו הצבאית של החייל. עד לאותו זמן היה השכר אחיד. חיים בר- לב, מפקד הגדוד, כינס את הלוחמים לאסיפה וקיים הצבעה על הצעתו להמשיך בנוהג של שכר שווה. הצעתו זכתה לרוב מוצק. חלוקת השכר חושבה כך שיוותר עודף בקופת הגדוד לצורך סיוע לבעלי משפחות.
בחודש יולי 1949 מונה יהונתן דותן (דולינסקי) לסגנו של חיים בר-לב, לאחר חודש פרש חיים בר-לב ללימודים ויהונתן דותן היה למג"ד. מאחר והוחלט שחטיבת הנגב תהייה חטיבת מילואים, הועבר בחודש ספטמבר 1949, הגדוד התשיעי לחטיבה "שבע", חטיבת השריון הסדירה של צה"ל. מספר מפקדים מוותיקי הגדוד נשארו בגדוד בשירות קבע: אריה שחר (שוורצמן) מונה לסמג"ד, חיימק'ה קרמר היה מ"פ המפקדה, ישראל כהן ("שרולנה") היה מ"פ הזחל"מים, אריה שיאון (וייסברג) מ"פ המשוריינים וישראל גרנית (גרינקר) שימש בתפקיד קצין המודיעין.
הגדוד התשיעי היה הגדוד היחידי מחטיבת הנגב-פלמ"ח, שהמשיך להתקיים לאחר סיומה של מלחמת העצמאות.

אז מה

אותו גדוד 9 המשיך 'לרוץ' בצה"ל ובמלחמת יום כיפור היה גדוד שיריון במסגרת חט' 14 וספג מכה קשה מאוד כאשר השתתף בקרבות הבלימה בימים הראשונים.
לגדוד 9 מסורת רבת זמן.
אם אתה מעוניין - אמור במה בדיוק ואוכל לנסות ולהעביר אלייך חומר משני נחמדים [ההורים שלי] שהיו בגדוד לאחר שהגיעו מהפלי"ם ויחידת הכריש.
הם אגב מתלוננים שרוב החברים שלהם נעלמו ואין עם מי לדבר. [כולם עברו לחטיבת 'השמיים' כולל ישראל כרמי].
אגב שרולנה כהן המפקד האגדי בעל השפם [ומוסך הוולוו] חי לו בכיף עם זוגתו וכך גם ישראל גרניט ועוד כמה חברים לגדוד.

אני לא בטוח, אבל ייתכן מאד שגם לפני מלחמת יוה"כ, מורשת אותו הגדוד הנ"ל המשיכה לחט' 7 לפני, ובזמן המח"ט גורודיש.

שהרי ידוע הוא שגדוד 9 (המג"ד מקסי) היה באותם זמנים (רוב שנות ה '60) גדוד החרמ"ש של חט' 7.