 |
13-05-2009, 20:31
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
|
בית ארבעת המרחבים
סיפור, ושאלה בסופו:
אריך מנדלסון היה אחד האדריכלים החשובים בגרמניה בתקופה שבין מלחמות העולם. הוא היה מוכר מאד בזכות חלוציותו בכל הקשור לאדריכלות מודרנית, ויצר המון בנינים מעניינים ומלאי תנופה. היה לו משרד ענק ופעיל מאד, ואפילו שמעתי גרסה שאומרת שהמשרד היה הגדול ביותר באירופה ערב עליית הנאציזם.למרות שהארכיטקטורה שלו לא היתה שונה מאד מזו של מורי בית הספר באוהאוז, הוא לא נמנה על חוג מכריהם - ככל הנראה הוא לא היה מספיק סוציאליסטי.
מאידך, לא היה ספק לגבי ציוניותו. הוא היה מתלמידיו ומעריציו של מרטין בובר, תכנן עבור הזקן מנהריים כמבה תחנות כוח (ואף בא לבקר בארץ, באמצע שנות העשרים). כאשר הנאצים עלו לשלטון הוא נמלט לדרום צרפת, ואפילו ניסה להקים בית ספר לאדריכלות מודרנית (בואקום שנוצר לאחר סגירת הבאוהאוז) אלא שבית הספר שלו היה עם כיוון מאד ים תיכוני. הרעיון לא הצליח, הוא המשיך לאנגליה, ולבסוף הגיע לא"י.
הנה כמה תמונות. הרישום הוא הצעה שלו לתחנת הכוח בחיפה, התמונה בשחור-לבן היא של אחד מבתי הכל בו הענקיים שבנה בגרמניה, ושתי האחרות הן של בנין שבנה באנגליה, בעת שהותו הקצרה שם:
   
כאן בארץ הוא לא היה אהוד מדי על הישוב הציוני. הוא היה בובריאני מדי, אוהב ערבים, בורגני וסנוב. אמנם ראשי הישוב כיבדו מאד את כישוריו ויכולותיו, אבל הירושלמים של רחביה די הסתייגו ממנו.הוא בנה בירושלים את הסניף הראשי של בנק אפ"ק, ביה"ח הדסה, ספרית שוקן, וילה שוקן, תכנית מתאר (נהדרת) לאוניברסיטה על הר הצופים, ועוד. גם בת"א, בחיפה וברחובות הוא הטיל ביצים.
הנה ביה"ח הדסה:
 
והנה ספרית שוקן:
 
במשך כל הזמן שהוא חי בארץ, הוא גם די הסתכסך גם עם חבריו הארכיטקטים. באותן שנים עברה השליטה מדור המייסדים באדריכלות הציונית (ברוואלד, מינור, ברסקי, צ'ייקין, מגידוביץ', ברלין ושות) לדור המהפכנים (רכטר, כרמי, נויפלד, שרון, ברקאי, מיסטצ'קין ואחרים). המייסדים היו קצת מבוגרים ממנדלסון, ואילו המהפכנים היו ברובם הגדול צעירים ממנו בעשור ויותר, וחלקם אף היו תלמידיו ו/או עבדו במשרדו. הוא בז לצעירים הללו, וסלד מתפישתם העויינת את המזרח. בסופו של דבר הוא עזב אותנו בזעם, טרק את הדלת וטס לקליפורניה. לא נרשמו לבבות שבורים.
האדריכלות שלו, לעומת זאת, היתה נהדרת, והיתה שונה מאד מהאדריכלות שבנה בגרמניה, ומהאדריכלות של המהפכנים הצעירים בת"א. הוא היה מודרניסטי, אך עם המון כבוד למזרח ולנוף, וכמעט בכל בנין שבנה הוא שילב אלמנטים מזרחיים בולטים, שאובים מהארכיטקטורה הערבית.
אחת מעבודותיו החשובות והמוכרות היה בית וייצמן, ברחובות. גם כאן הוא שילב המון מוטיבים ערבים, כגון חצר פנימית עם בריכה, מרפסת סגורה (ארקר), מבנה סימטרי סביב הבריכה, חזית כניסה שנראית כקיר אבן עבה מאד, ועוד. למי שטרם ביקר - הבית מקסים ונהדר, ופתוח למבקרים. בתוך הקמפוס של מכון וייצמן.
והנה אני מגיע לשאלה: שמעתי לאחרונה סיפור מקסים, שהתבנית הבסיסית של הבית מחקה את בית ארבעת המרחבים, הבית שהוא לכאורה "הבית הישראלי", ומעיד על התישבות הישראלים בתקופת ההתנחלות בארץ ישראל. אכן, תבנית בית ויצמן ותבנית הבית הישראלי הן זהות. 3 חלקים מוארכים, כאשר המרכזי הוא חצר, ובראשם חדר נוסף, שתופר את שלושתם ביחד.
הייתכן? האם בסוף שנות השלושים כבר הכירו את בית ארבעת המרחבים?
הנה הוילה של כבוד הנשיא, ובתכנית תוכלו לראות את המבנה המוכר של 4 המרחבים:
    |
|
ראשי
צ'אט
).
מצב כלאיים
