שני ישראלים שהיו נתונים במעצר בית בארצות הברית והמתינו למשפט, הצליחו להערים על הרשויות האמריקניות, לעלות לטיסה, ולהימלט לארץ. מי שסייע למבצע הבריחה של העצורים החשודים בהונאה, היה לא אחר מאשר משרד החוץ הישראלי.

השניים, משה בכר ואדמונד בן-עמי, היו הבעלים של חברה להובלת רהיטים בארצות-הברית. לפני שנה וחצי הם נמלטו לישראל באמצעות מסמכי נסיעה שהנפיק להם קונסול ישראל במיאמי. הסיבה לבריחה היתה משפט שאמור היה להיערך להם, לאחר שנחשדו במעורבות בפרשת הונאה. על פי החשד נהגו השניים לסחוט אזרחים תמימים שהשתמשו בשירותיהם, ולגבות מהם מחיר גבוה במאות אחוזים מזה שסוכם עליו מראש.

לאחר שנעצרו שוחררו בכר ובן-עמי למעצר בית בערבות של 50 אלף דולר. בין היתר נאסר עליהם לצאת מביתם למעט לעבודה, וכן הם התחייבו לענוד על רגליהם אזיקים אלקטרוניים, מעין צמידים עם חיישנים, כדי שאפשר יהיה לעקוב אחריהם לכל מקום. כחודש לפני מועד תחילת משפטם פנו השניים לקונסוליה הישראלית במיאמי, וביקשו לקבל תעודת מעבר חד-פעמית המשמשת כתחליף לדרכון, כדי שיוכלו להתחמק מהדין האמריקני.

כשהאזיקים האלקטרוניים על רגליהם, התייצבו בכר ובן-עמי בקונסוליה וביקשו באופן אישי מהקונסול שמוליק מיכה, שינפיק להם תעודות מעבר. לאחר אותו ביקור שיגר מיכה מכתב למטה משרד החוץ בירושלים ובו נאמר כי: "השניים לא הסתירו את כוונתם להימלט מארצות-הברית לפני מועד משפטם, ולוותר על דמי הערבות והעיקול על נכסיהם בארצות-הברית".

על אף שבמשרד החוץ ידעו בבירור שהם מסייעים לחשודים להימלט ממשפט, הוחלט לאשר לקונסול במיאמי להנפיק לשניים מסמכי נסיעה. עם זאת צוין כי על הקונסול לוודא אם יש בקשה מצד האמריקנים לא להנפיק לשניים מסמכים או שירות קונסולרי כלשהו. הקונסול השיב: לא קיימת בקשה כזו. גורמים המעורים בפרטי הפרשה סיפרו כי מלבד מסמכי הנסיעה, סייעה הקונסוליה לשניים גם להגיע לטיסה במועד.

סמוך לנמל התעופה הם תלשו את האזיקים האלקטרוניים מרגליהם ומיהרו לעלות למטוס שיביא אותם לישראל. ככל הנראה, נמלטו השניים ביום שבו היו אמורים להתייצב בבית המשפט. לכן על אף שאמצעי המעקב סימנו שהם יצאו מביתם ולא היה מדובר באזור שבו נהגו לעבוד, הדבר לא נראה חריג מכיוון שממילא היו אמורים לצאת מהבית כדי להתייצב בבית משפט.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי המדינה מחויבת להנפיק מסמכי נסיעה לכל אזרח ישראלי הרוצה להגיע לישראל, אלא אם כן יש בקשה מפורשת של שלטונות המדינה לא לאפשר זאת.

ממשרד החוץ נמסר בתגובה כי הקונסוליה הכללית במיאמי, ככל נציגות ברחבי העולם, מחויבת להנפיק מסמכי נסיעה לאזרחים ישראלים בהתאם לכללים בדין הישראלי. עם זאת נמסר כי תיערך בדיקה אם טופל העניין על פי הנהלים.

עורך הדין מרדכי ציבין, המתמחה בטיפול באסירים ישראלים בחו"ל ובהעברתם לישראל, אמר אתמול כי הנושא אינו קשור למשרד החוץ. "מדובר בהוראה של משרד הפנים שעל משרד החוץ לקיימה ככתבה וכלשונה".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART/939/545.html

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

הקונסול צריך לעוף על תרגיל כזה , זה גרוע יותר מכל הונאה שנעשתה בחו"ל על ידי עובדי ציבור ישראלים (אלא אם כן מחשיבים את מסמך ההבנות של שרון )

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

שים לב:
לאחר אותו ביקור שיגר מיכה מכתב למטה משרד החוץ בירושלים ובו נאמר כי: "השניים לא הסתירו את כוונתם להימלט מארצות-הברית לפני מועד משפטם, ולוותר על דמי הערבות והעיקול על נכסיהם בארצות-הברית".

על אף שבמשרד החוץ ידעו בבירור שהם מסייעים לחשודים להימלט ממשפט, הוחלט לאשר לקונסול במיאמי להנפיק לשניים מסמכי נסיעה.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

אז כבוד השר צריך ללכת הביתה ולא יכול להיות אפילו יו"ר הועדה לאיכות הסביבה (למרות שזה איכ"ס)

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

http://www.banim.org/

במקרה הזה של שני החשודים השלטונות השקיעו הרבה מאמצים לעלות על הנוכלים לא נראה שהם יוותרו על החשודים בקלות האמריקאים יגישו בקשת הסגרה ואז יתחיל סלט "רהיטים".

http://www.banim.org/

בשביל מה אנחנו צריכים בארץ עוד 2 פושעים?