יום ל"ג בעומר ידוע כיום הילולא דרשב"י, וישראל קדושים נוהגים בו שמחה בהדלקה, בעליה למירון, בלימוד הזוהר הקדוש, ובשירת הפיוט "בר יוחאי נמשחת אשריך". הפיוט שנכתב ע"י רבי שמעון לביא זצ"ל מחכמי טריפולי נתקבל בכל קהילות ישראל, ונתקדש עד כדי כך שיש נוהגים לשיר אותו בכל שבת, ומנהג בעדות רבות לשורר אותו בערב שבת שלפני ל"ג בעומר בנוסף ליום ההילולא, הפיוט בנוי על פי הסוד על יסוד עשר הספירות, וגם הפירוש הפשוט מופלא ומכוסה, אולם יש בו כדי ללמד ולו בבחינת "מציץ מן החרכים" על גדלותו של רשב"י ועל השמחה שביום ל"ג בעומר. ננסה להתבונן באור היקרות הבוקע מתוך הפיוט שיש בו להאיר את גדולת בר יוחאי ויום ל"ג בעומר כיומא דהילולא.
א. ל"ג בעומר בהלכה ובקבלה ב. ספירת ל"ג בעומר הוד שבהוד ג. גדולת רשב"י בגילוי תורת הסוד ד. עלית למרום שבית שב"י ה. מושב טוב ישבת שם קנית הודך והדרך ו. רשב"י - בחינת שבת קודש ז. השבת מעין עולם הבא גם במושגי העולם הזה
נהגו לשמוח מעט בל"ג בעומר.ואף שבימי ספירת העומר נוהגים מקצת מנהגי אבלות,בל"ג בעומר מותר לשיר ולרקוד.ואין אומרים בו תחנון,וכן במנחה שלפניו אין אומרים תחנון.וכן אין מתענים בל"ג בעומר. לפי מנהג אשכנז מותר להתחתן ולהסתפר בל"ג בעומר ביום, ויש מקילים להתחתן ולהסתפר אף בליל ל"ג בעומר. ואחר ל"ג בעומר ישנם חילוקי מנהגים בקרב יוצאי אשכנז, יש נוהגים לסיים את כל מנהגי האבלות בל"ג בעומר, ויש נוהגים להמשיך מנהגי אבלות גם אחר כך, אלא שבל"ג בעומר עצמו בטלים מנהגי האבלות.
בערב שבת, ראו זקן כשהוא רץ ובידיו שני הדסים. שאלוהו: "הדסים אלו בידיך, למה הם"? השיב: "לכבוד שבת קודש". שאלוהו שוב: "ומדוע אינך מסתפק רק בהדס אחד"? השיב להם: "נאמר בתורה "זכור את יום השבת לקדשו" וכן "שמור את יום השבת לקדשו". לפיכך נטלתי הדס אחד כנגד "זכור", והשני כנגד "שמור"".אמר רבי שמעון לבנו: "ראה, כמה חביבין המצוות על ישראל"!
ונחה דעתו של רבי אלעזר.
תהלוכת הילדים הייחודית לחב"ד עפ"י הוראת הרבי מלובביץ' מושקעים מאות שעות עבודה,הפצה,וכספים רבים על מנת שבכל עיר מרכזית תהיה תהלוכה גדולה
לאיתור התהלוכה הקרובה אליך כאן (התהלוכה מתקיימת ביום של ל"ג בעומר).
ראשי
צ'אט
07-05-2009, 11:46
מצב כלאיים
