האם ידוע למישהו מנכבדי הפורום מדוע מוכרזת אחוזת זיד כיישוב בפני עצמו?

המידע עלה בעיון ברשימת היישובים במדינת ישראל :
http://www.cbs.gov.il/population/lo...201948-2003.htm

האחוזה נקראת שם "בית זיד" לאחר שבשנת 1979 שונה שמו לכך מ"גבעות זיד". סמל היישוב הוא 0353.

אשמח לקבל מידע על מועד הכרזת המקום כיישוב ונסיבות שקבעו בית פרטי כיישוב מוניציפלי.

למעשה החל מ1940 ואחרי כמה גלגולים פסק להיות ישוב בשנות ה-60 היום שם מוסדלבעלי צרכים מיוחדים ויקב יין מצליח. זה קשור ולא קשור כי אדמות הקיבוץ הן בחלקן מאדמות משפחת זייד.
סיפור דומה אך גם שונה הוא הישוב תל אלון.

אבל לא תשובה לשאלה. אנחנו מדברים על שטח קרקע פרטי שמסיבות לא ידועות קיבל הכרזה כמושב. זה כמו שהדירה שלך עם החצר יקבלו הכרזה של מושב. למיטב ידיעתי אין מקרה דומה ועם כל הכבוד לעשייה של אלכסנדר זייד - הוא לא היחיד שתרם, לא השומר היחידי והיו עוד רבים מאוד שלא זכו ליחס כזה. מעניין אותי מתי, על מה ולמה....?

ספר חדש יחסית על " מפעלות קק"ל כנדבך בבנין הבית הלאומי 1920 - 1936".
בפרק השמיני על אלכסנדר זייד
בע"מ 222: רמז למה שאתה מחפש בדיון על מערכת היחסים בין זייד לאנשי הקק"ל בימי המרד הערבי וה רמיזה היותר מרמיזה להאשמות שהועלו כלפיו ע"כ שהעדיף את העניין האישי ע"פ העניין הלאומי. הוא אפילו התבקש לעזוב את בית האבן בטענה שזהו בית השומר ולא שלו אישי. אבל. בסופו של דבר הוא זכה להערכה על פועלו ועם סיום תפקידו הבית הועבר לרשותו ולבעלותו - כחלק מהפיצויים שניתנו לו
אולי כאן תהיה התשובה?

תודה שולי. האם יש בספר התייחסות למה מדובר בהעדפת עניין אישי על ציבורי? קצת יותר פרטים על הנסיבות ומי בעצם אישר את העברת הקרקע לזייד?
העניין כולו משונה מאחר והוא לא היה ראשון השומרים, לא היה השומר היחיד ומלבד העובדה שכולם מכירים אותו בגלל השיר של אלכסנדר פן "אדמה אדמתי", הוא לא היה פיגורה חריגה בין השומרים.
למען האמת היו דמויות מרתקות, צבעוניות ועם עשייה לא פחותה אם לא גדולה משלו.

בניגוד ל-93% מאדמות ישראל, השייכות למנהל/קק"ל, אדמות זייד הן אדמות פרטיות של משפחת זייד (בעלות פרטית)
אם הדירה שלך עם החצר הייתה פרטית שלך, ולא על אדמת מדינה, אולי גם אתה היית מקבל סמל יישוב.
אחוזת זייד עמדה בבידוד יחסי במשך שנים ארוכות, עד הפרישה הגדולה מקיבוץ אלונים
שהביאה להקמת שיכון אלה הסמוך לאחוזה.

אגב, מעניין האם ש סימון יישוב דומה לאחוזת יופה הסמוכה שגם היא על קרקע פרטית.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

יש קרקעות רבות שעליהן יש קושאן טורקי - כלומר שהן בבעלות פרטית מלאה ואינן אדמות מנהל או קק"ל ולמרות זאת אין להן סמל יישוב.
ברשימת היישובים במדינת ישראל אין אף שטח פרטי שקיבל שם מספר יישוב. אפילו לא חוות שקמים.
מזה נובע שהאמירה שלך על כי בית העומד על קרקע פרטית יכול לקבל שם יישוב ולהפוך לרשות מוניפלית - אינה נכונה.
הסיבה לרישום השטח של האחוזה כיישוב לוטה בערפל והייתי שמח לשמוע מעוד אנשים אם נתקלו במידע רלוונטי.

לא אמרתי שבגלל שזו בעלות פרטית קיבל סמל יישוב (ואף העליתי תהייה לגבי האחוזה השכנה).
סה"כ הצבעתי על ההבדל בין הדירה שלך (או שלי) לאחוזה שלהם מבחינת התוקף המשפטי. מעבר לכך -
האם ידוע לך על שומרים נוספים להם ניתנה קרקע לבעלות פרטית?

לגבי סמל יישוב - אם אכן מדובר ביישוב נפרד - האם הוא שייך למועצה אזורית עמק יזרעאל או שהיום האחוזה שייכת מוניציפלית לקריית טבעון? סתם מעניין אותי

אני יכולה לנסות ולברר עם צאצאי המשפחה לגבי נושא סמל היישוב.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

עד כמה שהצלחתי לבדוק לא קיבל איש אחוזה פרטית ובטח שלא אחוזה בלעדית המוגדרת כיישוב. כמו שכתבתי למעלה, אלכסנדר זייד הוא אדם מוכר לכולם מהשיר "אדמה אדמתי" והספר "אנשי בראשית" . בתקופה בה קיבל בעלות על האחוזה הוא לא היה שונה טכנית משאר השומרים, לא היה ראשון להם ולא היה דבר שהוא עשה והם לא עשו. זו הסיבה שאני תוהה מה גרם ל"הכרת התודה" הזו שבעטייה הוא קיבל אחוזה הניתנת להורשה לנצח לדורות הבאים במשפחתו.
למען הגילוי הנאות אני מודה שיש לי חשד כלשהו בהקשר לכך אבל אני מעדיף לשמוע אם התמונה רחבה יותר ואולי פספסתי דבר מה, לפני שאעלה תיאוריות בעניין.

ולא "אחוזה פרטית". לא לשכוח שהאיזור בשנות העשרים והשלושים היה שטח הפקר פרוע. אני מניח שהרצון היה ליצור נקודת תצפית טקטית לכיוון דרום ורצף יישובי בין העמק לטבעון.
עמוד היישוב מתוך אתר המועצה האזורית עמק יזרעאל
http://www.emekyizrael.org.il/148-he/Emekisrael.aspx

יש בארץ עוד "עופות מוזרים" מבחינה של מעמד מוניציפלי - למשל במועצה האיזורית השכנה זבולון: סמינר אורנים וכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים הם בעלי מעמד של יישוב לכל דבר.

שאינם איש אחד אלא מוסד, חברה וכד'.
לא הייתה סיבה לקרא למושב על שמו של אדם בעודו בחיים "בית זייד" או כל וראציה אחרת, אלמלא התכוונו מראש לתת לו את השטח. וראה את תשובתי בהמשך לדובושכהן. אני חושב שהעברת הקרקעות באו לצורך פיצוי לא. זייד על חלקו בסיום פרשת "הקיבוץ החשאי".

ויקיפדיה
בית זייד הוא מושב באזור הצפון ליד קריית טבעון השייך למועצה אזורית עמק יזרעאל. היישוב הוקם בשנת 1926 על ידי אלכסנדר זייד מאנשי השומר, רעייתו, ציפורה זייד, וארבעת ילדיהם, אשר הקימו את ביתם בגבעות שיח אבריק.
בשנת 1938 נרצח אלכסנדר זייד על ידי קאסם אל טאבש, בדואי משבט ערב אל-חילף. על שמו הוקמה גבעות זייד אשר בני משפחת זייד היו חברים בה עד שעזבו בשנת 1951 והקימו את בית זייד במקום בו התגוררו לפני כן.

מאמר בהארץ
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0
בן גוריון וראשי היישוב לא הפקירו את המשפחה ודאגו שהקרן הקיימת לישראל תעסיק אותו כשומר על קרקעותיה בעמק יזרעאל. לימים, קק"ל אף העבירה לידי אלכסנדר את גבעת שייח אבריק, ליד קרית טבעון של היום. בני משפחת זייד התיישבו במקום, ואלכסנדר בנה שם משק חקלאי .
כמו אחיו התאומים, יפתח ויוחנן, גיורא זייד התגורר עד סוף ימיו על גבעת שייח אבריק, שמכונה כיום במפות בית זייד. זהו מקבץ בתים ומשקים חקלאיים שמוכר על ידי הרשויות כיישוב עצמאי, אך מחובר גיאוגרפית ומעשית לקרית טבעון.
מאגר מידע "בית אלון"
לאחר המלחמה - ניסתה המשפחה להכות שורש בתל-חי ובכפר גלעדי. לבסוף עקרו משם אל שיח' א-בריק והקימו בית קבע למשפחה.
לאחר הרצחו של אלכסנדר זייד, המשיכה ציפורה לקיים את הבית, שהתפתח כמרכז למשפחה וכישוב בפני עצמו - גבעות זייד. ( כאן מתיחסים לגבעות זייד ולא לבית זייד)
באתר תנועת העבודה
http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/cover_page
על קיבוץ גבעות זייד
-ב10 ביולי 1938 בדרכו לאסיפה בקיבוץ אלוניםהסמוך נרצח בירי מן המארב. נקבר בבית הקברות של ארגו
השומר' בכפר גלעדי. על שמו הוקם במקום הישוב גבעות זייד
המייסדים הם בוגרי 'מקווה ישראל', שביקשו להקים יישוב חקלאי שינציח את השומר אלכסנדר זייד. משפחת זייד העמידה לרשותם אלף דונם של אדמות פלחה שהוחזקו על ידה בחכירה. למייסדים הצטרפו בוגרים של בית הספר 'כדורי', בנות מהעיר ומשפחתו של אלכסנדר זייד. בשנת 1940 עלתה הקבוצה על הקרקע

על הישוב הכפרי בית זייד הם כותבים

הוקם ע"י משפחת השומר אלכסנדר זייד וחברים נוספים שעזבו את קיבוץ גבעות זייד.
נקרא ע"ש השומר אלכסנדר זייד.
תאריך הקמה: 1951
סיווג: ישובי העשור הראשון
מקום: גבול עמק יזרעאל והגליל התחתוןאגב במפת גוגל הישוב בית זייד מופיע ליד המוסד כפר תקווה , מקום הקיבוץ גבעות זייד, ולא ליד הבית של משפחת זייד

אולי חלק מהתעלומה בספר שחיטה שחורה שכתב שחר מגן

על מה הספר?

ולעניין הכתבות שהבאת -
"זייד נמנה על מקימי אגודת הסתרים "בר-גיורא" ופעל בזרוע הצבאית שלה, "השומר", שהיתה הארגון היהודי החמוש הראשון של היישוב העברי. עם חבריהם מ"השומר" היו אלכסנדר ואשתו, ציפורה, ממייסדי קיבוץ כפר גלעדי שבאצבע הגליל. ראשי "השומר" הפכו את הקיבוץ למרכז פעילותה המחתרתית של קבוצתם. הנשק שהטמינו בסליקים במקום לא כוון רק נגד בריטים וערבים - הקבוצה מיאנה לקבל על עצמה את מרות מוסדות היישוב שהלכו והתהוו אז.

ב-1926 הוביל הדבר למשבר בשורות "השומר", על רקע הקמת ארגון "ההגנה" ודרישתם של בן גוריון וחבריו ש"השומר" יוכפף לארגון החדש ויעביר אליו את הנשק שצבר. רוב חברי כפר גלעדי התנגדו לתביעות הללו, אך אלכסנדר וציפורה זייד סברו שיש לאמצן ונאלצו לעזוב את הקיבוץ עם ארבעת ילדיהם הקטנים.

בן גוריון וראשי היישוב לא הפקירו את המשפחה ודאגו שהקרן הקיימת לישראל תעסיק אותו כשומר על קרקעותיה בעמק יזרעאל. לימים, קק"ל אף העבירה לידי אלכסנדר את גבעת שייח אבריק, ליד קרית טבעון של היום. בני משפחת זייד התיישבו במקום, ואלכסנדר בנה שם משק חקלאי וגם גילה את שרידיה של בית שערים העתיקה.". ( http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...?itemNo=806977&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0 ).

מהמאמר הזה עולה ששקבלת תפקיד "השומר" של מוסדות המדינה בשייח אבריק מגיע על רקע פירוק "הקיבוץ החשאי" בכפר גלעדי. כבר עלה באשכול אחר שלי על "גדוד החלוץ ע"ש ברנר" שבדיעבד עסק בעיקרו ב"הקיבוץ החשאי", שככל הנראה המידע העיקרי על פעילות "הקיבוץ" הובאה בפני המוסדות על ידי א. זייד על רקע סכסוך הקרקעות בין חברי כפר גלעדי לחברי תל-חי.

מהמאמר הנוכחי שלמעלה עולה כי במקביל לפירוק "הקיבוץ" ולתמיכתו של אלכסנדר זייד בבן גוריון ובמוסדות, הוא נאלץ לעזוב את כפר גלעדי. בן גוריון ואנשיו מכירים תודה למיטיבם, ממנים אותו לשומר בשייח אבריק ולימים אף מאפשר השלטון את העברת האדמות של קק"ל לבעלותו.

אז חזרתי מבלי דעת אל מעגל נוסף של פרשת "הקיבוץ החשאי " וספיחיה...

עד כמה שאני מבין הוא היה שם תחת אגודת השומרים ולא השומר. אלו שני ארגונים נפרדים.

מה היה הרקע לקבלת הקרקע ומדוע דווקא הוא? מה שברור הוא שלא בגלל השתייכותו ל"אגודת השומרים" - גוף שהחל להתקיים מאוחר יותר, הוא קיבל את השטח.

אולי הרמז לכך נמצא במאמרו של פרופ' זאב צחור :
"...

.."הפירצה שאפשרה את חשיפת 'הקיבוץ' נבעה ממאבקו המר של זייד, שהיה מראשוני 'בר- גיורא' ו'השומר', וממייסדי כפר-גלעדי ו'הקיבוץ'. ב1924-, על רקע של סכסוך אישי, פרש זייד מ'הקיבוץ' ומכפר-גלעדי והצטרף לקיבוץ תל-חי. ההשתלטות של חבריו לשעבר מכפר-גלעדי על קיבוצו החדש ערערה את נאמנותו של זייד. במרי- לבו יצא למתקפה חסרת-מעצורים נגדם {25}. עתה, לראשונה, היתה בידי הוועד הפועל של ההסתדרות עדות ממקור ראשון על קיום 'הקיבוץ', אלא שזו היתה מוגבלת, משום שזייד הורחק מפעילות ב'קיבוץ' בשלבים מוקדמים, ופרש קודם לכמה פעולות שהסעירו את הרוחות. יתר-על-כן, עדותו של זייד היתה עדות של בעל- עניין, ומה גם שבמהלך המאבק בינו לבין חבריו לשעבר, נתפרסם ברבים שהסכסוך עבר לפסים אלימים. הנהגת ההסתדרות ביקשה אפוא לברר מה טיבו של 'הקיבוץ'...".

ועדת הבירור לבדיקת 'הקיבוץ החשאי' בגדוד העבודה. זאב צחור. "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, טבת תשנ"א, דצמבר 1990 חוברת מספר 58 הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים.

בהמשך, מעיד א. זייד בוועדת הבדיקה כנגד חבריו ויוצא שהוא העד היחידי, שלמרות היותו עד מגמתי בעליל - היה חבר ב"הקיבוץ" והכיר לפחות חלק מפעולותיו.

האם הסגרת חבריו ל"הקיבוץ" למוסדות, תמיכתו במסירת הנשק של "הקיבוץ" למוסדות ההסתדרותיים ותמיכתו הגלויה מאוחר יותר במוסדות אלו הביאה להכרת תודה של המוסדות? האם היה זה שילוב של הנ"ל ביחד עם הפיכתו של זייד ל"סלב" במהדורה של שנות ה 30 וההערצה שחשו כלפיו אלכסנדר פן ואנשי בוהמה נוספים עד הפיכתו לשומר המוכר ביותר אולי עד ימינו?

אין לי פתרון והתשובות קבורות מן הסתם עמוק באחד הארכיונים היותר עמוקים של מדינת ישראל.

אלכסנדר זייד הגיע עם משפחתו לאזור ב1926 כשעזב "בטונים צורמים" את כפר גלעדי . בין השאר נכתב שהייתה אי הסכמה שלו ומשפחתו על נושאי בתי הילדים והחינוך של ילדיו.
כשהגיע לאזור כנראה עוד לא היו סידורי מגורים והוא גר בתחילה בנהלל (בשכירות? אצל אחד האיכרים?) . כשעבר לגור עם משפחתו בשייך אברייק לבית בו המשפחה גרה עד היום קראו כנראה למקום בית זייד במשמעות של בית מש' זייד (או משק זייד) אבל בודאי לא ברעיון של מושב. זייד שמר על האזור מטעם הקק"ל וידוע הסיפור שכשביקש העלאה במשכורת כשומר - סורב ומאוד נעלב. להערכתי ניתנו לו אדמות צמוד לבית בחכירה (קק"ל, אדמת הלאום) אך שוב לא כהתישבות באופן של מושב. ידועים בודדים נוספים שקיבלו בעבר הרחוק והקרוב שטחים (חווות בודדים). היה הנסיון שלא צלח של הקיבוץ "גבעות זייד" שהחל ב-1940 עם מעורבות גדולה של יפתח והאם ציפורה במקום שהוא מעט רחוק מבית המשפחה - ולאחר משא ומתן די ארוך עם התנגדויות משפחתיות צורף כקיבוץ לחבר הקבוצות (לימים איחוד הקבוצות והקיבוצים) כיום כפר תקוה. בשנת 1950 הקיבוץ למעשה נעזב ע"י הראשונים חלקם עזבו ויפתח וכמה חברים עברו לבית המשפחה וסביבתו. ( בגבעות זייד נעשו נסיונות התיישבות קיבוצית נוספים עד 1957) איני חושב שאז הוכרז על הישוב כמושב "בית זייד" אלא רק מאוחר יותר (שנות ה-60?) שאף כי קיבל רישום של מושב באיחוד החקלאי דומה שזה היה רק לצורך נוחות של אירגון ורישום. לא נראה לי שהמקום מתפקד כמושב. אגב מספרי התושבים במושב שנרשם בכמה מקורות נראה מוגזם למדי ולא אתפלא אם מדובר בפחות מ -50 איש. לסיום נראה ששוה בדיקה אם דוקא מהסיפור של 1926 צמח מושב בגלל רצון המוסדות השלטוניים לצ'פר את אלכסנדר זייד. מקומות לבדיקה- מועצה אזורית יזרעאל , קרית טבעון (אני מניח שבמהלך השנים היו ביניהם מחלוקות למי לחבר את הישוב בית זייד) . בית אלון, ארכיון ההגנה, ואפשר כמובן לשוחח בע"פ עם זאב צחור שמכיר את נושא הקיבוץ החשאי. אני מניח שגם מוקי צור יודע על הנושא.





9