|
03-05-2009, 18:37
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
איך עושה בנין טמפלרי
במסגרת סדרת "איך עושה" נכה היום את הבתים הטמפלרים.
אתחיל במשהו אישי - אינני אוהב את האדריכלות הטמפלרית, אינני אוהב את הטמפלרים, ואינני שותף להתלהבות מכל בית טמפלרי שניצל. אשר הצילו אותו (לא כתיתה וינאית).
ועוד הקדמה: לא כל כך ברור מאיפה הגיעה האדריכלות הטמפלרית. אני מכיר לא מעט אנשים שנסעו לורטמברג לחפש שם את הוריה, ולא מצאו להם זכר. יוסי בן ארצי (אם אינני טועה בשמו), חוקר אובססיסבי במיוחד של מורשתם, אפילו הבין מכך שאם ההורים אינם בגרמניה, הרי זה אומר שהאדריכלות הטמפלרית איננה גרמנית, אלא המצאה של המהגרים הללו בבואם לא"י. קצת קשה לי לקבל את התזה הזו, אבל מצד שני - אין לי שום תזה נגדית להציב.
ובכן - מה מאפיין את האדריכלות הטמפלרית?
המסגרות המובלטות סביב החלונות והחגורה המובלטת סביב הבנין, בין הקומות. אני מניח שתפקידם של אלה היא לאפשר בניה מאונכת ומדוייקת, שכן הבליטות הללו מאפשרות שימוש נוח ותדיר באנך.
חלונות אנכיים, בדרך כלל עם תריסי עץ חיצוניים. אבל זה מאפיין כמעט כל בניה שקדמה למאה העשרים. החלונות של הטמפלרים הם בדרך כלל זה מעל זה. הם מאד התאמצו לעשות סדר.
גגות הרעפים הדו שיפועיים. הועלתה כאן לאחרונה גרסה שטוענת שהם התחילו עם גגות שטוחים, אבל אחרי הסופות של 1874 - עברו לרעפים. אינני יודע.
לפעמים הגגות הם לא ממש דו-שיפועיים, ויש להם גם שיפועים נוספים, אך קטומים. נורא משונה ונלעג.
קומת המרתף. לערבים לא היה מרתף, כי החיות גרו איתם בבית. חמורים, ככל שאני יודע, מתקשים עם מדרגות. הטמפלרים, לעומת זאת, מלכתחילה לא העלו על דעתם לגור עם החיות - ולכן יכולים היו להרשות לעצמם קומת מרתף ממוזגת, שם ניתן לשמור גבינות ויין, או לשחק סנוקר. כדי להאיר קצת את המרתף, הוא טיפטיפה בולט מעל הקרקע, ויש שם חלונות קטנים, אך בכך הוא מאלץ את קומת הקרקע (שמעליו) להיות גבוהה למדי, וגרם מדרגות מוביל אליה.
גגון מעל הכניסה, ובלקון קטן לפניה. החיים החברתיים של הטמפלרים היו פחות הומים מאלה של תושבי ניו אינגלנד, שבילו את ימיהם על ה"סטופ", המדרגות הרחבות המובילות לכניסה לבית; או מאלה של המדינות הדרומיות יותר, עם כסא הנדנדה בבלקון, רובה הציד ובקבוק הבורבון. הטמפלרים היו צנועים ומתורבתים יותר, ולפיכך הסתפקו בבלקון קטן שמספיק לגבר לקוד קידה קטנה, ולגעת בכובעו. זה הכל.
הכיתובים בגרמנית. לא על כל בית טמפלרי, אבל זה בהחלט קיים ומוכר. כאשר רואים כתובת כזו - סיכוי סביר שזה טמפלרי. אפילו יותר מסביר.
ואני עושה רגע הפסקה כדי לכתוב מה איננו סממן טמפלרי מזהה:
הקשתות, למשל. ניתן למצוא בבניה הטמפלרית כמעט כל סוג של קשת: שטוחה, חצי עגולה, מחודדת, חלון ללא קשת, ואפילו עם קשתות מסולסלות.
או חומרי הבניה. בשרונה הם בנו מכורכר, הגליל מבזלת, בירושלים מאבן גיר, ובהמון המון מקומות מאבן מלאכותית, יצוקת בטון, תוצרת וילאנד. מגעילה למדי.
מספר הקומות איננו מאפיין את בנייתם. לפעמים חד קומתי, לפעמים דו, תלת ואפילו 4 קומות, מעל המרתף.
ואני שוב חוזר למה שכן מאפיין אותם, לדבר האחרון והבולט ביותר: כל הבתים של הטמפלרים דומים לפרה. Look a lot like a cow, למי שחושב שהוא לא הבין אותי. הם גסים, מגושמים, ומייצרים תחושה בולטת של אי-נחת. משהו ביחסים שבין קיר לפתח, במרחק בין חלון לחלון, בצורות המנסרתיות הבסיסיות מאד, ביחסי אורך וגובה של החזיתות - כל אלה מייצרים בתים מאד מכוערים. נטולי כל חביבות.
וסוף סוף אני חוזר לבית שדידין העלה כאן: הוא עונה כמעט על כל הדרישות של "בניה טמפלרית", למעט האחרונה. הוא חביב, עליז, מופרע ויהיר. מאיר אריאל כזה. פתאום יש לו מגדלון, או בליטה חצי-מתומנת שבולטת, או גג שנתקע בקיר, וכל מיני שגעונות עליזים.
אז אני שמח ללמוד שלקראת סוף שהותם כאן, הם סוף סוף למדו לחייך. ברוכים הם בצאתם.
|
|