אז מה היה לנו פה? ליברמן וסולימאן: תחילתה של ידידות (מופלאה)
פגישתם של ליברמן וסולימאן הייתה גולת הכותרת בביקורו של שר המודיעין המצרי בישראל. לאחר הפגישה, שהתקיימה בלשכת ראש הממשלה, אמרו גורמים בסביבת ליברמן כי היא התקיימה ב"אווירה מועילה וידידותית", ואף העריכו כי "זוהי תחילתה של ידידות נפלאה". http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/882/033.html?hp=1&loc=1&tmp=1938
נו, אז למרות רמיזת העבר של מר ליברמן בדבר הפצצת סכר אסואן או ליגלוגו על נשיא מצרים -"שילך לכל הרוחות", נפגשו שני ה"טרזנים" לשיחה בת 50 דקות..
נפלאות הן דרכי הפוליטיקה המזרח תיכונית.
האם ייתכן שטיעוני השמאל שליברמן דרדר את היחסים עם מצרים התגלו כעלגים לגמרי וכי זה בדיוק הפוך:
הערבים המתונים מוכנים לשתף פעולה עם הכוחות הנאורים רק אם יודעים שיש להם גב חזק בישראל או במערב. הם לא מוכנים לגלות תןקף נגד ארגוני הטרור אם הם יודעים שיש להם עסק עם חנפני השמאל הקיצוני. נקודה למחשבה.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי מדינאי שמתחילה ב "ואני כתבתי על זה כבר לפני שבוע"
אולי ניחנת בראיית הנולד?
ועכשיו ברצינות, ישבו 50 דקות וחינטרשו..הליברמנים הוציאו הודעת "ניצחון" לעיתונות, אך רק משתדרוך כף רגלו של מר ליברמן במצרים נדע את ה"אמת המצרית".
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי looopy שמתחילה ב "אז מה היה לנו פה? ליברמן וסולימאן: תחילתה של ידידות (מופלאה)"
להערכתי, נתניהו התנה את הפגישות שלו עם המצרים בכך ש"יסתדרו" עם ליברמן. בכל מקרה, היחסים של הממשלה עם מצריים מתחילים מנקודת התחלה של כבוד הדדי ולא של התרפסות כפי שהיה נהוג עד היום, ובמיוחד בממשלת אולמרט.
ליברמן הצטייר בעיניהם כאיש חזק, ולכן הם מעריכים אותו יותר מאשר אחרים.
ומי שמצטייר כשטינקר, הם מרגישים כלפי בוז וגועל נפש. זה הטבע האנושי.
גם השמאל אצלנו ככה. הוא מחפש אויבים לעשות איתם שלום, אבל כשהיו משת"פ ערבים בגדה ובעזה הם הפקירו אותם לחסדי ערפאת ימח שמו וזכרו. אלפי משת"פ נרצחו. גם אלפי חיילי צד"ל. השמאל לא התרגש במיוחד בגלל שמדובר בשטנקרים, כהגדרתם. ייתכן מאוד שבאיזשהו מקום הערבים מסתכלים על השמאל כעל שטינקרים בבוז ולעג.