אני בן יחיד והתגייסתי לפני חודש לקרבי
אני סובל נורא נורא שם ואני מרגיש שאני לא יכול יותר
אין תאבון וירדתי כבר 5 קילו בשבועיים
אני כל הזמן חושב על התאבדות
שום דבר כולל בנות לא מעניין אותי
אני מרגיש רע כל היום והתחילה לי ראיה פסימית לגביי החיים
אני לא מרוכז ולא שם לב לכלום

ביקשתי לראות קב''ן אבל אני צריך לחכות שבועיים בשבילו ואני ממש ממש בסרט רע

מה אני יכול לעשות כדי לצאת משם ?
ההורים שלי הולכים לבטל לי את החתימה אבל אני מפחד שאני אתקע ביחידה כתומך לחימה
ואני כל הזמן חושב על התאבדות כדרך שתוציא אותי משם
אני לא יכול יותר

אם מישהו יכול לעזור שיעזור כי אני מתפרק פה

דבר עם הקבן הכי פתוח שיש על כל מה שאתה חושב ותראה שלצבא כבר יש נסיון בדברים האלה

הדבר הכי חשוב שאתה יכול לעשות כרגע הוא לצאת ממקום שבו אתה לא מרגיש בנוח, אחר כך תתחיל את הטיפול.
כי גם אם תגיע למקום שאתה מרגיש בו בנוח ותחשוב שהכל בסדר פתאום, זה לא פותר את הבעיה, הבעיה תחזור במצבים שונים בחיים, ולכן חשוב להתמודד ולטפל כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב!
אמנם לא הייתי בצבא, אבל במחלקה פסיכיאטרית כבר הייתי מאושפזת שלושה חודשים, ואני את הבעיות שלי גררתי והדחקתי עד שהתפתחו אצלי הפרעות אכילה ולכן אני יכולה להגיד לך מניסיון בתחום ה"דיכאון ונטיות אובדניות" שחשוב מאוד לטפל.
אני לא יודעת אם ככה זה פועל, אבל אולי אם תלחץ על הצבא כדי לדבר עם קב"ן, אולי אפילו תסביר שאתה מפתח נטיות אובדניות, אולי הם יזמנו לך קב"ן מוקדם יותר.
בעניין האוכל, תכריח את עצמך לאכול. ואם אתה רואה שאתה לא עומד בזה, תבקש ממישהו שאתה סומך עליו שידאג שתאכל. אצלי בבית אמא שלי דואגת שאני אוכל. ומחוץ לבית החברות דואגות לזה. גם אם אין לך תיאבון, ואני יודעת כמה זה קשה לאכול בלי תיאבון, חשוב לאכול.
בכל מקרה, חשוב שתזכור שההרגשה הזאת עוברת בסופו של דבר! גם אם כרגע זה נראה לך שההרגשה הקשה תישאר לנצח והתאבדות היא הדרך היחידה לסיים את זה תזכור שזה לא ככה! התאבדות לא פותרת שום דבר, היא אפילו תפתח בעיות חדשות אצל הסובבים אותך. עם הטיפול הנכון והסביבה הנכונה אתה תראה שבסופו של דבר אתה תהייה בסדר, יהיה טוב.
בהצלחה ושמור על עצמך!