בעקבות המציאה המקרית שלי במצוקי הכורכר שמעל חוף תל ברוך, שעליה כתבתי פה, קפצתי הבוקר לחיטוט נוסף באתר.
החדשות הרעות הן, שבמהלך סוף השבוע נסעו שם ג'יפים שעלו בדיוק על הנקודה וגרסו שם הכל. החדשות הטובות הן, שגלגל של ג'יפ "ניסר" קטע ישר ומדויק בצלע הנקיק. כך התקבל חתך נקי מאוד, דומה למה שעושים ארכיאולוגים, שאיפשר לי להיות בטוח שכל מה שאני מוציא משם - שייך לאותה תקופה. זה חשוב, כי כל האיזור מלא באשפה של מטיילים ופסולת בניין, והכל מתערבב בסחף מי הגשמים.
אני רחוק מלהיות ארכיאולוג, אבל לדעתי די ברור שמדובר בנקודה שבה היתה נוכחות צבאית, כנראה טורקית, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הרסיסים הרבים עשויים להעיד על כך שהמקום היה מעורב במתקפה הגדולה האחרונה של צבא אלנבי על עמדות החוף של הצבא הטורקי ב-19 בספטמבר 1918, המתקפה שדחקה סופית את רגליה של האימפריה העותומנית מארץ ישראל.
זה מה שמצאתי הפעם, בחפירה שטחית של כ-30 דקות (מיהרתי לעבודה...)

א. כדור רובה, שונה מכדור המאוזר שמצאתי בפעם הקודמת. את הכדור מצאתי בשתי חתיכות שונות, מרוחקות כ-2 מטר זו מזו. קוטר הקליע 7 מ"מ. התרמיל הוא בעל כרכוב בולט. אורכו כ-58 מ"מ, והחתך שלו קוני מתון. קשה מאוד לזהות מה כתוב בתחתיתו, מה גם שנסיונות הניקוי שלי כמעט מחקו סופית את מה שהיה שם. אני חושב שזה R^K3 (הסימון "בחזקת" אמור להיות ראש חץ).



משהו כמו התכולה של התרמיל לא ראיתי אף פעם, ובימי חיי פירקתי לא מעט כדורים (שעות של שעמום בשמירה). אולי זה פתיל רועם כתחליף לאבק שריפה? מוזר, בכל אופן.



ב. קליע שנראה לי כמו 0.45 מגודל. הוא השתמר בצורה גרועה למדי.




ג. שלל רסיסי מתכת, אספתי וצילמתי חלק מהם. 1 - רסיס בעל חריצים (אולי של רימון "שוקולד" קדום?) 2-6 - רסיסי מתכת, כנראה של פצמ"רים או פגזי ארטילריה. לרובם חתך קעור. 7 - חתיכה של גדר תלתלית. מצאתי המון כאלה, אבל כמעט כולם התפוררו בנגיעה הראשונה. 8 - מסמר שהוצאתי מקרש שרוף למחצה. על פני כל החתך בחול (עומק של כמטר וחצי) ניכרו סימני אפר ושריפה, ופיסות קטנות של קרשים שרופים. 9 - נראה לי כמו קליע מעוך אחרי פגיעה (בצילום: מבט על).



ד. פיסה גדולה מיציקת מתכת לא מזוהה (פיוטר?) שנראית לי כמו שוליים של סיר כבד. לא הספקתי להעלות את התמונה. אעדכן בהמשך.

הקיצר, נראה לי שזה מקום שמתחנן לחפירה מעט יותר מקצועית מהנסיונות שלי, רגע לפני שכל השטח ייטחן סופית על ידי נהגי ג'יפים וטרקטורונים.

ומפגש חפירות משותפות.

אני מציא לך לזהר במקומות כאלה. אני כבר ראיתי פעם נפל של פגז מאותם ימים אשר המתין בסבלות עם מעטה חלודה.

.

כדור הרובה הוא כנראה כדור של לי אינפילד בקוטר 0.303 אינטש .המילוי הוא חומר הודף מהיר בעירה מהדור הראשון שהיה נפוץ מאד בשתי מלחמות העולם ושימש הצה"ל לפחות עד תחילת שנות ה60 .
לגבי כדור האקדח .....אני פחות בטוח למה זה שייך .
הקוטר היח
אבל זהוא כדור לאקדח תופי ככה שצריך להיות כרכוך בולט על הכדור .
יד באקדחים ברטים בתקופת מלחמת העולם השניה היה 0.455 וובלי
האקדח הבריטי העיקרי בשימוש בזמן מלחמת העולם הראשונה היה הוובלי דגם5 ו6 בקוטר 0.455 .
בנוסף היו בשירות אים כי במספרים קטנים אקדחי קולט גברמנט,קולט 1917 ,וסמיט אנד ווטסון 1917 ומעט
אקדחי וובלי פוסברי כולם באותו קוטר.
האקדחים התורכים היה בראוניג 1903 בקוטר 7.65 ואקדחי תוף אמריקאים לא ידוע לי באיזה קטרים
אבל מבטיח לחפש ולעדכן ..

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

חומר הנפץ ההודף בתרמיל הוא "קורדיט" בצורת "איטריות" חלולות. והקשר היהודי? חיים וייצמן! ...והמבין יבין.

תודה. זה באמת נראה כמו 0.303 של לי אנפילד, ובינתיים קראתי קצת על התכולה של כדורים מהתקופה ההיא וזה כבר לא נראה לי כל כך משונה ויוצא דופן.

נצטרך להמתין עד שהמייסטר לבני יחווה את דעתו, אבל בינתיים מחפירה בגוגל נראה לי שהדבר הגדול והשמנמן הזה הוא לא כדור שלם, אלא רק קליע (!) מסטנדרט שנקרא "Turkish 0.45", תחמושת של רובה מסוג פיבודי-מרטיני שהצבא העותומאני הזמין מהיצרן האמריקני בשנות ה-70 של המאה ה-19.
על הרובה אפשר לקרוא פה.
ואת הכדור אפשר לראות פה (לגולל קצת למטה).

מדוע אתה מבקר בתל-ברוך בצורה כה אדוקה

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

האמת היא שבדיוק מהסיבה הזאת יצאתי הבוקר מוקדם-מוקדם, כדי שלא אתקל חלילה בפעילות העניפה שמתרחשת שם.

אגב, לאיזור הזה ולפעילות המפוקפקת שמאפיינת אותו יש הקשר נוסף, די משעשע, לצו"ב. מי יודע? (לא קשור במישרין לבסיס שיש בסביבה)

אני חושב שפעם קראתי משהו על משת"פים ודרך לשכנע אותם לעבור צד, בהקשר לאזור זה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

היא העובדה ששם עובר הפיינל לשדה דב.

בעבר נהגו לצ'פר - אם אפשר לקרוא לזה צ'ופר - קורסי תצפיתנים בהקמת עמדות מוסוות סביב מקומות המרבץ שפזורים בשטח לרוב. היום זה לא היה עובר בלי תחקיר עסיסי ב"עובדה".

זו בדיוק דעתי.

שפורסם במגזין סופ"ש של מעריב או ידיעות לפני יותר מעשור.
(מהזיכרון שלי)

הצ'ופר היה תרגיל מסכם של קורס מדריכי לוט"ר וקורס צלפים - הצלפים היו מתצפתים על העובדות, והטרוריסטים היו מתגנבים לרכבים ומדווחים על הפעילות. הכתבה היתה במוסף 7 ימים, בשנת 99.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אתה בטח לא מתכוון לשמועה הלא מבוססת שהסתובבה אי אז על רח"ט מחקר אחד באמ"ן שנתפס שם כשהוא על מדים (חלקיים לפחות) במהלך פעילות מבצעית חודרת עם אחת הבנות או הספק בנות...

העמדה הבריטית ליד החוף שכנה מעט צפונית לארסוף (ראה סרטון זה:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. שקשה שלא לזהות את מיקומו, אפילו אם אתה סתם חובב חוף ים) והתורכית עוד יותר צפונית לה.

באזור תל ברוך, ובעיקר דרומית יותר לו (תל מיכל) היו עמדות תורכיות שנכבשו בינואר 1918 ללא קרבות יוצאי דופן, למרות שפעילות צבאית "רצינית" יותר הייתה שם בפשיטה שנערכה בסוף נוב' 1917.

.

בלי קשר לקרבות ספציפיים, אני מאמין שאפשר למצוא עדויות כבר מתקופת הברונזה התיכונה וייתכן שאף לפני כן לכך שחיילים נהגו לבקר אצל זונות. לא?

זונות - היו

חיילים - היו גברים

מ.ש.ל, לא?

.

תל מיכל דווקא יושב צפונית לתל ברוך - במקום שבו עומדת כיום המרינה בהרצליה. ולמיטב ידיעתי (המצומצמת!) הטורקים (+תגבור גרמני) החזיקו עד הסוף בקו עמדות על מצוקי הכורכר בשרון מיפו בדרום ועד בערך שפיים בצפון, אבל אני מקבל את דבריך, בעיקר משום שאני לא בקיא גדול במהלכי הקרבות של מלחמת העולם הראשונה וניכר שאתה מבין.
**עריכה**
ועכשיו גם ראיתי את הסרטון - זה מקום ששרצתי בו המון בילדותי, ומדהים איך הנוף שם לא השתנה בכלל, גם אחרי כמה התמוטטויות של מצוק הכורכר אחרי בניית המרינה. רק המערות של נסים לא נחצבו עדיין..

בזמן שהיה הארוע של האוטובוס בכביש החוף
היינו במילואים באימון הקמה של מה שהיום נקרא מוד''ש
לאחר הארוע וכדי לחזק את בטחונם של תושבי ערי החוף השפוף משהו
הופסק האימון וצוותים צוותים נפרשנו לאורך החוף לעצור בגופנו את הפולש האכזר
הצוות שלי...שני ג'יפים והמון אמצעי תצפית יום לילה התמקם על מצוק הכורכר של תל ברוך
אתם בטח מנחשים שמשקפות ה20X120 המא''כים למיניהם השפנפנים ועוד
לא הופנו ולו לרגע אחד לכיוון הים ומאז ומעולם לא ראיתי דבקות כזאת במצוות התיצפות
ומה שראו עינינו שם לא ראתה שיפחה על הים כשלביצוע האתלטי ביותר
נבחר קשיש בשיער לבן שהשתרלל עם עלמת חן בפורשה ספורט אדומה
חזרנו לבסיס לאחר כמה ימים בברכים כושלות משהו ועינים אדומות מחוסר שינה

לא ממש צו"בי אבל פורשה ספורט אדומה הייתה אז רק אחת בארץ (הייתה עוד אחת לבנה והיא הייתה שייכת לאותו אדם). מפאת כבודו לא נכתוב את שמו של הבעלים, אך אתה בטוח שהוא היה קשיש?
אמנם היה לו שיער מאפיר-מלבין, אך הוא היה בשנות ה40 שלו אז והשיער היה אסוף בקוקו הדוק.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יש לך יכולת להפוך חלק מהאשכול הזה לבעל רקע צהוב במקום רקע תכלת-בהיר?

חוץ מזה שכל הזמן דחפו אותי מהמשקפת
אולי באמת לא היה כ''כ קשיש...שלושים ושלוש שנה לך תזקור
רק מלחשוב על זה אני מקבל כאב גב..................................

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שקדי 1 חוץ מזה שכל הזמן דחפו אותי מהמשקפת אולי באמת לא היה כ''כ קשיש...שלושים ושלוש שנה לך תזקור רק מלחשוב על זה אני מקבל כאב גב..................................

אני משער שזו לא טעות כתיב ...

זה רק בא לתאר את האווירה בצפית
מזמן הרי נקבע שכשאתה עולה על מדים
אתה נהיה רעב עייף וחרמן...ובתל ברוך על אחת כמה וכמה

כאב גב עאלק...

.

מחר אחרי האספרסו של הבוקר אני כבר שם !
ביתי הגדולה בחופש ואני חושב שהיא תשמח להצטרף לאבא לטובת חיפוש תרמילים ורסיסי פגזים ממלחמת העולם הראשונה (במיוחד אחרי שהיא כבר בילתה איתי שעות בחיפוש אחרי עמדות ממלחמת השחרור עבור פורום הסטוריה)....

אם עדיין לא יצאתי לעבודה ואני מזהה אתכם על קו הרכס מחלון הבית שלי, אשמח לרוץ להגיד שלום (וגם לתת את כל ממצאי עד כה. אצלי הם ייהרסו). כשאתם מגיעים ממזרח למערב ומולכם הרכס - אתר את הנקודה הגבוהה ביותר בו. מולך תהיה התפצלות של שבילי עיזים בצורת "ש". טפס על הזרוע הימנית ביותר של ה-ש' - קצת תלול! - ותגיע למעין רחבת כורכר שנכבשה היטב בגלגלי רכבים. עם הפנים לים, מצד ימין שלך (צפון) תראה שלוחה בולטת צרה, שגובהה 3-4 מטרים ביחס לרחבת הכורכרשעליה צמחייה רבה (אהל האצבעות, אם לגלוש לבוטניקה). שוב, ודא שזו הנקודה הכי גבוהה על הרכס - זה שם, יאללה, לחפירות.

חוב קטן: תמונות של החפץ המתכתי הלא ברור שחפרתי החוצה הבוקר מאותו מצבור רסיסים ותרמילים. יש בו נקב שמעליו שקע שמתאים לרצועה או חבל די עבים. ברור שזה שייך למשהו שתולים או רוכסים. בהתחלה נראה לי כמו סיר. אחר כך חשדתי שזו קסדה. אבל העובי והמאסיביות לא מתאימים. אין לי מושג מה זה.
צד אחד:

וצד שני:

ממש הרגע הדפסתי את התצלום אויר ואני אוסיף את ההסבר שלך...
לגבי הפריט - מה גדלו?..
על פניו עושה רושם כי מדובר דווקא בחלק של מרעום..

האם מדובר במתכת זהובה דמויית פליז תחת הקורוזיה?

אגב - אם אני מגיע מרח' פרובנס ופונה ימינה (צפונה) לכוון העלייה לבסיס הצבאי, היכן עלי לעצור ולהחנות כדי שאמצא ממש מול הנק' בה אני צריך להתחיל להכנס רגלית לשטח?

מקצה לקצה בערך 11-12 ס"מ. עובי בערך 3-4 מ"מ. לא הייתי אומר שהצבע הוא פליז, אבל זו יציקה או סגסוגת שאני לא מזהה, יחסית בהירה, ומצופה בשכבה רצינית של פטינה - אבל לא חלודה. הסתכלתי במאות תמונות של קסדות וסירים עתיקים בכל אתר מכירות פומביות שמכבד את עצמו - ועדיין אין לי מושג במה מדובר.

ובקרוב...רשמי מסע מהיום בבקר....

תן לפחות פריוויו! חזרת באמתחת מלאה? כל הבוקר היו לי רגשות אשמה - אולי חס וחלילה ניקיתי את כל מה שיש שם?

ראשית כדי להוציא את העוקץ אגלה שפרט לכדור בודד של לי אנפילד ומה שנראה כרסיס פגז חלוד ומעוות לא מצאתי כלום !

הגענו למקום בסביבות השעה 11:00 החנתי במגרש החנייה כפי שהמלצת (ואכן 20 ש"ח )....
פסענו דרך השער של הערייה במעלה הרכס עד לנקודה הגבוהה ביותר שם הבחנתי במה שיכל להיות אותה צמחייה שתיארת, במשך כמעט כשעה הסתובבנו על שיא הגובה תוך חיפושים אך ללא הועיל...
(לא להאמין איזה נפח פעילות יש במקום באמצע היום... רק על אותה נקודה בה הסתובבתי חנו כמעט במקביל שני רכבים שעל פניו לא ממש התלהבו מהשיטוט לידם אבל אותי זה ממש לא עניין).....

הנה כמה צילומים שצילמתי מאותה נקודה , אולי תוכל לאשר או לשלול אם מדובר באותו מקום (יש שם עמוד מתכת חלוד בגובה של כמטר הנעוץ בקרקע)...





ממצא ארכיאולוגי מעניין כשלעצמו היה בקבוק בירה מכבי ולמי שזוכר את העיצוב שהיה נפוץ בשנות השמונים (הוא היה קבור בקרקע)...




מה זה אינני יודע:





והנה הכדור (במצב יחסית טוב - אני צריך לבדוק מה מוטבע על הכרכוב שלו)...





בקיצר..מאכזב למדי....
אבל לא נורא.....

משם כבר המשכתי למה שנותר מהדיונות שמול תכנית ל' שם היינו עורכים פעולות וא"ש לילה במסגרת "הצופים" של אז...
עצוב לראות מה נשאר ומה עוללו לפיסת הטבע הזאת....

אוף, לא נעים לי.. יצא שסתם טרטרתי אתכם. ב-11 כבר הייתי מזמן בעבודה. שלוש שעות קודם הייתי מצטרף ומצביע על הנ"צ המדויק.
אני לא זוכר את העמוד, אבל לפי הנוף שנראה ממזרח והצמחייה זה בהחלט נראה לי המקום. אני לא חפרתי מהצמחייה שעל שיא השלוחה כלפי מטה, אלא מהדופן החשופה הצידה (במקומות שבהם היא התמוטטה ממי הגשמים, או נחפרה על ידי ג'יפים - רואים בתמונה שלך דוגמה לתופעה כזאת). חוץ מזה, בפעם השנייה ידעתי בדיוק לאיזה סנטימטר להגיע.
נראה לי שבהמשך התקדמתם צפונה מדי. שלט הבטון הוא אנדרטה מאולתרת לנער רוכב טרקטורון שנהרג תוך כדי השתוללות בדיונות, והוואדי העמוק שבין הגבעה "שלנו" לבין ה**ביפ! - צנזורה** רחוק משם כ-200 מטר לפחות.

זו היתה עבורי הזדמנות נהדרת לחזור לאותם מקומות בהם נהגתי/נו להסתובב כילדים וזה בהחלט השתלם לי (למרות מה שעשו לדיונות ולעמדת הנ"מ הישנה שתמונותיה יועלו בהמשך לאשכול הביצורים בפורום הסטוריה).....
על פניו נראה לי שאנחנו מדברים על אותו מקום ולו מהסיבה היחידה שבאמת מדובר בנקודה השלטת על כל האיזור.....


נראה ...אולי אחזור לשם שוב לצרך השלמה...

תודה בכל מקרה .

בקשר לגישה:
אם חונים בעיקול הדרך שעולה לבסיס, הגישה בעייתית יותר כי יש ואדי עמוק מאוד מדרום וזה כרוך בירידה-עלייה, והכל שם תחוח לגמרי מתחרויות ג'יפים מחתרתיות שמתקיימות מדי סוף שבוע. אישית לא הגעתי משם אף פעם (אני גר במרחק הליכה) אז אין לי מושג עד כמה זה קשה. אולי עדיף לכם לחנות בנקודה הכי צפונית-מערבית בחניון של חוף תל ברוך (20 שקל, נדמה לי) ולהיכנס ברגל דרך שער הברזל שמיועד לטרקטורים של העירייה, ומשם כבר לאתר את הרכס ולמצוא שביל שמטפס עליו.
בכל אופן, מאוד לא מומלץ לחנות על כביש הגישה לחוף (רחוב יצחק ארצי) כי מופעלת שם מדיניות גרירה אגרסיבית.

אגב - היינו שכנים פעם...
גרתי במשה פרלוק...

למישהוא ידוע אוליי על הפילבוקס הבריטי שהיה ניצב כחצי קילומטר מזרחית לחוף הנכים, קצת צפונית למרינה של הרצלייה?

אני זוכר במעומעם מבנה בטון באיזור הזה, מאיזשהו אירוע הטסת טיסנים של קלוב התעופה (אי שם בשנות השמונים) כשהיייתי ילד. לדעתי כל האיזור הזה גולח ללא היכר כחלק מעבודות ההקמה של המרינה.
או שאולי אתה מתכוון לעמדת המכ"מ הבריטית? היא אכן נראית כמו פילבוקס, אבל נמצאת צפונה משם, באיזור ביתו של שגריר ארה"ב.