ירקות הוא זולל, ניירות מפזר





ופעם בשבוע את ביתו מסדר:


ראשית הוא שוטף בזרם של מים


אחר כך פורס טישו - זה נעים לרגליים



מנהרות הוא מניח מגלילים של קרטון


וארמון מעמיד ובו יש חלון


על הכל יפזר נסורת המון



גם מיטה הוא יציב של רכות ושל חום
כי על טישו לבן השינה היא חלום


למרבץ הוא יתקין מנהרה מוארכת
וגלגל הוא יבנה שיהיה אן ללכת


על הכל אז תשב הקומה השניה


ושם איגלו ואוכל וכד לשתיה


כשהכל כבר מוכן יעלה על מטוס


וישוב ללשכה בשמחה ומשוש

מהרחוב לטירה, כל הכבוד (מה עם איזה חברה?)

אהבתי

אשכרה על חלוני כתבו:

משנה מקום, משנה מזל.
מהרחוב מכלוב קטן, לבית אוהב שפינק אותו בארמון.
כל הכבוד

יפה! הצינור הגדול הזה בשביל היופי? או שהוא איכשהו [למרות שאני לא רואה איך] יכול להשתמש בו?

הבנתי באוגרים כהבנתי בכתבי אוגרית ולכן נאלצתי לשים מבטחי בחומר שברשת ובמוכרים בחנויות לציוד בע"ח. אני דמיינתי כי האוגר יאהב לטפס ולגלוש במנהרות שכן הם מוצגים כבעלי חיים האוהבים לשחק. מסתבר כי האוגר כאשר מסופקים לו צרכי המזון, מים, לינה במקומות נסתרים - אינו רואה כל סיבה לטפס לגובה ולהחשף לעיני כל ובצדק מבחינתו. ניסינו לכסות את המנהרות, ניסינו לדפן אותן בקרטון גלילי בכדי שיקל עליו לטפס ואפילו הנחנו במעלה המנהרה שוחד כפיסת תפוח.

האוגר מסרב להכיר בנפלאות מנהרות הפלסטיק ומתעמק במעלות הפתוח בלבד. עולה, לוקח ויורד וגם זאת רק בחדר מוחשך. לעיתים הוא עולה גם כשאין מטעם במנהרה ויורד מיד. המענין הוא כי כמעט תמיד ירד מן הצד דרכו עלה! כנראה שמנקודת ראותו - הדרך אחורה היא בטוחה, אין כאן כל דבר מענין - אז למה להסתכן?

ושלא תטעה לחשוב כי מדובר באוגר הסובל ממנהרופוביה. גלילי הקרטון של נייר הטואלט אהובים עליו מאוד. הוא זוחל דרכם ומכרסמם לעת מצוא. חלקם משמשים לו כשרותים וחלקם כאסם. אכן, אוגר צנוע שאינו מתפתה ללכת במנהרות היוקרה של הנובואוגרישים...

מוסר השכל - אוגר חושב כמו אוגר ולא כמו מוכר בחנויות לציוד בע"ח...

דרך אגב, אולי יוכל מישהו לומר לי מהו הסוג המוגדר של 'חלוני'?

נראה לי שהוא לא אוהב את הצינור כיוון שהוא מחומר חלק, פלסטיק,
ואין לו במה להיאחז שהוא מטייל או צריך לטפס עליו.
בעיניי זה מקרה קלסי כשאנשים בעלי חנויות, שלא מבינים את אופיו של בעל החיים
אבל משכנעים את הקונים כדי להוציא כסף.
ועובדה שאת הגלילים של הנייר טואלת הוא אוהב,
ומטייל בהם ברצון, יש במה לנעוץ את הציפורניים, ולא ממחליקים.
מעבר לזה אפשר לכרסם בקלות.

חייכתי רבות

[1] לאור דבריה של אווה הוכנסו למנהרות הפלסטיק גלילי קרטון של ניר טאולט. לאחר פתיון תפוחי או שניים למד חלוני לחבב את המנהרות והוא עולה ומכרסם בגלילים שבתוכם מדי יום ביומו...

[2] המאכל החביב על 'חלוני' הוא תירס. זה אומנם היה קצת משונה לאשתי לשמוע אותי אומר 'יופי יש תירס לחלוני!' תוך פתיחת המקרר אך גם היא התרגלה למחזה החביב של חלוני המכרסם בתאווה את הקלח ומשחיז שיניו בשאריות הארוחה. לפני חודש וחצי - אזל התירס מן השוק ואשתי מצאה את עצמה אומרת לירקן אשר לא הביא תירס: "אבל מה אני אגיד לאוגר שלי?'

גרעיני תירס קשים לפופקורן אנו חוששים לתת לו ללא אישורה של אווה [למרות שהם חלק מתערובת המזון הנמכרת למכרסמים] אבל אנחנו מחברים לכבוד הוד אוגריותו שירים ובינהם גם שירי דכאון אוגריים שהפופלרי שבהם מושר לפי מנגינת 'בדד' של זוהר ארגוב. אתם מוזמנים לשיר יחד עימנו באינטונציה הנכונה בערב שירי אוגרים:

גלגל - במישעול אל הלפת
גלגל - במישעול אל הכרוב
גלגל - כמו כרובית בשלכת
כך אמשיך לי ללכת - עד התירס ישוב!!

גלגל - אלך
תפוחים יש לי
גלגל - קולורבי אגס וגם צנון
גלגל - אלך
לא אפסיק לצעוד
עד שתירס יהיה בלחיי והמון!!

שיר מעולה.. הצטרפתי אליכם בפזמון..

אמנם לא אווה, אבל אענה בכל זאת.
אין בעיה לתת גרעיני תירס מיובשים.

בלי לפגוע בכבודה ובידע של אווה,
האוגר לא צריך שום דבר במחילות להאחז בהם, אם תשים לב, בפנים יש בליטות (נראה כמו חישוקים). שזה מספיק לו להיאחז בהם והוא יכול לטפס גם אם זה ניצב לתחתית.
מה שהוא כן צריך, זה סיבה להגיע לשם, אז כן, לשים לו פיתיון בהחלט יגרום לו להגיע לשם.

סביר להניח שכמו כל המכרסמים הוא פעיל יותר בלילה, אז סביר להניח שהוא עשה שם כמה רונדלים פשוט לא היית שם לראות את זה, וכשהוא לא מצא שום דבר מעניין הוא פשוט חזר לאיפה שיש לו משהו לכרסם.

תירס עדיף לתת תירס שנותנים לבהמות, ששמים בתערובות למיניהם, לא של פופקורן. אבל אם יש לך בטעם חמאה, פנק אותו..
אתה יכול לתת לו גם קצת בשר,לא עוף של שבת . אבל איזה רבע נקניקיה מופשרת יהיה לו מזין.
לא שאסור עוף. פשוט בלי תיבול.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ועכשיו לא רק חייכתי, אלא צחקתי עד דמעות