לפי עדויות אגביות שאספתי מסתבר שמולדת תות השדה בארץ ישראל היתה רמת גן (ולא למשל רמת השרון המתגאה בסמל התות...) והראשון שעסק בתחום היה הצייר אהרון הלוי שהיה תושב המושבה(רמת גן).אשמח לדעת אם יש למשהו אינפורמציה על גידולי תות השדה ברמת גן.

הצייר אהרון הלוי, אביה של ברוריה מרגולין ומתכננו של 'גן מאיר' היה חלוץ גידול תות השדה.
הנושא אפילו עלה בפורום. מיד אחפש בעבורך את זכרונות בתו.

מתוך זכרונותיה של הגב' ברוריה מרגולין ז"ל:

http://portal.herzliya.k12.il/C13/C...% 99%D7%9F.doc.

כשאבי עלה לארץ הוא טייל ברחבי הארץ והגיע גם לגליל, שם הוא פגש את אלכסנדר זייד והתיידד אתו והיו יחד ב"השומר", הוא אהב מאד את הכינרת ואהב מאד לדוג דגים,
לאחר תקופה הוא חזר לירושלים ועסק בציור בנושאים שונים ובסוגי צבע שונים,

הצטברו אצלו ציורים רבים והוא מסר אותם למוזיאון של דגניה, הוא צייר גם את גורדון עצמו מתוך תמונה והציור הזה ישנו בבית גורדון בדגניה,

יום אחד מביא לו האגרונום אטינגר זרעים של תות שדה, שני סוגים ושאל את אבא אם הוא יכול להנביט את הזרעים האלה, אבא ענה לו אנסה,

גרנו בירושלים בבית של ערבים, בקומה מתחתינו גרה משפחה ערבית עם ילדים והיינו חברים טובים מאד אתם ערבית שלמדתי מהם,

אבא הנביט את הזרעים והצליח, לאבא הייתה תכונה שהיה עובר ממקום למקום בקלות, בלי שום בעיות, ואז החליט לעבור לשכונת בורוכוב , מקום חדש ואני אגדל שם את התות שדה, הבית עדיין לא היה גמור, לקחו ההורים ארבע מחצלאות הקיפו משטח, התקינו דלת מסדין וככה גרנו עם שלושה ילדים, זה היה ב-1923 כשהייתי כבת שבע, פתאום בא גשם והרטיב אותנו עד העצמות. לא היו לנו מים, היינו מקבלים מים פעמיים בשבוע והחזקנו אותם בחבית, את תות השדה השקינו בעזרת דלי, מהתות לא הייתה פרנסה למשפחה אבל באותו זמן אבא גם צייר ציוריי פרסומת למפעלים, כמו ליבר רענן ועוד, הסיפור עם המים הקשה עלינו ועברנו לעיר גנים שם קיבלנו גרנו בצריף, היה לול קטן וקיבלנו במתנה פרה,
אבא גידל שם גם את התות שדה, אחרי כשנתיים הגענו להרצליה, אבא המשיך לצייר

וגם אדינאקס הכל יכול העלה את זה:

באשכול הזה: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E2%E5%EC%E9%EF

http://www.agri.gov.il/he/pages/234.aspx

משלל המקורות שהעלת נותרת תעלומה...התות שדה הראשון בארץ גודל ברמת גן או בשכונת בורוכוב בגבעתיים..?

בכל מקרה תודה על החומרים!

אך במסגרת עסקת טיעון אודה שמן הדברים עולה כי התות הראשון אכן גודל בשכונת בורוכוב.

טיעונים להקלה בעונש:

[1] לאור העובדה כי חלק מאדמות גבעתיים נרכשו דרך אנשי 'עיר גנים' [אשר לא יכלו לעמוד בהתחיבויות הכספיות] הרי שבהחלט ניתן להתייחס לגבעתיים כל 'חדר להשכיר' בדירתם של הרמת גנים.

[2] גם ברמת גן קיימת שכונה הקרויה 'שכונת בורוכוב' שגם בה 'קן קרית בורוכוב' אשר סופחה אליה לאחר לבטים פוליטיים ואידאולוגים. [אם כי לעניות דעתי היא לא הייתה קיימת בעת התרחשות 'מעשה בתות']

[3] העובדה כי משפחת הלוי עברה לגדל תות ברמת גן - מעידה כי 'רמת גן' היא היא המקום שנמצא מתאים מכל לגידולו ומנקודת מבטי - לאכילתו.

http://library.ramat-gan.muni.il/sa...gIP><SiteID>בית אברהם קריניצי מוזיאון וארכיון</

מִשְׂחָק

תּוּת-שָׂדֶה אֵינֶנּוּ תוּת,
וְדָוִד אֵינֶנּוּ רוּת,

רוּת אֵינָהּ גִּדְעוֹן,

רִאשׁוֹן אֵינוֹ אַחֲרוֹן,

אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב;

בֹּא נִסַּע לְתֵל-אָבִיב,

כִּי פוֹרֵחַ כְּבָר מִזְּמָן

תּוּת-שָֹדֶה בְרָמַת-גָּן.

השיר הופיע בספרה של אלה וילנסקי: ירח פקח עם איורים של גרטה וולף
הוצאת "אילה" ע"י "דביר" תל-אביב, תרצ"ח 1938

ציטוט מתוך חדשות בן עזר 451
http://library.osu.edu/projects/heb...be/hbe00451.php

אגב - מקריות מופלאה:
בשבת סיירתי באתר מורשת בשם מכון איילון\גבעת הקיבוצים
בין נס ציונה לרחובות (מומלץ בחום).
יוזם המתקן הוא יוסף אבידר. איתרתי אותו בעץ המשפחה המורחב שלי,
ולמדתי כי הוא בעלה של המשוררת ימימה אבידר-טשרנוביץ -
ושם גם הוזכר שמה של בת דודתה של ימימה, המחברת והמתרגמת אלה אמיתן (וילנסקי).
ההמשך הוביל אותי אל השיר הנחמד הנ"ל.
והנה בערב מחכה לי בפורום השיחה על תותים ברמת גן...

בילדותי עדיין אפשר היה למצוא תות שדה רק בקיץ. בשנות ה-60, כאשר החלה להתפתח שיטת הגידול במנהרות מחופות, החלו לגדל את התות בחורף.
כיום, מרבית הצרכנים בטוחים שהתות הוא פרי חורפי כדוגמת הקלמנטינה והתפוז.