20-02-2009, 18:35
|
|
|
חבר מתאריך: 21.12.08
הודעות: 91
|
|
לכסיל - - - - כאיוולתו
אין טעם לעסוק בשאלה האם המקום במאה ה-19 היה "ארץ ללא עם" כשמסתמכים כהוכחה על ספר הומורסיטי-ציני (ונפלא!) כמו "מסע תענוגות לארץ הקודש", בעיקר כשיודעים מראש מה היא התשובה הרצויה. המעוניין לבסס את תפיסת עולמו הציונית על כרעי ספרו של מרק טווין - שיבוסם לו. כדאי לאדם שכזה ללמוד לקרוא לפני כן, משום שהסופר המחונן כותב יותר מפעם אחת בספר שאחת ממטרותיו העיקריות היא לשים ללעג את ספרי המסעות שנכתבו לפניו, ובהם הארץ זבת חלב ודבש, כל הנערות בנצרת יפות ותמירות כמו המדונה וכו'.
אגב, את אותה חוכא ואטלולא הוא עושה גם מכמה מקומות באירופה, וחיציו שנונים במיוחד כשהם מופנים את הרליקטים הקתוליים.
מי שמחפש מקורות מהיימנים בתאורי נוסעים נהנתנים בטיול מאורגן, דוגמת הטיול שעשה מרק טווין, ודאי ימצא מקורות גיאוגרפיים, אתנוגרפיים והיסטוריים מדוייקים גם ביומניהם של מי שעשה טיול ג'יפים מאורגן של חמישה ימים באזור אנטליה, או חופשת סקי קבוצתית באלפים האוסטריים.
יש מקורות יותר מדוייקים ופחות מגמתיים-הומוריסטיים. מאותה תקופה אפשר לקרוא למשל את ספריו המעמיקים של ויקטור גרן (Guerin), את ספרו של גרגורי וורתבט (Wortaber), תיאורי הטבע של טריסטראם וכד'.
מחפשים ספרים של תיירים-מאורגנים נוסח טווין? תוכלו לקרוא את תיאוריהם של ויליאם תאקרי (Thackeray), למארטין (Alphonse de Lamartine) ועוד רומנטיקאים שכאלה.
מי שרוצה לאשש את תוצאות "תיאוריות ההתישבות היהודית" שלו מתחת לפנס, מוזמן להסתמך על טווין, למארטין, קינגלייק ודומיהם. חץ המטרה כבר נעוץ בלוח, עכשיו צריך למצוא מעגלים מתאימים לסמן סביבו...
בתקופה הרומנטית נהגו לכתוב בנוסח:
גם יונה מצאה לה קן, שועל מחילות הרים
כל איש ארץ מולדתו - ויהודה אך קברים! ("שירי ישורון" של ד"ר שלמה מאנדעלקרן, 1890).
אמרו לי שאפילו במחצית השניה של המאה העשרים כתבו על איזו עיר בארץ, אשר בה:
"... יבשו בורות המים, כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה
ובמערות אשר בסלע מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו..."
הרי לנו הוכחה שגם במאה העשרים הארץ היתה נטושה.
|