אהלן חבר'ה, אני עומרי והייתי בגיבוש חובלים. לפני הגיבוש קראתי מכאן מאמרים. מצד אחד הם עזרו לי, מצד שני הגיבוש מאוד השתנה, ככה שאני עוד יותר מרגיש מחויב לכתוב את המאמר כדי לעזור לגולשי הפורום.
אז ככה:

יום ראשון:
מגיעים לתחנת בת גלים ב7 וחצי כי זה הקו הקרוב ביותר וכי בת גלים סגורה לרכבות וצריכים זמן לעבור מתחנת חוף המפרץ, התחנה האחרונה לפני בת גלים אל היעד , מתחילים להגיע אנשים וב8 מתחילים לזוז לכיוון בסיס ההדרכה. לאחר שכולם מגיעים, יושבים קצת, אין יותר מדי עוד מה לעשות, מלבד לחכות שהגיבוש יתחיל, מדי פעם מעט תיזוזים. הרבה צעקות והבהרות של הצוערים שמי שלא יתאים יעוף כמו טיל. עוד הם אומרים שהם שמעו וקראו באינטרנט שאנשים כותבים שהגיבוש הזה הולך להיות בדיחה... כמובן שהם אומרים שלא-והם צודקים.הגיבוש ברמה פיזית הרבה יותר גבוהה ממה שציפיתי.
לאחר מכן, בדיקות רפואיות ומילוי שאלונים ומתחילים בגיבוש. תיזוזים כל שנייה;דקה הייתם ליד האפסנאות,שתי דקות הייתם במתחם האוהלים מסודרים בשלשות וכו'. אוכלים צהריים ומתחלקים למחלקות. מרגע זה בעצם מתחיל הגיבוש האמיתי. בחוץ קפוא, ובינתיים יוצאים לבוחן בר-אור ברוחות וגשם:2000,בטן וסמיכה. לאחר הבוחן בר-אור יוצאים לדיון קבוצתי עם המילואימניקים, אלו שיתנו בעצם את חוות הדעת שתקבע אם עברתם או לא. מציגים לכם בעיה לא פשוטה, ועליכם לפתור אותה באופן אישי ולאחר מכן בקבוצה ולנסות להגיע להסכמה. לאחר מכן המילואימניקים ישאלו אותכם שאלות וינסו להתקיל. לראות מי מבין מה הולך סביבו ומי לא. מסיימים עם המשימה, עפים לעבר מתחם האוהלים תוך 2 דקות. יש לכם משהו כמו רבע שעה חופשי ללמוד באוהלים (שלפחות בזה שאני הייתי, האור היה רק בפינה אחת ואי אפשר היה לקרוא בו) ולהתארגן לישון. המפקדים מבהירים שצריכים לישון עם מדים, ואני אישית בטוח שהולכים להקפיץ אותנו באמצע הלילה, מה שבסוף לא קורה.
בלילה שומעים את האנשים, שכבר קראו באינטרנט את "העצות" של אנשים שאמרו שכדאי לקרוא את החומר הלימודי בלילה כשאף אחד לא רואה, מזיזים את הניירות. עצה שלי: אל תעשו את זה! יש לכם מספיק זמן ללמוד ועדיף לצאת עם ציון פחות טוב מאשר שקרן. חוץ מזה שהם עוד יכנסו ויבדקו אם מישהו עושה את זה. הולכים לישון ב9 וחצי.

יום שני: קמים לאחר 6 שעות שינה בדיוק. תוך 5 דקות צריכים לצאת החוצה ולהתארגן בשלשות.
לא עמדתם בזמן? תרדו קצת למצב שתיים, לשכיבות סמיכה, בטן, ועוד כל מיני התעללויות שלאף אחד אין כוח לעשות ב3 וחצי בלילה. לאחר מכן יוצאים בריצה לבית החובל ושם שותים תה ולחם יבש עם שוקולד. ממלאים מיימיות ויוצאים למסע. המסע הוא בתוך הבסיס, בסביבות ה5 קילומטר, בקצב של הליכה מהירה מאוד-ריצה. למחלקה יש 2 ג'ריקנים מלאים מים ואלונקה. בהמשך המסע עושים עצירה לכמה דקות למלא תדלים ב10 קילו חול וממשיכים. המסע הזה קשה ובקצב מהיר מאוד וכולם כבר מפחדים מהמסע שיהיה ביום השלישי עם האלונקה הפתוחה לאחר מסע שכזה. מסיימים עם המסע, תיזוזים עד צאת הנשמה. לאחר מכן מתחילים ביום משימות ב...יבשה. אחד אחד נדרשים להרצות על משהו (אפשר גם יום שלישי, עדיף שתהיו מוכנים כבר ביום השני, גם אם אין לכם תואר על הנושא. העיקר הוא להראות שטף, ביטחון, ולדעת להציג את ההרצאה כמו שצריך. לאחריה המילואימניקים ישאלו אותכם שאלות וינסו להפיל אותכם, שימו לב שאתם לא מדברים שטויות! הם גם יכולים לשאול בטון מזלזל רק כדי להוריד לך את הביטחון), ומשימה אישית. כל משימה מקבלת 10 דקות שבמהלכה הקבוצה נדרשת להגיע לפיתרון ולבצעו. לאחר מכן המילואימניק לוקח את מפקד המשימה ושואל אותו שאלות לגבי המשימה:האם הצלחת במשימה? האם היית משנה משהו וכו'.
הולכים לחוף, המפקדים אומרים להסתדר בשורה, להסתובב ולצעוד לכיוון המים. כשהמים מגיעים עד הברכיים צריכים ליפול אחורה. עושים מה שמבקשים כמובן ומרגישים שאי אפשר לנשום מרוב הקור. אחר כך יוצאים, עומדים קצת במקום כדי שהרוח תשבי"ז אותכם עוד קצת.מתוזזים למתחם האוהלים ומקבלים 5 דקות להתארגן על עצמכם עם בגדים יבשים. מסיימים עם זה, אוכלים צהריים, ונבחנים על חלק מהנושאים, הקלים יותר.לאחר מכן, שוב, יתזזו לכם את האמא עד שתכאב לכם כל נקודה בגוף, ותלכו לישון. שוב, המפקדים רומזים ואומרים שכדאי לכם להיות מוכנים לתזוזה, כולם בטוחים שהופ, הנה קיבלנו הקפצה באמצע הלילה. אמה מה? אין הקפצה ויושנים שוב, 6 שעות (מנסים לפחות).

יום שלישי: מתעוררים ב2 בלילה. משפצ"רים ציוד מחלקתי ורצים לבית החובל לאכול לחם עם שוקולד,לשתות תה ולמלא מימיות. הולכים לאוטובוסים ונוסעים לחוף הים, כולם דרוכים ובטוחים שהמסע הזה הולך להיות מטורף וקשה מהראשון בכמה רמות. מגיעים, פותחים אלונקה ומתחילים ללכת בחול ים. המסע הזה, לעומת מה שחשבנו, קל יותר מהראשון, כמעט ללא ריצות ונגמר מהר. מסיימים עם המסע, מפרקים תד"לים, ועולים לאוטובוס חזרה לבה"ד. מתארגנים עם ציוד לים. מסדרים את הס"גים ומרימים אותם לאזור החוף. לס"ג יש וואחד משקל ותסיימו את המשימה עם גב כואב (לא שהוא לא כאב כבר, פשוט הכאב מגיע לרמות הרבה יותר גבוהות, בכל הגוף). נכנסים למים, המילואימניק שאיתנו (הקבוצה מחולקת לשתיים, גם ביום יבשה ברוב המשימות היא מחולקת) קורא לאנשים אחד אחד ונותן להם משימות אישיות:לבנות תורן, רצפה, להעמיד ארגז וכו'. כמובן שיהיו גם משימות שייט( "רואה ת'ספינה הזו? כמה זמן אתה חושב שיקח לך להגיע אליה? 10 דקות? זוז).
לאחר שחלק הספיקו לעשות משימות מגיעים לסירת ההקאות. המצב של רובנו היה כבר לא טוב לפני זה ולרוב היו בחילות. נכנסים לסירת ההקאות, מלאה בקיא וחתיכות כרוב שאתה מזהה מהבוקר. הריח נוראי והספינה לא מפסיקה לזוז. מתיישבים עם הראש לדפנות, לא לוקחים לכם שעון, ומחכים כ20 דקות. לאחר מכן אומרים לכם להסתובב ולפתור תרגיל קבוצתי (אתם קבוצה שהתרסקה, יש לכם 15 פריטים, עליכם לדרג אותם באופן אישי ואז מול הקבוצה). אל תשכחו לקחת עט למשימה, זה יעזור לכם להכנס למשימה כמו שצריך, אצלנו אף אחד אל הביא עט כי חשבו שלא נזדקק לו). זה הזמן להראות שגם אם המצב לא נוח, לא נשברים ומתנהגים כרגיל. תשתתפו בדיון ואל תתכנסו בתוך עצמכם כי זה רק יגביר את הסחרחורת ואת הסיכוי שלכם לעוף.
מסיימים עם הסירת הקאות וחוזרים לסירה שלנו. כמה דקות אחרי שיוצאים מסירת ההקאות אני לא יכול יותר ודופק הקאה של כל האוכל מהבוקר. כעבור רבע שעה עוד פעם. עכשיו זה בעיקר רוק וגרעפסים, יותר כמו שאגה. האחרונים שלא עשו משימות עושים. כולם מותשים לגמרי ומקווים שזה כבר יגמר, לחזור לאדמה יציבה. חותרים חזרה, מעלים את הס"ג שלנו, ואת אלה של המחלקות האחרות. (הפריצת דיסק קרובה מתמיד). הולכים למגרש שליד בית החובל וממלאים על כל אחד מהחברים בצוות סוציומטרי (הערכה בתור חבר ובתור מפקד) ולאחר מכן שאלון אישי ומשוב על הגיבוש (השני אנונימי). חלק זומנו לפסיכולוגית ולראיונות עם מכונה ואלקטרוניקה. כנראה זה אלו שמתלבטים לגביהם. אני לא קיבלתי שום ראיון ועברתי ככה שזה לא באמת אומר משהו אם לא קיבלת. בינתיים עושים שיחות אישיות קצרות עם המפקדים. ומבהירים לך שגם אם לא תעבור, יש לך פוטנציאל במקומות אחרים ושהם מקווים שתממש אותו במקום אחר. מסיימים עם זה, מסדרים ומזדכים על ציוד. בשלב זה מעיזים יותר ויותר ליד המפקדים. חלקם לא יוכלו לעצור את עצמם ויהיו חייבים להסתובב כדי לא לצחוק. לאחר מכן כשכולם סיימו את הראיון המפקדים מתזזים פעם אחרונה, מצב שתיים, נשק באוויר וכו'. הולכים לשיחה עם צוללן (או אגזוזן, כפי שאחד החובלים אמר) והמשמעת כבר רופפת אבל המפקדים שומרים על דיסטנס וממשיכים לתזז. לבסוף נעמדים בח' גדולה, כל הגיבוש והחובלים מתחילים להסתלבט על חלק הצוערים שבמשך הגיבוש "בלטו" בחלק מהדברים. לבסוף אומרים לנו לרדת למצב שתיים ולחזור אחריהם:אני-רוצה-להיות-בבית.
עוד קצת פלאברות, ולבסוף מורידים את כולם וחוזרים אחריהם בצעקות:"אני-רוצה-להיות-חובל!".
זהו. נגמר, המפקדים מציגים ת'צמם, כל אחד שם שפיץ שבשפיצים, מסבירים, עונים על שאלות ומריצים צחוקים. נותנים זמן להתכונן לקראת שינה, "כופים" על אחד החובלים להשאר אחרי הזמן ומציפים אותו בשאלות. לבסוף הולכים לישון במתח לקראת למחרת.

יום רביעי: קמים ומתארגנים תוך חצי שעה. מרוקנים אוהלים ממיטות, מזרונים ושמיכות.
אוכלים בוקר והולכים ל"מסדר טילים". מפקד הגיבוש מתחיל להקריא מספרים מ80 נותרנו 27. אלו
שעברו מקבלים הפלגה באח"י קשת. לאחר מכן באים לועדות, עומדים בחוץ בלחץ אדיר. נכנסים לחדר שיושבים בו 5 אנשים. שואלים אותך איך היה, איך היית, מה היה קשה, ולבסוף מודיעים שעברת בהצלחה למגמת שייט (יש! ). כל העוברים הסופיים מקובצים לבית החובל, מרימים כוס מיץ ענבים, אוכלים פירות, מזדכים על מעיל וחגור והולכים הביתה עייפים אך מרוצים.

והנתונים:
93 התחילו
80 הגיעו למסדר טילים
27 עלו לועדות
23 התקבלו



בקרוב אערוך את זה והוסיף הערות חשובות שלא היה לי זמן וכוח להוסיף עכשיו, ככה שאל תנעלו!

כול הכבוד ומזל טוב!,ולמה אתה מתכוון לתיזוים? לספרינטים כמו אלונקה סוצימטרית סדרי הגעה?

RIDE הייתם פה הייתם שם כל שנייה עם הציוד בריצה. המון ספרינטים (זה יכול להיות 10 שניות ויכול להיות ריצה של דקה וחצי). הכל תמיד בריצה וכמעט תמיד עומדים.

בגלל שאני לא יכול לערוך אז אני אכתוב פה.
מומלץ להביא אזיקונים ואיזולירבנד לשיפצו"רים ובנייה במשימות. המדים וחגורת המיימיות היו במידה גדולה בהרבה משלי והייתי חייב להשתמש באזיקונים ובאיזולירבנד כדי להחזיק אותם עליי.
שעון-חובה.
תעשו לעצמכם טובה:אם שואלים אותכם שאלה ואתם לא יודעים, אל תתחילו לחרטט! תגידו "המפקד, אני לא יודע". עדיף שתחוו מבוכה קטנה מאשר 5 דקות של שאלות מכל הכיוונים שיראו שאתה גם לא יודע וגם מחרטט.

חנת"ר-אם אתה מתכוון להיות חנת"ר כדאי שתתכונן לצעקות ואיומים לא משנה מה תעשה. אתה צריך לדעת הכל ותמיד ואם לא תדע אתה תשלם על זה בהרבה צעקות וכאבי ראש במקרה הטוב כשזה עם הצוערים וחוות דעת רעה אם תהיה גרוע ליד המילואימניקים. בכלל, לפי דעתי אם לא בוחרים אותך להיות חנת"ר, תמנע מזה. יש דרכים יותר טובות להתבלט ולהוביל.

פסיכולוג-אצלי במחלקה 2 היו בפסיכולוג ואחד עבר. אני לא הייתי בפסיכולוג. השמועה שרצה שם (ושהאמנתי שהיא לא נכונה, ושאכן התבררה ככזאת) הייתי שמי שהולך לפסיכולוג יעבור. סביר להניח שדווקא מי שהולך לפסיכולוג לא בטוחים לגביו, ככה לפחות אני חושב, וזה נשמע יותר הגיוני, בטח ובטח אחרי שאחד מאלו שהיו שם לא עבר ועדות.

סירת ההקאות-יש בחילה אבל כבר מקודם. בס"ג כשאתה מתרכז במה שנעשה בתוך הסירה אתה חוטף בחילה רצינית, בניגוד למתי שאתה סתם חותר. בסירת הקאות פשוט תשבו צמוד לדופן, תנסו לנשום אוויר מבחוץ מבין החריצים שבספינה, תרגעו, תעצמו עיניים ותתחילו לבד לחשוב על מיליון דברים. אחרי כמה דקות מבקשים להסתובב ולעשות משימה. זה הזמן להשתתף בדיון ולא להתכנס בתוך עצמך, זה בדיוק מה שמחפשים.
הקאתם? לא נורא, קחו לעצמכם כמה שניות להתאוששות ותחזרו בכל הכוח, זה רק ירשים אותם יותר שיש לכם כוח רצון. תמיד תזכרו כשקשה שיש פעם אחת להוכיח את עצמך, תן הכל בפעם הזאת.

כדאי שתדעו איפה הכיוונים. שימו לב שאתם במפרץ, ממזרחכם יכול גם להיות ים, יש כאלו שהתבלבלו והמילואימניקים קרעו אותם.

תעזרו לחברים ותהיו נחמדים. ביקשו לשפצ"ר ציוד? תעזרו כמה שאתם יכולים! חלק מהזמן גם אתם תצטרכו להרים אותו. אל תהיו צהובים! אל תנסו להתבלט על חשבון אחרים ואל תנסו להתבלט בשביל שהמפקדים יראו! אנשים שונאים את זה.

בנוגע למסע עם ההרמת אלונקה: המסע התבצע אצלנו בחושך ככה שאני בספק אם מישהו מהמילואימניקים ספר מי היה כמה פעמים באלונקה. בכל מקרה, אל תתקעו עם האלונקה שעה וחצי. דורשים שתהיו חצי דקה ותתחלפו. אם תנסו להיות גיבורים ולעמוד רבע שעה עם האלונקה רק תקרעו לעצמכם ת'כתפיים ואחר כך לא תוכלו לעלות עליה ליותר מ10 שניות.

הדבר החשוב ביותר, אל תשכחו שזה בסה"כ גיבוש של 3 ימים. היום הראשון משבי"ז ברמות שאי אפשר לתאר. פשוט תעבירו אותו, ביום השני המצב משתפר, יש משימות. רק לקראת סוף היום הראשון תהיו לראשונה עם המילואימניקים ולפני זה סתם יתעללו בכם כדי לשבור ולדכא.

ולמרות כל מה שהם יגידו, לצוערים אין שום מילה בנוגע למי עבר-מי לא. הם יקרעו לכם את התחת, יתזזו אותכם, יצעקו ויאיימו, אבל לא יוכלו לקבוע שום דבר, אלא אם אחד ממכם מתכוון לתת לצוער כאפה.

זהו, סיימתי, אם יש למישהו שאלות אני אשמח לענות.
מנהלים, טרחתי וכתבתי את המאמר כדי שיהיה בנעוץ ויוכל לעזור למלש"בים אחרים, לא כדי שיעלם כעבור יומיים! בטח ובטח אחרי שהגיבוש השתנה לגמרי ממה שרשום במאמרים.

הוספתי לעוגן המאמרים

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yarntomato.com/percentbarmaker/button.php?barPosition=90&leftFill=BBC7CE]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי talaus הוספתי לעוגן המאמרים

אחלה!

jokeman
לא מודדים זמן בבר-אור אבל נותנים לך עד שתי שניות הפסקה בין חזרה לחזרה.

אחרי השבירת דיסטנס דיברנו עם הצוערים, והם אמרו לנו שהחליטו להעלות את הרמה כי הבינו שהרמה נמוכה מדי.

היו רק 93 בגיבוש??

ועוד משהו, אם אתה לא סגור שאתה רוצה חובלים אבל בכל זאת עברת, אתה צריך במקום להתחייב להגיע לשם או שאתה יכול להחליט שאתה לא רוצה גם אחרי?

חובלים היא יחידת התנדבות ולכן לא יכולים לחייב אותך להתגייס לשם.

למרות זאת, בחודש אוגוסט או יולי צריך לחתום על טופס התנדבות לקורס חובלים שמחייב אותך להתגייס לשם.





לכותב המאמר- מתי אתה מתגייס?

לא יודע, לפי מה שאמרו לנו הגיוסים באפריל ואוקטובר. אפריל אני עוד לומד ככה שסביר להניח שבאוקטובר (מקווה מאוד שלא נחכה עד אפריל שנה לאחר מכן)

אחי, בבר אור בשכיבות סמיכה ובבטן מדדו לכם זמנים בזמן שעשיתם?

וואיי וואי אני הייתי בגיבוש חובלים לפני חצי שנה דרך הגנד"ע ולפי מה שאתה מספר שינו לאללה תגיבוש... לי יש במאי.

כל הכבוד שעברת!

חשוב להדגיש שאולי הגיבוש קצת יותר פיזי אבל אין מה לדאוג מזה. המיון לא בא לבדוק פיזיות. מספר הפורשים הנמוך יחסית יעיד על כך.

אני עשיתי גיבוש לפני קצת יותר משנה ואני חושב שהוא לא נפל מהגיבוש הזה מבחינה פיזית (ההקלה באה קצת אחרי), אני יכול לומר בלב שלם שמי שרוצה לסיים את הגיבוש, יסיים אותו. השאלה היא איך אתה מתפקד במשימות שלך והאם אתה עושה רושם של אדם שיכול לפקד על לוחמים.

לאיזה קורס אתה מיועד?

If you sit, sit. If you walk, walk. Don't dawdle

כל מילה בסלע
מבחינה פיזית הגיבוש הוא מתיש וקשה, אך עביר
מה שבאים לבדוק זה לא מי בכושר יותר טוב אלא יכולות אחרות.

לראייה, העובדה שסיימתי 39 בריצת 2000 (מתוך 50).
הבחור שסיים את הריצה ראשון דרך אגב, לא עבר

ובנוגע למספר קורס, לא יודע

מה קורה גבר??
גם אני עברתי את אותו גיבוש כמוך.. באותו תאריך..
חנטר קומנדו זוכר?חח
בקיצור רציתי לשאול מתי אתה מתגייס בסוף ואם יש לך קשר אם החבר'ה שעברו את הגיבוש כי אני לא מוצא אף אחד..
תיכתוב לי..תודה רבה!

עשיתי את הגיבוש לפני שנה ואני חושב שהקושי הפיזי (אם בכלל) לא משחק תפקיד פה...
שיהיה בהצלחה וכל הכבוד...
אנחנו סיימנו ימ"פ עכשיו..
חכה שתגיע לקורס אתה תבין שאלו שעשו ראיונות למכונה ואלקטרוניקה ממש לא אלו שמתלבטים לגביהם,
חבל סתם לחפש תיאוריות וקשרים בכל שטות

kalimero חחחח חצי שנת שירות כן?
למען האמת לא לקחתי שום מספר פלא' ככה שאין לי קשר עם אף אחד ממי שעבר ת'גיבוש

שמעון, אני לא יודע מה היה הרמה הפיזית של הגיבוש הספציפי שלך, אני יודע רק שאחד הצוערים שדיברתי איתו אחר כך אמר שהם החליטו להעלות את הרמה הפיזית כי היא הייתה יותר מדי קלה.
שוב, אמרתי כבר, ההחלטה אם תעבור או לא לא תיפול על סמך הכושר שלך, זה לא מה שהם מחפשים והגיבוש מבחינה פיזית עביר, הוא פשוט יותר קשה ממה שהיה בזמן האחרון.
בנוגע לראיונות, כנראה שלא הבנת, דיברתי על הראיונות עם הפסיכולוג ולא על הראיונות עם נציגי מכונה ואלקטרוניקה.

כל הכבוד על סיום הימ"פ, זה באמת כזאת קריעת תחת?

כנס לפורום צבא ובטחון-יש שם אשכול עם כתבות "במחנה" ויש שם כתבה על סיום הימ"פ.

קראתי את זה, יש לי "במחנה".
כתבה נחמדה, יש שם תמונה של חבר'ה במצב שתיים, העלה בי זכרונות נעימים מהגיבוש חחחח.
אני צריך יותר פירוט לגבי מה שהולך שם, מה לומדים שם בעצם, כל מה שהבנתי מהצוערים זה שזה הולך להיות גיהנום.

חבל שלא אמרת בתחילת השבת...הייתי יושב איתך לשיחה בכיף ומפרט לך על כל מה שרצית לדעת..

התמונה של המצב 2 היא ביזיונית ביותר אבל זה צולם אחרי הרבה זמן של מצב 2 ומן הסתם
שאי אפשר להמשיך במצב 2 אמיתי לנצח...ומה לעורך העיתון ולמצב 2? הוא חשב שככה העונש
צריך להתבצע ושיבץ את התמונה הספציפית הזאת.
אמממ ויש רגעים קשים מאוד בימ"פ כמו בכל טירונות ואני בטוח שהימ"פ הוא אחד המקומות
שיש בהם את הקושי המנטלי הקשה ביותר אבל אתם תעברו את זה...בסופו של דבר
זה שונה ממה שמספרים, אתם תלמדו גם להנות..
אני זוכר שלפני הימ"פ בטירונות היינו משחקים משחק של "שמעתי שבימ"פ..."
וכל אחד אומר את הדברים הנוראיים ביותר שעולים לו לראש, ואז אתה מגיע לאילת
ומגלה שיהיה בסדר בסופו של דבר..
חוץ מזה שאתם תעברו ימ"פ קיץ שזה בכלל כיף חיים חחחח, הטבילות בוקר
שהיו בשבילנו סיוט יהיו בשבילכם סתם עוד מקלחת..

אני כמעט בטוח שכבר אין סיכוי שתענה אבל...
אני מתגייס באותו מחזור עם שני חברים טובים מאוד שלי ואני מכיר עוד שני אנשים שמתגייסים גם באותו מחזור.
האם זה נכון שאין כמעט סיכוי שנהיה יחד במחלקה בימפ? או שניים מאתנו ביחד?

בטירונות 02 החלוקה היא לפי מחלקות...ולחובלים יש שתי מחלקות שכל מחלקה מונה באיזור ה50 אנשים... ככה שהסיכוי שתיפול באותה המחלקה הוא גבוה דווקא...
בימ"פ החלוקה היא לפי פלגות וצוותים...
כל צוות מונה בסביבות ה18 אנשים והחלוקה היא שבפלגה אחת יש שני צוותים ובפלגה האחרת שלושה,
אני מאמין שאתה בטוח תצא באותה הפלגה עם אחד מאלו שאתה מכיר, אלא אם כן אתה ממש חסר מזל..

עכשיו אתה בטוח לא פה, בכל מקרה, הבנתי שהגיוסים באפריל ואוקטובר, ואני מקווה מאוד שאני לא אצטרך לחכות עד אפריל ככה שזה אוקטובר. מה שאומר-ימ"פ בחורף.
אם וכאשר תראה את ההודעה הזו דבר איתי בפרטי, יש כמה דברים שמעניינים אותי מאוד

חחח ימ"פ חורף חח באסהה חחחח אבל בסדר זה יותר טוב.

יפה מאד ובהצלחה בהמשך דרכיך! :]

אני התקבלתי לגדנ"ע חובלים ואני מקווה גם להגיע לגיבוש שאחריו.

היו איתך אנשים שהיו בגדנ"ע?
ומה עם בנות היו? אם היו כמה עברו?

עם נותנים לך אחי משימה ואתה לא ממש יודע להתסדר איתה מה עושים? יש טיפים? כי יש לי גיבוש דרך יום סיירות בקרוב.

כשנותנים לך משימה ואתה לא יודע מה לעשות אתה לא לבד, אתה מפקד על צוות וזה לא בושה להתייעץ עם האנשים מסביבך. חלק ממנהיגות זה גם לדעת להקשיב ולא לקפוא כשאין לך רעיון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי omry n אהלן חבר'ה, אני עומרי והייתי בגיבוש חובלים. לפני הגיבוש קראתי מכאן מאמרים. מצד אחד הם עזרו לי, מצד שני הגיבוש מאוד השתנה, ככה שאני עוד יותר מרגיש מחויב לכתוב את המאמר כדי לעזור לגולשי הפורום.!

קודם כל מזל טוב על הקבלה לחובלים, בהצלחה בקורס.
אתה לא חושב שיש סיבה ששינו את המתכונת של הגיבוש? נוצר מצב שהאפקט של הגיבוש נפגע כתוצאה מהמאמרים המפורטים. הגיבוש בא לבדוק את התאמתו של המלש"ב למסלול, ולא את רמת ההכנה שהוא עשה בבית.

שים לב שאני לא נותן שום מידע שיעזור לך בצורה כזאת שאם תדע אותו תעבור ואם לא אז לא.
אני לא נותן פירוט למשימות ולדרכי פתרון, סך הכל לוח זמנים של הגיבוש שיעזור למי שרוצה לצאת מהשוק הראשוני ולהבין פחות או יותר מול מה הוא בא. הרי אני לא יכול למנוע את הקושי הפיזי והמנטלי שמי שיקרא פה יתמודד איתו.
משהו מסוים ממה שאתה אומר הוא באמת נכון, אך רמת הגיבוש, אל תשכח את זה, נפגעה לא בגלל המאמרים אלא בגלל הרמה שירדה (ועכשיו היא עולה לפי מה שאני חוויתי ולפי שיחות עם צוערים). חוץ מזה שהמאמרים הקודמים שכתבו כאן כבר לא הכי נכונים ככה שזה עוד סיבה לתקן את הרושם שנוצר אצל מי שקורא שמדובר בקייטנה.
שוב פעם, אני לא חושב שנתתי מידע אקוטי ברמה כזו שיקבע אם מלש"ב מסוים יעבור או לא את הגיבוש.

maya1091 הגיבוש של הגדנ"ע הוא גיבוש נפרד ולא קשור לגיבוש של המאותרים ואלו שהגיעו דרך היום סיירות (על אף שמדובר בגיבוש עם תכנים זהים).
לא היו בגיבוש בנות בכלל.

Ride כמו שכבר ענו לך, המשימות שמוטלות על אדם מסויים הן משימות קבוצתיות שהאדם מפקד עליהן. אומנם עדיף שהרעיון יגיע ממך אך אם אין לך רעיון, או שמגיע ממישהו אחר רעיון טוב יותר זו לא בושה להקשיב ולפעול על פי הרעיון, הרי אלו משימות קבוצתיות ולא אישיות. תראה יוזמה ושליטה על המשימה, אחר כך שישאלו אותך לגביה תענה לעניין. הם לא מחפשים שתלטנים הרי. חוץ מזה שכמו שיכולים לעזור לך במשימה, גם במשימות של אחרים אתה תמיד יכול לעזור ולהראות יוזמה (כמובן בלי לפגוע בסמכות המפקד) ולהציע למפקד דרכים.

שלום חברה,
אז ככה - גם אני עברתי גיבוש לחובלים בפעם השנייה אחרי שבראשונה לא עברתי ורק סיימתי.
מחר יום הגיוס שלי אז הייתי רוצה להיפרד מהאזרחות בכתיבת מאמר על הנעשה בגיבוש בדומה לאלה שפה שעזרו לי - אבל כנראה שכבר הקדימו אותי.
בכל מקרה רציתי לספר לכם שאין זהות מוחלטת ואל תתייחסו לכל פרט כאן כאילו הוא יופיע לכם בגיבוש (אני בגיבוש השני שיננתי נאום על הנושא שהייתי צריך להרצאות עליו ובסוף אפילו לא התבקשתי...).
הייתי רוצה בכל זאת בעל זאת להעלות כמה נק' חשובות:
- סירת ההקאות הידועה לשמצה היא באמת כלום (!) אל תתרגשו ממנה, אל תנשמו מהאף אם אתם רגישים לריחות ותראו שזה עובר צ'יק צ'ק! (תזמזמו שירים בראש).
- אני בגיבוש הראשון נשלחתי לפסיכולוג ולא זכיתי לראות אותו כי הוא מיהר הביתה ומתוך שלושה שחיכינו לו אני לא התעקשתי להיכנס בהתחלה ואחרי שלא עברתי הייתי קצת עם רגשות אשם אז ככה שקחו לתשומת לבכם שיש לו משקל ולפעמים הם פשוט הולכים כשיש עוד מישהו בחוץ....
- אל תשתלטו אל השיח הקבוצתי שיתנהל עם המילואימניקים תנו לכולם זכות דיבור!
- בכל משימה אל תשכחו לשבח את הצוות!
- תצרו קשרים אישיים עם אנשים, אל תהיו צבועים ותציעו עזרה כשאין צורך או רק מול המפקדים כי בסוף יש מבחן סוציומטרי ואת אף אחד שם לא עשו אתמול.
- תאכלו ותשתו כמו שצריך כי גם אם זה נראה מגעיל זה אנרגיות שאתם זקוקים להם!
ולסיום עצה אחרונה - קחו הכל באיזי אתם באמת אנשים טובים.
בהצלחה!