משהו טוב ייצא מכל הסיפור הזה. משהו, באמת, טוב.
אל תיתן לאף אחד לקחת חלק. זה אתה ורק אתה. מי שחושב אחרת, סופו שיילך לעזאזל.
גובר על המכשולים. יוצא אל העולם.
מתפרץ לפתע על אף אחד. שונא את כולם.
בולם את השמש מהפנים. שקיות שחורות מתחת לעיניים.
מחכה ללילה בשביל להסתכל על השמיים.
אבדה השפיות. לך תמצא חדשה בכוכבים.
מי יידע מה המצב שלך? מנסה מעשים טובים.
אבל הם לא מבינים. הם לא מבינים.
שליטה. כוח. פחדנות משליטה במוח.
מאוחר מדי. מוקדם מדי. צריך לפגוע ישר במטרה.
הוא השתגע, עדיף לקרוא למשטרה.
והם לא מבינים. הם לא מבינים.
פעם רקדתי. פעם שמחתי. פעם הייתי מישהו אחר.
פעם אהבתי. פעם פחדתי ממוות של מישהו אחר.
פעם רעדתי מקור. פעם היה לי משהו אחר.
פעם התמזגתי בחברה. והיום אני מישהו אחר.
מה קרה לילד הזה שפעם כולם נורא אהבו?
הוא גילה עולם. ריצה את כולם. פיתח מחשבות חיוניות להישרדות.
השתנה לו האופי. הוא חזר למציאות. למה?
ראיתי נפלאות נשרפות על אש גבוהה. ככה, סתם.
אין טעם לשמור את הטוב. הוא יישרף כמו כולם.
מה הוביל לכך? בדידות, ריקנות, אהבה מזוייפת.
לפעמים אפילו אני המום ממה שיוצא לי בתוצאה הסופית.
דמעות של עייפות נמרחות על לחיים מזוקנות.

"לדמעות של לילי יש טעם לוואי מר"- (ברי סחרוף)

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"