http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1061186.html
האו"ם משנה גרסה: ההרוגים בבית הספר של אונר"א בג'בליה בזמן עופרת יצוקה נהרגו מחוץ למתקן

"ההפגזה, וכל הפגיעות בנפש, אירעו מחוץ לבית הספר ולא בתוכו", הודה המתאם ההומניטרי של האו"ם - בניגוד לטענות הקודמות של הארגון

מאת עמוס הראל

באיחור של ארבעה שבועות, משנה האו"ם את גרסתו באשר להפגזה הישראלית על בית הספר של סוכנות אונר"א במחנה הפליטים ג'בליה, בעת הלחימה ברצועת עזה. האו"ם אומר כעת כי האזרחים הפלסטינים שנהרגו בהפגזה - 42 לפי הדיווחים מהרצועה - נפגעו מחוץ למתקן ולא בתוכו.

התקרית, ב-6 בינואר, נחשבת לקשה ביותר שאירעה בזמן מבצע "עופרת יצוקה". כוח צנחנים זיהה ירי רקטה מחצר בית סמוך לבית הספר, שבו מצאו מקלט 1,368 אזרחים (לפי נתוני האו"ם). הצנחנים הגיבו בירי מרגמות. אולם, כפי שדווח ב"הארץ" כמה ימים לאחר התקרית, שתי פצצות החטיאו את החצר ופגעו במתחם בית הספר, מרחק כשלושים מטרים משם. בדיעבד, נמתחה בצה"ל ביקורת על השימוש במרגמות, שאינן נשק מדויק דיו ולא באמצעי ממוקד יותר.

כתב זר: איש לא נהרג בירי המרגמות

אולם, כבר אז הטילו בצבא ספק אם דיווחי הפלסטינים והאו"ם על התקרית מהימנים דיים. קצינים בכירים אמרו כי לא סביר ששתי פצצות מרגמה יחוללו הרג כזה 42 הרוגים ועוד עשרות פצועים. "אם יש לך נשק שמסוגל לחולל תוצאות כאלה", אנחנו רוצים לרכוש אותו", העיר אחד מהם באירוניה.

כעת מתברר כי גם האו"ם נאלץ לתקן את דיווחיו בעניין. בהודעה שפרסם אתמול המתאם ההומניטרי של האו"ם, מקסוול גיילורד, באזור נאמר כי בניגוד להודעה קודמת מה-7 בינואר, "המתאם מעוניין להבהיר כי ההפגזה, וכל הפגיעות בנפש, אירעו מחוץ לבית הספר ולא בתוכו".

לתיקון זה יש חשיבות משתי סיבות: האחת - ייתכן שהמרחק בין מקור ירי הרקטה שזוהה למקום נפילת המרגמות היה קצר יותר ממה שחשבו תחילה. השנייה - הוא מקהה מעוקצו של הטיעון שהושמע כלפי ישראל, כאילו פגע באזרחים שביקשו לקבל הגנה וחסינות מפגיעה בתוך מתקן של האו"ם.

עם זאת, האו"ם לא חזר בו מהנתון שסיפק באשר למספר ההרוגים וגם לא מהקביעה כי
חלקם היו פליטים שמצאו מחסה במתקן של אונר"א. במערכת הביטחון ממשיכים לפקפק בתיאור התקרית ולחשוד שהחמאס "ביים" כאן אירוע תקשורתי לצרכיו. לפני ימים אחדים דיווח כתב זר השוהה ברצועה כי מירי המרגמות על בית הספר לא היו כלל הרוגים. בישראל חושדים כי הפלסטינים הציגו לתקשורת לאחר התקרית גופות של אזרחים שנהרגו בכמה התקפות קודמות של צה"ל.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

ציטוט:

בישראל חושדים כי הפלסטינים הציגו לתקשורת לאחר התקרית גופות של אזרחים שנהרגו בכמה התקפות קודמות של צה"ל.

אני מניח שצה"ל עקב מהאוויר אחרי תנועות בעזה (לאתר משגרים ולוחמים)- אם היתה נתפסת סצינה של פריקת גופות מאמבולנס לשם ביום פגיעה מרוכזת באזרחים צה"ל היה מזדרז לפרסם אותה.

גם בעידן המזל"טים והתצפיות לא ניתן לכסות כל מטר רבוע 24 שעות ביממה, אמצעי התצפית התמקדו מן הסתם באזורים "חמים" מבחינת פעילות ושיגורים.

לפלשתינאים יש היסטוריה ידועה של ניפוח מספרים ועיוות של עובדות כמו הטענות על הפלת 4 מסוקים ופגיעה ב 74 טנקים ונגמ"שים במהלך המבצע או הטענה על חטיפת חיילים בימים הראשונים של עופרת יצוקה. או הטענה על 1500 הרוגים בחומת מגן ועוד ועוד.

לאור ההיסטוריה הזו אני מאמין שהפלשתינאים דאגו "לשפץ" את התמונות והנתונים לטובתם.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

כמו במקרה מוחמד אה דורה, האמת שמזכה אותנו מתפרסמת מתי שהיא כבר אינה רלונטית.

המסקנה - להמשיך ולמנוע במידת האפשר כניסת צלמים ועיתונאים לאזורי מלחמה.