שאלה אליכם האם זה תקין לחיות עם ההורים בגיל 25 24 ? או שאני בעייתי

זה תלוי בהמון גורמים ומשתנים...
אם זה ינחם אותך, יש אנשים בגיל 30+ שגרים עם ההורים שלהם.
אבל זה כבר מאוד חריג.

אם המצב מפריע לך (כפי שמשתמע), אולי הגיע הזמן לעזוב את הקן...

09.07.00-16.07.12

היום יותר ויותר אנשים בגילאים שציינת עוד גרים עם ההורים מתוך נוחות עד שימצאו בן/בת זוג רציניים/ ילכו ללמוד לתואר/ ימצאו עבודה שמכניסה מספיק.


זה הופך ללא נורמלי כשהבנאדם לא מתפקד, לא עושה עם עצמו שום דבר שיקדם אותו ולא עוזר בבית.

ברור שזה לא הכי בריא ולא מפתח לגור עם ההורים, ההורים רוצים לעזור כדי שתצליח לעמוד על הרגליים כשתעבור, הורים כאלה גם יעזרו לך אחרי המעבר, כשתרגיש שזה הזמן שלך ושלהם להפרד.

עצם השאלה שלך מראה על תחילת התחושות שאולי הגיע הזמן, חשוב על כך וראה איך אתה ממשיך.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אתה עצמך לא בעייתי
מקסימום יש לך בעיה קטנה.. (למי אין...)

לדעתי, (כמו שכבר הזכירו פה בערך) העניין העיקרי הוא לא איפה אתה עדיין גר, אלא מה אתה עושה.

ז"א, גם אם תגור בבית משלך אבל כל היום לא תעשה שום דבר - נראה לי זה קצת בעייתי.
ומצד שני, אם אתה גר עם ההורים אבל יש לך מטרות שאתה פועל להשגתן וכדומה, אז אני לא חושב שיש עם זה בעיה.
(למשל: אם אתה בגיל 24 ואתה לומד ראיית חשבון ונותרו לך שלוש שנים לסיים את התואר, ואח"כ אתה מתכנן להתחתן ולהקים בית - אז מה רע לגור בינתיים עם ההורים?)

זו דעתי.
בכל מקרה אם אתה מרגיש לא טוב במצבך הנוכחי, תנסה לברר למה, ותעשה מה שביכולתך להיטיב את מצבך.

העיקר תמיד להיות שמח

העיקר להיות שמח?
זה משפט די מוזר. תפיסה מעוותת להיות תמיד שמח, לא?

מכל מקום,
אני חושבת שאם הוא כבר גם עם ההורים, שלפחות יעזור בכלכלת הבית וישאף לעצמאות משלו.

לעיתים, אנשים משתנים.

בדיוק בגלל שחששתי לתגובה כמו שלך.

לא התכוונתי שבכל מקרה תמיד אדם צריך להיות עם חיוך מרוח על הפנים ולהגיד אני שמח.

אבל כן:
דבר ראשון באמת חשוב להיות שמח.
אחד הדברים החשובים ביותר בחיים זה - להיות שמח.
ידוע שאחד מהגורמים לסרטן זה מה שנקרא "לקחת ללב".
ידוע שהצחוק יפה לבריאות.
ידוע שגישה חיובית ושמחה עושה טוב לאדם בכל הרמות האפשריות, בריאות פיזית, נפשית, אפילו ביחסי אנוש וביחסים זוגיים.
וידוע שגישה שלילית עושה בדיוק ההיפך.

באופן כללי לדעתי האדם צריך להיות שמח באמת בחייו, ולהאמין תמיד שהכל מאת מי שאמר והיה העולם לטובה. זה הכלל.

וגם אם הוא חש שיש צורך בשינוי בחייו, לעשות אותו מתוך שמחה ולא מתוך עצבות.

(למשל אם אדם החליט לחזור בתשובה אחרי 30 שנה הוא צריך להיות עצוב על 30 שנה שביזבז או להיות שמח שעכשיו זכה למה שזכה? לדעתי להיות שמח)

בסך הכל רציתי להכניס קצת אוירה טובה.....

צודק. ותמיד צריך להיות לא רק אופטימי אלא גם אקטיבי.כלומר,רק במקרה של התנהגות שלוקחת בחשבון את העתיד,אפשר להישאר שמח.אחרת זוהי סתם הליכה במקום.

זה גם מוריד את רמת לחץ הדם,אמרו לי.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

כותרת עניינית להבא ("לחיות עם ההורים", משהו בסגנון..)

ושמע, אתה לא בעייתי, יש מקרים כאלה. אני חושבת שזה מאוד תלוי בסיבה בה אתה נמצא עם ההורים. אם הסיבה היא שעוד לא התארגנת, אין לך עבודה מסודרת שיכולה לכלכל אותך ואפשר לך חיים עצמאיים בריאים, תשאר עד שתסתדר.. אבל אם זה מטעמי נוחות בלבד (לא צריך לשלם חשבונות וכו') אני ממליצה לך להתחיל לחפש דירה.. אתה בגיל מבוגר מספיק כדי לדאוג לעצמך, וחופש זה גם דבר שטומן בחובו המון פלוסים והנאות, מלבד העובדה שאתה נותן חופש מה גם להורים שלך (לא שאתה עול, חלילה וחס, לא זו כוונתי!)

הצעתי היא שתתחיל להתכוון על עבודה, שכר, דירה ולימודים.. תתחיל לחשוב עצמאית, מה רע?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."