בין אם זה בסדיר או במילואים, אם מישהו בשלישות עושה את עבודתו כמו שצריך תקבל חבילות שי - לפורים, ליום העצמאות וכו'.

בחלק מהחבילות, יש מכתבים שילדים (ובני נוער) שולחים. רוב המכתבים תמימים וחמודים למדי, ומאחלים לחייל היקר כל-טוב ובריאות.

אבל לפעמים יש מכתבים שניתן להגדיר כתמוהים, מצחיקים או הזויים. זה המקום לספר עליהם!

ובתור פותח הדיון, אתרום כמה מהפנינים שניקרו בדרכי. אני מצטט מהזיכרון ומתקצר, ואם שיבשתי משהו זה באחריותי בלבד. הסיפורים מובאים כמובן ללא פרטים אישיים.

א) מישהי שצירפה את הכתובת שלה וכתבה משהו כמו "לחייל החמוד, אני מקווה שתכתוב לי בחזרה ונהיה חברים ונתחתן כמו שקרה לאמא שלי עם חייל". נשמע רומנטי משהו, אבל אני מקווה שהאמא לא הייתה בת 11 גם היא כזה קרה!

ב) ילד בכיתה ג' ששלחו ציור צבעוני וקצת מקומט. אני עדיין תוהה מה עלה בגורלו של הילד המסכן שחייו היו בוודאי עשוקים למדי, שכן הציור הציג חייל שביצע מעשים מגונים במחבל באמצעות מה שנראה כמו מקלע. וכשאני מדבר על "מעשים מגונים" אני לא מתכוון ל"מגונים ע"י אמנת ז'נבה" אלא מהסוג שרוב החברות של החיילים שומעות דרישות לביצועם בסופי שבוע...

ג) ילד שאיחל למקבל החבילה הנבעת ש"אל תמות הרבה, ואם תמות שזה לא יכאב". אופטימיות קוסמית, מה?

ד) ילד שדרש את העברת המכתב שלו לרמטכ"ל, שכן הוא פירט בו כל מיני שיטות לחימה פרי פיתוחו. נדמה לי שלילד הזה יש קייס לתביעה רווחית, כי אני מוכן להשבע שגל הירש מנסה למכור את השיטות האלה לגיאורגים.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

".....ושתמות למען ארצנו"

כנראה נלקח ישירות מספר מולדת "טוב למות בעד ארצנו"

הבריכה האולימפית באטאלנטה, 1996:
"לילה טוב צופים יקרים, ונוחו על משכבכם בשלום"

"לחייל האמיץ שלום, אני מאחל לך שתהיה גיבור ותמות בלבנון".

המט"ק שקיבל את ברכת הדרך היצירתית החוויר לכמה רגעים, אבל את הקו הוא שרד (דלעת, סוף 95).

אני מכיר מישהו שקיבל מכתב "שתהיה חייל טוב- ותמות למען המולדת"
ואחרי המלחמה הוא ענה לה שהוא עשה הכל, אבל הוא לא מת..

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

עבדול, הדוגמאות שהבאת פשוט הפילו אותי מהכיסא והן בהחלט יכולות להסביר את זה:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=455201

יצא לי לקבל פעם אחת שי לחייל, שבו שמתי לב שהיו כמות נכבדת של שוקולדים. הילד החביב ששלח לי את השי - רשם "אני מאחל לך שתצליח להגן עלינו, והממתקים ששלחתי לך יעזרו לך להיות עירני במלחמה - בשוקולד יש המון סוכר והוא עוזר לי להיות עירני!". האם במקרה נתקלתי במהנדס מזון לעתיד או ילד היפראקטיבי?

וסיפורים ששמעתי מחברים -

יש לי חבר שטוען (אני לא יודע עד כמה הסיפור הזה ממש נכון, וכמה פרטים שופצו בו) שיום אחד הם קיבלו חבילות שי מאיזה תיכון. באחת החבילות היה מכתב מאחת התיכוניסטיות שרשמה לחיילים שהיא אוהבת אותם, ושהיא חושבת שהם חמודים,כוסונים ועוד כל מיני שטויות שילדה הורמונלית בגיל הזה רושמת. בנוסף צורפה תמונה לחבילה - שהוגדרה כ"בלי הרבה בגדים,שצולמה אחרי טבילה במימיו הקרים של נחל או אגם - כנראה במהלך טיול שנתי".


סיפור אחר מספר על מכתב מילד שכתב לחיילים - "תנצחו את המחבלים והכי טוב זה למות למען ארצנו"....


והנה משהוא נחמד על תורמים מחו"ל וילדיהם - הבסיס שלי קיבל פעם תרומה מאיזו משפחה עשירה בארה"ב. יום אחד הם החליטו לבוא לבקר בבסיס, וכמובן שהמב"ס והרס"ר ערכו להם סיור. הם החליטו לבוא ביום חמישי אחה"צ - שהבסיס ברובו ריק חוץ מהחיילים שנשארו לשבת. במרפאה ששירתתי בא נשארו 3 חיילים + רופא, והחלטנו לנצל זמן פנוי להיתאמן על עירויים (קוויקאטים). במהלך ניסיון של הכנסת עירוי אחד החובשים התחיל לדמם עד שכל היד שלו היתה מגואלת בדם. איך שאנחנו יוצאים החוצה להשליח את השאריות של התחבושות והשקיות לפח,הגיע המשפחה לבקר במרפאה,כמובן שישר הם נלחצו והבת שלהם התחילה לצעוק אם מישהוא נפגע. איך שניסנו להרגיע אותם, הבחור עם היד המדממת יצא החוצה - דבר שהגביר את מפלס החרדה של האמריקאים האומללים. יש לציין את הילד הקטן שלהם (בן איזה 8-9) שהתלהב מהעניין וצעק שזה מגניב, בול כמו בסרטים!.

2002, מבצע חומת מגן, דרום הר חברון.

קבוצה של חיילים, חצי מהם טירונים בצנחנים וחצי תותחנים בניש"ים משוחררים שהוחזרו לשירות סדיר בצו חירום, יושבים במגורון ליד הש.ג. של אדורה. יום אחד הם מקבלים חבילות שי ומכתבים מילדים.

אחד מהבני"שים (אני או מישהו אחר, קשה לי לזכור) פותח חבילה אחת וקורא את המכתב המצורף: "חייל יקר, קוראים לי X ואני בת Y. אני מקווה ששמתי לך כל מה שצריך. אמא שלי עזרה לי קצת". בחבילה היו קצת נשנושים, דיאודורנט, סכין גילוח וקונדום.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

האמת, שבמבצע הנוכחי בולטת נוכחות של מגבוני לחים (כמו לטוסיק של תינוק) בחבילות.
יצא לנו גם לקבל השבוע קופסאת שימורי תירס (!) ופחית קולה.
ויש את ההתלבטות הנצחית: האם להתפדח ולהתקשר לילד ששלח את החבילה או לא?

אסף.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לאלה שמשקיעים - למה לא?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

כי בדר"כ זה פאדיחות לשני הצדדים...

אסף.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא נכון.
אתה תגרום אושר גדול לילד כי הוא יראה שהחבילה שלו הגיעה לחייל, ועוד אמיתי, וגם כזה שאכפת לו ומתקשר חזרה להודות לו ! וואלה תעשה לו טוב.
תתקשר.

הגיע, ואחי הקטן הקפיץ אותי לצו 8 אחרי פחות משבוע

אסף.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בתור אבא לילדים שישבו וכתבו והשקיעו וכתבו מכתבים.
אני יכול לומר לך שהדבר הכי טוב זה לשלוח מכתב בחזרה.
אין לך את המבוכה של הטלפון, והילד מקבל פידבק על ההשקעה שלו.
אצלי ראיתי שתי התנהגויות, אחת שחתמה בשם ובית ספר בלי כתובת, כי היא לא רוצה לקבל תגובה.
ואחד שכתב את כל הפרטים ורוצה לקבל תגובה.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

יחד עם כמה גנים שבאו פיסית למקום החניה שלנו אחרי תום הפעילות (ליד מטווח נבי מרעי). ההתנהגות של חלק לא קטן (ליד הילדים!) הייתה פשוט מחפירה: התנפלו על החבילות כמו חיות טרף בחיפוש אחרי סיגריות או שאר סוגי "טובין", ותוך כדי לא רק קרעו את רוב מה שלא היה "בעל ערך", אלא גם השמידו לא מעט ממתקים/חטיפים שנפלו על הרצפה ונרמסו. זה היה רגע מאוד מביך - בעוד כמה חבר'ה רציניים התגייסו לעשות סיור ליד הטנקים, עשרות אנשים (שלגבי חלק לא קטן מהם עד היום לא ברור לי "מה נפל עליהם") התכנסו באסום וביזו את המעמד באופן כזה.

לאחר תום הבאלגן אספתי כמה מכתבים שמצאתי ואחרי ששוחררנו "הצעתי" לרב החטיבתי (שהיה אתנו כל הזמן והיה היחיד שניסה להכניס איזו אווירה בגדוד מעבר לבטלה בין הפעילויות) שאכתוב לילדים "בשם הגדוד", כאילו שנענו בידי מערכת מסודרת. הדפסתי כמה עשרות עותקים של תמונה שצילמתי בכניסה לברך בבית חנון (מג"ח עם דגל ישראל גדול...) בפורמט גלויה, והשקעתי, יחד עם אשתי, בכתיבת לא מעט תשובות "אישיות".

התגובות היו מאוד טובות, כולל מהגננת (של הגן בהרצליה) ונאמר לי שבגן הצמוד לא נתקבלו תגובות בכלל (בטח לא היה מי שיאסוף את המכתבים מהרצפה...) והילדים היו מאוכזבים...

צה"ל החזיר לי "תשלום מיוחד" של משהו כמו 70 שקל על "הוצאות מיוחדות"...

.

עשית טוב.
כל הכבוד!

כילד קיבלתי מכתב תשובה מחייל שקיבל חבילה ששלחתי לו ומאוד התרגשתי

קוראים לי ניר ... ואין לי חתימה...

אנחנו אוהבים אותך!

www.nirgeiger.com

במבצע הנוכחי הגיעו 2 ציורים, לא זוכר את הנוסח שלהם אבל הוא היה מצחיק
באחד הציורים רואים חייל 3 מטר ליד מחבל שהוא אולי מטר ובמבה שוכבת, ומעל כל דמות רשום התפקיד שלה בציור..

כל העולם כולו מכבי חיפה!

אחי קיבל במבצע הנוכחי מכתב מתיכוניסטית חביבה אשר כתבה
שאם החייל המקבל הוא מגולני אז מידת החזייה שלה היא Cxx ושאין לה הרבה גבולות.
ואם החייל הוא מחטיבה אחרת אז שיזהר מכדורי מחבלים ושיחזור הביתה בשלום.

חחחח ענק
אח שלך מחפש בנרות תג וכומתה של גולני אה?

אז זהו שבמקרה הוא מגדס"ר גולני...

אז הוא הרוויח
שיספר חוויות חחח

שלא כ"כ ימהר ליצור קשר.. יש לי הרגשה שזה איזה בחורון חביב שרק לא מזמן התחלף לו הקול..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

.

אל תדאג,ברגע שחברה שלו תשמע על המכתב הוא עוד יצטער שיצא מעזה.

נו, מזמן לא צחקתי כמו בשרשור הזה

ואז יעשו על זה סרט בסגנון "אמריקאן פאי" ("פלסטיניאן כנאפה"?)

.

ממש!היה מת שלחברה שלו תהיה מידת Cxx

C זה לא כזה גדול.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

הצנחנים איבדו גובה, פעם כל נערה חלמה צנחן היום גולני

שהם קיבלו מכתב והיה רשום בו :
"אחותי הגדולה היא בת 19 והיא כוסית ואין לה חבר, הנה המספר טלפון שלה: XXXX"

ואז הוא התקשר וענה לו גבר, ועוד גבר שקוראים לו ניסים והוא קצין תחזוקה?

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

הנוסחים של המכתבים כפי שהם מובאים פה יכולים להעסיק לא מעט מאסטרנטים לפסיכולוגיה וסוציולוגיה.

את זה קיבלנו בזמן מלחמת לבנון השנייה - מחו"ל (מסתבר)

למי שלא מצליח לקרא -
Dear soldierI hope You Won't die, I hope you be safe. New York

המכתב נמצא עד היום על המקרר אצלי בבית...

לכל המתעניינים באמת במכתבים שנשלחו מהחזית לילדים ומילדים לחזית, אני עשיתי עבודה כלשהיא ובמסגרתה עברתי על תיקים במוזיאון ההגנה שבהם נמצאים מכתבים מקוריים משנות הארבעים, ניתן לראות מכתבי תודה לדוד ליבוביץ על פיתוח הדוידקה כולל ציורים שנשלחו אליו של ילדי אותה תקופה

גם שם היו איחולי מות-גבורה והצעות מגונות?

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אודות הנושא בתש"ח.

הרושם הוא שכבר אז היו ילדים שכתבו מכתבים "אקזוטיים" (לעיתוני ילדים). לא זכורים לי הפרטים המדוייקים כרגע אבל מוזכר קיבוץ אחד שבו מכתבים רבים של ילדים שהביאו שמחה גלויה על תבוסת ובריחת/גירוש הערבים בכפרים השכנים, לא פורסמו וניתנה קדימות למכתבים "ראויים" יותר לקו המפלגתי של "ניצחנו כי לא הייתה ברירה".

.

משהו שאחד החבר'ה קיבל אתמול ממישהי מאשקלון
זה הולך בסגנון הזה
"לחייל הכי חתיך בצהל, חשבתי שמדים זה מה שמדליק אותי,
חשבתי שלוחמים זה מה שמדליק אותי אבל עכשיו גיליתי
שהאומץ וההקרבה זה מה שמדליק אותי. מה שמדליק אותי זה אתה."
וזה המשיך עם עוד כמה משפטים

ראבאק, אני המילואימניק היחיד במדינה הזו שהצליח להתחתן עם מישהי שלא חושבת שמדים זה סקסי?

מצד שני, בהשוואה ל"מידות הטובות" בהן התגאו התיכוניסטיות חובבות החיילים, אז הגברת אלהזרד לוקחת. בהליכה. איטית.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

חבילה שקיבלתי במהלך חומת מגן. היה הרבה ממתקים וסבון.
במכתב נכתב משהו בסגנון: חייל שמור על עצמך, תחזור בריא ושלם. אני מקווה שהממתקים ישמחו אותך. והסבון, אתה כבר יודע בשביל מה ;-) (ובסוף הוסיף סמיילי קורץ).

תלמיד מבית ספר באור עקיבא
"חייל יקר תודה שאתה מבזבז את החיים שלך"

השתחררתי