שלום פורום, כבר זמן מה לא פרסמתי בפורום כלום, חוסר השראה ועצלנות :S אבל אתמול ההשראה נתנה לי מכה ועררה בי כמה רעיונות, אזה הינה להנאתכם שיר שחיברתי.

באשר את

כי באשר תטה רגליך,
אדמה תפרוץ בפרחים, ואדמה תוכה אסונים.

כי באשר עיניך יביטו,
יכושפו לבות, ויתעוורו אחרים.

אדמתי שחוטה,ולבי שבוי,
כבובה השרועה בידיך אני מרגיש.

ואינני יודע,
באשר אהיה בן חורין.

כי באשר אני תלוי בכך,
כבובה התלויה בחוטים.

תגובות בונות והצעות יתקבלו בברכה.

יום טוב לכולם .

קודם כל- אני מאוד אוהבת את השימוש שלך במילים בשיר. יש לי כמה הצעות, שאתה כמובן יכול לקחת או לא:


כי באשר תטה רגליך,
אדמה תפרוץ בפרחים, ואדמה תוכה אסונים.- אולי כדאי לשנות ל "אדמה תפרוץ פרחים", ללא ה"ב". את המשך המשפט אני מאוד אוהבת, גם אם תחבירית הוא לא נכון. גם אלתרמן (וההשוואה אמנם קצת בומבסטית, אבל רצויה לדעתי) לקח לעצמו את החירות לשנות מילים במקומות ובזמנים המתאימים ע"מ להתאימן לשיר.

כי באשר עיניך יביטו,
יכושפו לבות, ויתעוורו אחרים.- האם מדובר פה על לבבות? ועל עיניים אחרות? אם כן, לדעתי דווקא פה שינוי המילים לא בהכרח יתאים. יתעוורו אחרים- הכוונה לאנשים אחרים או עיניים אחרות? שוב, זה מאוד לא ברור מהטקסט.

אדמתי שחוטה, ולבי שבוי,
כבובה השרועה בידיך אני מרגיש.- החלק הראשון פה הוא בומבסטי- אדמה שחוטה זה מושג חזק מאוד, גם לב שבוי הוא ביטוי גדול. החלק השני של המשפט נשמע לי טיפה מאולץ וכפוי- אם היה כתוב "אני מרגיש כמו בובה השוכבת בזרועותיך" או משהו דומה, כנראה שזה היה זורם לי יותר.

ואינני יודע,
באשר אהיה בן חורין.

כי באשר אני תלוי בכך,
כבובה התלויה בחוטים.- את סיום השיר- אהבתי מאוד.

תודה לך על התגובה ! אני שמח שאהבת , את האמת ההצעות שלך טובות, אני חושב על שיכתוב השיר עם הארכה מסוימת !

תודה על הזמן שהקדשת לתגובה

אני נוטה לחשוב שאם בן אדם ישב וטרח להקליד יצירה שלו, ואף בחר לפרסם אותה בפורום- מגיע לו המינימום שבתגובה