היי לכולם, אני מחפש מידע ותמונות אישיות שצולמו בימית, אופירה נואבה, כל דבר שאפשר לסרוק ולהעלות,
יכול להיות גם מסמכים או עלוני תיירות, מזכרות משם, קטעי וידאו - או אם מישהו מכיר דברים שכבר קיימים ברשת

אני מאוד אשמח

כתושב אופירה לשעבר (81-79) , אשמח לדעת לאיזה צורך...

A friend in need - is a friend indeed

אין לי סיבה ברורה, סתם ערגה למציאות שלא זכיתי להכיר,
שמעתי שהחיים שם היו גן עדן, והעיירות הקסומות האלה בסיני לעיתים נראות כמו דמיון של משהו שלא באמת קרה,
לא יודע אם זה נשמע למישהו הגיוני, זה כמו שאתם מחפשים חיזוקים לדעת שלא רק דמיינתם זיכרון טוב שקרה לכם...

אני מתקשה להסביר את עצמי (באופן לא אופייני),
זה פשוט עניין של נוסטלגיה כנראה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Lance אין לי סיבה ברורה, סתם ערגה למציאות שלא זכיתי להכיר, שמעתי שהחיים שם היו גן עדן, והעיירות הקסומות האלה בסיני לעיתים נראות כמו דמיון של משהו שלא באמת קרה, לא יודע אם זה נשמע למישהו הגיוני, זה כמו שאתם מחפשים חיזוקים לדעת שלא רק דמיינתם זיכרון טוב שקרה לכם... אני מתקשה להסביר את עצמי (באופן לא אופייני), זה פשוט עניין של נוסטלגיה כנראה

כן , ההפסד כולו שלך...

אנ'לא יודע מה הולך בגן עדן , אבל אם זה יהיה כמו שהיוהחיים באופירה - אני קונה...
כשאני מספר על החיים שם לחברים שלא זכו , זה אכן נשמע דמיוני - אבל האמן לי שלא...


אנחנו קבוצה קטנה של חברים מחה"י שגרנו שם עם המשפחות , אנחנו בקשר הדוק
מאוד עד עצם היום הזה , ואם אחד מנושאי-השיחה הקבועים במפגשים הוא אופירה -
אז תאר לעצמך את השפעת התקופה שם עלינו...

עוד נקודה , להרחבת הדעת :
אופירה , להבדיל מישובי-סיני האחרים (בדגש על ימית) , נבדלהבשני אלמנטים עיקריים :

האחד = מרבית האוכלוסייה היתה הומוגנית : אנשי קבע (ירוקים/כחולים/לבנים) ,
אנשי המינהל האזרחי (עובדי מדינה) ומעט עצמאיים פרטיים (שרותים ומסחר) .

השני = לא היו באופירה (כמעט) נכסים פרטיים . הכל היה שייך למדינה ומושכר לנו .


שני אלמנטים אלו יצרו מעין "קיבוץ עירוני" , חיי שיתוף ואחווה שלא ראיתי מאז בשום מקום .

הוסף את העובדה (המוזרה דהיום...) ששום תחנת טלביזיה לא נקלטה שם , ורדיו בקושי -
ותבין (אולי...) אילו חיי-חברה מפותחים היו .

יכולתי "להפציץ" אותך בדוגמאות , אבל היריעה קצרה מדי...


כאשר הנסיגה מסיני החלה לקרום עור וגידים , אלמנטים אלו יצרו כמה תופעות :


האחת , והבולטת ביותר , היא שהתחלנו לנעול דלתות... עד אז , זה לא היה מקובל -
אבל בעת הזו החלו הבדואים (שעד אז היו "בני בית" אמיתיים בישוב) לרחרח יותר מדי...


השניה , והפחות ידועה , היא שבאופירה (להבדיל מהדוגמא הבולטת ביותר , ימית) לא היו
מאבקים על פיצויים... כפי שכבר ציינתי , מרבית האוכלוסיה חיה בשכירות-משהב"ט ,
כך שאי-אפשר היה לקבל פיצויים על רכוש (אבל נדרשנו להחזירו במצב תקין , ואף שילמנו
קנסות על נזקים בבתים...) .

אגב , העצמאיים הבודדים שהחזיקו בנכסים פרטיים קיבלו פיצוי הוגן מהמדינה - ולא נדרשו
לשום מאבק והתבצרות .
(אנקדוטה : אחד מהם הוא סבו של מדליסט-הגלישה מבייג'ין שחר צוברי...
אימו של שחר היתה בחה"י ואביו עובד "מקורות" , אבל הם התחתנו רק אחרי הפינוי...)


ממש לפני הפינוי הסופי ירדה לאופירה ישיבה , ואברכיה היו היחידים שעשו בלאגאן בפינוי .
אנחנו -התושבים- עמדנו והזלנו דמעות בטקס הורדת-הדגל ברחבת ביה"ס , ואח"כ העמסנו
את הדירות על המשאיות של "דדי הובלות" והתפנינו צפונה בשקט...


אגב , אחד התושבים ברווקיה -עיתונאי שעסק בדיג ובשתייה ואשר ידוע כיום בכינויו "העצבני"- טרח להשאיר גם מזכרת על הקיר :



וכל האמור לעיל הוא באמת רק "על קצה המזלג" מתקופה נפלאה שהיתה ואיננה עוד...

A friend in need - is a friend indeed

בתור אחד שכבר שייך לדור שלא ידע את סיני (הפעם היחידה שביקרתי באופירה היתה בגיל 7, כמה חודשים לפני הפינוי, ואת הביקורים בימית אני לא זוכר כלל) - כל אותם תיאורים נוסטלגיים של אופירה, חבל ימית, הטיולים בהר הגבוה בסיני וכו' - גורמים לי בהחלט לקנא במי שזכו לחוות את סיני (מה גם שמאז 1982 לא ביקרתי בסיני ולו פעם אחת. בירדן כבר הייתי 3 פעמים).

מצרף תרומה צנועה לשרשור - מפת חבל ימית 1:100,000 משנת 1981 (קטע ממפות ישראל של רשות שמורות הטבע דאז).

למי שמכיר את חבל ימית: באינטרנט מוזכרת בין שמורות הטבע של מצרים שמורת טבע בשם Ahrash, ולפי המיקום הגיאוגרפי (הפינה הצפונית-מזרחית של סיני) מדובר כנראה על איפשהו בין אל-עריש ובין רפיח. למישהו יש מושג גיאוגרפי טוב יותר לגבי המיקום?

http://www.touregypt.net/parks/ahrash.htm

מנסה שוב.

נתיב העשרה היה במקור בסיני??

תושבי נתיב העשרה סירבו להיות מועתקים לגוש קטיף - כי חששו מעקירה נוספת. מסיבה זו הוקם
יישובם, עשרות מטרים צפונה לקו שביתת הנשק של 1949, צפונה לרצועת עזה. אנשי נווה דקלים
האמינו ליוזם הרעיון, שר הבטחון אריק שרון, שנווה דקלים לעולם לא תיעקר ממקומה החדש כבירת גוש
קטיף. 23 שנים אחרי כן, הם נעקרו ע"י אותו שרון...

כמו שאומרים "Fool me once...."

אופירה וגם חבל ימית היו מזרחית לקו אל עריש ראס מוחמד.
בהסכם השלום ישראל מצרים היה קו נסיגת ביניים שכונה בשם "קו אל עריש - ראס מוחמד" שלא כל כך נצרב בתודעה בישראל, למרות שהתקיים מספר שנים ואף סומן במפות של מפ"י, ראו במפה ובקישור על נסיבות קביעת הקו וסימונו.
המפה לקוחה מאוגדן מפות של מדריך ישראל שכלל מפות של כל ישראל בקנ"מ 1-100,000 ושל חצי האי סיני בקנ"מ פחות מפורט.



www.boker.org.il/meida/negev/nzbe/new/new4.htm

ונזכר באותן שבתות בהן נהגנו לצאת מוקדם בבקר ולנסוע אל חברים של הורי שבמקור היו שכנים שלנו בת"א ועברו להתגורר בימית הרבה לפני שבכלל חשבו לפנותה....
נסיעה ארוכה אורכה (במושגים של שנות השבעים כמובן) כשתמיד עלתה בדרך הסוגיה אם "לנסוע דרך עזה או לעשות איגוף"?...
ו... תמיד עשינו איגוף.....


כדי להגיע לימית היה צורך לפנות ימינה (מערבה) ולנסוע כללית לכוון הים שם היתה פנייה שמאלה לתוך העיר עצמה שתמיד נראתה לי כשורות שורות של בתים זהים מוקפים בחולות ללא סוף.........
היינו מגיעים לבית החברים ויחד עם ילדיהם הולכים להשתולל בדיונות ממערב לעיר עד ארוחת הצהריים......
תחושה של חופש מוחלט !


עוד זכור לי הטיול עם "הצופים" שבמהלכו ישנו בבית ספר שדה שהיה ממוקם ממש ליד החוף וטיולים רגליים במדבר כשהמדריך כל פעם אומר לנו "חבר'ה, מאחורי הדיונה הזאת מגיעים לים".... וכך זה נמשך כמעט יום שלם !....
וגם היתה שם באיזור איזו "מלחה" יפהיפיה שביקרנו בה אך אני כבר לא ממש זוכראבל אני זוכר שצעדנו ממש על משטחי מלח יבשים .....

מה שאני זוכר (וזוכר מצויין) הוא שמצאתי שם פצצת מרגמה יפה שסחבתי בתיק עד שהמלווה שלנו (שהיה אבא של א...ב ) ראה את זה וחטפתי ממנו כאלה צעקות שלא אשכח כל ימי !...
אני גם זוכר שהוא לקח אותה ובחכמה רבה זרק אותה לתוך שיחי צבר שהיו בסמוך אלינו....

נו.. נו.... אילו זכרונות....

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tbn1.google.com/images?q=tbn:mc1VAgQlWcOQKM:http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/540988/yamit1_wa.jpg]
http://images.google.co.il/imgres?i...r%3D% 26sa%3DN

מוזיאון ימית - הכנס לגלריית תמונות

וואי וואי אני חייב לבקר שם

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Lance וואי וואי אני חייב לבקר שם

אני , מטעמיי שלי , לא חוצה את הגבול למצרים , אך כמה מהחבר'ה שלי ירדו משך השנים
לבקר באופירה , והם מלאי התפעלות ממה שהמצרים עשו מהאיזור .
יחד עם זאת כדאי לציין שאין כל דמיון , ואפילו לא הקלוש ביותר , לאיך שהאיזור נראה בזמננו -
כך שביקור שם זה נחמד , אך לא קשור לנושא האשכול...

עוד דבר :
מדי שנה מתקיים Red-Med Rally (משט יאכטות מהים התיכון לים האדום ובחזרה) , ולא מעט
חברים ששרתו בחה"י בעבר וגרו באופירה נוטלים בו חלק - וכל שנה אני נכנס לאתר האינטרנט
של המשט וממש "מסניף" את התמונות משם שהם מעלים לאתר...

A friend in need - is a friend indeed

מממ... התכוונתי למוזיאון במושב דקל

אגב אם יש לך תמונות מהתקופה ההיא אני מה זה אשמח אם תעלה,
או שאתה יכול לשלוח לי בפרטי ואני אוכל לטשטש זהות של אנשים שנמצאים בתמונות, אם זה השיקול.

פשוט לצערי אין הרבה מיצגים ארכיונים של המקומות המדהימים האלה ברשת, וזה ממש עצוב לדעתי...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Lance מממ... התכוונתי למוזיאון במושב דקל אופס... אגב אם יש לך תמונות מהתקופה ההיא אני מה זה אשמח אם תעלה, או שאתה יכול לשלוח לי בפרטי ואני אוכל לטשטש זהות של אנשים שנמצאים בתמונות, אם זה השיקול. יש תמונות (שצולמו עם ה- Olympus Pen הוותיקה והטובה), אבל הרוב -לצערי- לא סרוקות... בכל אופן , אשתדל למצוא , לסרוק ולהעלות כמה מדגמיות . שיקול הזיהוי לא כל כך משמעותי - אני בקושי מזהה אפילו את עצמי בתמונות ... פשוט לצערי אין הרבה מיצגים ארכיונים של המקומות המדהימים האלה ברשת, וזה ממש עצוב לדעתי... "אין הרבה" ?! אין כמעט כלום...

A friend in need - is a friend indeed

מהרשת:

ציטוט:

עודדדדדדדדדד!

http://www.televizia.net/vb/showthread.php?t=7911
אשכול ארוך בפורומים של televizia.net
תמונות ישנות ונוסטלגיות של כל מיני מקומות בארץ, בהן גם של סיני

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

וואי איזה תמונות תענוג, תודה

ציטוט:

אי האלמוגים,ספטמבר 1967. [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img124.imageshack.us/img124/9280/wwwm96079mc.gif] מושב "די זהב",1973 (ד'הב). [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img124.imageshack.us/img124/2440/wwwm96160zu.gif] תחנת דלק בסנטה קטרינה,אמצע שנות ה-70' או תחילת שנות ה-70' (אגב,דיברו כאן על הפנסים שהיו בכבישים הבין עירוניים....הפסנים בתמונה היו ניאונים והיו בכבישים לפני "מנורות הארטיק" כמו שבועז קרא להם) [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img124.imageshack.us/img124/6786/wwwm96294xs.gif] מתנ"ס לבדואים...סנטה קרטינה.אגב,ראשי התיבות של "מרש"ל" שמופיעות בתמונה הם של מרחב שלמה,החלק הדרומי ביותר של סיני [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img124.imageshack.us/img124/4617/wwwm96310mc.gif]

זאתי ממש גרמה לי לעצבות קלה מרוב שהיא יפה

ציטוט:

נואיבה 1979 [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img127.imageshack.us/img127/1193/wwwm96565gc.gif]

מדהים שאין אתר זכרון רישמי לחבל ארץ שיושב,פרח ונעזב.ספק אם יש עוד מדינה בעולם שמתנכרת כה בקלילות לערך של התיישבות ומוחקת בצורה כה יסודית כל זכר לציויליזציה של קהילה שנאלצה לשלם מחיר אישי למען אינטרס לאומי.

אנשי ישובים שנפלו במלחמת השחרור לא הקימו מוזיאונים אלא ישובים אחרים וכך גם רבים מאנשי חבל ימית. למדינה כגוף בודאי שלא היה אינטרס ליצור 'הנצחה' למה שפרקה במו ידיה. המדינה פיצתה את האנשים בהבט הכלכלי, העבירה את חלק מן האנדרטאות שהיו לזכר הנופלים והמשיכה לדרכה.המתיישבים היו אנשים צעירים ברובם, המהלך נועד להיות אופטימי ולא הייתה כל סיבה מרגע שנעשה, לא לנעקרים ולא למוסדות להשקיע בסממני אבלות.

אנו הולכים כמובן על חבל דק ובודאי שאני צריך להשמר מפוליטיקה בפורום זה ובימים אלו - אבל כאב וצער לא תמיד יבוטאו בהנצחה דוממת. לעיתים יעשה הדבר בהנצחה חיה ולעיתים לא יוותרו באנשים כוחות לא לדרך זו ולא לדרך האחרת. צריך לזכור כי חלק מאנשי סיני ראו במהלך עסקה מדינית ראויה והיו שותפים לרוח השלום האופטימית שנשבה אז.

לא מזמן הוקרן בערוץ 1 סרט בשם מות ימית, המתאר את ימיה האחרונים של העיר.אגב, אאלט, גם בסנטה קתרינה התגוררו ישראלים, ביניהם אנשי מקורות.

לרשימה של ישובי צפון סיני ואופירה ניתן להוסיף גם את 'מחנה המגורים' של משפחות עובדי הנפט באבו רודס, האחזות נח"ל ים בברדוויל [נחל ים, נחל ים / לא סתם נחל אכזב אלא נחל איתן..] ואת נביעות.

שירי סיני: 'לא אגדה רעי' מ'קדש', 'בהאחזות הנח"ל בסיני' המקסים, 'נחל ים', 'גדול הוא הלילה', השמש תזרח בין עזה לרפיח'[בקול צרוד כמובן]

ממש לא קשור לפוליטיקה ולא לסממני אבלות. פשוט תהיתי כיצד לא קיים בשום מקום תיעוד מסודר על אותה התיישבות חלוצית בלב מדבר. תמוהה הנטיה הישראלית למחוק מהזכרון הקולקטיבי את סיפור עשרים ישובי סיני ,דבר שמעיד אולי על החשש להתמודד עם מכלול הדברים שנעשו ועל הפחד מפני דיון ציבורי בפרספקטיבה הסטורית. מדהים איך אפשר למצוא באינטרנט "הכל יכול" שפע מידע על היישוב הטמפלרי בארץ מבלי שהדבר יתפרש כאקט פוליטי או כסממן אבלות או אפילו על המושבה האמריקאית ביפו כאשר על ימית ובנותיה אין שום זכר...וכבר אמר מי שאמר (יגאל אלון) "עם שלא יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל"..

ערים ויישובים הפכו לעיי חורבות. הרס כה מיותר.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.