19-12-2008, 07:35
|
|
|
חבר מתאריך: 08.12.08
הודעות: 5,329
|
|
קודם כל בוקר טוב לכולם ותודה למגיבים. זו הפעם הראשונה, שאני שומע על אנשים שיש להם את מה שיש לי. המשכתי לעשות מילואים 19 שנה אחרי המלחמה , אבל לא יצא לי אף פעם לדבר עליה עם אחרים. חשבתי שרק מי שהיה שם,יבין אותי ולמרות שהיו לי חבר'ה שהיו בלבנון, לא דברתי עם אף אחד.. אני אדם נורמלי לחלוטין (אני מקווה) רק שבלילות אני ממשיך את הפעילות על ציר בוקיטו, וממשיך לשמור בסוק אל ע'רב וכל הזמן יורים עליי הבני זונות ואני יורה בחזרה ויש לי מעצור, או שהקנה מתעקם לי וכאלה. אני ישן כשהאקדח שלי לידי ונועל את הבית בלילה. אני לא מקנא בפורץ שיכנס אליי . שי דרומי יחויר לידי. אני פשוט חושב שבפורום הזה יש אנשים טובים שיבינו על מה בכלל אני מדבר, לכן יוסיפון , תן לי בבקשה להמשיך פה אם זה לא ככ מפריע.
_____________________________________
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
|