מי מכם תרם למי מהמפלגות?

גם אני לא תרמתי.

וזו בעצם הבעייה למה בעלי ההון והמחוצפים שולטים.

הבעייה היא שמעט מדי אנשים פעילים בנושאי צבור לשם העניין, לשם שמים. ולכן בסופו של דבר מנצחים בעלי עניין שהם מוכנים לתרום בשביל לקבל משהו בתמורה...

בכדי לשנות את השיטה אפשר לעשות שני דברים:

1. לקחת חלק זעיר ממס ההכנסה וכל שנה לשאול את משלמי המס עבור איזו מפלגה הם רוצים. שהמימון למפלגות לא יבוא ממתנדבים אלא מכל העם.

2. חובה להשתתף בפוליטיקה, כמו שיש חובה במדינות מסויימות להיות נוכח בחבר מושבעים, על פי הגרלה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

1: צריך חוקי יסוד שאף ממשלה אינה יכולה לכופף או לשנות ללא הסכמה של 90 אחוז ומעלה.
2: מצע של נבחרי ציבור יחייב אותם, אין לשנות לאחר הבחירות.
3: הגבלת מספר הקדנציות שח"כים יכולים לכהן ( ראה מקרה פרס, תקוע כעצם בגרון ).
.
.
.

נ.ב: הכי חשוב, לגדל ציבור אזרחים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי moozes 1: צריך חוקי יסוד שאף ממשלה אינה יכולה לכופף או לשנות ללא הסכמה של 90 אחוז ומעלה. 2: מצע של נבחרי ציבור יחייב אותם, אין לשנות לאחר הבחירות. 3: הגבלת מספר הקדנציות שח"כים יכולים לכהן ( ראה מקרה פרס, תקוע כעצם בגרון ). .

זה לא פתרון, אבל זה ייצור בעיות חדשות:

1. צריך חוקי יסוד שאף ממשלה אינה יכולה לכופף או לשנות ללא הסכמה של 90 אחוז ומעלה.

זה מצב בלתי נסבל שממשלה אחת תכתיב את העתיד. ומה עושים אם המצב יחייב לשנות את חוקי היסוד? ומי יהיה השופט האם זה נוגד את חוקי היסוד או לא? עוד פעם פקידים שכלל לא נבחרו?

2: מצע של נבחרי ציבור יחייב אותם, אין לשנות לאחר הבחירות.
ומה עושים אם המצב מחייב לשנות את מצע המפלגה? ומי יהיה השופט האם המפלגה שינתה את מצעה? עוד פעם פקידים שכלל לא נבחרו?

3: הגבלת מספר הקדנציות שח"כים יכולים לכהן.
אבל לא רק בכנסת. גם בבג"ץ צריכים להגביל.

עדיין כל ההצעות האלו אינם פתרון לשחיתות ולשלטון של קבוצה קטנה של האוכלוסיה ששומרים אחד על השני. צריכים לחייב את כל שאר העם להיות אקטיבי בפוליטיקה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מדינאי זה לא פתרון, אבל זה ייצור בעיות חדשות: 1. צריך חוקי יסוד שאף ממשלה אינה יכולה לכופף או לשנות ללא הסכמה של 90 אחוז ומעלה. זה מצב בלתי נסבל שממשלה אחת תכתיב את העתיד. ומה עושים אם המצב יחייב לשנות את חוקי היסוד? ומי יהיה השופט האם זה נוגד את חוקי היסוד או לא? עוד פעם פקידים שכלל לא נבחרו? 2: מצע של נבחרי ציבור יחייב אותם, אין לשנות לאחר הבחירות. ומה עושים אם המצב מחייב לשנות את מצע המפלגה? ומי יהיה השופט האם המפלגה שינתה את מצעה? עוד פעם פקידים שכלל לא נבחרו? 3: הגבלת מספר הקדנציות שח"כים יכולים לכהן. אבל לא רק בכנסת. גם בבג"ץ צריכים להגביל. עדיין כל ההצעות האלו אינם פתרון לשחיתות ולשלטון של קבוצה קטנה של האוכלוסיה ששומרים אחד על השני. צריכים לחייב את כל שאר העם להיות אקטיבי בפוליטיקה.

1. חוקי יסוד יבנו בכוונה בצורה שלא יהיה צורך לשנותם, ואם כן אז יש תיקון או תוספת,
קבלת או דחיית חוקים בעיקר מהותיים לאופי או קיום המדינה תעשה ע"י העם.

2. אם נוצר מצב המחייב את נבחר הציבור לשנות דרכו אז יחזיר המנדט לבוחר ויבקש אמון
( דוגמה: אם הלכת לחנות לקנות טלוויזיה, בחרת מוצר ושילמת עבורו,
שולחים לך הביתה מוצר אחר, מה אתה עושה ? ),
ולעניין לא מתאים לי להצביע ימין ולקבל סמול.

3. בהחלט, בכל נושאי השרות הציבורי.



נכון מאוד, יש להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי,
צריך קצת סדר בבלגן, מדינה שלא החליטה בינה לבין עצמה בהסכמה וברוב גדול על כיוונה וגבולותיה ללא קשר לרצונות העולם, לעולם לא תהיה חזקה.

מקווה שיוסיפו כאן עוד הצעות ורעיונות נוספים, יהיה מעניין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי moozes 1. חוקי יסוד יבנו בכוונה בצורה שלא יהיה צורך לשנותם, ואם כן אז יש תיקון או תוספת, קבלת או דחיית חוקים בעיקר מהותיים לאופי או קיום המדינה תעשה ע"י העם. 2. אם נוצר מצב המחייב את נבחר הציבור לשנות דרכו אז יחזיר המנדט לבוחר ויבקש אמון

1. יש כבר חוקי יסוד - בחירות לכנסת, וכן הלאה. איזה עוד חוקים חסרים לך? חוקים שלא יקשרו לך את הידיים.

2. מה אתה עושה אם המצב מחייב פתרון מהיר שאי אפשר לחכות עד לבחירות: לדוגמה בשנת 1973 מ.עבודה הצהירה שיש שלום עם מצרים, נניח שהיא גם התחייבה שלא תהיה מלחמה, והנה רואים שמצרים מתכננת מלחמה, וזה מחייב את ישראל לפתוח ראשונה במלחמה. מה עושים? מחכים עד הבחירות. אי אפשר לנהל את המדינה ככה. ואם תגיד שפה מדובר במצב חירום, מה אתה עושה אם יש לך מפלגה אחרת הטוענת שמצרים אינה מנסה לפתוח מלחמה. אותו דבר יכול להיות גם בקשר לשלום. אתה תצטרך התערבות של הבג"ץ בכל נושא.

דרך אגב, הצלחת להעביר נושא. מה דעתך על שני ההצעות מה שכתבתי בהתחלת השרשור. לא כתבת למה אתה לא מסכים עם זה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מדינאי 1. יש כבר חוקי יסוד - בחירות לכנסת, וכן הלאה. איזה עוד חוקים חסרים לך? חוקים שלא יקשרו לך את הידיים. 2. מה אתה עושה אם המצב מחייב פתרון מהיר שאי אפשר לחכות עד לבחירות: לדוגמה בשנת 1973 מ.עבודה הצהירה שיש שלום עם מצרים, נניח שהיא גם התחייבה שלא תהיה מלחמה, והנה רואים שמצרים מתכננת מלחמה. מה עושים? מחכים עד הבחירות. אי אפשר לנהל את המדינה ככה. ואם תגיד שפה מדובר במצב חירום, מה אתה עושה אם יש לך מפלגה אחרת הטוענת שמצרים אינה מנסה לפתוח מלחמה. אותו דבר יכול להיות גם בקשר לשלום. אתה תצטרך התערבות של הבג"ץ בכל נושא. דרך אגב, הצלחת להעביר נושא. מה דעתך על שני ההצעות מה שכתבתי בהתחלת השרשור. לא כתבת למה אתה לא מסכים עם זה.

1: חוקי יסוד למהות המדינה וגבולותיה, חוקי יסוד להגבלת יכולת הנבחרים לעשות ככל העולה על רוחם.

2: תמיד אפשר לפנות לעם לקבל אישור, מה הבעיה להדפיס את נוסח ההסכם להפיץ לציבור, לקבוע יום הצבעה בנושא ( כולל חקיקה בדבר חובת השתתפות לאזרחים ), אני לא מאמין בהסכמים אינסטנט שאין זמן לשאול את הציבור לדעתו.

3: בנוגע לבטחון המדינה, הייתי בונה מערכת טיפה שונה,
גם כאן, מספר נהלים שיבוצעו באופן אוטומטי לאור התקפה כלשהיא על המדינה,
נהלים שהשיקולים שלהם יהיו אך ורק מקצועיים ולא פוליטים, שהפוליטיקאים ימציאו כל תירוץ או הסבר לעולם לאחר מעשה, ואם הם לא יכולים אז הם לא עושים עבודתם
בטחון המדינה מאוייב חוץ צריך להיות אוטונומיה אוטומטית.

לגבי הנושאים שהעלת אז
1: יש מצב רק אם אפשר לפטר נציגים שאינם ממלאים את תפקידם, כמו בכל עבודה,
אין מצב שיקחו את הכסף ישבו 4 שנים ללא עשייה ציבורית.

2: הרעיון של חובת האזרחים להצביע נראה לי מעולה, לא כל כך בכיוון של ממש השתתפות חובה בפוליטיקה.

אני תרמתי והתפקדתי לליכוד לא מזמן. ונראה לי שאני הליכודניק הצעיר ביותר נכון להיום.
בכל מקרה, אני מתנגד לכפייה מכל סוג שהוא. אסור בתכלית האיסור לכפות על האזרחים להשתתף בפוליטיקה ולתמוך במפלגות כלשהן. זה לא צודק.
כמו כן, אני מתנגד להגבלות כלשהן על קדנציות, או לחיוב מפלגות למימוש מצעיהן.


מה שאני כן בעדו,
זה שינוי את שיטת המשטר בישראל.

צריך לעבור מהשיטה הריכוזית אל השיטה האיזורית. בצורה הזו, האזרחים יהיו בעלי אחריות הרבה יותר גדולה ממה שהם היום. והשלטון, יהיה פחות עוצמתי, ויותר תלוי בנו.

שיטת הבחירות לכנסת צריכה להשתנות גם היא בהתאם לכך.
צריך לעבור לשיטה האיזורית-אישית-רובית.
משמע : מחלקים את הארץ לכמה איזורי בחירה. בכל איזור בחירה מתמודדים כמה אנשים אשר ייבחרו לכנסת, וייצגו בכנסת את האיזור שמטעמו נבחרו.

ובכלל..למה לבחור רק את הרשות המחוקקת?
למה שלא נבחר באופן ישיר גם את ראש הממשלה?
את נשיא המדינה ?
את נשיא בית המשפט העליון ???????

he.manhigut.org www.mflikud.co.il www.likudnik.co.il

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://he.manhigut.org/templates/mlevi/cutimages/top_logo.jpg]



"צדק צדק תרדוף"

לחייב מפלגות לשמירה על הקו שהובטח לבוחר,
שלא יהיה מצב שמפלגה המזוהה עם אידיאולוגיה מסויימת לא תשנה את דרכה ללא החזרה/אישרור המנדט
ע"י הבוחר.

מימוש או אי מימוש המצע זה סיפור אחר.

בחירה ישירה של רו"מ זה חובה, וחובת המועמד להציג את הנבחרת(כולל שחקני ספסל) שלו לפני הבחירות.

תפקידים מקצועיים כגון שופטים בכל הרמות יבחרו מועמדים ע"פ קריטריונים מקצועיים לא פוליטים.

מוסד נשיא המדינה לבטל לאלתר או לעבור לשיטה נשיאותית כמו ארה"ב.

נציגים לכנסת, אזורי יכול להיות מעולה.

מהיכן אתה חושב שמגיע התקציב להחלטות פופוליסטיות ותקציבי הקשר עם הבוחר? (או במילה אחרת-החוג מקראמה של רוחמה אברהם ושות')

לא תרמתי ולא התפקדתי מעולם למפלגה מסוימת.
בכל אופן,שינוי שיטת הבחירות לשיטת הבחירות האיזורית זה רעיון מורכב,תמכתי לפני כשנה ברעיון הזה וחשבתי שהוא רעיון מצוין שדוד בן גוריון המנוח עוד היה צריך לאכוף אותו,אך הראייה שלי קצת התבהרה והגעתי למסקנה שאולי במצב היחס למיעוטים שקיים במדינת ישראל השיטה המתאימה ביותר היא שיטת הבחירות היחסית ולא שיטת הבחירות האיזורית שבה מיעוטים יכולים להדחק לשוליים ולא להבחר מכיוון שבכל איזור ייבחר אדם יותר דומיננטי שככל הנראה יגיע מהשכבות החזקות והמקובלות יותר בעם ובכך יתמוסס עיקרון ייצוג המיעוטים בבית הנבחרים.

ההצעות לחובת השתתפות בפוליטיקה בעצם הורסות את כל החופש הקיים בדמוקרטיה,אלה הצעות מטומטמות,אתה צריך לשכנע את העם שבחופש להצביע הם משרתים את הדמוקרטיה ולשם כך הם צריכים להצביע בבחירות ולהיות מעורבים בפוליטיקה ולא מפני שהם מחויבים לזה.

גם ההצעות שעלו כאן בנוגע לחוקי יסוד שאף ממשלה לא יכולה לכפוף זה חלק מהרס הדמוקרטיה,כחלק ממדינה דמוקרטית עם השנים אפשר לשנות ולתקן חוקים כמו בכל מדינה דמוקרטית וכפי שעושים בארה"ב בתיקונים לחוקה האמריקאית.
אותו הדבר לגבי חיוב נבחרי הציבור לעמוד בהבטחותיהם במצע שלהם,נבחרי הציבור הם בני אדם שיכולים במהלך כהונתם לשנות את דעתם,אם זה עקב התפכחות אידיאולוגית ואם זה עקב לחצים והתרחשויות בשטח.
הגבלת מספר הקדנציות שחברי כנסת יכולים לכהן היא הצעה נוספת שהיא כמו מקל בגלגלי הדמוקרטיה,אין לפסול אדם לכניסה לבית הנבחרים ע"פ מספר הקדנציות שהוא פעיל בה,להפך,הוותק מביא ניסיון שמביא איכות מסוימת.

רעיון בחירת נשיא המדינה בידיי העם הוא רעיון נחמד שיכול לחסוך "דילים" כלשהם בתוך הכנסת,לעומת זאת מינוי נשיא בית המשפט העליון זה דבר שלא צריך להעשות ע"י העם וצריך להיות נטול פוליטיקה כמעט לחלוטין.

בטעות דאבל פוסט.

אין כל בעיה שנבחרי ציבור ישנו דעתם וכל אחד מהסיבות שלו,
אותי כבוחר לא מעניין שהנציג משנה דעתו

שיחזיר לי את המנדט ( יתפטר לאלתר ).

ינסה את כוחו עם מצעו החדש בבחירות, אין הוא יכול לעמוד בדרך שהתחייב, יתפטר.

כל דבר אחר זה הפקרות אנטי דמוקרטית.

לגבי מיעוטים, מדוע שמיעוטים יהיו בעלי כוח השפעה גדול ממה שהם באמת ?

נשיא לא צריך כאשר יש ראש ממשלה בשיטה שלנו כיום, סתם משרה שזוללת כספי ציבור.

מתוך כמה מהתגובות הבנתי שאנשים לא הבינו בדיוק את כוונתי.

חובת השתתפות בפוליטיקה אינו קשור לחוב להצביע. גם אם יחייבו את כל האזרחים להצביע, זה לא אומר שהם ידעו עבור מי להצביע. גם ברוסיה הקומוניסטית חייבו להצביע. זה לא הפתרון.

אני מדבר על החובה ללמוד ולדעת. לדעת מה קורה במזדרונות הממשל, איך מנוצל הכסף של המיסים שאנו משלמים.

העתונות מאכילה אותנו עם מה שהיא רוצה לספר, ומה שהיא רוצה להקין או להעלים את זה אנחנו או שלא יודעים או לא מספיק מודעים.

אם יערכו הגרלה בכמו שעושים בארה"ב עם חבר מושבעים, שאנשים יבואו לשבוע שלם ללמוד מה קורה. האנישם יהיו חופשיים ללמוד ממי שהם רוצים, זאת תהיה הבחירה שלהם להזמין אשי צבור שיוכלו לתחקר אותם ובכך ללמוד ולהבין מה קורה במדינה. ואת השבוע הזה שהם יהיו בהרצאות באלו, המדינה תשלם להם את המשכורת.

ואלו שיצא להם בהגרלה להיות שליחים של כולם, יוכלו להפיץ בין שאר העם את התרשמותם ממקור ראשון על מה שוקרה במדינה מאחורי הקלעים.

אם ישנם חששות שאסור להכריח אזרחים, יש לי הצעה אחרת: מי שאינו רוצה להשתתף בזה, שלא ישתתף, אבל מי שכן רוצה להשתתף, שיקבל את יום המשכורת שלו מהמדינה.

יש כל כך הרבה אנשים קשי יום שאין להם את הזמן ואת היכולת ללמוד מה קורה באמת במדינה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)