מה הם אותן חדשות שלא עוברות בתקשורת הישראלית? אני מדבר על החברות/תאגידים שלא שותפות ל"חרם הכלכלי" ויש כאלה. והסיבות לאי היותם כאלה מעניינות לא פחות.

האם תהינה השתלטות, בהיעדר שחקני הקבע שחתכו, חסרת מעצורים על "השוק האיראני" , מסיבות אטרקטיביות גם יחד? אחרי הכל המערב הוא קפיטליסטי ברמות שגם ישראל עדיין לא בשלה אליהן, כך שאי אפשר להכריח מישהו לא לקיים קשרי סחר עם מדינה כמו איראן. הדבר יכול לגרום לכללי משחק חדשים ובמידה רבה גם להגביר את העוינות כלפי ישראל.

התקציב שחיזבאללה קיבל מאיראן והסיוע הכלכלי הוא שאיפשר את המלחמה מבחינת הצד שלהם, אם איראן מעוניינת לשמור על השפעה איזורית לטווח ארוך היא תצטרך בעתיד "מייזמים" חדשים. ומכיוון שישראל הפגינה חוסן כלכלי לאחר המלחמה, זו נקודה מבחינת השפעה מערבית חיובית על השכנות. ואיראן מנגד ניצלה את חורבן לבנון להתחזקות פוליטית. אז עכשיו לבנון היא במגרש של "הגדולים". אני מסכים שהעימות הבא יהיה בהרבה יותר חריף, אבל לאיזה מטרות איראן תנצל אותו? חיזוקים פוליטיים נוספים בלבנון לא יצדיקו יציאה למלחמה כי היא כבר שלהם. ומלחמה נוספת בעוצמה זו לא תפגע בכלכלת ישראל.

לבנון כבסיס איראני יחיד נגד ישראל לא לעבוד פעם שניה, מה לגבי עזה? נכנס בסוף או לא? נקח בחשבון את ניסיוננו מ"תמיכת" הקהילה הבינלאומית במלחמה בלבנון? אם ישראל תפעל בעזה כמו בלבנון, ההשפעה האיראנית בעזה תגדל, כי היא עובדת באיזורים מוכים ו"משקמת אותן". אפשר לפרט על תכניות מגירה של איראן לגבי עיראק אם יש כאלה, ואני מניח שכן והם קרובות להתממשות לאור התחייבויותיו של אובאמה לסגת מעיראק, או לפחות להקטין את כמות הכוחות באיזור..

ולדעתי לפני שאיראן בכלל חושבת על שימוש באטום היא צריכה תמיכה איזורית כלכך ענפה שפשוט תכתיב למערב "תנאים", ודבר כזה אני לא רואה קורה גם בעוד 50 שנה אם אפילו חרם נפט ערבי בעבר לא צלח. ההיסטוריה מלמדת שכדי לזרוק אטום על מי שבא לך ולצאת מזה בשלום אתה צריך לפני כן לזכות בתואר "גיבור העולם" ו"מושיע", ולהיות המדינה היחידה בעולם שעומדת כלכלית אחרי שפל עולמי. וגם היחידה שיש לה. אז איפה בדיוק זה מציב אותנו? אני חושב שהרבה פחות גרוע מהתחזיות הקודרות...