יונים ובוכים: בגבעת ברנר רוצים לשפץ את שובך היונים הלוחמות

פלמ"חניקים ויונאים לשעבר נפגשו אתמול כדי לבחון את שיפוץ האתר ההיסטורי האחרון מסוגו

מאת נועה קושרק

הפעם האחרונה בה נפגשו שאול ספיר, בן 81, ואהרון לנדסמן, בן 73, הייתה לפני כ- 60 שנים. ספיר, שסיפר כי שירת בזמן מלחמת השחרור ביחידת "חיות הנגב" והקים בה את יחידת "יוני הקשר" בא ללנדסמן, אז נער בראשית שנות העשרה שלו, שאימן יונים בשובך ההגנה שבקיבוץ גבעת ברנר (ובהמשך שירת ביחידת יוני הדואר הצה"לית בצריפין ובחיל הים), וקיבל ממנו גוזלים למטרות אימון ביחידה. אתמול, נפגשו השניים שוב בסיור בגבעת ברנר שמטרתו הייתה לפעול לטובת שימור שובך היונים הצה"לי שהוקם בקיבוץ בשנת 1948 ושימש לגידול יוני דואר.

בסיור אתמול השתתפו נציגים של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, חברי פלמ"ח לשעבר, חברים מקיבוץ גבעת ברנר ויונאים מקצועיים וחובבים, שהתווכחו במשך היום בינם לבין עצמם על פרק הזמן שלוקח ליונת דואר לעבור את הדרך מים המלח עד לגבעת ברנר. היונאים נזכרו אתמול גם ביונה ששולחה מקפריסין אולם הצליחה להגיע לקיבוץ רק לאחר שנה, ולא בלי אכזבה קלה בקולם דיברו כמה מהם בקול רם על האנדרטה ליונה האלמונית שהוקמה בבסיס בצריפין בשנות ה-50 ושאינה קיימת עוד.

סך הכל סיירו אתמול שניים עשר המבקרים בקיבוץ כדי לבחון את פיסת ההיסטוריה, שהיא ככל הנראה העדות האחרונה לשובך יוני דואר שנותר מתקופת הפלמ"ח, ההגנה וצה"ל בראשית ימיו.

הרעיון לסיור הגיע מטלי שרמן, בת קיבוץ גבעת ברנר לשעבר, שבשיחה עם מתכנן הקיבוץ התוודעה לשובך והחליטה לפנות למוזיאון הפלמ"ח ואלו פנו למועצה לשימור אתרי מורשת על מנת לפעול לשימור האתר ההיסטורי שגם לאחר 54 שנה מאז פסק לפעול ניתן להבחין בו ברשתות המקוריות, בתורן הדגל ובחדר הבידוד ליונים החולות.

"מדובר בשובך שהוקם ע"י צה"ל במהלך מלחמת העצמאות", סיפר ל"הארץ" יגאל טפר, שחיבר יחד עם בנו יותם את המאמר "'וקרב רחוקים': מערכת הקשר באמצעות יוני דואר של ההגנה והפלמ"ח בימי המנדט הבריטי על ארץ ישראל". טפר מספר כי "אחרי שפירקו את הפלמ"ח, פירקו גם את יחידת היונאים של הפלמ"ח וההגנה והקימו יחידת יונאים של חיל הקשר של צה"ל. ליחידה הזו היו ארבעה שובכים מרכזיים: בקיבוץ דורות, בגבעת ברנר, בצריפין ובמושב מרחביה. בקיבוץ גבעת ברנר היה עוד קודם לכן שובך של ההגנה והפלמ"ח, אבל הוא פורק ואז הוקם זה".

"השובך הוקם כדי לגדל יונים, אבל תוך כדי מלחמת העצמאות הביאו אותם בעיקר ליישובי הדרום המנותקים, על מנת שיטוסו בחזרה לגבעת ברנר ויעבירו הודעות. למיטב ידיעתי, זה השובך היחידי שנשאר מתקופת יוני הדואר".

מי שזוכר היטב את השובך הוא אמנון שור, בן 77, ששירת כשנה בשובך הצה"לי בקיבוץ. כששור הגיע לשובך בגבעת ברנר, בשנת 49, הוא כבר היה בעל ניסיון רב באימון יוני דואר, שכן כבר כנער עסק בגידולן ואימונן בקיבוץ אשדות יעקב בו נולד וגדל. שור נזכר בהתרגשות על ההחלטה לברוח מהקיבוץ על מנת להצטרף ליחידה הצה"לית של יוני הדואר בחיל הקשר. לדבריו, בשנה הראשונה לשירותו הוא הסתובב עם שובך נייד ברחבי הארץ, ואילו בשנה השנייה, עם תום מלחמת השחרור, הגיע לקיבוץ גבעת ברנר.

"בשובך בגבעת ברנר גידלתי גוזלים שנועדו לשובכים אחרים", סיפר שור והוסיף, כי "לא היה עניין של להפריח יונים או להציל יחידה. זה היה ממש שובך גידול והתפקיד שלי היה לספק מקסימום גוזלים לצה"ל. אני בעד שימור, זה יעשה לי מצוין ואני אשמח אם יזמינו אותי לאיזושהי פתיחה של השובך. בלי היסטוריה אין עתיד, חייבים לשמר את שובך היונים".

צביקה רמות, מזכיר הקיבוץ אמר אתמול כי "גבעת ברנר מאוד תשמח לשמר את השובך כחלק מהמורשת שלה". מ"מ מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרי מורשת, טל בן- נון: "אנחנו צריכים לבדוק ולוודא שמבחינה סטטוטורית המקום יהיה מוכרז לשימור, ובשלב נוסף לדאוג לתיעוד המקום ושימורו. ייתכן שנפנה לעזרת אנשי החינוך בקיבוץ ונעשה מזה פרויקט של 'אמץ אתר' של חברת הנוער בקיבוץ".


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1045607.html

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

אם אני לא טועה השובך של גבעת ברנר נזכר בספר של מאיר שלו "יונה ונער".
נושא מאוד מעניין, יפה שיש מי שדואג לשמר את ההיסטוריה שלנו.

מתי צה"ל היה מוכן לממן חשיש עבור אוכל במחיר "ככל שיידרש" ומתי אי אפשר היה לסמוך על חיילי גולני.
כל זאת ועוד בכתבה על יוני הדואר בקום המדינה שהתפרסמה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" מה 18/1/2013.