01-12-2008, 07:21
|
|
|
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
|
|
דילמת החוב האבוד של החבר...
אני משוכנע שלרבים מכם יש את החבר הזה ש"שוכח" להחזיר חובות...
הוא חבר טוב, מאוד נעים להיות בחברתו, אבל לאט לאט אתה מגלה ש"בדיוק חסר לי כסף, יש לך קצת אחזיר לך בהזדמנות" הופך אצלו למשפט שגור ולדפוס פעולה קבוע.
וכמובן שאת החלק השני של המשפט הוא לא מיישם לעולם...
הדילמה היא מה לעשות עם אחד כזה...
יש לנו את הנטיה להשליך על עצמנו את ה"לא נעים" כאילו אנחנו הם אלה אשר אשמים בסיטואציה ועשינו משהו לא טוב, ולא מזכירים להם את החוב, שמצטבר לו אט אט להרבה חובות קטנים.
נכון. אף אחד מאיתנו לא יפשוט את הרגל בגלל החוב הזה, אבל העקרון הוא מרגיז...
אני אימצתי לי דרך פעולה. קודם כל אני מוצא את הרגע המתאים (ולא דוחה אותו לאין קץ...) ומעביר את האי נעימות אליו, קרי- פשוט "מזכיר" לו את החוב בצורה עדינה. כעת ה"אי נעימות" עוברת אליו...
בד"כ אני מגלה שזה משהו יסודי ועמוק יותר פגום אצל האיש, כי החוב לא מוחזר.
ואז אני מעביר אותו לקבוצת האנשים שלא מלווים להם כספים, קטנים ככל שיהיו. ושוב מעביר את האחריות אליו.
ובניגוד לאחרים- אני לא מפסיק את החברות איתו. רק דואג שתמיד יהיה לי כסף קטן כשאני איתו, וכששולפים את הארנקים, פשוט לומר לו- "מצטער, אין לי להלוות לך"...
שיתמודד לבד.
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''
|