צה"ל מתעלם מהוראות בג"ץ בנוגע לחיסולים

מסמכים שהגיעו לידי "הארץ" חושפים: הרמטכ"ל ואלוף פיקוד המרכז לשעבר התירו לפגוע בחיי חפים מפשע

מאת אורי בלאו
צה"ל אישר תוכניות התנקשות בגדה גם כשניתן היה לכאורה לעצור את המבוקשים. בנוסף לכך, הדרגים הבכירים ביותר בצה"ל אישרו מראש, בכתב, פגיעה בפלשתינאים חפים מפשע תוך כדי מבצעי התנקשות - כך מגלה תחקיר "הארץ", החושף לראשונה סיכומי דיונים מבצעיים שעולה מהם התעלמות לכאורה מהחלטות בג"ץ. התחקיר יפורסם במלואו במוסף "הארץ" ביום שישי. עוד מתברר כי חיסולו של יעד המהווה, בעיני מערכת הביטחון, חלק מ"תשתית מתקתקת" נדחה, כשתוכנן להתבצע בסמוך לביקורה של אישיות אמריקאית בכירה.

משפטנים בכירים שהתבקשו להתייחס למסמכים, אמרו כי צה"ל פועל בניגוד לפסיקת בג"ץ מדצמבר 2006. בפסיקה נקבע כי אין להתנקש באדם אם אפשר לנקוט נגדו אמצעי שפגיעתו פחותה, כלומר אם ניתן לעצרו, לחקרו ולהעמידו לדין, וכי יש להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים תמימים אגב התנקשות.

שני שמות הקוד הנפוצים בצה"ל לחיסולים הם פעמו"ן (פגיעה/פעילות מונעת) וסכו"ם (סיכול ממוקד). בשנתיים וחצי האחרונות לא הצהיר צה"ל שביצע סיכולים בגדה המערבית, וכשנהרגו מבוקשים בגדה גרסו הדיווחים הרשמיים כי מדובר ב"מבצעי מעצר" או ב"חילופי אש". כך דווח גם במקרה שבו נהרג איש הג'יהאד האיסלאמי זיאד מלאישה ב-20 ביוני אשתקד סמוך לג'נין - שכעת מתברר שהיה יעד מוקדם לחיסול.

ב-28 במארס 2007 כונס בלשכתו של אלוף פיקוד המרכז דאז, יאיר נוה, דיון במבצע "שני מגדלים" - לפגיעה במלאישה. "המשימה", קבע נוה, "היא מעצר", אך "במידה וההפללה (הזיהוי) היא של אחד מבכירי הג'יהאד איסלאמי פלשתיני: וואליד עובייד, זיאד מלאישה, אדהם יונס, יש אישור לכוח לבצע יירוט וזאת על פי הערכת מצב במהלך ביצוע המשימה". ב-12 באפריל כינס האלוף דיון נוסף בעניין. הפעם קבע כי יש אישור לבצע את החיסול של היעד ושל "עוד שני נוספים לכל היותר".

באותו היום כונסו שני דיונים נוספים בעניין. האחד בראשותו של ראש חטיבת המבצעים, תא"ל סמי תורג'מן, שאמר כי אסור שהמבצע יסתיים בהריגתם של יותר מחמישה אנשים (כולל נהג הרכב), והשני בראשותו של ראש אגף המבצעים, אלוף טל רוסו, שאישר לבצע את המבצע גם אם ברכב יהיה אדם בלתי מזוהה אחד.

למחרת הועלה המבצע לאישורו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי. בלשכתו התכנס מספר מצומצם של קצינים בכירים, בהם סגנו, משה קפלינסקי, ראש אגף המבצעים, הפרקליט הצבאי הראשי, אביחי מנדלבליט, נציג פיקוד מרכז ונציג השב"כ. הרמטכ"ל, לפי המסמך המסכם את הפגישה, אסר לתקוף את הרכב שבו ייסע מלאישה אם יתגלה שיש בו "יותר מנוסע אחד בלתי מזוהה", ואמר כי "לאור הפגישות המדיניות הצפויות להתקיים במהלך השבוע, יש לשקול מחדש את מועד הביצוע".

בשיחה עם "הארץ" אישר נוה, שכיהן כאלוף פיקוד המרכז בשנים 2007-2005, שלעתים לא נעשה ניסיון אמיתי לעצור מבוקשים: "אם הבחור לא מרים ידיים לא נכנסים לסיפורים, נכנסים ישר למגע. אני לא רוצה שיהיו לי סתם נפגעים על שטויות. אם אני יודע שהבחור חמוש והוא פצצה מתקתקת, אז אני רוצה שיפגעו בו ישר בלי להתמזמז".

דובר צה"ל מסר בתגובה, כי "הפעולה עלתה בקנה אחד עם חובותיה המשפטיות של ישראל, בכלל זה החובות המשפטיות הנוגעות לביצוע ?סיכול ממוקד'. גם במקרה זה, נבחנה האפשרות לעצור את יעדי הפעולה, ורק כשהתברר שאפשרות זו אינה ישימה, הוחלט לפגוע בהם. החלטות לגבי עיתוי של פעולות ביטחוניות, מתקבלות בשל מגוון שיקולים, ביטחוניים ומדיניים, המחייבים לעתים גם דחייה של פעולות לעיתוי הולם ומתאים יותר. אין בכך כדי לגרוע מדחיפות הפעולה או נחיצותה".

- לי זה נשמע כמו עוד אחד מהקשקושים שנכתבו, כאשר לא היה במה להיאחז. הסיפור על עניין הבלמ"זים בסיכולים תואר כבר בהרחבה (למשל אצל שלח ודרוקר "בומרנג") ולכן החזרה עליו תמוהה בעיני, אבל עם ניתן לכתוב בכותרת על כך שצה"ל מפר את פסיקת בג"ץ אז מה טוב....

ולפני שנגלוש לויכוח פוליטי סוער שאינו ממנהגנו
אני מציע לנעול את השרשור ו/או למחוק כולל אותי

אם לא יש לי המון מה להגיד...ראו הוזהרתם

אם אלופים בצהל פעלו בניגוד לחוקים במדינת ישראל וכתוצאה מכך נפגעו חפים מפשע או אף נהרגו .
להכניס אותם לכלא על הריגה וכמובן לנשל אותם מדרגות הקצונה .

בושה !!
זה לא שלטון דיקטטורי שבוא קציני צבא בכירים עושים מה שבא להם!!
זה מדינה דמוקרטית שהקצינים פועלים לפי מה שהממשל מכתיב בזיון למדינה דמוקרטית פושט בזיון גועל נפש ..

כמובן במידה והדברים האלה נכונים .

זכויות ל- RedBlossom

סליחה רבותי המכובדים עד מאוד.
ממקרא הדברים עולה שאף אחד לא פעל בניגוד להנחיות
רק דאגו לחיילי צה"ל קצת יותר ממה שדאגו למכובדים הפלסטיניים.
לא נראה לי שלמישהו אמורה להיות בעיה עם זה
ואם כן שילך לשתות את המיים של עזה.

לו היה איזון, אלופי צה"ל היו צריכים להיות אחראים גם במקרה שנמנעו מחיסול מחבל, שכתוצאה מכך חפים משפע נרצחו בפיגוע.

אולם אין צורך שאחוה את דעתי על "עיתון" הארץ או הכתבה ואין טעם לדרוש איזון מכותביו. מעבר למנהג הבוטה לשפוט אדם מבלי להיות במקומו או להזניח שיקולים שהיו לאותו אדם, כאשר הם מערערים את המאמץ התעמולתי העיקרי.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

'אזרחי האויב חשובים כמו חיילים'
הורי הקצין ההרוג נדהמו כשהאלוף זיו הסביר את ההחלטה לא לירות טיל על בית המחבל שהרג את בנם
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/916/578.html

עקרונית - כן. חיילים מותר להרוג (במלחמה בדרך כלל גם מומלץ להרוג אחד לשני את החיילים) ואילו אזרחים לא. בגלל זה מסמנים לוחמים במדים וכאלה (לא רק כדי שהם לא יוכלו לערוק בקלות או להסתוות יותר טוב).

הבעיה מתחילה כשיש לנו "לוחמים" שמתלבשים כמו אזרחים ומתחבאים בין אזרחים.

נכון, זה לא כיף וזה קשה וזה מעצבן להבדיל במצב הזה בין לוחמים לאזרחים, אבל אף אחד לא אמר שעימות מוגבל זה דבר נוח. נכון שהרבה יותר כיף להרוג את כולם וזהו, אבל בדרך כלל מדינות שעושות את זה מתקשות אחרי זה לקנות אוכל ודלק, וגם זה שיקול שמקבלי החלטות (להבדיל מגנרלי הטוקבקים) צריכים לחשוב עליו.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד עקרונית - כן. חיילים מותר להרוג (במלחמה בדרך כלל גם מומלץ להרוג אחד לשני את החיילים) ואילו אזרחים לא.

זה שאסור להרוג אזרחי אויב סתם, על זה אין ויכוח. אבל אם דעתך כי אין הבדל בין מותו של אזרח אויב לבין מותו של חייל צה"ל - אזי יש מקום לזעזוע. אני מקוה שלא תספר לחבריך לנשק על דעתך זו. בהחלט יתכן כי בשעת קרב תהסס האם להציל את חייהם במחיר חייו של אזרח האוייב. או שלא תהסס בכלל ותניח לחברך למות רק כי לא רצית לפגוע באזרח אויב.

כחייל בצה"ל, אני מן הסתם מעריך את חיי הצד שלי יותר מאת של האויב. אבל אני גם יודע שלמתבונן מבחוץ החיים שלי שווים הרבה פחות משל אזרח (פלסטיני או ישראלי).

בפעם האחרונה שבדקתי גם, אם מופעל נגדך איום ממשי (למשל - יורים עליך מחלון של בית) מותר ואף מומלץ לירות בחזרה בצורה אפקטיבית. אם מי שירה עליך החליט לעשות את זה מחדר הילדים - האחריות היא עליו.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ואם לא יורים עליך, אלא יורים על חבריך ירי יעיל ואפקטיבי ואתה יודע שבחדר הילדים נמצאים ילדים. מה תעשה? מי חשוב יותר - ילדי האויב או חבריך?

כנראה שבדיוק את מה שעושים אם יודעים שבחדר יש ילדים מהצד שלנו כבני ערובה או משהו - תופסים מחסה ומבצעים ירי סלקטיבי. נכון שזה הרבה פחות מסוכן לשטוף את החדר בצרורות מקל"ר או משהו, אבל היי - ידענו שיהיה מסוכן כשהתגייסנו לקרבי. בשביל לרצוח ילדים אפשר להיות סתם חרדי בן 19 או קירח שנשוי לגרושתו של הבן שלו.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד כנראה שבדיוק את מה שעושים אם יודעים שבחדר יש ילדים מהצד שלנו כבני ערובה או משהו

ההשוואות שלך הן בלתי נתפסות בעיני וממש לא קבילות. אני מקווה שאם אני אהיה תחת אש ואצעק אש לחילוץ, אתה תיתן את כל מה שיש לך לעבר מקורות האש, בלי להתחשב כל כך מאחורי מי מסתתרים היורים. "אש סלקטיבית"? אותה תשמור למלחמה סטרילית.

נ.ב. אם לא בשבילי, אז בשביל סמ"ר או ליאור 432

במצב אמת, אף אחד לא מנהל חישובים ושיקולים - ברך כלל יורים, בורחים או סתם קופאים במקום.

אבל אם אני יכול לראות שיש שם ילדים, אני גם יכול לכוון לא עליהם. בסופו של דבר לא הילדים הם אלה שיורים עלינו.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

לא כותב הידיעה הוא שבוחר את הכותרת, ולא תמיד לכותרת יש קשר לתוכן.

המשתמע מתוכן הידיעה, הוא שחיסולים מבוצעים רק כשאין ברירה אחרת, וכי הויכוח הוא עד כמה מזדרזים להחליט שאין ברירה אחרת...

ועוד דקות אחת שנעלמה כנראה מעיני אלו שעבורם הריגת ערבים גרידא היא יעד בפני עצמו: פגיעה באזרחים גורמת נזקים לישראל ומקשה על תומכיה, ולכן עדיף לחסל את המבוקש בכמה שפחות נזק סביבתי - מה לעשות, אלינו מתייחסים אחרת מלמעצמות גדולות או למדינות עולם שלישי מפגרות.

וגם אם נגרם נזק סביבתי (לפעמים המבוקש חשוב מכדי לא לחסלו גם במחיר זה) לא מדובר במצב רצוי שיש להתגאות בו או לשאוף אליו.

אם ננקטו כל אמצעי הזהירות והכוונות הטובות ועדיין איזה אזרח הפך למגן אנושי ונפגע, אז זה מצער אבל האשמה תלויה בפעיל הטרור שמסתתר מאחוריו יותר מבכל אחד אחר.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

עבדול,
אני הולך בין הטיפות כאן לא להיסחף לפוליטיקה. מוטב שהאשכול היה נזרק לפוליטיקה ושם היה קל יותר לדבר בחופשיות. אשתדל להתמקד בנושאים הקשורים לתרבות ארגונית וקבלת החלטות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד המשתמע מתוכן הידיעה, הוא שחיסולים מבוצעים רק כשאין ברירה אחרת, וכי הויכוח הוא עד כמה מזדרזים להחליט שאין ברירה אחרת...

הויכוח הוא מי קובע מתי יש להזדרז ומתי לא. למי יש את שיקול הדעת להחליט מתי לירות טיל. כאן זה מגיע לטירוף, מפני שיש שרוצים שההחלטה תהייה ברמת בג"ץ, רה"מ אם לא למעלה מזה (קונדוליסה רייס?), ושכל מקרה יידון לגופו.

במלחמה יש חשיבות למימד הזמן, ויש חשיבות לקבל החלטות כאשר המידע חלקי. התרבות הארגונית הקיימת היא של העתקת האחריות לדרגים גבוהים יותר ויותר, עד שהחיילים מרגישים כמו פיאונים החשופים לשרירותיות יחסי הציבור הפוליטיים, בכל מעשה שיעשו.

פיתרון:
א. סדר עדיפויות ברור: חיי אזרחי המדינה קודמים לכל שיקול אחר, חיי חיילים מייד אח"כ.
ב. לאפשר לאזרחי אויב לברוח בצורה מסודרת ומבוקרת בכל אירוע, ולמחבלים להיכנע, וזו אחריותם של אזרחי האויב.
ג. לקבוע כללי עבודה ברורים לכל הצדדים, חיילים ועיתונאים ומחבלים כאחד.
ד. בכללי העובדה דלעיל יש להשאיר מקום לשיקול דעת הקצין בשטח.
ה. לגבות את החלטות הקצין בחסינות, אפילו הן מוטעות בדיעבד, אלא אם נעשה פשע בכוונה תחילה. (וגם אז חובת ההוכחה על המאשים ולא להיפך).

ציטוט:

ועוד דקות אחת שנעלמה כנראה מעיני אלו שעבורם הריגת ערבים גרידא היא יעד בפני עצמו: פגיעה באזרחים גורמת נזקים לישראל ומקשה על תומכיה, ולכן עדיף לחסל את המבוקש בכמה שפחות נזק סביבתי - מה לעשות, אלינו מתייחסים אחרת מלמעצמות גדולות או למדינות עולם שלישי מפגרות.

סיפור הביצה והתרנגולת. לדעתי האישית, רק בגלל מלחמות היהודים העושות שימוש בביקורת הבינ"ל לניגוח יריבים פוליטיים, ישראל מעניקה לביקורת הבינ"ל הזו כוחות שאין לה, ומטפחת מיתוסים על עוצמת השפעתה בארץ ובחו"ל.

ישראל לא חייבת לאפשר לכל פוליטיקאי דרג ג' בפרלמנט הסלובקי לבנות את הקריירה האנטישמית שלו על ביקורת על "זכויות האדם" בישראל. וגם הנזק מרוגזו של אותו סלובקי, אירי או קטאלוני אינו כה גדול כפי שמייחסים לו. ברגע שאיוון יראה שביקורת על ישראל היא ביזבוז אנרגיה מבחינתו, הוא יטפס על זכויות הטאטארים בפינלאנד. כי ממצב הצוענים ברומניה או הונגריה כל אבירי זכויות האדם מעלימים עין.

ציטוט:

וגם אם נגרם נזק סביבתי (לפעמים המבוקש חשוב מכדי לא לחסלו גם במחיר זה) לא מדובר במצב רצוי שיש להתגאות בו או לשאוף אליו.

כאן אני מסכים. ולו מההיבט הכלכלי. הפצצות שטיח הן כיף, אבל בפועל רק פרומיל מהן פוגע במטרה כלשהי, השאר זה עצים ואבנים שלא עשו דבר לאיש. או ביהודית: "בל תשחית".

ציטוט:

אם ננקטו כל אמצעי הזהירות והכוונות הטובות ועדיין איזה אזרח הפך למגן אנושי ונפגע, אז זה מצער אבל האשמה תלויה בפעיל הטרור שמסתתר מאחוריו יותר מבכל אחד אחר.

אנחנו מאוד מסכימים אם כן. אבל: מי קובע מהן כל אמצעי הזהירות? לפעמים דווקא הזריזות בקבלת ההחלטות היא התנאי להצלחה. אלא שבעולם שלנו שופרי התעמולה הם שקובעים אשמה. לפעמים לפני בתיה"מ. פוליטיקה נמוכה בכל הרמות, מכוונות או משת"פ לאותם שופרי תעמולה.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

הבעיה היא שישראל היא כאותו סריס שגם אכל דגים מסריחים, גם חטף מכות וגם גורש מהעיר במקום לבחור באחת משלשת הרעות הללו.

לחץ בינלאומי הוא לא דבר שצריך להקל בו ראש - רוב הסחר שלנו הוא עם אירופה, ולנו אין עתודות זהב כמו לדרא"פ.

יחד עם זאת, ישראל לא פעם רואה צל הרים כהרים, מגבילה את עצמה היכן שלא צריך ובסוף גם מצליחה לעשות כל מיני מעשים רעים עליהם היא זוכה לגינוי - וזאת מבלי שהיא תשיג תועלת מבצעית מעצם המעשה עצמו. זו לא אשמת החוק הבינ"ל או פוליטיקה פנימית, כמו לפעמים טיפשות של מחליטים וחוסר כישרון מובהק של מבצעים.

וקצת יותר זהירות, כזכור לנו, הייתה כנראה חוסכת לנו את חייהם של שני אזרחים ישראלים, יוצאי יחידות קרביות בצה"ל, שכל אשמתם הייתה שנתקלו בכוח של מגלן שרצה "להוריד מחבלים".

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אני מסכים איתך, לחלוטין.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

יא אללה.. חזון אחרית הימים! גילגמש ועבדול מסכימים על משהו..

איפה ההוא עם החמור הלבן?

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

קראת לי?

אני לא מבין על מה הויכוח.

מדובר בפרשנות סובייקטיבית של גורמים משפטיים, אשר לא מזוהים בשמם, מה שדי מסריח לי מאג'נדה פוליטית. יתירה מכך, אם היה להם במה להיאחז הם מייד היו פונים למשטרה/בג"ץ/סטייט דיפרטמנט.

הם יעשו את זה, אל תדאג. אלא שכשלב ראשון הם בונים דעת קהל, או יוצרים את הרושם שיש להם דעת קהל תומכת. הם לא סופרים אנשים כמונו, רק אנשים מדעת הקהל הקובעת.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

נו גילגמש,
תראה לכולללם בקלפי בפברואר.
עד אז, אל תתייאש.
עשן כניסת שש.

אין לי את הפרווילגיות שיש לכם כדי להסית את הוויכוח לפוליטיקה.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אנחנו לא ממוקדי מטרה כמוך ולא עסוקים כל היום [!] בלהדגיש כמה כולם אשמים במצב של מדינתנו הקטנה.
אבל מכיוון שאתה די צפוי ולא מפסיק לדבר רק על נושא אחד - אתה מקבל תשובות בהתאם.
ואין לנו שום פריוילגיה. בדוק טוב אחורה.

יש עויילם גויילם - אין דמוקרטיה.
כל אחד צריך לקחת אחריות ולהודות בטעויותיו ולפעול לתקן אותם.
כרגע, ישראלים רבים לא מודים בטעויות, לא לוקחים אחריות לבחירותיהם שלהם ומתבצרים ברעיונות שלא עובדים, רק כדי להצדיק שגיאות דמים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

כן אבל, אתה חוזר על עצמך כל הזמן.
קום, הרשם למפלגה כלשהי ועשה שינוי במדינה הזאת.
בבקשה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי noamlaw כן אבל, אתה חוזר על עצמך כל הזמן. קום, הרשם למפלגה כלשהי ועשה שינוי במדינה הזאת. בבקשה.

אני רשום במפלגת שילטון, עבר ועתיד, מאז גיל 16.
אני חוזר על עצמי כי אני אופטימי לגבי השפעתי.
אני הפרפר של הכאוס. אני קטו הזקן.
אין לי גישה לכלי תקשורת בעל תפוצה גדולה מפורום זה.

תוספת לאחר עריכה:
כוח בלי מוח הוא חסר תוחלת.
דיונים על גרוטאות ברזל מעניינים אותי. אבל הרציונל הבריא בהפעלתם מעניין יותר.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

כוח בלי מוח הוא חסר תוחלת..

וגם חסר תועלת.

דעת קהל לא בונים בעיתון הארץ. דעת קהל בונים ב"אח הגדול".

לצער כולנו במדינת ישראל אכן בונים דעת קהל באח הגדול

"עבדות היא חירות,
מלחמה היא שלום,
בערות היא כוח!"

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

בצבאות רוסיה, ארה"ב, בריטניה, וצרפת, גרמניה שנחשבות לצבאות הטובות בעולם בכלל לא שמים על האזרחים.
וככה גם אנחנו צריכים לעשות, אני יכול להביא קטעים של מסוקי קוברה של חיל הנחתים שמפציצים בתים של אנשים
שרק חושדים שיש בהם מחבלים,

אתם יודעים מי ניצח במלחמת לבנון השנייה ? התקשורת ! שהתקשורת תגנה כמה שהיא רוצה, אני אישית הייתי עושה כמו במבצע ליטני, מכניס כוחות של שיריון, והנדסה, תותחנים וחיל האוויר ללבנון תוך 7 ימים חיזבאללה נכנעה !
והגענו עד נהר הליטני !!!! פה הגענו עד צור וזה עוד היה עם כוחות מיוחדים שבאו בגלים ..

במבצע ליטאני מי שיהיו אנשי חיזבאללה עדיין לא ערקו מאמל או סתם למדו בביצפר...

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ועם כל ההתלהמות והסגנון כתיבה שלו, הוא צודק. התקשורת גרמה לנו להפסיד במלחמת לבנון השניה. (כמובן בסיוע של "מנהיגים" כאלו או אחרים).

מילואימניק

לא מעט אנשי תקשורת היו חסרי אחריות, והחשבון נפש של 'התקשורת', היה בעיקר טפיחה על השכם -
אבל לא, התקשורת לא גרמה לנו להפסיד במלחמה. היא לא תכננה את התכניות המבצעיות, היא לא קבעה לממשלה מה לעשות, והיא לא הגבילה את חופש הפעולה של צה"ל. למרות מה שאנשיה רוצים לחשוב, ההשפעה שלה לא עד כדי כך גדולה.

הממשלה וצה"ל הכשילו את עצמם.
אה, כן, וגם לחיזבאללה היה קשר לזה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ברור שהגזמתי, אבל לתקשורת היה חלק גדול בפיגעה במורל הלאומי, וחמור מכך היא השפיעה על קבלת ההחלטות של הדרג המדיני. (שבזמנו אני לא יודע אם היה טוב או רע, כי ראינו כמה טוב כושר השיפוט של אותם המנהיגים).

מילואימניק

מה שפגע במוראל הלאומי היה חוסר היכולת של צה"ל לעשות משהו קונקרטי וחוסר היכולת של הדרג המדיני להגדיר מהו אותו דבר קונקרטי שרוצים לעשות. כל השאר זה סתם נסיון למסך.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לתקשורת היה חלק גדול בהשפעה על המוראל, ואף סיוע לאויב תוך כדי המלחמה על ידי דיווח מיקום נפילת הקטיושות וכו', כמו כן לתקשורת היה חלק גדול נוסף והלקאה העצמית שלנו לאחר המלחמה. דבר שהיה צריך להתבצע, אבל בודאי שלא על ידי הקרקס התקשורתי.

מילואימניק

הפצ"ר בתגובה לחשיפת "הארץ": הסיכולים בהתאם להוראת בג"ץ

הוועד נגד עינויים יפנה ליועץ המשפטי לממשלה בעקבות ממצאי התחקיר

מאת אורי בלאו
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/haaretz.gif]
08:41 27/11/08


הדים נרחבים לפרסום אתמול ב"הארץ", לפיו צה"ל לא פועל בהתאם לפסיקת בג"ץ בנושא הסיכולים הממוקדים. יואב לף, דובר הוועד הציבורי נגד עינויים, שהגיש את בג"ץ הסיכולים, מסר כי "בעקבות הפרסום יפנה הוועד ליועץ המשפטי לממשלה (כי כל המערכת המשפטית הצבאית נגועה בנגע החיסולים), בדרישה להסברים. הוועד ישקול לבקש צו ביזיון בית משפט נגד האחראים להפרות פסק הדין".

בתגובת הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אביחי מנדלבליט, לפרסום נאמר שהכתבה "מקוממת ומטעה", וכי "כלל פעולותיו של צה"ל, לרבות פעולות של 'סיכול ממוקד', מתקיימות בהתאם להוראות הדין בכלל ובהתאם להנחיות בג"ץ בפרט" (על פסיקת בג"ץ - ראו פרשנות).

"עזוב אותי מהנחיות בג"ץ, אני לא יודע מתי יצאו הנחיות בג"ץ ומתי לא", אומר האלוף (מיל') יאיר נוה, ששימש אלוף פיקוד המרכז בשנים 2007-2005, בשיחה עמו שתפורסם בכתבה המלאה, מחר ב"מוסף הארץ". נוה, שאמר את הדברים כשנשאל מדוע במקומות שבהם ניתן לבצע מעצרים אושרו סיכולים ממוקדים, הבהיר כי "מה שהיה אצלי (בפיקוד, א"ב) זה שהיתה יכולת להגיע לכולם, לכן כתפיסה אני הייתי נגד סיכול ממוקד (...) סיכול ממוקד רלוונטי כשאתה לא יכול להגיע למישהו".

כתבת התחקיר חושפת מסמכים שהגיעו לידי "הארץ", המגוללים את אישור התוכניות לפגיעה במבוקש הג'יהאד האיסלאמי זיאד מלאישה, שנהרג ב-20 ביוני אשתקד במבצע של כוח קרקעי. התוכניות, ממארס ואפריל אשתקד, עברו את אישור ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל תא"ל סמי תורג'מן; ראש אגף המבצעים (אמ"ץ) אלוף טל רוסו; אלוף פיקוד המרכז יאיר נווה והרמטכ"ל גבי אשכנזי.

28 במארס 2007 , דיון מספר 1. לפי החומרים שבידי "הארץ", באישור התוכניות אצל אלוף הפיקוד נוה מה-28.3, לא אוזכרה כלל פסיקת בג"ץ לפיה חיסול מבוקש הוא האופציה האחרונה ויש למצות את אופציית המעצר ככל הניתן. בסיכום נאמר "1. המשימה היא מעצר 2. במידה וההפללה (זיהוי, א"ב) היא של אחד מבכירי הגא"פ (ג'יהאד איסלאמי פלשתיני): ווליד עובייד, זיאד מלאישה, אדהם יונס, יש אישור לכוח לבצע יירוט וזאת ע"פ הע"מ (הערכת מצב) במהלך ביצוע המשימה". עוד נאמר, "במידה שישנם נשים וילדים ברכב, השיטה היא מעצר" (כלומר, לא "יירוט"). כלומר, למרות שהועלתה אופציה לעצירת הרכב בתנאים מסוימים (אם יש אשה וילדים או אם הנוסעים לא מזוהים), לכוחות ניתן אישור לחסל את המבוקשים אם יזוהו, מבלי לנסות לעצור אותם.

12 באפריל, דיון מספר 2. שבועיים אחר כך, לאחר שהשתנתה התוכנית לפגיעה במלאישה, כינס האלוף נוה דיון נוסף. גם אז לא הוזכרה פסיקת בג"ץ. הוראות הפתיחה באש שאושרו ע"י האלוף היו: "במידה וברכב יש אשה או ילד אין אישור לביצוע. יש אישור לבצע על היעד ועוד שני נוספים לכל היותר". נוה לא ציין באילו "שני נוספים" מדובר, אזרחים או חמושים.

12 באפריל, דיון מספר 3. בתגובת הפצ"ר לפרסום ב"הארץ" נכתב "בדיון אצל ראש אמ"ץ (הדיון נערך בלשכת האלוף טל רוסו, ביום שבו נערך הדיון השני אצל האלוף נוה, א"ב), בהשתתפות נציג מחלקת הדין הבינ"ל של הפרקליטות הצבאית, הדגיש ראש אמ"ץ במפורש שיש לפעול 'לאור פסיקת בג"ץ בנושא וקביעתו שיש עדיפות לביצוע מעצר'". מתגובת הפצ"ר עשוי להשתמע שבדיון עלתה בכלל אופציה מבצעית למעצר המבוקש, בעוד שהדיון ותוכנית המבצע עסקו רק בחיסול מהאוויר, ואושר גם לפגוע באדם בלתי מזוהה אחד, למעט נשים וילדים.

מהמסמכים שבידי "הארץ" עולה שהציטוט של דברי ראש אמ"ץ על-ידי הפצ"ר בתגובתו - חלקי. תחת הכותרת "חלופות פעולה", נאמר בדיון, "ראש אמ"ץ הדגיש שלאור פסיקת בג"ץ בנושא וקביעתו שיש עדיפות לביצוע מעצר (על-פי בג"ץ, א"ב) חשוב להציג (בפני דרגים בכירים יותר, א"ב) גם את החלופה למעצר". עוד נאמר, "ראש אמ"ץ חידד את הצורך בתיעוד מסודר לאור הנחיות בג"ץ בנושא ועדה בודקת ובעיקר לאור שזהו הסיכול הראשון מאז הפסקת האש ופסיקת בג"ץ בנושא".

כפי שגם מנדלבליט אישר, בדיון ניתן אישור לפגוע באדם בלתי מזוהה אחד בפעולה. למחרת התקיים דיון לאישור התוכנית בראשות הרמטכ"ל. מנדלבליט כותב: "הרמטכ"ל היה ער להנחיות בג"ץ ולפיכך אישר את המבצע לפי המתווה שהוצג לו ע"י ראש אמ"ץ, לרבות פגיעה במבוקשים במקרה שמעצרם אינו ישים". אלא שבסיכום הדיון אצל הרמטכ"ל, הנמצא בידי "הארץ", אין כל אזכור ל"חלופת מעצר" ובהקשר לבג"ץ מוזכר רק כי "בשל הוראות בג"ץ על הקמת ועדה מקצועית בנושא סכו"ם (סיכול ממוקד, א"ב), יש לסכם את הרכב הוועדה עם השב"כ בהקדם האפשרי". בסופו של עניין חוסל המבוקש בפעולה קרקעית.

הפרופ' למשפט בינ"ל דוד קרצ'מר הגדיר את הדברים "חמורים מאוד" ואמר ש"בניגוד לפסיקת בג"ץ, ישנם מקרים שבהם יש הוראה לחסל אדם כאשר ניתן לעצרו. אישור מראש להרוג גם אזרחים שאינם נוטלים חלק בפעולות איבה מוסיף חטא על פשע".

דובר צה"ל מסר בין היתר כי "'סיכול ממוקד' מתבצע רק בהתאם לצורכי הביטחון והדירקטיווה של ממשלת ישראל רק לאחר שנבחן ומקבל את כלל האישורים במערכת הביטחון ובדרג המדיני. בניגוד לנאמר בכתבה, האישורים למבצעים ניתנו בהתאם לכללים המשפטים ולפסיקת בג"ץ בנושא. לכן, הניסיון להציג את מפקדי צה"ל כמי שפועלים בניגוד להוראות הדין ולהנחיות בג"ץ משולל כל בסיס".

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מעבר לכל סוגיות המוסר ודיני המלחמה לעיל, אליהן אינני מעוניין כלל להתייחס, מעניינת לא פחות הדלפת מסמכים בסיווג סודי ביותר, ובהן מסמך מדיון מו"ג אצל הרמטכ"ל. זה לא מפריע לאיש ?

אם כבר, מה שאותי מעניין הוא איך מסמכים בתפוצה כה בכירה (חברי מטכ"ל, ר' השב"כ) הוא רק בסיווג "סודי ביותר". עם כל הכבוד...כאשר נכנסים לתחום המסמכים המעניינים באמת, סודי ביותר הוא סיווג די נמוך וחסר משמעות.

יכול להיות שהמסמך אמור לרדת לדרגים נמוכים יותר ולכן מותאם לרמת סיווג כזו.
אפשרות אחרת היא שהמסמך מסווג אבל לא רגיש במובן של סכנה שידלוף - יותר מרמת סיווג "סודי ביותר".

Mischief Managed.

אבל אני לא חושב שהפורום הוא המקום המדוייק לכך.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי