מאת עמוס הראל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
הכוונה היא לקבל ללימודים גם עתודאים שציוני בחינות הבגרות והמבחן הפסיכומטרי שלהם נמוך במקצת מהרף הקיים באוניברסיטאות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תגיות: צה"ל, בית ספר לרפואה, רופאים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
המחסור ברופאים צבאיים מביא את צה"ל לנקוט צעדים מרחיקי לכת. בשנה הבאה מתכנן הצבא לפתוח "בית ספר לרפואה צבאית", כמסגרת נפרדת בתוך אחת הפקולטות לרפואה באוניברסיטאות. הכוונה היא לקבל ללימודים גם עתודאים שציוני בחינות הבגרות והמבחן הפסיכומטרי שלהם נמוך במקצת מהרף הקיים באוניברסיטאות. לעומת זאת, בית הספר הצבאי יערוך למועמדים "מבחני אישיות", שידגישו תכונות אופי שלהן נדרש רופא המתפקד בתנאי שטח. ללימודים גם יוכנסו תכנים הרלוונטיים לרפואה הצבאית. בתי הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון הביעו התעניינות ברישום למכרז שיפרסם הצבא להפעלת בית הספר.

מצוקת הרופאים בצה"ל משתלבת במחסור הכללי המורגש במדינה ברופאים, אולם היא חריפה יותר. המחסור הסתמן לראשונה בסוף שנות התשעים, לנוכח ירידה תלולה במספר העתודאים שביקשו להצטרף למסלול הרפואה, והוא מתבטא כעת, לאחר שאותם רופאים סיימו את 7 שנות לימודיהם. הצבא גיבש פתרונות שונים לבעיה, ובהם הסכמתו לממן את לימודי הרפואה לעתודאים כמעט במלואם, אולם הירידה בביקוש לעתודה רפואית נבלמה לשנים אחדות בלבד. בצה"ל מעריכים שהחיסרון הנוכחי ברופאים מתגמד לעומת משבר חדש וחריף יותר שצפוי בעוד כמה שנים, בגלל ירידה מתמדת בהרשמה מאז אמצע העשור הנוכחי.

צה"ל זקוק מדי שנה ל-70-75 רופאים חדשים. אולם, בשנת 2006 התקבלו רק 45 עתודאים ללימודי רפואה. בשנת הלימודים הקודמת, 2008, ע מד המספר על 30 בלבד. מספרם גדל ל-50 רק לאחר שצה"ל שילב במסלול חיילים שקטעו לשם כך שירות צבאי רגיל (תוך התחייבות לחזור כרופאים בתום הלימודים) וכן בוגרי צבא שהתחייבו לחזור לשירות קבע כרופאים תמורת מימון לימודיהם.

כיום, למרות ניסיונות שונים של צה"ל לסגור את הפער (ובהם שכנוע רופאים יהודים בחו"ל לעלות ולהתגייס), עדיין חסרים רופאים בחלק מהגדודים הקרביים. את מקומם ממלאים פרמדיקים או רופאים מיחידות עורפיות הבאים לביקורים תקופתיים.

בישראל ארבעה בתי ספר לרפואה, והסיבה העיקרית למחסור ברופאים בשנתונים האחרונים היא רף הכניסה הגבוה במרביתם: ציון פסיכומטרי של כ-720 וממוצע בגרות של 10.0, כשבפועל למתקבלים ללימודי רפואה יש נתונים גבוהים עוד יותר. בחיל הרפואה טוענים שהעתודאים נמצאים בעמדת נחיתות בהשוואה לסטודנטים בוגרי צבא, משום שאין להם זמן לשפר ציוני בגרות או לגשת פעם נוספת לפסיכומטרי.

בנוסף, חלקם כושלים ב"מבחני האישיות" והראיונות שהונהגו בחלק מהפקולטות, כנראה גם עקב גילם הצעיר יחסית.

הפתרון שיזמו קצין הרפואה הראשי (קרפ"ר) הנוכחי, תא"ל נחמן אש וקודמו, תא"ל חזי לוי, הוא פתיחת בית ספר לרפואה צבאית. קצינים בכירים אמרו ל"הארץ" כי הורדת רף הקבלה בציונים תתבטא ב"שברירי נקודות" ולא תפגע לדעתם ברמת הרופאים הצבאיים. לעומת זאת, ישולבו במבחני הקבלה מרכיבים כמו מוטיווציה, כושר עמידה בלחצים ומנהיגות, תכונות שאובחנו כמהותיות לרופא בשטח.

בתכני הלימודים ישולבו, במינון גבוה יותר, תחומים כמו רפואת טראומה, רפואה אמבולטורית, מיון רפואי (לשם קבלה ליחידות שונות) ורפואה מונעת, הרלוונטיים לעבודת רופא צבאי. הלימודים יתקיימו בפיקוח מלא של המועצה להשכלה גבוהה ויועברו בידי סגל אקדמי אזרחי של אחת האוניברסיטאות. הצבא מתכוון לקבל מדי שנה כחמישים סטודנטים לבית הספר שלו, כשיתר המכסה תושלם על ידי עתודאים שימשיכו ללמוד רפואה בפקולטות הרגילות.

תאריך הפתיחה המתוכנן של בית הספר הוא אוקטובר 2009. התוכנית נמצאת במו"מ מתקדם עם הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של האוניברסיטאות, שאישורה נדרש לשם הוצאתה לפועל. משרד הביטחון יוציא בקרוב מכרז לפתיחת בית הספר ולפחות שתי אוניברסיטאות, העברית בירושלים ובן-גוריון בבאר שבע, כבר הביעו עניין ברישום למכרז. בצבאות ארה"ב, טורקיה והודו פועלות זה שנים אקדמיות רפואיות דומות.

אחד הקצינים העוסקים בכך אמר כי "מדובר במסלול אטרקטיווי. אנחנו משוכנעים שהרופאים שייצאו ממנו יתאימו לצורכי הצבא אף יותר מבוגרי לימודי הרפואה כיום. לא פחות מכך, אנחנו מייחסים חשיבות גדולה לסגירת הפער החמור במספר הרופאים בצה"ל"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1036979.html

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

הנה הזדמנות מצויינת לשלב ערבים ישראלים בצה"ל בתפקידים משמעותיים ומבלי להעמיד את אמונתם ונאמנותם במבחן קשה מדי - רבים מהם הרי בוגרים מצטיינים ברפואה במדינות מזרח אירופה ואפילו במדינות ערב - גייסו אותם לקבע, הציבו אותם במפקדות העורפיות (בעיקר בצפון הארץ כדי שיהיו קרובים לבית) ושלחו את כל הג'ובניקים והג'ובניקיות שיתפנו כתוצאה מהמהלך המבריק הזה לגדודים. משכורת הקבע שהצבא יציע להם מפנקת בהרבה ממה שקופות החולים משלמות להם ביום יום אם בכלל ויש אפילו 8 מועמדים טריים מכפר קאסם שאפילו מכירים את ספרי הפטורים הצה"ליים על בוריים.

שהערבים יתגייסו לצ.ה.ל. , ולוא רק כרופאים.

בצ.ה.ל. אין כזה דבר "רופא מרפאה",רופא עובר קורס קצינים, יוצא לפעולות קרביות,משרת ביחידות

קרביות והוא חלק בלתי נפרד מן היחידה הצבאית . כמו קצין הקשר או קצין החימוש או קצין השלישות

למשל.

זאת אני יודע מניסיוני , מ32 שנות שירותי כשיריונאי ואח"כ רופא במילואים.

בקשר לבי"ס לרפואה צבאית . אם הרעיון יצליח תיפתר בעיה קשה לצבא.

אבל גם כיום, כשהצבא מציע למועמדים עתודאים ללמוד על חשבון הצבא, ולצ.ה.ל. יש מן הסתם,

יכולת ל"שריין "-מקום בבתי הספר לרפואה , הצעירים אינם מתלהבים.

לפי המתואר, צה"ל יכול לשריין מקום לעתודאים העומדים בדרישות האסטרונומיות של בתי הספר לרפואה-
בהחלט ייתכן שבדרישות נמוכות יותר יהיו מועמדים רבים וטובים
אגב, יש דיבורים על הגדלת בתי הספר עצמם (בגלל מחסור עתידי צפוי ברופאים), מה שאמור להיות מלווה בהורדת הדרישות ויפתור לצבא את הבעיה ממילא, לא?

כי צפוי מחסור ברופאים בעתיד.ולדעתי עדיף שישראלים ילמדו בישראל ולא בניכר.

הפתרון ההגיוני, הינו להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בכל פקולטה ,או לפתוח בי"ס נוסף

לרפואה.

באוניברסיטת ת"א ,בבי"ס לרפואה בו למדתי בצעירותי , ישנו מסלול מיוחד לסטודנטים אמריקאים.

כי ,כנראה ,זה משתלם להם כספית. מאידך יוצאים ישראלים מוכשרים ללמוד בחו"ל .

הונגריה ,לדוגמא ,במידה וההורים מסוגלים לממן. אך גם אם יהיו הרבה רופאים, קשה להאמין

ששירות צבאי יהיה אטרקטיבי להם. וזאת בעצם ,ככל הנראה, הבעיה הגדולה של הצבא.

אני בטוח שאני מביע דיעה חריגה, אך אני בדיעה שהדרישות להתקבל לרפואה בישראל,הן מאוד

מאוד מוגזמות.

אני סבור שרופא אינו צריך להיות "גאון ". חשוב שיהיה משכיל ואינטיליגנטי.

אך לא פחות חשוב שיהיה קודם כל "בן אדם " בעל רגש חמלה וסבלנות ורצון לעזור לסובלים.

לדעתי , ידע במתימטיקה ופיסיקה ,לדוגמא ,הינם חסרי משמעות בתיפקודו של רופא

לעתיד.

הדרישות ממש לא מוגזמות, פשוט הרמה הכללית של ההשכלה התיכונית בארץ היא ברמה נמוכה כך שרק אחוז יחסית נמוך מבוגרי התיכונים משכילים מספיק או אפילו בעלי דיסצפלינט למידה נאותה כדי שיוכלו להצליח באוניברסיטה.
השיטה למצוא את אותו אחוז זה בעיקר הפסיכומטרי, ביתלו אותו לשנה לפני שהתגייסתי ואחרי שראו את ההישגים בשנה הראשונה של המתקבלים ע"ס בגרות בלבד מיהרו להחזיר אותו. הבגרות בשנים האחרונות ברמה ביזיונית ואני אפילו לא רוצה להתחיל לדבר על מה שקורה במגזרים מסוימים והמבחנים האלה, כך שהפסיכומטרי זה הרע במיעוטו.
ברגע שיעלו את הרמה של חטיבות הביניים והתיכונים אפשר יהיה לשקול להעביר אחוז יותר גבוה מהבוגרים למסלולים איכותיים באוניברסיטה.

אני כן מסכים שצריך להשקיע יותר גם במוסדות להשכלה גבוהה (ההשקעה הכי רווחית במדינה) ובעיקר לפתוח אוניברסיטה שתתמקד בהוראה ולא במחקר, כאדם שלומד במוסד מהנחשבים בארץ,לפעמים יש לי הרגשה שחלק מהסגל הבכיר רואה בסטודנטים הפרעה קבועה שנועדה לטרפד את מאמציהם להתמיר טורי פוריה/לקרר אטומים/לבנות טרנז' בגודל ארמסטרונג (בחר את הנכון)

יש כמה גורמים (פרופ' אוריאל רייכמן, לדוגמא) שדוחפים מאוד חזק להקמת בי"ס חמישי לרפואה, אבל המועצה להשכלה גבוהה הנשלטת על ידי האוניברסיטאות הוותיקות, מכשילה את המהלך הזה שוב ושוב.

יופי יפתחו ליין לייצור רופאים בגרוש:

ציטוט:

בנוסף, חלקם כושלים ב"מבחני האישיות" והראיונות שהונהגו בחלק מהפקולטות, כנראה גם עקב גילם הצעיר יחסית. הפתרון שיזמו קצין הרפואה הראשי (קרפ"ר) הנוכחי, תא"ל נחמן אש וקודמו, תא"ל חזי לוי, הוא פתיחת בית ספר לרפואה צבאית.

יש סיבה למה נעשים מבחני אישיות למי שרוצה ללמוד רפואה, רופאים הם אנשים שחיי אנשים מופקדים בידיהם ובמקרים רבים המטופל אף לא בהכרה בזמן הטיפול. בניגוד למהנדס תוכנה למשל שעלול להתעצבן על קוד שלא מתקמפל ולשבור מחשב אם לרופא יש אישיות גבולית יכול להגרם הרבה נזק.

לצערי יש לי ניסיון רב עם לא מאט רופאים בכמה בתי חולים בארץ והגעתי למסקנה חד משמעית שבישראל לא מייצרים רופאים איכותיים הרופאים הכי טובים שפגשתי היו או ערבים או עם מבטא אמריקאי כבד.
לגבי העתודאים הגישה צריכה להשתנות מן הקצה אל הקצה, ברור שהרבה אנשים לא רוצים לחתום ל-6 שנים מראש בגיל 18 כלומר להשתחרר בגיל 28 לאחר התואר ועוד בלי שהם היו והכירו את הצבא (למעט שבוע גדנ"ע במקרה הטוב). שיפתחו מסלולים מקבילים לאנשים שעשו שנה או אפילו שנתיים בשרות ורוצים להתחיל ללמוד ככה הם יודעים לפחות מה זה צבא ומה עושה קצין בחיים שלו והסיכוי שאנשים כאלה אח"כ יפרשו נמוך יותר.
חוץ מזה עדיין יש בארץ רופאים מובטלים בינהם טובים יותר וטובים פחות בינהם עולים מבריה"מ לשעבר שעובדים לא במקצוע (פגשתי מנתח שעבד כאח) שיחתימו אותם על חוזים קצרים וימלאו תקנים.
הבעיה של צה"ל שהוא חושב שלא ניתן לעבוד עם פחות מהכי טוב, כמו שצה"ל לא צריך F22 בשביל לשמור על עליונות אוירית הוא גם לא צריך את המהנדסי חשמל הכי טובים כי הם פשוט יתבזבזו שם, הצבא הוא ארגון שממלא תקנים ואם יש לו חור שצריך למלא וכל סמ"ר בקבע יכול למלא אותו הוא עדיין יתקע שם את העתודאי בוגר פסגות/ברקיםרעמים כי העתודאי חתום ל3 שנים וזה הפתרון הכי זמין.
כנ"ל לגבי רופאים, מי אמר שצהל צריך סתז'יסטים פעורים אחרי קורס קצינים שישמשו כרופאים גדודים ולמה עדיין בצה"ל מקוים שאותו רופא לא יברח משם אחרי שהחוזה יסתיים, שיקחו רופאים פחות "אטרקטיביים" אבל כאלה שידעו להעריך את התנאים שהצבא מציע.

ציטוט:

הצבא הוא ארגון שממלא תקנים ואם יש לו חור שצריך למלא וכל סמ"ר בקבע יכול למלא אותו הוא עדיין יתקע שם את העתודאי בוגר פסגות/ברקיםרעמים כי העתודאי חתום ל3 שנים וזה הפתרון הכי זמין.

אתה צודק חלקית.
עתודאים נשלחים לתפקידי שטח, למשל, כי זו דרך טובה ופשוטה מבחינת המערכת להכין אותם לתפקידי מטה.
יכול להיות שחלק מההצבות של רופאים צעירים בסה"כ נועדו לבנות קאדר של רופאים חטיבתיים, למשל, שיהיו בעלי מספיק סמכות צבאית להתעמת עם מפקדיהם?

להפך אני בהחלט בעד להפוך את זה לשנתיים כי שנה זה לא מספיק כדי להכיר את המערכת כמו שצריך. מן הסתם צריך שברמת הגדוד/טייסת יישבו ויחשבו איך אפשר באמת לנצל את הכישורים של אותם אנשים. בביקורת שלי אני דיברתי על התקנים בכנרית שדי לא תורמים ורובם ככולם לא מנצלים את הידע שהעתודאים רכשו. עובדה שרובם בורחים בסוף ההסכם וזה לא בגלל שהתנאים בטווח הרחוק יותר גרועים (משכורות יותר נמוכות אבל גיל פרישה מוקדם) אלה כי אנשים ממצים את עצמם שם מהר מאד.
הפתרון - כמו שאמרתי קודם לתת לעתודאים אפשרות באמת לטעום מהצבא (ו20 יום בניצנים זה לא זה) כדי שידעו למה הם נכנסים ואח"כ לא יהיו כל מיני קומבינות כדי לפרוש מהעסק בשלב כזה או אחר, או לשלוח אנשים במהלך השרות שלהם ללמוד - ברור שברמת הטייסת/גדוד תמיד תהיה התנגדות לוותר על סמל איכותי ל4 שנים אבל מצד שני אותו אחד יוכל לחזור ולשמש מפקד יותר שלם (ואני לא מדבר על תארים מאוניברסיטאות במלטה וכאלה).
ומעבר לזה הקובעי מדיניות בצבא צריכים להכניס לעצמם טוב טוב לראש שהם לא באמת צריכים נחילים של מהנדסים מצטיינים אלה מספיק כוכב או שניים ומסביבו כמה מהנדסים "גנריים".
אני יודע שסתיתי מנושא הרופאים קצת אבל כבר הבהרתי מה לדעתי אפשר לעשות שם.

להקים את הבי"ס לרפואה צבאית אך במתקונת של graduate medical school, ז"א תוכנית של 4 שנים לבוגרי תואר ראשון (ואם באמת רוצים גיוון, שהתואר לא יהיה חייב להיות ביולוגיה\כימיה\פיזיקה) בדומה למה שקיים בארה"ב ועוד הרבה מדינות אחרות.

במקום להתחיל לסנן מלש"בים, שבאמת להתחיל ללמוד רפואה בגיל 18 ולשרוד 7 שנים זה קשה מאוד, אפשר להביא קצינים בדרגת סרן\רב-סרן, שלהרבה מהם כבר תואר ראשון וסביר להניח שהם יהיו יותר מתאימים לתוכנית כזאת.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

אינך יכול לקחת בוגר תואר ראשון וללמדו רפואה בהליך מקוצר!

בוגרי מדעים - בעיקר מדעי החיים, ניתן לכל היותר לפתור משנה ראשונה ברפואה, יתר שש השנים הם חייבים ללמוד לפי הקוריקולום הקיים.

מי שלא יודע כימיה, ייקח קורס של כימיה. מי שלא הספיק לעשות מעבדה בביוכימיה בזמן התואר ראשון, יעשה את זה עכשיו.

בסוף היום הסטודנט עדיין למד 7-8 שנים, וביני לבינך, פרט לכמה קורסים שחשובים להבנת עקרונות, זה לא משנה אם עשית תואר ראשון באומנות או בביוכימיה מולקולרית. מי שרציני ומוכן להשקיע (וזה למה טוב שקודם יהיה למועמד תואר ראשון) ישלים את הלימודים ב4 שנים. ככהב עושים את זה כבר עשרות שנים בארה"ב, ואף אחד לא מפקפק ביכולות הרופאים שלהם.

ושתדע שבקרוב (פיילוט באוני תל-אביב) תתחיל אותה תכנית גם כאן בארץ, איפה שבהתחלה בוגרי כימיה\פיזיקה\ביולוגיה ייכנו למסלול רפואה בשנה מאוחרת (לא זוכר אם שלישית או רביעית,) עם תקווה שבבו היום כל בן-אדם בעל תואר ראשון יוכל ללמוד רפואה ב4 שנים ולא 7.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

בארה"ב ישנו מסלול הנקרא PRE-MED, ובו נלמדים מדעי היסוד המשותפים לכל מדעי החיים ובנוסף מקצועות ספציפיים לרפואה. אתה בהחלט לא יכול לקחת מי שלא למד פיסיולוגיה, מיקרוביולוגיה, פרמקולוגיה, אנטומיה, ומבוא לכל המקצועות הקליניים, וללמדו רפואה בארבע שנים! אם להקצין - קח בעל תואר ראשון בספרות עברית והטל אותו למחלקה פנימית - ותקבל אסון.
לעומת זאת, אם כוונתך היא לתת עדיפות כלשהי לבעל תואר ראשון כלשהו, בקבלה לביה"ס לרפואה, ולחייבו להשלים את החומר החסר - בזבזת חלק ניכר מזמנו, ובזבזת משאבים יקרים למערכת. אינני רואה כל יתרון ברעיון הזה.
אני עדיין ברעיון שמשבר כח האדם ברפואה יפתר רק כאשר יגדילו את מספר מקומות הלימוד בארץ, וישפרו את מעמד הרופא ככלל, במיוחד במקצועות בעייתיים שמספר המתמחים בהם נמוך מהצרכים. פתרון מערכתי כזה, כוחו יפה גם לצה"ל, אם כי אין כל פסול באם צה"ל יממן לימודים בתמורה לחוזה ארוך, ו/או יאפשר מסלולי קידום והתמחות יותר מגוונים לבוגרים.

השנתיים הראשונות של ביה"ס לרפואה דומות מאד לקוריקולום של תואר ראשון בביולוגיה.

מתוך 6 שנות הלימוד, ארבע השנים האחרונות ממוקדות ברפואה קלינית, ושנה נוספת הנה סטאז'.
כך שניתן גם ניתן להעניק אפשרות לתלמידי תואר ראשון את האפשרות לעבור לרפואה תוך הכרה מלאה בשנתיים שסיימו וחובת השלמת קורסים נדרשים בארבע השנים הבאות.

מתוך 6 שנות לימודי הרפואה, שלוש השנים הראשונות הינן קדם קליניות, ואת רובן מבלים באוניברסיטה.
בשלוש השנים לאחר מכן, השנים הקליניות, הסטודנטים נמצאים במחלקות ברוטציה, ומעט מאוד באוניברסיטה. איך בדיוק ישלימו קורסים בלי לנכוח ? איך יעברו את השנים הקליניות אם לא השלימו חומר עוד תום השנה השלישית מבחינת ידע ?
זה שהמסלול עובד בארה"ב, נכון, ויכול לעבוד גם פה - אבל להבנתי המועטת חייבים להשלים בפקולטה את כל החומר העיוני הנלמד טרם השנים הקליניות.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

בזמן שלמדתי לתואר ראשון בביולוגיה, אחותי למדה בביה"ס לרפואה שנה מעלי.

הקורסים היו כמעט תואמים (וע"כ הורישה לי מידי שנה את ספרי הלימוד) מלבד שני קורסים ספציפים שאינם נלמדים במסגרת תואר ראשון בביולוגיה (היסטולוגיה - שאגב אני כן למדתי אך באוניברסיטאות אחרות לא מלמדים זאת - ואנטומיה). ע"כ המלצתי על מעבר החל מהשנה השלישית ללימודים ולא בשנה הרביעית ע"מ שהסטודנט כן יוכל להשלים את הקורסים החסרים, אמנם בלחץ גדול אך לפחות לא בתקופה הקלינית.אך בכל זאת באם הסטודנט עובר בשנה הרביעית השלמה של שני קורסים איננה מטרה בלתי ניתנת להשגה.

לינק לתוכנית הלימודים באוניברסיטה העברית :http://yearbook.md.huji.ac.il/default-in.asp?id=143

הוא בעיה כלל עולמית וגם חר"פ וגם משרד הבריאות הגיעו למסקנה הזו כבר לפני מספר שנים והחלו להיערך בהתאם.
ההיערכות היא ברבדים שונים וללא ספק בי"ס צבאי לרפואה הוא גולת הכותרת שבהם.
דוגמה נוספת לפרויקט הכשרת אנשי רפואה המשותף לחר"פ,משרד הבריאות ומשרד החינוך:
תלמידי כיתות ז' שעוברים מבחני מיון מתקבלים לפרויקט בשם "מצוינות ברפואה" הנערך בחטה"ב של בתי ספר מסוימים בארץ במסלול דו שנתי.
השיעורים (שעתיים בשבוע) מועברים ע"י סטודנטים לרפואה מתוך כוונה להכניס לילדים/נערים מושגי רפואה וזה כולל סיורים במוסדות רפואה שונים, התנסות במעבדות וכד'
בתום שנתיים עם הגיעם לכיתה ט', הבוגרים של הפרויקט יוכלו להמשיך במגמת רפואה לבגרות (10 יח' בגרות) וזה כולל יום לימודים בשבוע בפקולטה לרפואה באוניברסיטה הסמוכה ופעילות כחובש במד"א.
מי שיסיים י"ב במגמה הזו יגויס לחר"פ כעתודאי רפואה במסלול מקוצר ובגיל 23 לערך ימצא את עצמו רופא ביח' קרבית חתום קבע כמה שנים טובות.
צה"ל יקבל רופא צעיר בעל כושר קרבי והעתודאי יקבל רישיון רופא בגיל מוקדם עם תעסוקה כרופא וצבירת ניסיון עד גיל בו עמיתיו שלמדו במסלול הרגיל (7 שנים אחרי הצבא) רק מסיימים את לימודיהם ומתחילים התמחויות.
הפרויקט הזה בן 4 והמשתתפים מהמחזור הראשון נימצאים כעת בשנת בחינות הבגרות, עד עתה יש שביעות נחת מהביצועים שמפגינים החניכים בפרויקט.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1037708.html

לא משנה מהו רף הקבלה לביה"ס לרפואה. משנה מהו מספר המקומות!
גם אם תוריד את הרף - עדיין תקבל ללימודים רק את אלה שהגיעו למקומות הראשונים, ואם כל מה שיש לך זה למשל 120 מקומות, אזי תקבל 120 תלמידים. נכון שבין זה שבמקום ה- 120 ברשימה ובין זה שבמקום ה- 121 מפריד לפעמים שבריר של נקודה, וזה אולי לא הוגן, אך מה לעשות, זהו זה.
אם צה"ל רוצה פתרון פשוט ונוח, שיממן לימודים למחזור מורחב - למשל 60 תלמידים נוספים בשנה, בתמורה לחוזה ארוך טווח עם הבוגרים האלה. טכנית זה ניתן לביצוע בנקל - וראה את המחזור האמריקאי בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת ת"א. כל מה שצריך זה תקציב מתאים. התשטית ישנה.

עתודאי רפואה משרת 3 שנים חובה ועוד שנתיים קבע, (נטו- כל ההכשרות חוץ מהשלמה חיילית לקורס קצינים מתבצעות בחופשות, כשרות מילואים) ומבצע 2 עד 3 תפקידים .
בשל מחסור ברופאים, בעלי פרופיל קרבי ממלאים תפקיד קרפ"ג במשך כשנתיים, תפקיד קשה ומתיש. בהמשך עוברים להיות קרפ"ח או רופאים בבא"חים .לאחר 5 השנים הללו ממשיכים לקבע רק חלק קטן מהרופאים-ולא חסרים רופאים בדרגי הביניים. המחסור הוא בדרג הקרפ"ג- ולא ניתן להאריך את התפקיד מעבר לשנתיים, כך שחוזה ארוך יותר לכל העתודאים לא ישרת את המערכת.

ובאיזה משני לוחות הברית היה כתוב שזה צריך להיות המצב?
תפקידו של הרופא הגדודי מתיש מפני שיש מעט מדי רופאים. זה לא חוק טבע שאסור לעבור עליו. ישנם צבאות בהם רופא ממלא תפקיד כזה לתקופות ארוכות בהרבה. ישנה גם אפשרות של מעבר תפקידים ברוטציה. הפתרונות הם בדרג של ארגון בלבד, כל עוד ישנם מספיק רופאים. אני חושב שאפשר לשנות את המסלול, אפשר לשנות את החוזה, ולא כל רופא בצה"ל צריך להיות רופא אוגדתי במהלך שרותו.

יקר, וכנראה לא מציאותי.

1-התפקיד של הרופא הגדודי בצה"ל מתיש. נקודה.זה נובע מאופי הפעילות: רופא שוהה שעות ארוכות ביום בשטח, במשימות שונות, מלווה את הכוחות בלילות בביצוע מעצרים ופעילויות אחרות, ונותן שירותי רפואה גם לכוחות בטחון שאינם צה"ל. אחרי כל זה, לפעמים ב2 או 3 לפנות בוקר-הוא גם מבצע מסדר חולים. מעט מדי רופאים? לא אמרת כלום. יש גדודים (גם של חי"ר!) ללא רופא כלל- פארמדיק בלבד וזהו.להוסיף רופאים: רופא אינו מוצר מדף. אין רופאים מובטלים (להיפך).
2-יש אכן צבאות שבהם רופאים גדודיים ממלאים תפקיד זה במשך זמן ארוך. מדובר בבסיסי קבע, והרופא כמעט ולא יוצא לשטח.רופאים קרביים בארה"ב ובריטניה לא משרתי בתעסוקה מבצעית מעל לשנה. יש שחיקה .
3-בוודאי שניתן לשנות את המסלול. ניתן לקבוע שרופא עתודאי בחובה ובשתי שנות הקבע ימלא תפקיד קרפ"ג בלבד. זה אומר: 5 שנות עבודה אינטנסיבית- עם מעט שינה (בכוננות, עם בגדים ) ומעט יציאות הביתה (כדי שרופא גדודי יצא הביתה יש להביא רופא מחליף- בד"כ מילואימניק, ואין כסף). נא לא לשכוח: חלקם הגדול נשואים ואבות לילדים. גיל ממוצע 29. אני מהמר שרובם ישוחרר מצה"ל לפני תום השרות.
4-לא כל רופא בצה"ל הופך לרופא אוגדתי (סא"ל). רובם משתחרר כסרנים אחרי 2 שנות קבע.

הערה אחרונה: רופאים מעדיפים לעבוד בבית חולים, להתמחות, להתקדם מבחינה מקצועית. חוץ מזה: בבית חולים לא יורים עליהם...כדי לשנות זאת יש צורך לתגמל אותם בהרבה מאד כסף-ואין.

אין לי וויכוח עם העובדות שאתה מתאר. יתכן ולא ירדת לסוף דעתי. הקיבעון הוא במסלול החד כיווני שרופאבצה"ל מבצע. אין כל מניעה שבין פרק של שנה בגדוד ועוד שנה בגדוד, יעשה הרופא שנה בבסיס ערפי או אפילו כפרק בהתמחותו. בעית הבעיות היא מחסור ברופאים, גם בצבא וגם בקנה מידה ארצי. צה"ל רואה יותר את עצמו ודואג לעצמו וזה טבעי, אך הפתרון למצוקת הרפואה הוא בדרג לאומי. לא אכנס לזה כי זה לא המקום. הפתרון לצה"ל הוא להיות יותר מושך לרופאים לחתימה ארוכה, וזו אכן בעיה כאובה. חלק מהפתרון הוא בכיוון של הפרטת שירותי רפואה ראשונית לאוכלוסיות השונות בצבא, ובימים אלה הנושא זז, לאחר יותר מתריסר שנות קיפאון.

מצוקת הרופאים בצה"ל היא בעיה ידועה והיא נובעת בגלל סיבות רבות כגון אטרקטיביות,קושי הקבלה וכו'..
הבעיה היותר חמורה היא ברמה הארצית שממש חסרים רופאים ובמיוחד עם התמחויות של רופא עיניים/רופא מרדים
ששם המצב הוא משהו כמו רופא אחד ל 100,000 אנשים(שמעתי על כך לא מזמן).
הפתרון המתבקש הוא כמובן פתיחת עוד פקולטה לרפואה לקליטת עוד סטודנטים לרפואה.סף הקבלה לרפואה כלל לא קשור לכך מפני שבכל מקרה מקבלים את ההכי טובים ועל סמך זאת מציבים את התנאי קבלה.
נובע מכך שאם תפתח עוד פקולטה גם יהיו יותר מקומות וגם סף הקבלה יהיה קצת יותר נמוך.
הפתרון הזה חייב להיות מיושם באיזה שהוא שלב,פשוט עצוב לראות סטודנטים לרפואה פוטנצייאלים שעוזבים את הארץ ומבזבזם הון תעופות בחו"ל רק בגלל תנאי הקבלה המגוכחים להפליא(שנובעים מחוסר הפקולטות),סלחו לי אבל מי קבע שצריך להיות גאון במתמטיקה כדי להיות רופא טוב?

למיטב ידיעתי ,כעת , ישנו מחסור חמור דווקא בכירורגים. כירורגיה כללית הינה התמחות קשה

ושוחקת. אין מחסור ברופאי עיניים בארץ, אולי במקומות מרוחקים.

התמחות ברפואת עיניים הינה התמחות מאוד מבוקשת ויוקרתית, ואין

,למיטב ידיעתי , מחסור במתמחים. להיפך ,ישנם מספר מועמדים על כל משרת מתמחה פנויה.

אאל"ט יש כעת בישראל כ700 רופאי עיניים.

אני עובד שנים רבות בבית חולים ממשלתי גדול כרופא עיניים בכיר.

אגב ,היום נפגשתי עם חבר רופא אשר ביתו הינה רופאה עתודאית . היא משרתת כרופאה בבסיס טירונים.
.
השירות כרופאה צבאית קשה לה מאוד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי benihartmann למיטב ידיעתי ,כעת , ישנו מחסור חמור דווקא בכירורגים. כירורגיה כללית הינה התמחות קשה ושוחקת. אין מחסור ברופאי עיניים בארץ, אולי במקומות מרוחקים. התמחות ברפואת עיניים הינה התמחות מאוד מבוקשת ויוקרתית, ואין ,למיטב ידיעתי , מחסור במתמחים. להיפך ,ישנם מספר מועמדים על כל משרת מתמחה פנויה. אאל"ט יש כעת בישראל כ700 רופאי עיניים. אני עובד שנים רבות בבית חולים ממשלתי גדול כרופא עיניים בכיר. אגב ,היום נפגשתי עם חבר רופא אשר ביתו הינה רופאה עתודאית . היא משרתת כרופאה בבסיס טירונים. . השירות כרופאה צבאית קשה לה מאוד.

היני שמח לראות שישנם רופאים אשר מגיבים בפורום.
לגבי רופאים מרדימים היני יודע זאת בוודאות שישנו מחסור חמור ברופאים עם התמחות זו.
לגבי רופאי עיניים,אני מודה שזאת הייתה ספקולציה על סמך כך שהיני גר בעיר עם 60,000 תושבים ורופא עיניים אחד.

אגב אני מלש"ב ואני מאוד מתעניין בעתודה הרפואית ושוקל זאת בכובד ראש.

לכן הדרך היחידה לפתור את מחסור הרופאים בצה"ל היא ע"י הוספת רופאים צעירים (גם אם מדובר בהקמת פקולטה חדשה, לרפואה צבאית) ולא ע"י החתמת רופאים לקבע ארוך.

הבעיה בתפקיד ראשון, קרפ"ג , בעיקר, והצעתך שהרופא ישרת שנה כקרפ"ג , יצא לשנה לשרות עורפי או התמחות ויחזור לשרת כקרפ"ג שנה נוספת לא ברת יישום.
ראשית כבר כיום הוא משרת שנתיים-וחסרים רופאים. התמחות לשנה?- אין דבר כזה. לא מאושר פרק התמחות בן פחות משלב (שנתיים עד שנתיים וחצי) ובין שני השלבים לא יאושר מרווח של מעל לשנה וחצי. אלה דרישות שהאקדמיה לא תשנה עבור צה"ל.
שנית - מעבר לתפקיד עורפי: בעורף יש מספיק רופאים" בעלי פרופילים לא קרביים ורופאות (אגב- חלק מהרופאות ממלאות תפקידים קרביים).
הארכת חוזי קבע אינה פתרון- לא תוכל להחזיק ברופאים בתפקיד קרפ"ג שנים ארוכות באמצעות פיתוי כספי. הרופאים רוצים להתמחות ולהתקדם ולא להתקע בתפקיד ראשון .

צה"ל ממן את לימודי הרפואה של העתודאים ומשתתף בשכ"ד מזה למעלה מעשור- ואין תורים למסלול. לכן כאשר יש אפשרות להגדיל את מספר הרופאים בצה"ל ע"י הוספת המסלול הצבאי- לדעתי זה פתרון טוב. הרופאים הללו לא יהיו גרועים מהרופאים שלומדים כעת בחו"ל.

הדברים בנושא הושמעו מפיו השקול של פרופ' דולב [האיש בעל הנסיון הפיקודי-ארגוני רפואי הגדול בצה"ל בעת מלחמות]. עפ"י רוח דברים אלה נראה הרעיון אחרת. הגיוני ומרענן.

לא. אין מדובר בגחמה בסגנון 'אין לנו מספיק עתודאים טובים אז נפתח פקולטה משלנו ונקבל את מי שנרצה'.

העובדות:
[1] עלול להסתמן מחסור משמעותי ברופאים בדרג השטח והדבר יכול לפגום ברפואת השגרה
[2] תמריצים כלכליים לכשעצמם לא פתרו את הבעיה
[3] אין מחסור בנרשמים לעתודה. כמעט אלף תלמידים מציגים מועמדותם בכל שנה. אין עוררין גם על איכותם של נרשמים אלו. מיעוט הזדמנויות לשיפור הפסיכומטרי והבגרות, חוסר בשלות לעיתים בראיונות וכו' מפחיתים מסיכויים היחסי לקבלה ברף הדרישה הקיצוני הנוכחי ולמלא את השורות הדרושות לחר"פ.
[4] אין כל ערך מנבא בהבדלים בין 770 ל760 בפסיכומטרי לגבי איכותו של הרופא לכשיסיים את בי"ס לרפואה. גם האוחז בציון הנמוך מעט מבין השניים יכול להחזיק כיום ברשיון לרפואה רק שיצטרך לעשות זאת דרך מעבר מיותר בשדות זרים.

עיקר הדברים: צה"ל יצור מסגרת לימודית משולבת תחת פקולטה פעילה ואיכותית. הוא יוסיף מקומות והוא זה שיחד עם המתקבלים יהנה באופן הוגן ראשון מן המקומות המוספים. הסטודנטים ילמדו את שנלמד במסגרת הרגילה ובנוסף יושמו דגשים על נושאים הנוגעים לרפואה הצבאית.

המסגרת תפנה גם אל בוגרי צה"ל ועל המקום במסגרת יתמודדו גם חובשים וקצינים קרביים - אשר התאמתם והסתגלותם למסגרת כבר עמדו למבחן והגעתם אליה נעשית במודע ובמחשבה בוגרת.

שתי קבוצות אלו [כמעט אלף מועמדים לעתודה ומשוחררים רבים] הינם קבוצת איכות מספיק גדולה ממנה יברור צה"ל בכפוף לשיקולים אקדמיים ומקצועיים את המתאימים ביותר.

התמריץ שבעצם הקבלה לבי"ס לרפואה בשילוב מימון שכ"ל, מעונות, הבטחת אופק מקצועי וכו' - די יהיה בו בכדי למלא את השורות.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1068063.html

שימו לב לטעות החובבנית והלא אופיינית לאנשיל פפר (אליעזר גולדברג כבר לא מבקר המדינה מזה 4 שנים כמעט...)

המבקר גם קורא למשרדי הביטחון, הבריאות והאוצר ליישם את ההחלטה להקים וועדה בין משרדית שתבחן את עתיד מערך שירותי הרפואה של צה"ל. עוד קורא המבקר לדאוג לכך שהמהלך להפרטת חלק ממערך זה ייעשה בצורה מסודרת.
זה לא חדש שמערכת הרפואה האזרחית מעניקה שירותי רפואה לצה"ל מלבד שירותי חירום/טראומה, לדוגמה:
- בי"ח סורוקה מבצע בדיקת "תגר מטכולין" (בדיקת תיפקודי ריאה) למועמדי קורס טיס.
- כשנתיים כבר מופעל שירות "ביקורופא" לחייל השוהה בביתו וצריך שירותי רפואה במקום לגשת לקצין העיר.

אגב, למרות המחסור ברופאים בצה"ל, ישנם רופאים ממערך המילואים מסורים ומשקיענים שחלקם אף מוכן להקפצה של רגע, הכתבה "חתולים על ינשופים" על רופאי סורוקה המשרתים ב 669 כאן

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

עכשיו צריך שמישהו יביא את הראיון המקיף של קרפ"ר לMEDICS בגליון נוב' 2008. עיקר הראיון דיבר על המחסור ברופאים, על תקלות במלחמת לבנון השניה, על הפניה של רופאים ליחידות קדמיות על פני יחידות עורפיות וטיפול בחיילים העורפיים שיופרט.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

https://www.israelhayom.co.il/magaz...rticle/2313088/

בגיל 12 ראתה נופית שמואל תמונה של מנתח שמחזיק לב אדם, והחליטה: אני אהיה רופאה • היום, בגיל 28, היא עושה היסטוריה כרופאה הקרבית הראשונה בצנחנים, והשנייה בהיסטוריה של גדודי החי"ר בצה"ל • היא משרתת בגדוד 890 ועושה הכל עם הלוחמים, כולל אימונים לקראת כניסה לעזה ופעילות מבצעית בהר דב וביו"ש • "כשתהיה לי ילדה, אני רוצה להיות מסוגלת להגיד לה 'את יכולה', כי אני יכולתי"