ציטוט:

גם אני שר אמריקה / לנגסטון יוז - תרגום: ערן צלגוב גַּם אֲנִי שָׁר אָמֶרִיקָה. אֲנִי הָאָח הַכֵּהֶה יוֹתֵר אוֹתִי הֵם שׁוֹלְחִים לֶאֱכֹל בַּמִּטְבָּח, כְּשֶׁבָּאִים אוֹרְחִים, אֲבָל אֲנִי צוֹחֵק אֹכֶל הֵיטֵב וּמִתְחַזֵּק. מָחָר, אֵשֵׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הָאוֹרְחִים. אַפְחָד לֹא יָעֵז לוֹמַר לִי, "תֹּאכַל בַּמִּטְבָּח", אָז. חוּץ מִזֶּה, הֵם יִרְאוּ כַּמָּה יָפֶה אֲנִי, וְיִתְבַּיְּשׁוּ – גַּם אֲנִי אָמֶרִיקָה.

קשה להתעלם מגודל הנצחון של אובאמה. לא מדובר רק בנצחון הדמוקרטים, אלא בפתיחתו של עידן חדש- נשיא שחור לארצות הברית.
אפשר לומר ששורשי ההצלחה הזו נטועים אי שם בחלקם גם בספרות האפרו- אמריקאית- החל בתקופת העבדות ועד היום.
ספרות זו התחילה את דרכה כיומנים וקטעי כתיבה של עבדים ושפחות. אחת מהיצירות הגדולות ביותר היא האוטוביוגרפיה של פרדריק דאגלס- "עבד אמריקני: סיפור חייו".
האוטוביוגרפיה הזו החזירה לקהילה את האמונה העצמית ביכולתה, ומנגד הביאה את הלבנים להתחיל הבין את הנפש השחורה שהשתחררה מיחסי האדנות הגזעניים.
לאחר ביטול העבדות וכתוצאה מסיום מלחמת העולם הראשונה, והשינוי החברתי והתרבותי שעברה אמריקה בתחילת המאה העשרים, הופיע "הרנסאנס של הארלם". התנועה התרבותית הזו ינקה את כוחה מתוך ההגירה הגדולה לצפון, החופש לאחר ביטול העבדות והדרישה לשוויון, צדק אזרחי והגדרה עצמית. ההפרדה הגזעית (חוקי ג'ים קרו בדרום) היתה עדיין קיימת, אבל בצפון ארה"ב ובעיקר בניו-יורק התפתח מעמד בינוני שחור שהתקדם. התרבות השחורה החלה להיות פופולארית יותר ויותר. אחד המיצגים הוא המשורר, המחזאי והסופר לנגסטון יוז (1902-1967), שאף קיבל בשלב מסוים תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת האווורד. שיריו של יוז נקראים עד היום לא רק בארה"ב, אלא בעולם כולו. "גם אני אמריקה", אומר יוז, ולא יודע ששנים אחרי יאמר אובאמה בצורה זו או אחרת: "גם אני ראוי להנהיג את אמריקה". קשה לנתק בין החזון של השתלבות ומימוש זכויות אזרח של יוז, לבין הפרקטיקה הפוליטית של ריצה בפועל של מועמד שחור לנשיאות ארה"ב.

מעולה

הבחירות האלו הראו את הצביעות האמריקאית במערומיה
כל הקמפיין של הדמוקרטים נסב סביב שחור או אשה (הילרי בפריימריז)
שמקיין הציג אשה צעירה ויפה שבמקרה מושלת אלסקה (שלדעתי זה תפקיד "קצת" יותר חשוב מחבר קונגרס)
לכולם היה נוח לצחוק ולהשפיל אותה
אז אולי האמריקאים לא גזענים אבל שוביניסטים הם כן

בהחלט זה לא המקום ואשמח אם ירגישו לנכון המנהלים גם בתום פרסום הודעתי לסלק את זה מעל דפי הפורום אבל הייתי חייבת,

בתור אישה ב23 שנים האחרונות אני חייבת לציין שזו הפעם הראשונה שאני חולקת על דיבורי שוביניזם.
שרה פיילין לא מיוצגת כאישה במעמדה, נכון, היא נבחרה לתפקיד אך ורק משום שהיא אישה אבל נקטלה משום שהיא לא מתאימה בשום פנים ואופן לתפקידים נשיאותיים ובכלל.
(אלסקה? ברצינות? הם אפילו לא יודעים מיהי)

בלשון המעטה אשמח לקרוא לה שטחית, גזענית, משעממת, ואם אני בתור ישראלית שלא מושפעת ישירות מכל תהליכי הבחירות בארה"ב חששתי עד עמקי נשמתי שברמה כזו או אחרת קיים סיכוי שהיא תגיע לבית הלבן אני מאוד מבינה מאיפה בא החשש הזה ואף יותר גם אצל האמריקאים.

מסע הבחירות הזה היה בין היותר מעניינים שקרו בתקופת חיי, ובלב שלם ואולי בפעם הראשונה באמת אני יכולה להגיד שאני גאה באמריקה.

ומה הילרי? לא אישה?
זווית הראייה שמתוכה ניבט איש שחור או לחליפין אישה- היא אולי גזענית, אך צודקת ביותר.
אחרי 140 שנים, הגיע הזמן שהעם האמריקאי ישתחרר מכבלי הגזענות ויתן לאנשים ראויים, גם אם לא בקונצנזוס של הרדנקים, לכהן בתפקיד.
אם ראוי או לא- ימים יגידו. אני שמחה שסוף סוף נתנו הזדמנות.